האם תאונת דרכים של עצמאי בדרך ל"סידורים" תוכר כתאונת עבודה ?

האם תאונת דרכים של עצמאי בדרך ל"סידורים" תוכר כתאונת עבודה ?

האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 5/5/08 בשאלה זו עלינו להכריע בהליך דנן. נקדים ונטעים, כי המחלוקת העקרונית שבין הצדדים נוגעת לשאלה האם העובדה שהתאונה אירעה בעת שהתובע היה בדרכו לדיון בתיק פלילי שהתנהל נגדו, שוללת הכרה בתאונה כתאונת עבודה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:


התובע יליד שנת 1964 כיהן כמנהל וכבעל מניות בחברת אמיקופ שעיסוקה בתחום התקנת מעליות [להלן "החברה"], וזאת עד לסגירת הפעילות בחברה ביום 17/11/08 (ר' טופס תביעה למל"ל).
ביום 5/5/08 בעת שהתובע רכב על אופנוע הוא נפגע בתאונת דרכים שלאחריה נזקק לטיפול רפואי. התאונה אירעה ברחוב שמשון פינת מוטה גור בפתח תקווה (להלן : "התאונה").
ביום 31/5/08 התובע חתם על טופס בל/283 (בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה – עצמאי – ראה נ/2) ובהמשך הגיש טופס בל/250 (בקשה למתן טיפול רפואי לשכיר – ראה נ/3) ואולם, מהמסמכים שבפנינו עולה כי בסמוך לקרות התאונה, התובע לא פנה למל"ל בבקשה להכרה כנפגע עבודה.
ביום 9/7/12 התובע הגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. בטופס התביעה ציין התובע ביחס לנסיבות התאונה כי התאונה אירעה במהלך יום עבודה, וכי מטרת יציאתו מחוץ למפעל היתה "סידורים".

התובע חתום על טופס התביעה גם כ "עובד" וגם בשם "המעביד".


ביום 9/9/12 לאור טענתו כי עובר לתאונה שהה בסידורים בבנק (ר' מכתב ב"כ מיום 23/7/12), נשלחה לתובע הודעה כי עליו להמציא למל"ל מסמכים שונים ובכלל זה אסמכתאות ביחס לפעולות שביצע בבנק.
לאחר שהתובע לא המציא מסמכים לתמיכה בטענתו בדבר הפגישה בבנק ביום התאונה, ביום 4/12/12 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו להכרה נדחתה מן הטעם שלא הוכח שנפגע תוך כדי ועקב העבודה (ראה תכתובת נ/4-נ/7).
התובע הגיש את התביעה דנן לבית הדין ביום 16/12/12. גם בכתב התביעה טען התובע כי התאונה אירעה לאחר שהשלים את סידוריו בבנק, בדרכו חזרה למשרדי החברה (ראה סעיף 4 לכתב תביעה).
בישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 28/4/13 ב"כ התובע טען כי התאונה אירעה במהלך יום עבודה בעת שהתובע היה בדרכו לבנק (היינו לפני שביצע פעולה כלשהי). ב"כ הנתבע טען כי לא הוצגו מסמכים בנקאיים שיש בהם כדי לתמוך בטענה (כפי שפורטה בכתב התביעה) לפיה התובע היה בדרכו חזרה מהבנק למשרד.

בשלב זה של דיון הקד"מ, נשמעה מפי התובע לראשונה הטענה כי התאונה אירעה לו לאחר שיצא מדיון משפטי בתיק מע"מ שנוהל כנגד החברה.
לאור טענתו החדשה של התובע, קבע בית הדין כי התובע יפרט את נסיבות יציאתו מהעבודה, בתצהיר שיוגש על ידו.


לאחר ישיבת הקד"מ הגיש התובע כתב תביעה מתוקן וכן תצהיר שבו טען כי בעת קרות התאונה הוא היה בדרכו חזרה מדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה. לטענת התובע, הוא נמנע במשך שנים ארוכות מלהגיש תביעה מחמת חוסר מודעות, ואולם הכאבים שהוא חש העלו מחדש את עניין התביעה ביולי 2012, עת פנה למל"ל.
התובע הבהיר כי איננו מבקש דמי פגיעה, שכן תביעה זו התיישנה זה מכבר, ועם זאת הוא מבקש כי התאונה תוכר כתאונת עבודה, על מנת שתתאפשר הכרה במצבו הרפואי כנכות מעבודה.
התובע צירף לתצהיר התומך בתביעה פרוטוקול של דיון של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 5/5/08 בתיק פ 3823/07. עיון בפרוטוקול העלה כי מדובר היה בדיון קצר, בו התובע ביקש לדחות את מועד ההקראה על מנת להעמיד לעצמו יצוג משפטי, ומשהתברר שיתר הנאשמים בתיק כלל לא התייצבו לדיון.
בעקבות בקשה של הנתבע לברר את מטרת הדיון ואת שעת הדיון, ניתן על ידי בית הדין צו גילוי מסמכים המורה לתובע להמציא לנתבע את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק פ 3823/07 (ראה החלטות בית הדין מיום 11/7/13 ומיום 12/8/13).


טענות הצדדים


לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שיצא מדיון משפטי בתיק הקשור לעבודתו והיה בדרכו חזרה למשרדי החברה ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. לטענתו, גרסאותיו הקודמות בדבר היותו בפגישה בבנק, נבעו מטעות שמקורה בשיכחה שנובעת מחלוף הזמן.
לטענת הנתבע התובע שינה את גרסתו ביחס לנסיבות בהן יצא ממקום העבודה מספר פעמים, ולכן, אין אפשרות לתת אמון בגרסאותיו, הנתבע מוסיף וטוען כי גם אילו היה ממש בטענה כי התאונה אירעה בצאתו של התובע מבית המשפט הרי שאין לראות בכך תאונת עבודה, מחמת שמדובר בפעילות שהיא נגזרת של ביצוע עבירה פלילית, והיא איננה חלק לגיטימי של ה"עבודה".



נסיבות התרחשות תאונת הדרכים


בעדותו בפנינו התובע חזר בו מעדויותיו הקודמות לפיהן התאונה אירעה בעת שיצא לבנק, וטען כי התאונה אירעה בעת שיצא מדיון בבית המשפט.
נקדים ונבהיר כי אין חולק כי מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בצומת הרחובות שמשון פינת מוטה גור בפתח תקווה ביום 5/5/08 בשעה 12:15, בסמוך לבית משפט השלום בפ"ת.
אין גם חולק כי באותו יום התובע היה בדיון בבית משפט בפתח תקווה.
לא נכחד כי התנהלותו של התובע מעוררת קושי. ניתן היה לצפות כבר בשלב ראשון ,כאשר התבקש התובע להמציא מסמכים בנקאיים למל"ל לשם תמיכה בטענתו, והתברר לו כי באותו היום לא היה בבנק, כי יבדוק ביומנו היכן היה ויתקן את גרסתו. תחת זאת התובע שלח למל"ל פירוט תנועות בחשבון בנק לחודשים שאינם רלוונטים לתאונה כלל.
עם זאת, שילוב הראיות הנסיבתיות שהובאו בפנינו תומך במסקנה כי התאונה אירעה בעת שהתובע היה בדרכו חזרה מבית המשפט.

מקום התאונה היה סמוך לבית משפט השלום בפתח תקווה, שם התקיים דיון משפטי בו נטל התובע חלק. על רקע האמור, ועל אף הקושי שמעורר ריבוי הגרסאות של התובע, סברנו, כי ככל שיתברר כי שעת הדיון היה סמוכה לשעת התאונה, ניתן יהיה להסיק מכך, ברמת ודאות גבוהה, כי התאונה התרחשה בעת שהתובע יצא מבית המשפט, וכי עובר לתאונה, התובע לא היה עסוק באותו איזור בעניינים שאינם קשורים לעבודה.


למרבה הצער, במהלך חקירתו, כאשר נשאל התובע ביחס לשעת הדיון הוא התקשה להשיב בעניין.
בסיכומיו טען ב"כ התובע כי הוא מעריך שהדיון היה בשעה 8:30-9:00 וכי הוא הסתיים בשעה 9:30 ל- 10:30 ואז אירעה התאונה (גרסה שאיננה מתיישבת עם מסמכי המשטרה לפיהם התאונה היתה בשעה 12:15).
בסיום סיכומיו הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש ארכה בת 30 יום על מנת לנסות לאתר את ההזמנה לדיון בבית המשפט, ואולם עוד באותו היום המציא לתיק בית הדין פלט מחשב שבו צויין כי שעת תחילת הדיון ביום 5/5/08 היתה 10:00.
לאור נתון זה, בשים לב למשך הדיון, לרבות האפשרות שהתובע נדרש להמתין לדיון בעניינו, סביר מאוד להניח כי התובע אכן יצא משערי בית משפט בסביבות השעה 12:00 באופן המתיישב עם שעת התאונה.
לנוכח האמור, על אף ריבוי הגרסאות של התובע קובעים כי התאונה אירעה לתובע בצאתו מבית המשפט .


הדיון הפלילי ומשמעותו


כידוע סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כדלקמן:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;



רבות דובר בתכליתו הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי, אשר נועד ליתן לעובד הגנה מפני הסיכונים הכרוכים בהשתלבות פעילה בשוק העבודה, אשר מטבע הדברים כרוכה בסיכונים מסוגים שונים.
המחוקק הטיל חובת תשלום דמי ביטוח במטרה לפרוס רשת של בטחון כלכלי מינימלי, למקרה בו העובד או התלויים בו יהיו נזקקים לכך. ההגנה הניתנת לעובד שנפגע במהלך עבודתו, רחבה יותר מזו שניתנת למי שנפגע בדרך אחרת. זאת, לנוכח המעמד המיוחד שניתן לאדם העובד, אשר תורם את כוחו ואת כישוריו בשוק העבודה, באופן שיש בו כדי לקדם ערכים חברתיים וכלכליים שאותם יש אינטרס חברתי לעודד.
אין ספק כי החוק לא נועד להגן על מבצעי עבירות מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבירות על החוק. מי שבוחר להיות מעורב במעשי עבריינות נוטל על עצמו סיכונים מסוגים שונים ובכלל זה הסיכון שלא יהיה מבוטח למקרה שתגרם לו פגיעה תוך ועקב ביצוע העבירה, עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 1237/04 המל"ל נ' מרדכי סוויסה שם נקבע כדלקמן:

"מדובר בחוק סוציאלי המבטח את תושבי ישראל מפני נכויות ופגעים כאלה ואחרים, אשר נגרמו מתאונות או מחלות שהן שגרת חיים ועבודה של אנשים שומרי חוק. הוראות החוק לא נועדו לחול על "תאונות עבודה" שנגרמו על-ידי מבצעי פשע הפועלים נגד זולתם, נגד הציבור ונגד החברה בכללותה. "


מהמסמכים שהובאו בפנינו בנוגע לת"פ (פ"ת) 3823/07 מ"י נ' אמיקופ ואחרים עולה כי ביום 4/5/09 התובע והחברה הורשעו על פי הודעתם במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של אי הגשה במועד של 10 דוחות חודשיים למע"מ (עבירות לפי סעיפים 117(א)(6), 119 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו – 1957, ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו 1976).
בגזר הדין עמד בית משפט השלום על הנסיבות בהן בוצעה העבירה, בהסתמכו על טיעוני ב"כ הנאשם:

"כמו כן פירט ב"כ הנאשם את הרקע לביצוע העבירות, קריסתה הכלכלית של הנאשמת 1 כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה במשק. כמו כן את חובותיה לנושים רבים והיעדר כל רווח כלכלי מצידו של הנאשם. עוד הדגיש את המאמץ שנעשה להסרת המחדל ותשלום חלק נכבד ביותר ממנו."


עיון בגזר הדין מעלה כי בית המשפט מצא להקל עם התובע ונמנע מלהשית עליו עונש של מאסר לביצוע בפועל, וזאת, בין היתר, על יסוד המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה החברה, ושבעטיו בוצעו העבירות.
בנוסף לכך, בגזר הדין ניתן משקל לכך שהתובע נקט בפעילות להסרת חלק לא מבוטל מהמחדל, ובסופו של יום הושת על התובע (הנאשם 2 שם) עונש מאסר לביצוע בעבודות שירות וכן קנס כספי על סך 30,000 ₪.
לאחר שעיינו בגזר הדין אנו סבורים כי בנסיבות דנן לא יהיה זה מוצדק לראות המעורבות של הנאשם בהליך הפלילי כאירוע המנותק מעבודתו.
ראוי להזכיר בהקשר זה את שנכתב בגזר הדין בענין נסיבות ביצוע העבירה, וכן את העובדה כי במהלך הדיונים בתיק הפלילי התובע פעל על מנת להסדיר את החוב של החברה ובכך למעשה פעל במסגרת הסכסוך האזרחי שבין החברה לבין מע"מ, פעילות לגיטימית, לפתרון המחלוקת בין הצדדים במישור האזרחי, אשר יש לה זיקה ברורה לעבודתו של התובע (ראה הדיון מיום 5/5/08 שם ציין ב"כ המאשימה כי התובע הגיע להסדר עם מע"מ וכן הדיון מיום 23/6/08 שם צויין כי התובע הפקיד המחאות לכיסוי מרבית החוב).
על יסוד כל האמור לעיל אנו קובעים כי אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 5/5/08.
לנוכח הפגמים הרבים שנפלו בהתנהלותו של התובע, בבואו לתבוע את זכויותיו, באופן שהקשה על בירור התביעה, לא מצאנו לפסוק לזכות התובע הוצאות משפט.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין. ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיוב עצמאי בחוזה

  2. תאונת עבודה סבל עצמאי

  3. תאונה בבית עובד עצמאי

  4. תקנה 15 פתיחת עסק עצמאי

  5. סבל עצמאי - תאונת עבודה

  6. הכרה כעצמאי בביטוח לאומי

  7. רישום עצמאי בביטוח לאומי

  8. תאונת דרכים בעל עסק עצמאי

  9. חישוב תגמולי מילואים עצמאי

  10. תאונת עבודה לעורך דין עצמאי

  11. אי הכרה בתאונת עבודה של עצמאי

  12. רישום עובד עצמאי בביטוח לאומי

  13. האם משגיח כשרות שכיר או עצמאי

  14. תשלום ביטוח לאומי על עובד עצמאי

  15. תאונת עבודה מדריך טיולים עצמאי

  16. איחור רישום כעצמאי בביטוח לאומי

  17. הכנסות מעסק של בני זוג עצמאיים

  18. עזיבת משרד תיווך ופתיחת עסק עצמאי

  19. תאונת עבודה עצמאי תוך כדי משלח יד

  20. הגדרת ''עובד עצמאי'' ביטוח לאומי

  21. שכרו של התובע שהינו עצמאי ערב התאונה

  22. חישוב בסיס השכר של עצמאי אשר נהרג בתאונת דרכים

  23. קניית רכב בסמוך לאחר פתיחת עסק עצמאי

  24. מקדמות ביטוח לאומי עצמאי - תאונת עבודה

  25. חישוב שכר ביטוח לאומי לפי הכנסה כעצמאי

  26. תביעה להכרה בזכות עצמאית להירשם כחוכר נכס

  27. תאונת עבודה בבית עורך דין עצמאי שעובד מהבית

  28. עצמאי שעובד מהבית - תאונת דרכים בדרך לעבודה

  29. פיצויי פיטורים לעורך דין עצמאי במועצה מקומית

  30. תאונת עבודה של עובד עצמאי לא רשום בביטוח לאומי

  31. האם אשתו של בעל עסק עצמאי יכולה לקבל דמי אבטלה ?

  32. תאונה של עובדת עצמאית בחניה בבית – תאונת עבודה ?

  33. רישום עצמאי בביטוח לאומי חודשיים לאחר תאונת עבודה

  34. האם עורך דין שכיר שמקבל לקוחות פרטיים נחשב לעצמאי

  35. האם תאונת דרכים של עצמאי בדרך ל"סידורים" תוכר כתאונת עבודה ?

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון