הכרעה בין שתי בדיקות שמיעה סותרות בביטוח לאומי

הכרעה בין שתי בדיקות שמיעה סותרות בביטוח לאומי

האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי ?


השופטת לאה גליקסמן:


ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא השופטת איטה קציר; בל 6168-06-11), שבו נקבע כי התובע אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995.


הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי:


התשתית העובדתית, כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי היא כמפורט להלן:
המערער יליד שנת 1968, ועובד מאז שנת 1984 כנגר.
במהלך עבודתו כנגר חשוף המערער לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד- 1984.
למערער סופקו בחלק ממקומות העבודה בהם עבד ובמיוחד בשנים האחרונות מגיני/אטמי אזניים בהם הוא משתמש.




חוות דעת המומחית הרפואית:


בית הדין האזורי מינה את ד"ר נחמה אורי כמומחית הרפואית בהליך זה.
חוות דעת המומחית מיום 21.2.2012:
האם התובע סובל מליקוי שמיעה אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א (א) לחוק)?

כן. בצורה קלה.


האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000, ו- 2000 מחזורים בשנייה) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(א) לחוק)?

לא.


האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טנטון תמידי), אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראות סעיף 84א(ב) לחוק)?

בדיקת מאפייני טנטון לא מתאימה לתדר האופייני.


האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק)? ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות) עליו לנמק החלטתו.

לפי 2 בדיקות שמיעה ממיניפון ומכון גל – כושר השמיעה בתדירויות גבוהות פחת. בדיקת השמיעה ממכון הדים – נוגדת קיום ירידת שמיעה אופיינית לחשיפה לרעש.


האם הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי ,שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק)? על המומחה לפרט את מועדי הפניות ותוכנן ולציין האם יש בפניות כדי להדגים הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטנטון. יצוין כי המומחה אינו צריך להתייחס לפניות אשר נעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, קרי לאחר 20.10.2010.

כל התלונות אחרי 2010, וישנם הרבה מאד ביקורים אצל רופא משפחה.


תשובות המומחית הרפואית לשאלות ההבהרה:
כיצד תשובתך לשאלה מס' 2, בעניין כושר השמיעה בתדירויות הדיבור מתיישבת עם כל בדיקות השמיעה שנערכו לתובע – נא הסברך.

קיימות 2 בדיקות שמיעה (הבדיקה ממכון הדים היא בדיקת סינון). התייחסתי לבדיקה האחרונה ממכון גל. אין הבדל משמעותי בין הבדיקה ממכון גל שהיא האחרונה לבין הבדיקה ממכון מיניפון.


האם נכון כי בהתאם לבדיקה ממכון מיניפון מיום 22.8.2010 קיימת ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור? אם התשובה שלילית – נא הסברך.
נכון לערך של כ- 22 דציבל באוזן ימין. הבדיקה האחרונה אם היא אמינה (והיא אמינה) היא הקובעת לדעתי.
בית הדין האזורי דחה את התביעה מנימוקים אלה:
מחוות דעתה של המומחית הרפואית ד"ר נחמה אורי עולה כי המערער סובל מליקוי שמיעה בצורה קלה עם ירידה של 22 דציבל בתדירויות הדיבור רק באוזן ימין אך לא באוזן שמאל.
על פי בדיקת השמיעה ממכון גל שהינה דומה לבדיקת השמיעה ממכון מיניפון – כושר השמיעה של המערער בתדירויות הגבוהות פחת, אך אין לתובע ירידה בכושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
באשר לטנטון – בדיקת מאפייני הטנטון אינה מתאימה לתדר האופייני לחשיפה לרעש מזיק.
בהעדר ירידה בכושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים, המערער אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א לחוק, ולכן אין מנוס מלדחות את התביעה להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה.


טענות הצדדים:


המערער טען כי על פי הבדיקה ממכון מיניפון קיימת ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, ולא היה מקום להעדיף את הבדיקה שנערכה במכון גל; המערער הדגיש כי הבדיקה במכון מיניפון נערכה על פי הפנייה מקופת חולים, ולכן אין ספק באובייקטיביות שלה. לעומת זאת, הבדיקה במכון גל אינה אובייקטיבית, נוכח העובדה שמדובר במכון פרטי העובד באופן קבוע עם המוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי מימן את הבדיקה; ככל שהמוסד לביטוח לאומי מפנה לבדיקה לאחר הגשת התביעה למוסד, הבדיקה על פי הפניית המוסד לביטוח לאומי תמיד תהיה הבדיקה המאוחרת יותר, והתוצאה היא שאין משמעות לבדיקת השמיעה מטעם קופת חולים; היה על המומחית להמליץ על עריכת בדיקה נוספת במכון אובייקטיבי, והיה על בית הדין להפנות את המערער לבדיקה נוספת במכון אובייקטיבי; היה על בית הדין להתיר לו להפנות שאלת הבהרה למומחית – האם קיימת ירידת שמיעה בממוצע של 20 דציבל בשתי האוזניים.
המוסד לביטוח לאומי טען כי המומחית ביססה את חוות דעתה על הבדיקה הטובה המאוחרת יותר, וזאת בהתאם לפסיקה, שלפיה יש להסתמך על בדיקת השמיעה הטובה ביותר, ככל שמהימנות הבדיקה זהה, ועל הבדיקה העדכנית ביותר; הבדיקה ממכון גל הייתה העדכנית ביותר והטובה ביותר; אין בסיס לטענה שלפיה הבדיקה שנערכה במכון גל אינה אמינה; נוכח קביעתה הברורה של המומחית הרפואית שקיימת ירידה בשמיעה של לפחות 20 דציבל רק באוזן ימין, גם על פי הבדיקה שנערכה במכון מיניפון דין התביעה להידחות.


הכרעה:


לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
כפי שעולה מחוות דעתה של המומחית ומתשובותיה לשאלות ההבהרה, על פי שתי הבדיקות לא מתקיים התנאי של ירידה של לפחות 20 דציבל בתדירויות הדיבור בשתי האוזניים, כמפורט להלן:
בחוות דעתה השיבה המומחית הרפואית בשלילה לשאלה האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000, ו- 2000 מחזורים בשנייה) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
בתשובותיה לשאלות ההבהרה, עת נתבקשה להתייחס במפורש לבדיקה שנערכה על ידי מכון מיניפון, הסבירה המומחית כי על פי בדיקה זו קיימת ירידה בתדירויות הדיבור לערך של 22 דציבל באוזן ימין בלבד. תשובה זו מתיישבת עם תשובתה בחוות דעתה שלפיה אין ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור בשתי האוזניים.
עוד יש לציין כי המומחית הרפואית ציינה בחוות דעתה שאין הבדל משמעותי בין תוצאות הבדיקה שנערכה במכון מיניפון לבין תוצאות הבדיקה שנערכה במכון גל.
כללו של דבר: נוכח העובדה שעל פי תוצאות שתי הבדיקות, הן הבדיקה שנערכה במכון מיניפון והן הבדיקה שנערכה במכון גל, לא מתקיים תנאי הסף – הפחתה בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת משתי האוזניים – אין מנוס מלדחות את הערעור. למותר לציין, כי במקרה שתחול החמרה במצבו של המערער, ובכפוף לקיומם של התנאים האחרים הקבועים בחוק, המערער רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה חדשה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרעות שמיעה בצבא

  2. ליקוי שמיעה מעורב

  3. הכרה בירידה בשמיעה

  4. נזקי שמיעה כתב תביעה

  5. השוואה בין בדיקות שמיעה

  6. ירידה בשמיעה 20 דציבל

  7. אי הכרה בליקוי שמיעה

  8. ירידה בשמיעה עובד מוסך

  9. ליקוי שמיעה מחלת מקצוע

  10. ירידה בשמיעה עקב צלילה

  11. אזניים / שמיעה - אחוזי נכות

  12. בדיקת שמיעה בעבודה ברעש

  13. ליקוי שמיעה מיקרוטראומה

  14. פגיעה בשמיעה תאונת דרכים

  15. תנאי להכרה בליקוי שמיעה

  16. ליקויי שמיעה מורה לנהיגה

  17. ירידה בשמיעה טכנאי מזגנים

  18. פגיעה בשמיעה עבודות ריתוך

  19. ירידה בשמיעה במידה בינונית

  20. ירידה בשמיעה – רופא תעסוקתי

  21. דמי פגיעה בגין ירידה בשמיעה

  22. ליקויי שמיעה של פועל בניין

  23. בעיות שמיעה בגלל רעש מטוסים

  24. ירידה בשמיעה בגלל רעש מנוע

  25. ירידה בשמיעה בשתי האוזניים

  26. ירידה בשמיעה עקב פגיעה בראש

  27. ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש

  28. ירידה בשמיעה בעבודה עם מסור

  29. ירידה בשמיעה אצל עובד נגריה

  30. הכרה בליקויי שמיעה של חקלאי

  31. אבדן מכשיר שמיעה בתאונת דרכים

  32. ליקוי שמיעה עקב עבודה בצה''ל

  33. ירידה בשמיעה עקב פציעה בעבודה

  34. צפצופים באוזניים וירידה בשמיעה

  35. הוכחת ירידה בשמיעה בגלל העבודה

  36. הכרה בבעיות שמיעה כתאונת עבודה

  37. הכרה בפגיעה בשמיעה כתאונת עבודה

  38. התיישנות תביעה בגין ליקויי שמיעה

  39. ירידה בשמיעה לעובד במפעלי ים המלח

  40. תשלום מביטוח לאומי על ירידה בשמיעה

  41. חוות דעת מומחה לליקויי שמיעה בעבודה

  42. ירידה פתאומית בשמיעה בגלל רעש בעבודה

  43. סירוב ביטוח לאומי להכרה בליקוי שמיעה

  44. אי הכרה בליקוי שמיעה על יסוד חוות דעת

  45. ירידה בשמיעה אצל ילד לאחר תאונת דרכים

  46. התיישנות תביעה לביטוח לאומי בגין בעיות שמיעה

  47. הכרעה בין שתי בדיקות שמיעה סותרות בביטוח לאומי

  48. ירידה חושית עצבית עמוקה בטונים הגבוהים וירידה קלה בטונים של דיבור החל מ- 1500 הרץ

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון