ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך התחרט

ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

1. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה בגין לידת בתה , שנולדה ביום 25.9.11.

2. תחילה אישר הנתבע את התביעה לדמי לידה, אך בשלב מאוחר יותר ומשמצא כי לא התקיימו יחסי עובד – מעביד בין התובעת לעסק שבבעלות בעלה ומעמדה אף אינו עולה כדי שותפה בעסק עצמאי, חזר בו הנתבע ודחה את התביעה.

עובדות המקרה
3. התובעת ילידת 1974 עבדה לטענתה, החל מיום 1.5.10 ועד ליום 22.9.11 במסגרת עסק הנקרא "X", השייך לבעלה, מר X X ואשר מופעל מביתם המשותף.

4. מהות העסק הינו תביעות ביטוח רכוש המועברות לטיפול מחברות ביטוח, חברות להשכרת רכב, ממוסכים ומסוכני ביטוח.

5. במסגרת עבודתה ב"X", כך לטענת התובעת, עבדה ב- 75% משרה בימים א'-ה' כשהיא משמשת בתפקיד פקידותי שכלל בין השאר שיחות עם לקוחות ומבוטחים, הכנת חומר, תביעות ודרישות, תיוקים, שליחויות וכיו"ב.
6. באותה תקופה הועסקו ב"X" שני עובדים נוספים, מר שמעון סבח שקיבל שכר עבור עבודתו ועו"ד עוזי ארטורה שתמורת עבודתו הופנו אליו תיקים משפטיים מהם גזר את שכר טרחתו.

7. יצוין כי התובעת עבדה בעסק חודשים ספורים קודם לחודש 5/10 אך לא קיבלה תמורה בעד עבודתה. החל מחודש 5/10 דווחה התובעת כשכירה שולמו בעדה דמי ביטוח לאומי. הונפקו לה תלושי שכר ואת שכרה קיבלה מדי חודש בהעברה בנקאית לחשבונה.

8. התובעת ילדה, בשעה טובה ביום 25.9.11 וקיבלה דמי לידה מן הנתבע. משפנתה בתום חופשת הלידה לקבלת דמי אבטלה, נדחתה תביעתה בנימוק כי לא צברה תקופת אכשרה כעובדת שכירה בהתאם להוראת סעיף 158 לחוק. כמו כן נדרשה היא להשיב את דמי הלידה שקיבלה בטענה כי לאחר בירור עולה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה.

החלטה זו היא מושא התביעה שבפנינו.

9. הנתבע טוען שהתביעה נדחתה כדין שכן התובעת אינה עונה על הגדרת "עובד", משלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין חברת "X" אשר בבעלות בעלה.

לטענת הנתבע, גם אם התובעת פעלה בענייני העסק, פעילות זו אינה עולה כדי יחסי עבודה, אלא לכל היותר יש לראות בה כ"עזרה משפחתית".


המסגרת הנורמטיבית
10. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 מגדיר את המונח "עובד", כדלקמן:
"...לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
11. הפסיקה קבעה, כי קרבה משפחתית כשלעצמה אין בה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. יחד עם זאת, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידה רבה יותר את טיב היחסים שנוצרו, דהיינו: האם מדובר ביחסים וולונטריים, התנדבותיים או בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. לעניין זה יש לתת את הדעת, בין היתר לסימני היכר, כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי, האם העבודה מתבצעת באופן סדיר וכד'. (דב"ע נג/87-0 חוה פייגלשטוק נ' המוסד, פד"ע כו 283; דב"ע מז/ 6-0 סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 434; דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע נג/87-0, פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283;; עב"ל 166/99 חיה שחר נ' המוסד, ניתן ביום 31.7.01).

בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי, (פד"ע לו 603, 616) סוכמו עיקרי ההלכות לעניין זה וכך קבע כב' הנשיא אדלר (בתוארו אז):
"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית – ולו קירבה בין הורים וילדים – אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי – כץ, פד"ע ה 31).נ
עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.ב
נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".


12. עוד נקבע כי במקרה של העסקת בני משפחה העונים על הגדרת "עובד" שבחוק, יש ליתן משקל לשאלה האם, אלמלא עשה בן הזוג את העבודה, היא הייתה נעשית בידי עובד. (עב"ל 535/09 עליזה בן אלישע נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 15.9.10).

כאמור, נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי הטוען לקיומם של יחסי העבודה. (דב"ע לג/0-59 מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134; עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי נ' הרצליך, פד"ע לה' 577).


מן הכלל אל הפרט
13. נקדים ונאמר כבר בשלב זה, כי לאחר ששמענו את עדויות הצדדים, טענותיהם וסיכומיהם , לאחר עיון בראיותיהם ובבחינת מכלול נסיבות העניין הגענו למסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה בתקופה הרלבנטית ותביעה זאת – דינה להדחות, כפי שיובהר להלן.

14. אכן מחד, הוכח כי בכל התקופה הנטענת הונפק לתובעת תלושי שכר , שולמו התשלומים המתחייבים למס הכנסה ולביטוח הלאומי והשכר אף שולם לתובעת בפועל (ראה העתקי תלושי שכר וכן העתקי תדפיסי בנק – נספחים א' ו- ב' לתצהיר התובעת).

15. כמו כן גרסתה של התובעת בדבר מסגרת העבודה ותפקידה בפועל יש לה אסמכתאות בחומר הראיות (ראה הודעת התובעת ומר X X בפני חוקר המוסד, תצהיריהם וכן תצהיר עו"ד ארטורה).

עם זאת מעדות התובעת והעדים האחרים עלו מספר תהיות ביחס להשתלבותה של התובעת כעובדת בעסק. כך למשל עו"ד ארטורה הצהיר (סעיף 3 לתצהירו) כי את מרבית עבודתו עשה מול התובעת וכי עבודתו בוצעה בביתם של בני הזוג X.

כשנשאלה התובעת בחקירתה הנגדית אודות עבודתו של עו"ד ארטורה, השיבה כי אינה יודעת מה הוא עשה וכי ככל הנראה הוא מטפל בפן המשפטי (עמ' 3 ש' 16-17). כמו כן לשאלה איפה עבד עו"ד ארטורה השיבה: "במשרד לא אתנו" וזאת כאמור בניגוד לאמור בתצהירו.
16. בנוסף, בתשובות לשאלון שהופנה למעביד – נ/4 השיב X X בשלילה לשאלה האם התובעת נהגה לעזור בעסק גם ללא תמורה לפני העסקתה. זאת בניגוד להודעתה של התובעת בפני חוקר המוסד (עמ' 1 ש' 4-6). כשנשאלה לפשר הסתירה בדבריהם השיבה כי אינה יודעת להסביר זאת (עמ' 5 לפרוט' ש' 5).

התובעת הציגה תכתובות מייל להן הייתה שותפה כדי להוכיח עבודתה בעסק. אלא שעיון בתכתובות אלה מגלה כי עיקר ההתכתבות הוחלפה בין התובעת לבין בעלה, מה שמחזק את המסקנה כי מדובר בעזרה משפחתית. ובנוסף, כל התכתובות מתרכזות בחודש עבודה אחד – ספטמבר 2011 כשעל פי טענת התובעת עבדה בעסק כשנה לפחות.

17. יתר על כן, לא הוכח כי עבודת התובעת הייתה נחוצה וחיונית לעסק. הן התובעת והן בעלה העידו כי בתקופה טרם החלה התובעת לעבוד בעסק לא הועסק עובד אחר שביצע את התפקיד שמילאה התובעת. כך גם בתקופת חופשת הלידה ולאחריה לא הועסק אף אחד אחר במקומה של התובעת אשר לא חזרה עוד לעבוד בעסק. (ראה עדות התובע בפני חוקר המוסד- נ/3 בעמ' 1 ש' 19-20 וכן עדות התובעת –נ/1 ש' 13-17).

18. אחר עבודת התובעת לא בוצע מעקב נוכחות וכן לא שולמו לה פיצויי פיטורים על אף שלטענתה הפסקת עבודתה נבעה מצמצומים בעסק (עמ' 5 לפרוט' ש' 21-22).

19. בנוסף יש לזכור כי עבודת התובעת בוצעה מביתם הפרטי שלה ושל בעלה. במצב זה קיים קושי לעשות הפרדה בין שהות משפחתית לבין עבודה בפועל. אין כל הוכחה לכך כי התובעת אכן עבדה בפועל במשך מספר שעות מסוים .

20. לנוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה כי בינה לבין בעלה X X או בינה לבין "X" התקיימו יחסי עובד מעביד. לפיכך דין התביעה – להידחות.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון