הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי ?

הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי ?

1. תביעת התובע להכרה בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה הגבי, שנגרמו לו, לטענתו, עקב עבודתו כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה נדחתה על ידי הנתבע.

2. בתום ישיבת ההוכחות מתאריך 3.3.13, ניתנה הסכמת ב"כ הנתבע, כי בית הדין ימנה מומחה/יועץ רפואי מטעמו בתחום האורטופדי, בשאלת קיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, בכל הקשור בפגיעה בצוואר ובפגיעה בגב התחתון.

3. ד"ר דוד אנג'ל מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, והתבקש להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס לקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

4. התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידינו במסגרת ההחלטה מתאריך 23.10.13, הינה כדלקמן:

א. התובע יליד 1965. עבד בשנים 2000-2008 בסופר מרקט חוף הדקל בנהריה.
תפקידו של התובע היה מחסנאי, מסדר סחורה.
התובע עבד 6 ימי עבודה בשבוע.
על פי רוב, עבד התובע 12 שעות עבודה ביום, מהשעה 06:30 ועד השעה 18:30, וזאת בימים א'-ה', ובימי ו' עבד מהשעה 06:30 ועד השעה 17:00.
במסגרת עבודתו, היה התובע צריך לסדר במחסנים השונים של הסופר מרקט את הסחורה שהגיעה.

ב. התובע הרים ארגזים במשקלים של 10-20 ק"ג, ובהם סחורה, וסידר ארגזים אלה על מדפים במחסן.
המדובר בהרמה של מאות פעמים ביום והליכה עם הארגזים למרחק של כ-6-7 מטר, ממקום בו הונח המשטח ועליו הארגזים ע"י המלגזה, ועד למדפים במחסן לצורך סידורם.

ג. התובע תיאר כי הוא מרים ארגז אחד ומניחו על הכתף השמאלית, וארגז שני אוחז בידו הימנית, וכך הוא מעביר את הארגזים למדפים.
סידור הארזים נעשה על גבי מדפים בגבהים שונים, כאשר לכל מוצר היה מקום מיועד לו במחסן.

ד. בהתאם לעדות התובע, הבעיות בגבו התחתון החלו רק בשנת 2010, כשנתיים לאחר שסיים עבודתו בסופר מרקט, בעוד הבעיות באזור
עמוד השדרה הצווארי, החלו עוד במהלך תקופת עבודתו בסופר מרקט.
התובע לא התלונן על כאבי גב תחתון בטרם הפסקת עבודתו, והחל להתלונן על כך רק לאחר למעלה משנתיים מתום עבודתו בסופר מרקט.

5. בעקבות בקשת התובע להוספת עובדות, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, ניתנה על ידינו החלטה הנעתרת, באופן חלקי, לבקשה, כך שבשאלות ההבהרה שהופנו למומחה, הובהר שהתובע הרים את הארגזים לגובה 2 - 2.30 מטר, כי התובע פירק כ- 15 -20 משטחים, שונים, בין היתר, משטחי תפוחי אדמה, וכי בכל משטח של תפוחי אדמה היו כ- 20 שקים של תפוחי אדמה והתובע השתמש בכתפו, ולעיתים בראשו, לצורך סידור הסחורה על המדפים.

6. בהקשר לתשתית העובדתית נציין, כי אין מקום שבית הדין יקבע תשתית עובדתית השונה מזו שנקבעה על-ידו, כעולה מחומר הראיות, וטענות התובע באשר לשימוש קבוע בראשו לצורך סידור הסחורה על המדפים, אינה מדויקת, שכן התובע נשאל מפורשות בחקירתו הנגדית, באשר לאופן ביצוע הפעולות, לרבות סידור הסחורה על המדפים, ומתשובתו עולה, כי הוא נעזר בקביעות בכתף, ורק לפעמים בראשו.
עובדה זו הועברה למומחה במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו, בהחלטה מתאריך 16.1.14.

7. בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל מתאריך 30.10.13, חיווה ד"ר אנג'ל דעתו, כי עבודת התובע לא גרמה ולא תרמה להתהוות מחלת הצוואר, אולם יש בעבודתו של התובע כדי לגרום נזק בדרך מיקרוטראומה לעמוד השדרה המותני.
ד"ר אנג'ל ציין, כי התובע סובל משינויים ניווניים, מהיצרות ומבלט דיסק בגובה C5-C6, ובכל הקשור בבעיות בגב התחתון, סובל התובע משינויים ניווניים ומבלטי דיסק קלים בגבהים מחוליה 3L ועד חוליה 5L.

ד"ר אנג'ל אף חיווה דעתו, כי הגם שרוב הרישומים המתייחסים לכאב גב תחתון הינם, לאחר סיום עבודתו כמחסנאי, הרי שמאחר והמדובר בנזקים בלתי הפיכים, השפעתם לא פגה לאחר תום העבודה, ולכן אין לשלול קשר סיבתי, מהטעם שמרבית הרישומים הינם לאחר תום העבודה.

8. אל ד"ר אנג'ל הופנו שאלות הבהרה, כאמור בהחלטה מ-16.1.14, לרבות הוספת נתונים באשר לתשתית העובדתית, לאור בקשת התובע, וכמפורט באותה החלטה (עיין גם בהחלטתנו מ-16.12.13).

ד"ר דוד אנג'ל בתשובותיו לשאלות ההבהרה מ-28.1.14, הסביר, כי העומסים שעוברים לצוואר מתנועות הכתף, ואף מהיעזרות בכתף, כאשר המשא נשען עליה, או נדחף בעזרתה - אינם גורמים נזקים בלתי הפיכים לצוואר, במידה שתצדיק הכרה בתרומתם למחלה ממנה סובל התובע.
כמו כן, הסביר ד"ר אנג'ל, כי אם היה מדובר בנשיאת משאות על הראש, כפי ששכיח באפריקה, אזי היה מקום להכיר בתרומת העומסים למחלת הצוואר.
ד"ר אנג'ל הבהיר, חד משמעית, כי דחיפה, מידי פעם, של שק או ארגז, בעזרת הראש, אינה גורמת מספיק נזקים בלתי הפיכים.
לצורך גרימת נזקים בלתי הפיכים בצוואר, יש צורך בנשיאת משא על הראש, או בדחיפת המשא בעזרת הראש, עשרות פעמים ביום.

ד"ר אנג'ל הוסיף והסביר, כי הרמת משאות מעל גובה השכם, יכולה לתרום למחלת כתף, ובעיקר לקרע בשרוול המסובב, אולם לא לנזק בלתי הפיך לצוואר.

על יסוד התשתית העובדתית כפי שהועברה למומחה, חיווה המומחה דעתו, כי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, שעבודת התובע תרמה תרומה ממשית למחלת הצוואר.
עוד הסביר המומחה, כי אין חשיבות לגובהו של התובע, בכל הקשור למחלת הצוואר.

9. התובע הגיש סיכומים מטעמו ובסיכומיו טען, כי השתמש בראשו כמנוף לסידור הארגזים למדפים גבוהים, תוך שהוא מוסיף עובדות בסיכומים שזכרן לא בא בתצהירו, או בעדותו לפני בית הדין, או בהודעתו לחוקר, בכל הקשור לאופן ולתדירות לה הוא טוען לאחר חוות דעתו של המומחה.

נדגיש, כי בחקירתו הנגדית נשאל התובע, מפורשות, כיצד הוא מסדר את הסחורה על המדפים והשיב, כי הוא נעזר בכתף ולפעמים בראש. התובע לא העיד לפני בית הדין, כי הוא משתמש בראשו בקביעות ובתדירות משמעותית לצורך סידור הסחורה שהיתה בארגזים, על המדפים.
יתר על כן, בכל הקשור לסידור דברים בגובה, מסר התובע בהודעתו לחוקר, כמו גם בעדותו לפני בית הדין, שהוא עולה על סולם על מנת לשים את הקרטון בגובה (עמ' 2, ש' 32-33 להודעה לחוקר; עמ' 4, ש' 21 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה, וודאי שלא ניתן לקבוע שכל ארגז שהתובע היה צריך להניח בגובה, הוא השתמש לצורך כך בראשו, בוודאי שלא ניתן לקבוע על יסוד חומר הראיות כפי שהובא לפני בית הדין, שהתובע השתמש בראשו עשרות או מאות פעמים ביום.

מעבר לכך, שהמדובר בטענה עובדתית העולה, רק לאחר חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, דהיינו, טענה עובדתית משופצת שנועדה להיות מותאמת לחוות הדעת (שימוש בראש עשרות או מאות פעמים ביום לצורך סידור הארגזים, וזאת לאחר שהמומחה הבהיר, כי רק שימוש של עשרות פעמים ביום לנשיאת או דחיפת ארגזים/שקים על הראש, עשויה להשפיע על חוליות הצוואר), התובע אף לא הביא עד כלשהו שמעדותו יעלה, כי אכן המדובר בשימוש של עשרות או מאות ביום, בראש, לצורך סידור ארגזים.

באשר לטענת התובע לפיה בית הדין בהחלטתו מ-16.1.14, ציין, שהרמת הארגזים היתה מאות פעמים ביום, נציין, כי אותן מאות פעמים ביום התייחסו, כמפורט בסעיף 4 להחלטה מ-23.10.13, לכלל הרמות הארגזים ע"י התובע, ולא להרמה בעזרת הראש, דווקא.
כפי שהובהר לעיל, התובע עצמו מסר בהודעתו לחוקר ובעדותו לפני בית הדין, כי חלק מהארגזים שסודרו בגובה, נעשה באמצעות סולם, והתובע עצמו העיד, כי השתמש בראשו רק לפעמים, ולעומת זאת ההיעזרות בכתף היתה תמידית (עיין עמ' 4, ש' 11-12; עמ' 4, ש' 20-21 לפרוטוקול)

10. הנתבע בסיכומיו טען, כי אין לקבל את הרחבת החזית העובדתית שהעלה התובע בסיכומיו, באשר לשימוש בראשו באופן תדיר עשרות עד מאות פעמים ביום לצורך סידור סחורה, הדגיש כי תשתית עובדתית זו לא נטענה כלל בהודעה לחוקר או בתצהיר התובע, ואף לא היתה בעדותו בבית הדין, ולמעשה היא סותרת את עדות התובע כי השתמש בראשו רק לפעמים.

הנתבע טען בסיכומיו, שאין לפנינו מצב עובדתי של עבודת סבלות, כמו זו המבוצעת בעולם השלישי, שבו מניחים כל היום ארגזים או סלים על הראש, ואין בעניינו של התובע פגיעות זעירות חוזרות ונישנות בתדירות מספקת הנמשכות זמן רב, והגורמות, במצטבר, לנזק באזור הצוואר.

הנתבע אף הדגיש בסיכומיו, כי לצורך הכרה בפגיעה כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, יש לקבוע, תחילה, כי קיים קשר סיבתי במידת סבירות העולה על 50%, ורק לאחר קביעה זו, עוברים לשאלת היחס בין השפעת העבודה לבין השפעת יתר הגורמים להופעת המחלה.
11. באשר לחוות הדעת בעניין הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לנזק בגבו, מסכימים שני הצדדים, שמחוות דעת זו עולה קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בגב התחתון לבין עבודת התובע.

12. לאור התשתית העובדתית, כפי שנקבעה על-ידי בית הדין כעולה מהראיות שהובאו לפניו, ולאור חוות דעתו של המומחה יועץ רפואי ד"ר דוד אנג'ל, מתקבלת תביעת התובע, כך שהכאבים בגב התחתון מהם הוא סובל הינם, בגדר של פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.

תביעת התובע, בכל הקשור לכאבים באזור עמוד השדרה הצווארי - נדחית.

13. בעב"ל 332/05 שמחה הראל נ. המוסד לביטוח לאומי (18.1.06), נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

"... התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין החשיפה לרעש, מחייבת את בית הדין, החסר ידע רפואי, למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר ישמש כ"זרועו הארוכה" לעניינים שברפואה. הלכה היא כי בעניינים שבגדר המומחיות הרפואית, יסמוך בית הדין ידיו על חוות דעתו של המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה משפטית או עובדתית לעשות כן. לא כך בענייננו. המומחה השיב לשאלות בית הדין קמא, בהסתמך על החומר הרפואי והתשתית העובדתית, כפי שנקבעה על ידי בית הדין קמא ועשה זאת באופן ענייני ומנומק...".


קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

(עיין לענין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994 וכן עיין בדב"ע נא/0/191 המוסד לביטוח לאומי נ. נחתום פד"ע כד' 89, ועיין גם בדב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374, ובדב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה - היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק. (ראה עב"ל 110/98 זאב מנדל נ. המוסד לביטוח לאומי ועב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי).
עיין לענין זה גם בעב"ל 215/05 מוריס מגיירה נ. המוסד לביטוח לאומי, בו נפסק:
"כמו כן אין חזקה שבדין כי כל ליקוי רפואי הינו בגדר "פגיעה בעבודה" אלא אם הוכח אחרת. ההיפך הוא הנכון, ליקוי אינו נחשב כ"פגיעה בעבודה" אלא אם הוכח הקשר הסיבתי, הרפואי והמשפטי, בין הליקוי לבין טראומה או טראומות מצטברות בעבודה. אף במחלת מקצוע יש להוכיח קשר סיבתי כאמור אף כי קיימת בענין זה חזקה שבדין."


עיין גם עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי נ. מרדכי בוארון (15.5.07), שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לענין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד' 377).


14. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, בהתחשב בכך שתביעת התובע באשר לגבו התחתון, התקבלה.

15. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קליק בגב תחתון

  2. פגיעת גב בעבודה

  3. פגיעה בגב של מטפלת

  4. קליק בגב בזמן ריצה

  5. כאב פתאומי בגב וברגל

  6. חבלה בחלק התחתון של הגב

  7. דיסקופטיה בגב עקב העבודה

  8. מטפלת בקשישים - כאבי גב

  9. הפסקת עבודה עקב מחלה בגב

  10. בעיות גב עקב עבודה פיזית

  11. כאבים בגב בזמן העמסת מטען

  12. בעיות גב לאחר תאונת דרכים

  13. נתפס הגב באמצע החלפת פנצ'ר

  14. פגיעה בגב בנהיגה בגלל בלימה

  15. פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

  16. הגבלה קלה בתנועות גב תחתון

  17. פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות

  18. גב תפוס התכופפות בדרך לעבודה

  19. כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

  20. פגיעה בגב במהלך ירידה מהאוטובוס

  21. פציעה קשה בגב עקב הרמת משקל כבד

  22. פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים

  23. גב תפוס עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  24. פגיעה בגב - פניה לרופא יום למחרת

  25. כאבים בגב בצוואר ובפה ולסת עקב תאונה

  26. פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  27. קיבוע גב במחוך למשל 3 חודשים אחרי הפציעה

  28. פציעה בגב - פגיעות גב - תביעת פיצויים תאונת דרכים

  29. פגיעה בגב עקב נסיעות רבות בשטחים חקלאיים

  30. כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

  31. כוויה בעבודה מחומר כימי בגב כפות שתי הידיים

  32. האם מאמץ פיזי ממושך יכול לגרום למחלות גב ?

  33. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים

  34. נכות בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה

  35. אחוזי נכות על רגישות במישוש שרירי הגב התחתון ?

  36. כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

  37. כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

  38. לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים

  39. בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת (אחיות ומטפלות סיעודיות)

  40. כתוצאה מהתאונה נבדק ואובחנו אצלו הנמכה בגובה דיסק L1 –L2

  41. הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  42. הרגשת כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון