כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה) 1. בפנינו תביעת התובע מ- 4.12.12 להכיר ב"כאבי גב" מהם סובל הוא כפגיעה בעבודה, עפ"י תורת הפגיעות הזעירות. התובע, יליד 1972, נהג חלוקה והובלות, טוען כי נדרש לבצע פעולות יומיומיות, לרבות העמסה, פריקה וחלוקה של שקי חימר, שמשקלם 50-100 ק"ג, בתנוחות כיפוף ויישור הגב פעמים רבות ביום עד שמאפריל 2011 החל לחוש בכאבים בגבו, המקרינים לרגליו, לאגן ולעכוז. 2. בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה משלא ארעו לתובע אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי עבודה, שהביאו לפגיעה בגב, האגן, רגל שמאל, כנטען בתביעה שהגיש לנתבע ב- 24.2.12 (חותמת 26.2.12). 3. בתביעה למל"ל טען התובע, נהג חלוקה והובלות שכיר, כי נפגע ב- 1.4.11 במיקרוטראומה, תוך שטען כי בעבודתו מרים הוא מדי יום שקים כבדים של חימר, כשב- 4/11 החלו לו כאבים בגב עם הקרנה לרגל שמאל, לאגן ולעכוז. הודיע למעבידו שהחל לסבול מכאבי גב ומאז נתן לו עבודה קלה יותר. המעביד ציין כי החל לעבוד ב- 8.4.08 במשרה מלאה וכי החל להתלונן על כאבי גב מ- 5/2011. 4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו ושל מר אסף וייספלנר, בעלים במעסיק ("המעסיק"). ביום 24.11.13 נשמעו בפנינו עדויות הצדדים. סיכומי תובע הוגשו ביום 12.1.14; סיכומי נתבע הוגשו ביום 13.4.14. 5. ולהכרעתנו - א. לראשונה בתצהירו מציין התובע כי הועסק כנהג חלוקה מאז 1998, כדלקמן: (1) 10/99-6/96 - בחברת "מי עדן", הרים כנהג חלוקה וכך הרים, נשא והניף מיכלי מים (19 ליטר למיכל) 12 שעות מדי יום, 6 ימי עבודה בשבוע. (2) 5/00-10/99 - ב"משק מן", הרים, סחב ופרק מדי יום קרטונים כבדים של מוצרי חקלאות (15-18 ק"ג לקרטון) 12 שעות ליום, 5 ימי עבודה בשבוע. (3) 9/00-6/00 - "ד"ר בייבי" - כמחסנאי ונהג חלוקה. סחב, העמיס, פרק קרטונים של מוצרי תינוקות (10-35 ק"ג לקרטון), 12 שעות ביום, 5 ימי עבודה בשבוע. (4) 10/00-6/07 - "שאוליאן סחר בע"מ" - מחסנאי, פורק מכולות ונהג חלוקה של מוצרי משמל (10-40 ק"ג), 12 שעות ליום, 5 ימי עבודה בשבוע. (5) מ- 11/07 - עד למועד תצהירו (21.7.13) - עובד אצל המעסיק נהג חלוקה, מחסנאי ומלגזן - "מאות פעולות חוזרות ונשנות של הרמה, סחיבה, נשיאה, הובלה והנפה של שקים כבדי משקל", 9 שעות עבודה ביום חבילות חימר (25-40 ק"ג), 5 ימי עבודה בשבוע (יום ו' אחת לחודש). נכונים הדברים עוד יותר בשים לב לכך כי בדיון המוקדם הוסכם כי יגיש התובע תצהיר מפורט [תצהיר התובע מ- 22.5.13 - אלא שאף בו קשה לומר כי פירט עובדתית תשתית לפי תורת המיקרוטראומה] - והגם שפירט בו עבודתו בתקופות מ- 1998 - בשונה מהתקופה שנטענה בפני הנתבע - הודיע הנתבע כי אין שינוי בעמדתו. המעסיק בתצהירו מציין כי התובע מועסק מ- 2008 כנהג חלוקה, מחסנאי, מלגזן, פורק סחורה ממכולות, 6-5 ימי עבודה לסירוגין, 9 שעות עבודה ליום בממוצע, פורק חבילות חימר (10-25 ק"ג), שקי גלזורה (25/5/1 ק"ג) חומר יציקה גרגרי (TBF; 25 ק"ג), דליי נוזלים (10 ליטר). יובהר מיד כי הנטל על התובע להוכיח תביעתו ובכלל כך לטעון כל טענות העובדה הנדרשות להוכחת תביעתו בעילת הפגיעות הזעירות. דא עקא, כך לא נעשה כמתחייב בהגשת התביעה למל"ל וספק אם כך נעשה ולו בתצהירו - שוב בהעדר תשתית עובדה מחייבת; כך נעשה ע"י הנתבע, בהציגו לתובע שאלות מדויקות ומפורטות לתיאור עבודתו בכל התקופות הנטענות. ובהקשר זה לא רק שלא פרט כדבעי עבודתו עד למעסיק - ממילא אין בפנינו איזשהן ראיות רלוונטיות שנקל היה להציגן - לו טען בהקשר למעסיקיו הקודמים, קודם לתצהירו, קודם לחקירה נגדית. כך, אין לדעת - ובכל הכבוד, לא די לכך בתצהירו - מדוע אין בפנינו ראיות כמה משקל סיפק מדי יום, משקל כל מיכל/קרטון (תעודות משלוח?!)/עדות מעסיק/עוזר/נהג שעבד עמו בכל אחד ממקומות העבודה הנטענים; איזה חלק מהעבודה היה שלו ואיזה נעזר בעובד/כלי עזר; על אחת כמה וכמה כך - בשים לב לכך כי הציג תצהיר המעסיק, שאף העיד בפנינו (ומשהוא עדיין עובד של המעסיק), שהרי כאן ודאי נדרש היה (ונקל היה) להציג צבר תעודות משלוח מדגמיות לחודש עבודה! לטעמנו, התנהלות זו מקשה עד מאוד על יכולת הבחינה (ממש) של העובדות והיה ראוי לשקול דחיית התביעה ללא חקירה נגדית (ונזכיר כי לא בכדי ציין הנתבע בסיכומיו כי התובע תאר עבודתו באופן סתמי). ב. אף על פי כן, נבחן כל העובדות שהובאו בפנינו, הגם שאף כל שטען בחקירה נגדית הוא טיעוני עובדה ובלא שהוצג בדל ראיה לעובדה כלשהי! ודאי נכונים הדברים בהנתן שהיה התובע מיוצג ע"י עו"ד - הן בעת שהגיש תביעתו למל"ל והן בתביעתו לביה"ד. (1) עבודה ב"מי עדן" - מעבר לעובדות שנזכרו לעיל - ראשית, אף אם נניח שיום עבודה הוא כנטען - ברי כי לא כל יום העבודה עוסק התובע בנשיאת שקים כבדים. כך בעדותו הוברר כי בבוקר, שעה וחצי של עבודה - אינו עוסק בהרמה/נשיאה כלל. הוא אינו מעמיס את כל הסחורה למשאית (זה עושים המחסנאים/מלגזנים במעסיק), כשהוא והעובד שאיתו מעמיסים "תוספות", כשתוספות זה "בודדים, לא עשרות". שוב, לא נשמעה ממנו, קודם לחקירה נגדית, כי את העמסת המשאית על מנת לחלק הסחורה - לא הוא מבצע ואף לא נזכר כי הוא מעמיס "תוספות". כך ציין בחקירה נגדית כי מדי יום מחלק הוא ל- 30 לקוחות בממוצע, אצל כל אחד מוריד כמות שונה; כמות קטנה - מוריד התובע לבד. לעתים צריך לרדת ולעלות מדרגות ואז אין טעם להביא עגלה - זה לוקח 10-20 דקות, יש תוספות שהן במשקל אחר (שוב, עובדות חדשות), העובד האחר לא תמיד יורד עמו, משהוא נשאר לשמור על המשאית. ממקום אחד נוסעים למקום השני, רבע שעה, לפעמים פחות ולפעמים יותר. יש מקומות שהעובד השני מוריד מהמשאית עם עגלה והתובע מכניס פנימה (עגלה 4-5 כדים), לפעמים העובד סחב עמו ולפעמים לא, זה עבודה בלא עגלה. יש בניינים עם מעלית ויש בלי מעלית (מחצית-מחצית). בשנים 96-99 רוב העבודה זה מדרגות, מתוך 30 לקוחות אולי 5 זה עם מעלית. מדרגות זה לפעמים חניון/2 קומות/4 קומות. ביום סחב 180 כדים במדרגות. במעלית התחלקה העבודה חצי-חצי. (2) עבודה בחקלאות - העמיס פלסטיק של ירקנים ממשאית, מהרצפה, 200 ארגז ביום, מתכופף שם על המשאית ואז שם בפנים, זה לקח חצי שעה - עבד לבד. אז היה מסדר בפנים, קושר עם רצועות - זה לקח חצי שעה. נוסע לבית האריזה, שם פורק לבד, מושך שורה ושם להם (לא פירט מה כוונתו) וזה לוקח חצי שעה ונוסע לעוד סיבוב. נסיעה אורכת 20-15 דקות. בד"כ בבוקר היה עושה שני סיבובים כאלה. בהמשך עבר ממשאית לרכב מסחרי סגור ואז עבר עם פועל בחנויות לחלק סחורה, בממוצע ב- 20 חנויות. בחנות הרים 10/5/2 קרטונים. לוקח 22 קרטונים והעובד עזר לו. התובע היה הנהג. (3) ד"ר בייבי - חילק בכל הארץ, קרטונים במשקל משתנה כל הזמן. כל יום באזור אחר (כולל נצרת, חיפה, ב"ש) וזמן נסיעה ארוך. הוא ומחסנאי שהיה שם על המשאית והתובע סידר בפנים. פורק לבד, גם עם עגלה. (4) במוצרי חשמל - המחסנאי היה שם על קצה המשאית והתובע היה שם בפנים עד גובה התקרה. חלוקה בכל הארץ; זמני נסיעה ארוכים. חילק לממוצע של 30 מקומות, כל חנות לפי הצורך. נושא הסחורה בידיים/בעגלה. (5) המעסיק - רכב מסחרי (משאית ממוצעת). הוא העמיס משטחים עם מלגזה בארגז הפתוח של המשאית. ביום יש בממוצע 30 נקודות. שם שק על הכתף או בשתי ידיים. יש שקים ששוקלים 25 ק"ג. חימר (קוביה) שוקל 25 ק"ג. יש חימר בחבילה של 10 ק"ג ויש דליים נוזלים 10 ליטר לדלי - משתמש בעגלה ולא משתמש בעגלה. המעסיק בעדותו מציין כי משקל הסחורה 25/10/5/1 ק"ג. ביום יש 14 נקודות חלוקה בממוצע, יש נסיעה למרחקים גדולים/נסיעות ארוכות מאוד. פעם בשבוע באזור רמת הגולן/פעם בשבוע לב"ש - פעם ב- 10 ימים/פעם בשבוע לירושלים/פעמיים בשבוע לאזור המרכז. יש כמובן זמני נסיעה ללקוחות ברמת גן - 20 דקות/נקודה לנקודה. בד"כ רק לב"ש (ולא לנקודות בסביבתה) "מקסימום מצפה רמון". אם יש ללקוח אמצעי עזר - יעזור לו ואם לא - לוקח ידנית מעמיס על העגלה ולוקח בעגלה. מירב הסחורה זה חימר (גושים של 10 ק"ג/דליים של 10 ליטר). מינימום משלוח זה 500 ₪ "זה להערכתי 14 חבילות חימר", 150 ק"ג ללקוח. יש לקוחות שמזמינים גם חצי טון. המשאית סוחבת עד 2 טון. כל הסחורה אפשר לשים על העגלה/לתובע לא היה עוזר. אם נוסע רחוק מתחיל בשש בבוקר, בממוצע מתחיל ב- 7:30-8:00 ומסיים עבודתו ב- 17:00-17:30 הוא בבית. יש גם חומר יציקה שזה שק של 25 ק"ג. אין בעיה לשים שק על העגלה. גלזורות זה במשקל 1-5 ק"ג, זה לא כל יום. ג. מקובלים עלינו טיעוני הנתבע בסיכומיו והאסמכתאות אליהן הפנה. התובע אינו מפרט כדבעי גם בתצהירו, ולמצער, אף לא בחקירתו הנגדית - תשתית עובדתית מחוייבת ומפורטת. בפועל, מעבר לשימוש בשם הפעולה - לא נדע הכיצד ממש בוצעו הפעולות ומה השפעה יש להן על הגב, שהרי בכך עסקינן. כבר נקבע כי אין די בעבודה פיזית/עבודה מאומצת קשה כדי שתוכר תביעה על פי תורת הפגיעות הזעירות וכאן - אין בפנינו תיאור מפורט של פעולות חוזרות ונשנות בגב. כך - פרטי ההרמה והנשיאה של המשקלים - אף הם אינם בפנינו: המשקלים השתנו, המרחקים השתנו וההרמות - אינן מתוארות במפורט - וכל אלה, מה השפעה להם על הגב. בפועל, הוכח בפנינו מגוון פעולות שונות - ולא אינספור פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן, ברצף ואף לא פעולה משמעותית שנעשתה פעמים רבות במהלך יום העבודה (עב"ל 141/08 מסלטי; עב"ל 2400-10-11 זוהר; עב"ל 432/00; עב"ל 465/07 יהודאי). אין לשכוח כי אין בפנינו טענה כי הנהיגה עצמה רלוונטית לפגיעה וממילא, לא היה אף בכך כדי לבסס תשתית למיקרוטראומה בענייננו משעסקינן בכבישי המדינה ולא בדרכים משובשות (עב"ל 451/08 שחף). לא יכול להיות חולק כי באשר לעבודת התובע בחקלאות ובד"ר בייבי - ואף במי עדן - התקופות קצרות, זמן נסיעה ניכר, משקלים שונים, אופן ביצוע העבודה שונה, כמויות שונות ומספר פעולות ומשכן ואופיין - אינו ברור. באשר למעסיק - עיקר הזמן הוא בדרכים. עבודת ההעמסה שבוצעה בעזרת מלגזה - אינה רלוונטית. באשר לפריקה אצל לקוחות - כך עשה לעגלה, אין רצף זמן ניכר, אין מדובר במאות פעולות חוזרות ונשנות כ"טפטוף המים על הסלע", ודי בגרסת המעסיק על מנת לדעת (אף לו הוכיח התובע כדבעי כל העובדות) כי התדירות, המשקל, תיאור העבודה ופרקי הזמן המשתנים אצל כל לקוח ולקוח ובין לקוח ללקוח - כל אלה משתנים באופן שאין בפנינו תשתית עובדתית מוכחת לפגיעות זעירות בגב. ד. למעלה מן הצורך נזכיר כי מהמסמכים הרפואיים, עולה כי אין מדובר במצב רפואי מ- 1.4.11 (כנטען), משגם בפנייתו לבי"ח מאיר (14.4.11) טען כי מדובר ב- 3-4 חודשים וכך אף עולה מכרטיסו הרפואי בקופת חולים (3.12.11) ואין אף לשכוח כי עבר תאונת דרכים בינואר 2008 (הגם שפגיעתו בה לא תוארה). ה. סיכום לאור כל האמור - משלא שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית לתורת הפגיעות הזעירות - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. הרמת משקלעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב