נפילה בעבודה בגלל רטיבות במטבח, כאשר במהלך ההחלקה אצבעות רגליה השמאלית נתקעו בתוך רשת ניקוז

התובעת טענה שהחליקה בעבודה בגלל רטיבות במטבח, כאשר במהלך ההחלקה אצבעות רגליה השמאלית נתקעו בתוך רשת ניקוז שמצויה במרכז המטבח. כתוצאה מההחלקה והיתקלות האצבעות ברשת הניקוז, רגליה הסתובבו והיא נפלה על ברכיה ועל ידיה, כאשר ברכה השמאלית נחבלה ברשת הניקוז וברכה הימנית נחבלה ברצפה (להלן: "האירוע"). 5. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה והנתבע בתשובתו מיום 8/8/11, דחה את תביעתה, בציינו, כי: "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך". 6. כנגד דחיית תביעתה, עותרת התובעת בתביעה זו שבפנינו. טענות הצדדים 7. לטענת התובעת, הוכיחה במידה הנדרשת קיום אירוע תאונתי ביום 2/1/11. 8. רופא המשפחה שהעיד בפני בית הדין לא רשם שהתובעת נחבלה בברך שמאל, בטעות ומסיבה השמורה עמו. בעדותו של הרופא ניתן היה לראות עוינות מצדו כלפי התובעת. 9. ייתכן ונפלו סתירות לא משמעותיות בגרסאות התובעת, וזאת בשל העובדה כי הבנתה של התובעת את השפה העברית מוגבלת. 10. הנתבע טען כי אין לקבל את גרסתה של התובעת. התובעת לא השכילה להוכיח כי באירוע תאונתי מדובר, התובעת לא הביאה ראשית ראיה לקיומו של אירוע כאמור. 11. לטענת הנתבע, מעדותה של התובעת בבית הדין, עולות סתירות רבות המנוגדות למסמכים המצויים בתיק, הן הרפואיים והן אלה שהוגשו על ידי הנתבע ולפיכך, יש לקבוע שמדובר בעדות שאינה מהימנה. 12. מהמסמכים הרפואיים עולה כי התובעת כלל לא דיווחה על האירוע כפי שסיפרה בתביעתה לנתבע ואף בביקוריה של התובעת, לקבלת טיפול רפואי, היא לא ציינה דבר באשר לאירוע הנטען. דיון והכרעה 13. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משובל] התשנ"ה - 1995 קובעות - " 'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..." הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגימה מאידך גיסא. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. (ראה לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50, דב"ע נב/88-0 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169, דב"ע שם/96-0 המוסד - אל מנון וייל פד"ע יב 225, דב"ע נו/251-0 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241). 14. לאחר ששמענו את עדות התובעת ואת עדותו של ד"ר גבריאלוב סרגיי - רופא המשפחה של התובעת, ושקלנו את מכלול טענותיה של התובעת, הגענו לכלל מסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה, ועל כן מצאנו כי יש לדחות את התביעה. בגירסאות התובעת, כפי שנמסרו לחוקר הנתבע ביום 2/8/11 (נ/2), במסמכים רפואיים, ובעדותה לפנינו, קיימות סתירות מהותיות באשר לאירוע הנטען. 15. במקרה דנן, לא מצאנו ברישומים הרפואיים אשר נרשמו במועד האירוע הנטען (2/1/2011), דיווח או רישום על קרות האירוע, כפי שסיפרה התובעת בתביעתה וכפי שהעידה בפנינו. מעיון ברישום הרפואי מיום האירוע, נכתב: "סיבת הפניה: מתלוננת על כאבים בברך שמאלית מזה מספר ימים". דהיינו, לא רק שלא נרשם במסמך הרפואי הראשוני על קרות האירוע, אלא אף נרשם כי התובעת התלוננה על כאבים בברך שמאל מזה מספר ימים. 16. התובעת ניסתה לתמוך את טענתה במסמכים רפואיים אשר נרשמו בחלוף זמן ניכר ממועד האירוע הנטען. 17. הלכה פסוקה היא, כי יש לתת משקל מיוחד למסמכים רפואיים הסמוכים למועד האירוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו (ראו: דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן, פד"ע כ' 349). 18. התובעת ניסתה לתרץ את העובדה שלא נרשם במסמך הרפואי אודות קרות האירוע, בכך שהיא אינה שולטת היטב בשפה העברית וקיים אצלה קושי להתבטא בעברית בצורה ברורה; אלא שרופא המשפחה אשר טיפל בתובעת ביום 2/1/2011 ד"ר סרגיי, שולט היטב בשפה הרוסית, שפת האם של התובעת. 19. התובעת העידה בפנינו, ולא היה לה הסבר המניח את הדעת אודות האמור ברישום הרפואי מיום 2/1/2011, מצאנו להציג את תשובות התובעת כהווייתן: "ש. איך את מסבירה את זה שהרופא שהיה כאן לא רשם שנפלת? ת. אני לא ראיתי מה הוא רשם שמה. אני לא יודעת מה... אחרי שבאתי אחרי התאונה, אני באתי ואמרתי לו שהייתה תאונה ונפלתי והיה ברך נפוח. ש. את אמרת לו שזה בעבודה? ת. כן, והוא אמר לי שאני צריכה להביא טופס 250. ש. למה זה לא רשום שנפלת בעבודה? ת. למה את שואלת אותי? אני לא רואה מה הוא רשם שם, אני אמרתי לו הכל. ש. את אמרת שלא מבינים אותך, אבל הרופא מדבר רוסית, הוא יכול להבין אותך? ת. הוא מדבר ברוסית, אמרתי שאחרי שנפלתי באתי ואמרתי לו שזאת תאונת עבודה, תראי כמה טעויות הוא עשה". (עמ' 13 לפרוטוקול, מיום 22/1/14, ש' 16-25). 20. בנוסף, קיים תיעוד רפואי נוסף מיום 10/1/2011 של ד"ר אשכול זאב, רופא אורטופד, ובו נרשם כי יש "הטבה עם מגנטים, כאב בברך שמאל מזה כשבוע ללא חבלה". התובעת טענה כי אצל ד"ר סרגיי נפלו טעויות ברישומים רפואיים, אולם גם אצל האורטופד אשר טיפל בה זמן קצר לאחר האירוע הנטען, לא ציינה התובעת ואף לא ברמז כי הייתה מעורבת בתאונת עבודה ביום 2/1/2011 אלא דווקא ההיפך, נרשם "ללא חבלה". כאשר נדרשה התובעת להסביר מדוע גם אצל האורטופד לא נרשם שנחבלה ביום 2/1/2011 בעבודה, השיבה: "שם דבר ראשון, הוא רושם מה כתב הרופא סרגיי, דבר שני לא בדקתי מה הוא רשם, אמרתי שאני לא כל המילים יודעת, הוא רשם ללא חבלה, אני לא ידעתי מה זה חבלה, רק בת שלי הסבירה לי מה זה זה. אבל תראי במסמכים שהוא רשם אחרי זה הוא רשם תאונת עבודה" (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 29 - עד עמ' 14 ש' 3). יובהר, כי על אף טענתה של התובעת כי האורטופד רשם את מה שכתב ד"ר סרגיי, מעיון בשני המסמכים עולה כי ד"ר סרגיי לא רשם ביום 2/1/2011 את המילים "ללא חבלה". 21. גירסאות התובעת בעניין אופן קרות החבלה היו שונות בין הודעתה בפני חוקר המוסד (נ/2) ועדותה בפנינו. בהודעתה בפני החוקר טענה כי רגלה נכנסה לתוך רשת הברזל והיא נפלה על ברך שמאל. לעומת זאת בתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת כי החליקה בגלל הרטיבות במטבח, כאשר במהלך ההחלקה אצבעות רגליה השמאלית נתקעו בתוך רשת ניקוז שנמצאת במרכז המטבח וכתוצאה מההחלקה והיתקלות האצבעות ברשת הניקוז. בחקירתה הנגדית התבקשה התובעת להסביר מדוע גירסאותיה שונות בנוגע לקרות האירוע, וכך העידה: "אני הסברתי לכולם אותו דבר, הם רשמו... אולי לא נכון מה ש.... אני אמרתי שאני לא דוברת עברית, אני הסברתי... אמרתי שכל הזמן רטוב, שהכיור לא היה תקין..." (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 14-15). 22. חרף הפגיעה הקשה לה טוענת התובעת, אשר הביאה אף להמלצה רפואית לניתוח החלפת הברך (ראה ת/1), לא יצאה התובעת לחופשת מחלה אלא המשיכה לעבוד ביום הפגיעה וגם ביום למחרת, ורק לאחר יותר מחודש מאז קרות האירוע, יצאה לחופשת מחלה. בנקודה זו העידה התובעת כדלקמן: "ש. האם אחרי שנפלת חזרת לעבודה? ת. כן. ש. מתי? ת. ביום אחרי חזרתי, חשבתי שיהיה בסדר. ש. המשכת לעבוד? ת. אני המשכתי לעבוד באותו יום של התאונה עד השעה 16:00, ואחר כך פניתי לרופא. ש. למחרת הביקור של הרופא חזרת לעבודה? ת. כן. ש. מתי הפסקת לעבוד? ת. בפברואר לקחתי חופש מחלה כי היו לי כאבים מאוד חזקים. ש. חודש אחרי? ת. כן." (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 4-14). 23. זאת ועוד, בהודעתה בפני חוקר המל"ל, בתשובה לשאלת החוקר בנוגע לעברה הרפואי בברך שמאל, טענה כי לא התלוננה בעבר על כאבים בברך שמאל ואין לה כל רקע היסטורי בנוגע לברך שמאל. כאשר הציג בפניה החוקר מסמך רפואי מיום 20/12/2010 ובו התלוננה בפני ד"ר וייס שלמה על כאבים בברך שמאל מזה כחודש ימים וכן ציין החוקר בפני התובעת, כי התלוננה אצל ד"ר סרגיי ביום האירוע 2/1/2011 על כאבים בברך שמאל מזה מספר ימים, השיבה כי אינה זוכרת שהיתה אצל ד"ר וייס שלמה והתלוננה על כאבים בברך (ראה נ/2). עיון ברישום הרפואי מיום 20/12/10 מצביע בבירור כי התובעת התלוננה בפני ד"ר וייס שלמה, כי היא סובלת מכאבים בברך שמאל מזה כחודש ימים והיא הופנתה ליעוץ רופא אורטופד. גם באבחנות נרשם: ".PAIN KNEE LT" חזקה כי המסמך הרפואי מיום 20/12/10 ואף המסמך הרפואי מיום הארוע (2/1/11) בו נרשם כי התובעת מתלוננת על כאבים בברך שמאל מזה מספר ימים, מלמדים על בעיה קודמת בברכה השמאלית של התובעת, והחמרתה עוד בטרם האירוע הנטען. 24. בנסיבות המתוארות, בהן לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי והמסמכים הרפואיים מלמדים כי התובעת סבלה מהפגיעה לה היא טוענת עוד קודם למועד האירוע הנטען, ובהעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי התובעת בפני רופא המשפחה במועד האירוע הנטען ובפני האורטופד ד"ר אשכול זאב, מספר ימים לאחר האירוע הנטען, אין בידינו לקבל את התביעה. 25. אשר על כן, התביעה נדחית. 26. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. נזקי מיםאצבעותתאונות נפילהנפילה בעבודהרטיבותניקוזנפילה