תאונת דרכים: טריקת דלת של משאית על הראש

תאונת דרכים: טריקת דלת של משאית על הראש

1. התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 03.06.12, כאשר עסק בעבודתו כנהג משאית בעת פריקה של המשאית, נטרקה דלת המשאית והוא ספג ממנה חבלה בצד האחורי של ראשו ועורפו, נפל וספג מכה נוספת בראש (להלן: "האירוע").

התובע פנה לנתבע וביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה.
הנתבע דחה את התביעה, על בסיס הגישה לפיה לא הוכחה התרחשותו של האירוע הנטען.

מכאן התביעה שבפנינו.

2. לאחר ששמענו את עדותו של התובע ושל עד מטעמו, והוצגו בפנינו מסמכים, בגדרם מסמכים רפואיים והודעה שנמסרה מאת התובע לחוקר המל"ל, מצאנו לקבוע כי עדות התובע שהובאה בפנינו הייתה מהימנה בעיננו, והתרשמנו כי תיאר נכוחה את נסיבות האירוע, תוך שהעדפנו את העולה מעדותו על פני העולה מהרישומים הרפואיים שהוצגו.

3. לפיכך, על בסיס מכלול העדויות והראיות והובאו בפנינו, קבענו את התשתית העובדתית הבאה –
א. ביום 03.06.12 התובע חזר מנסיעה לילית עם המשאית בה נהג, וחנה בחצר המפעל בו עבד כנהג משאית כדי לפרוק סחורה.
לצורך ביצוע הפריקה פתח את אחת מדלתות המשאית וכאשר פתח את השנייה – נטרקה הדלת הראשונה והוא ספג ממנה חבטה בחלק האחורי של ראשו ובערפו ונפל ארצה.
ב. חברו לעבודה מר אזרן שראה את התובע סופג חבטה ויושב מטושטש הציע לו להשלים את הפריקה במקומו וללכת לביתו וכך עשה התובע.
ג. בדרכו לצאת מהמפעל פגש אותו חבר נוסף לעבודה מר ישר ראה אתו פוסע בחוסר יציבות, ראשו נפוח ועיניו אדומות והסיע אותו לביתו.
ד. התובע ישן מספר שעות, והתעורר עם כאבי ראש עזים וטשטוש בראיה, ופנה לרופא המשפחה שבדק אותו והפנה אותו לחדר המיון בבית חולים רבקה זיו, שם אושפז מספר ימים.

4. לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין אי הכושר ממנו סבל התובע בעקבותיו, ולבין ליקוי אפשרי בבריאותו, מנינו כמומחה רפואי מטעם בית הדין את דר' יונתן גרינפלד, תוך שהפנינו אליו את השאלות הבאות –
א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע החל ממועד התאונה ובעקבותיה?
ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו ללקות במחלה או בליקוי גם אלמלא התאונה?
אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.

ג. האם יש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה - לבין התאונה, ובאיזו מידה?
ד. מהו, לדעתך, משכו של אי הכושר ממנו סבל התובע בעקבות התאונה ובעטיה?

5. דר' גרינפלד בחוות דעתו, השיב בשלילה ביחס לקשר הסיבתי בין מצב רפואי כלשהו ממנו, על פי הנטען, סבל התובע בעקבות האירוע מיום 03.06.12 לבין האירוע עצמו. להלן עיקר קביעותיו –
"1. מן התיעוד העומד לרשותי אין מחלה או ליקוי שניתן לקשור באופן ברור לאירוע המתואר על ידי התובע.
מה שברור הוא כי הוא סבל מדלקת בלחמיות העיניים היכולה לטשטש את הראייה, אך דלקת מסוג זה, אינה קשורה בכל דרך שהיא לנזק המשוער מן האירוע הנדון.

ליקוי השמיעה שהודגם בבדיקות אחרי האירוע אינה בתבנית המתאימה לליקוי מחבלת ראש.

מעבר לכך מתועדת הערכה המבוססת על האשפוז במחלקה הנוירולוגית בבית חולים זיו, כי התובע סבל מסימנים האופיינים לנזק באיזור מוגדר בגזע המוח. ואולם, לא נמצאו סימנים ב-MRI מוח לנזק באיזור הנדון. בנוסף לכך, התיאור של תגובת האישונים התקינה בבדיקת רופא העיניים אשר הפנה את התובע לאשפוז ביום האירוע הנדון אינה עולה בקנה אחד עם תיאור של תסמונת Parinaud וכך גם תיאורו של תנועות העיניים התקינות למעט הגבלת המבט כלפי מעלה. מכלול התופעות המתוארות במסמך מאת ד"ר אילני ב-10 ינואר 2012, אינו אופייניו לחבלת ראש מן הסוג המתואר, ולפיכך לא ניתן למצוא בהם עדויות לנזק מן האירוע הנדון. מכל מקום, לא סביר לייחס לחבלה בעורף מדלת נטרקת נזק המתבטא בתסמונת Parinaud, ובוודאי שלא בהעדר ביטויים נוספים לחבלה זאת. המנגנון הסביר היחיד שיכול לקשור בין החבלה מן הסוג המתואר לנזק מקומי בשל ארוע מוחי מוקדי הוא התפתחות של דיסקציה בעורקים המובילים דם לעבר גזע המוח, והבדיקות הייעודיות שנערכו במהלך האשפוז בשאלה זאת שללו קיומה של התופעה.

לסיכום: אינני מזהה ליקוי נוירולוגי שבה לקה התובע בעקבות האירוע שתיאר.

2. הנוירולוגים בית חולים זיו סיכמו רושם שלהם כי מדובר בליקוי קל באיזור גזע המוח המתבטא בתסמונת Parinaud. לאור תוצאות הבדיקות שלהם הציגו השערה כי ייתכן שהליקוי משני להפרעה קלה בזילוח הדם באיזור המסוים.

3. התובע לוקה בעישון כבד, ברמה מעט מוגברת של כולסטרול "רע" (LDL) וגבולית נמוכה של כולסטרול "טוב" (HDLׂ). לא ידוע אצל התובע על גורמי סיכון נוספים לאירוע מוחי. יש לציין, כי במקרים שיש גורמי סיכון משמעותיים לאירועים מוחיים בא הדבר לידי ביטוי לעיתים קרובות בנגעים נוספים הניכרים בבדיקותMRI מוח, אף שלא ניתן לחייב הימצאותם באופן מוחלט בכדי לאשש אבחנה של אירוע מוחי קל וחולף.

4. התובע סבל מאי כושר עבודה לאחר האירוע שהוא מתאר מטעמים מינהליים. אינני יכול לקשור לקות נוירולוגית כלשהי לאירוע זה אשר הגבילה את כושר התפקוד של התובע".

6. לאור קביעות המומחה האמורות, ביקש ב"כ התובע להפנות אליו שאלות הבהרה. בהחלטה שניתנה על הבקשה, בית הדין לא נעתר להפנות למומחה את מרביתן המכרעת של השאלות שנתבקשו, באשר נמצא כי חלק מהשאלות אינן מובנות וחלקן מתייחסים לעניינים כלליים והיפותטיים. עם זאת, מצא בית הדין, למען הסר ספק, להפנות למומחה את שאלת ההבהרה הבאה –
האם בבדיקת התובע פיזית על ידיך יכול ויהא כדי לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך ביחס אליו.

7. לשאלה הנ"ל השיב המומחה כדלקמן -
"אין בבדיקת התובע פיזית כדי לשנות את הקביעות שבחוות הדעת שכן מדובר במצב בריאות חולף, אשר בדיקה נוכחית לא תוכל להבהיר את טיב התסמינים והסימנים בעת הפנייה לרופאים סמוך לארוע הנדון".

8. בהמשך, ביקש ב"כ התובע לאפשר את חקירת המומחה על חוות דעתו, ובית הדין לא נעתרה לה באשר לא נמצא בה כל טעם מיוחד לאפשר זאת.

9. מטעם ב"כ התובע הוגשו סיכומים בגדרם יצא ב"כ התובע במידה רבה כנגד קביעותיו של המומחה בחוות דעתו, ובהתאם לכך ביקש להורות על פסילתו של המומחה או למינוי מומחה רפואי נוסף ולחילופין לקבל את התביעה.
לטענתו, חוות דעתו של המומחה סותרת את קביעתו שניתנה בתיק אחר בעניין זהה לחלוטין לעניינו של התובע. ב"כ התובע הפנה לפסק הדין שניתן ביום 03.01.13 בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק בל 45241-03-11.

10 מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים בהם הודגש כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה והשלמתה ולדחות את התביעה. באשר לפסק הדין שאליו הפנה ב"כ התובע כאמור, נטען שאין כל זיקה בין אותו פסק דין לבין מקרהו של התובע.

דיון והכרעה –

11. על פי ההלכה הנוהגת, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321; דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374; עבל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).

במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, לא פורסם).

בענייננו - לא ניתן לומר שחוות הדעת אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.
בהתאם לקביעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין העולה מחוות דעתו והשלמתה, שלא נסתרו כלל, עולה בעליל המסקנה בדבר העדר כל קשר סיבתי בין התאונה שארעה לתובע במועד הנ"ל, לבין מצבו הבריאותי כפי שתועד במסמכים הרפואיים לאחר אותו אירוע ותעודות אי הכושר שהופקו לאחר מכן.
אינינו מקבלים את דעתו של ב"כ התובע, לפיה נטען כי חוות דעתו של המומחה סותרת את קביעתו שניתנה בתיק אחר בעניין זהה לחלוטין לעניינו של התובע. עיינו בעובדות המקרה שהובאו בפסק הדין שניתן בתיק 45241-03-11 וקביעותיו של דר' גרינפלד שניתנו בהתייחס למקרה שנידון שם, ולא ראינו כלל מקום להקיש גזירה שווה מאותו עניין לענייננו, וזאת לאור השוני בנסיבות שנידונו באותו עניין.
אשר לטענת ב"כ התובע, לפיה התובע כביכול סבל בעקבות האירוע מפגיעה של "צליפת שוט" שיש בה לגישתו כדי לבסס קשר סיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע, הרי שמעבר לכך שמדובר בקביעה שמתחום הרפואה, לא מצאנו בחומר הרפואי שתועד בעניינו של התובע כל הגדרה של פגיעה מסוג "צליפת השוט" ו/או "WHIPLASH" (ראה לעניין זה האבחנות הרפואיות שתועדו במסמך הרפואי של בית חולים זיו שהופק ביום 07.06.12, וכן התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 26.06.12). המומחה הרפואי הסביר כי האבחנה הרפואית שתועדה בעניינו של התובע בסמוך למועד האירוע – מיום 03.06.12 הייתה "חשד ל - syndrom Parinaud" "המאפיינת נזק לאיזור אנאטומי מסויים בגזע המוח". אלא שלדעתו אותו חשד לא מצא לו ביטויים בבדיקות הרפואיות שנערכו לתובע בהמשך ואשר תועדו במסמכים הרפואיים, ולאמור –
"מכלול התופעות המתוארות במסמך מאת ד"ר אילני ב-10 ינואר 2012, אינו אופייניו לחבלת ראש מן הסוג המתואר, ולפיכך לא ניתן למצוא בהם עדויות לנזק מן האירוע הנדון. מכל מקום, לא סביר לייחס לחבלה בעורף מדלת נטרקת נזק המתבטא בתסמונת Parinaud, ובוודאי שלא בהעדר ביטויים נוספים לחבלה זאת. המנגנון הסביר היחיד שיכול לקשור בין החבלה מן הסוג המתואר לנזק מקומי בשל ארוע מוחי מוקדי הוא התפתחות של דיסקציה בעורקים המובילים דם לעבר גזע המוח, והבדיקות הייעודיות שנערכו במהלך האשפוז בשאלה זאת שללו קיומה של התופעה".

קביעות של המומחה, אם כן, מוסברות היטב ומבוססות על העובדות והחומר הרפואי אשר עמד בפניו, ולא נמצאו בהן כל סתירות.
משכך - לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיקים הימנעות מאימוץ חוות הדעת וסטייה ממנה, וגם לא צורך במינוי מומחה אחר או נוסף.

13. אשר על כן, ולאור מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובתו לשאלת ההבהרה – לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפנינו.
בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכות מתחום הביטחון הסוציאלי – לא יינתן צו להוצאות.

14. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים משאית

  2. מוות בתאונה עם משאית

  3. ביטוח משאית שנשרפה

  4. בעיות גב נהג משאית

  5. התנגשות משאית ברכב

  6. תביעת ביטוח גניבת משאיות

  7. נפילה בירידה ממשאית

  8. תביעה על נזק למשאית

  9. תביעה נגד נהג משאית

  10. ביטוח התהפכות משאית

  11. פיצוי על גרירת משאית

  12. נפילה במדרגות משאית

  13. העברת בעלות על משאית

  14. דמי השהיה משאית הובלה

  15. גניבת משאית ללא ביטוח

  16. הפרת הסכם קניית משאית

  17. כאבי גב אצל נהג משאית

  18. גניבת משאית לאחר מכירה

  19. גניבת משאית - אשם תורם

  20. מעבר באור אדום - משאית

  21. פיטורי נהג משאית מהעבודה

  22. תאונה חזיתית עם משאית

  23. פגיעת משאית בכבל טלפון

  24. תאונה בין קטנוע למשאית

  25. פיטורים לאחר שוד משאית

  26. התנגשות נגרר במשאית חונה

  27. סיבוב ברך בירידה ממשאית

  28. פגיעה במהלך ירידה ממשאית

  29. נזק למשאית מענפים של עץ

  30. תאונה במהלך עלייה למשאית

  31. נהיגה מעל 12 שעות במשאית

  32. נפילה ממשאית במהלך ירידה

  33. גניבת משאית שהובילה סחורה

  34. נזק למשאית - תביעות קטנות

  35. תאונת דרכים - משאית קידוח

  36. משאית גלידה - תאונת דרכים

  37. ביטוח רכב משאית מפני גניבה

  38. תאונה עם משאית במהלך העבודה

  39. תאונה בין משאית צבאית לטנדר

  40. ביטוח נגרר משאית מפני גניבה

  41. אחריות על גניבת משאית ממוסך

  42. תאונה עם משאית - נזקי רכוש

  43. פריקת סחורה משאית - האם תאונת דרכים

  44. ? נפילה מארגז משאית - האם תאונת דרכים

  45. האם התאונה ארעה בירידה ממשאית

  46. תאונת דרכים באשמת נהג משאית

  47. התנגשות הולך רגל במשאית חונה

  48. תאונה בירידה מהקבינה של המשאית

  49. ירידה ממשאית תוך כדי פריקת מטען

  50. כיסוי מטען משאית - תאונת דרכים

  51. עונש לנהג משאית על תאונה קטלנית

  52. משאית לימוד נהיגה - תאונת דרכים

  53. הכרה בנפילה ממשאית כתאונת דרכים

  54. תאונת דרכים עם משאית מערבל בטון

  55. מוות עקב נפילת חפץ ממשאית נוסעת

  56. תאונת דרכים עם משאית עמוסה בסחורה

  57. תאונה עם משאית שעצרה במקום אסור

  58. השתחררות עמוד ממשאית - תאונת עבודה

  59. דחיית תביעת ביטוח בגין תאונת משאית

  60. נפילת אבן ממשאית - האם תאונת דרכים

  61. הובלת סחורה במשאית יחסי עובד מעביד

  62. תאונה בין מכונית למשאית סמי טריילר

  63. ירידה מתא נהג של משאית תאונת דרכים

  64. נפילת רכב ממשאית גרר שהובילה רכבים

  65. ביטול עסקה לרכישת משאית בגלל תקלות

  66. נזקי רכוש כתוצאה מהתנגשות משאית ברכב

  67. תאונת דרכים בזמן העמסת ארגזים למשאית

  68. חוזה למתן שירותי הובלה של נהג משאית

  69. תאונה בין רכב למשאית - תביעות קטנות

  70. ? התפוצצות צינור גומי משאית - האם תאונת דרכים

  71. הרמת מטען משאית קריסה של מנוף – האם תאונת דרכים

  72. נפילת מוטות ברזל מחוברים למשאית על הנהג

  73. תביעה נגד נהג משאית בגין נהיגה רשלנית

  74. תאונת דרכים: טריקת דלת של משאית על הראש

  75. האם נפילה מסולם משאית נחשבת תאונת דרכים

  76. מכה מדלת של משאית זבל - האם תאונת דרכים

  77. נפגע ממשאית שהידרדרה לכיוונו ונמחץ על ידה

  78. תאונת עבודה במהלך ריקון תכולת משאית אמבטיה

  79. תאונה ארעה עת ברכב והמשאית נסעו אחד מול השני

  80. החלקה בירידה ממשאית לאחר נסיעה ופגיעה בקרסול

  81. טענת חברת הביטוח למעורבות של הנהג בגניבת משאית

  82. האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על נהג משאית פרטית ?

  83. האם נפילה בזמן קשירת משטחי עץ למשאית היא תאונת דרכים ?

  84. תאונת דרכים: נפגע בעת שעלה אל המשאית שנהג במסגרת עבודתו

  85. דיסקת טכוגרף למשאית: מה העונש על אי החלפת דיסקה יומית ?

  86. בקשת רישיון למשאית מעל 15 טון - ערעור על החלטת רשות הרישוי

  87. הצדדים חלוקים מי משני כלי הרכב המעורבים בתאונה שבין הפרטית למשאית

  88. תאונת דרכים: בחקירתה הנגדית אישרה הנהגת כי היא לא ראתה את המשאית

  89. במהלך נסיעה ניתזה אבן ממשאית שנסעה לפניו ופגעה בשמשה הקדמית של הרכב

  90. האם תאונה תוך כדי שימוש במשאית שעליה מותקן מנוף מהווה תאונת דרכים ?

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון