7 ימים חסרים לצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה

7 ימים חסרים לצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה

1. התובע, הגיש תביעתו כנגד החלטת הנתבע, מיום 19/8/12, לדחות את תביעתו לקבלת דמי אבטלה מהטעם שלא צבר תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה, לגבי עובד בשכר חודשי, שכן צבר רק 353 ימי עבודה מתוך 360 ימי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותו בלשכה התעסוקה.

2. לטענת התובע, שגה הנתבע בהחלטתו הואיל והוא היה מועסק כעובד יומי ולא כעובד חודשי ולכן הסעיף הרלוונטי לגביו הינו 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע "..דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים..".

3. מהלך הדיון
במסגרת דיון מוקדם שהתקיים, ביום 4/6/13, לפני ראש ההרכב, ציין הנתבע את הפרמטרים שבתלושי שכרו, של התובע, המלמדים על כך שענין לנו בעובד שקיבל את שכרו על בסיס חודשי ולא על בסיס יומי.
בעקבות ציון הפרמטרים הנ"ל, הציע בית הדין לתובע לשקול האם יש טעם שיעמוד על תביעתו, תוך הפניית תשומת ליבו לכך שהיה ויממש את זכותו לעשות כן ובסופו של יום לא יצליח להוכיח את טענתו - שהיה עובד יומי, ישקול ביה"ד לחייבו בהוצאות.
הואיל והתובע הודיע כי הוא עומד על תביעתו, הורה לו בית הדין להגיש תצהיר עדות ראשית.
במסגרת ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11/2/14 נחקר התובע, באמצעות מתורגמנית, שהוזמנה, לבקשתו, על תצהיר עדותו הראשית, כאשר כבר כעת יצויין כי התובע לא טרח להזמין את המעסיק, כעד מטעמו ואף לא כל עד אחר.
בסיום ישיבת ההוכחות ולאחר שאפשרנו לבאי כח הצדדים לטעון, מקצת מטענותיהם והואיל ובאת כח התובע העלתה טענות לענין ימי מחלה בהם שהה התובע, לטענתו, בחודש 5/12, ציינו כי לא מצאנו שהיה די בעדותו של התובע כדי להוכיח טענתו בדבר היותו עובד יומי, אך הבהרנו כי ככל שיצליח להביא אישורי מחלה המתייחסים לחודש 5/12, באופן שיהא בהם כדי להוסיף לפחות 7 ימים לימים שספר הנתבע, הרי שנראה כי יהיה בזה כדי לגרום לנתבע לשנות החלטתו.
לפיכך, קצבנו לתובע 14 ימים, כדי להמציא את אישורי המחלה אליהם התייחסה באת כוחו תוך שהבהרנו שהיה ולא יעשה כן, "יורה בית הדין על דחיית התביעה ללא צו להוצאות"

בתאריך 2/3/14, הגיש התובע הודעה, במסגרתה ציין כי הוא עומד על תביעתו היות והיה עובד יומי. כן ביקש התובע כי בית הדין יקצוב לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם.
ביה"ד נעתר לבקשת התובע (אשר לא הציג את אישורי המחלה אליהם התייחס בסיום ישיבת ההוכחות) וקצב לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומים.
בהמשך, ביקש התובע ארכה לשם הגשת סיכומיו ולאחר שזו ניתנה לו והואיל ולא הגיש סיכומיו גם במועד שהוארך לו, לבקשתו, הורה בית הדין, ביום 10/4/14, על מחיקת תביעתו.
בהמשך, נעתר בית הדין לבקשה לביטול פסק דין שהגיש התובע ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הבשיל התיק למתן פסק דין.

4. להלן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מחומר הראיות:

א. התובע, יליד 1973, עבד בחברת גנים עבד אללה (להלן:"המעסיק") החל מתאריך 1/7/11 ועד שפוטר, ביום 30/6/12.
ב. בתאריך 2/8/12 הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה, עליה ציין המעסיק כי מדובר בעובד יומי.
ג. לתביעתו, צירף, התובע, תלושי שכר מהמעסיק וכן מכתב פיטורים.
ד. בתאריך 19/8/12, דחה הנתבע את תביעת התובע, כמפורט ברישא של פסק הדין.

5. השאלה בה עלינו להכריע היא - האם שכר העובדה ששולם לתובע היה על בסיס חודשי או יומי?

לטענת התובע, כפי שזו עלתה גם בעדותו, הוא היה מועסק בשכר יומי, כאשר לרוב עבד 6-7 ימים בשבוע וזאת מבלי שקיבל ימי חופשה וכאשר במהלך תקופת עבודתו, קיבל רק שלושה ימי חג.
התובע הוסיף וטען כי הן בתלושי השכר שקיבל מהמעסיק והן הטופס התביעה שהגיש צויין כי הוא עבד על בסיס שכר יומי.
התובע אף העיד כי את שכרו קיבל "יום יום" בדרך של תשלום במזומן.
התובע טען כי היות ואין חולק שצבר 353 ימי עבודה מתוך 540 הימים שקדמו לתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה הרי שבהיותו עובד על שכר יומי יש להחיל עליו את החלופה המתייחסת לעובד מסוג זה ובהתאם לאשר את תביעתו לדמי אבטלה.

טענות הנתבע:
א. חישוב שכרו של התובע, נעשה על בסיס שכר חודשי של 5,200 ₪.
ב. כמות ימי העבודה שנרשמה בכל תלושי שכרו של התובע (למעט תלוש חודש 5/12) היתה זהה ועמדה על 26 ימים וזאת גם בחודשים בהם לא היו 26 ימי עבודה אפשריים.
ג. התובע העיד שבחודש ינואר 2012 ועד אמצע חודש 2/2012 עבד 7 ימים בשבוע (עמ' 5 שורות 5-15 לפרוטוקול), אולם ענין זה לא מצא ביטוי בתלושי שכרו.
ד. בחודש 2/12, היו 25 ימי עבודה, אפשריים, כאשר ביחס ליום 28/2/12 העיד התובע כי היה בבית חולים, ומכאן שלא יכל לעבוד מעבר ל - 24 ימים בחודש זה (ובכ"ז בתלוש השכר נרשמו 26 ימי עבודה).
בחודש 3/12 היו 26 ימי עבודה אפשריים כאשר ביחס לתאריך 28/3/12 העיד התובע כי היה בבית חולים ומכאן שבחודש זה לא יכל לעבוד מעבר ל - 25 ימים (ובכ"ז בתלוש השכר נרשמו 26 ימי עבודה).
בחודש 9/11 היו 26 ימי עבודה אפשריים אולם בחודש זה חל חג הרמדאן והתובע העיד כי היה ביום חופש אחד, במהלך החג ומכאן שעבד 25 ימים ולא 26 כפי שצויין בתלוש השכר.
בחודש 11/11 היו 26 ימי עבודה אפשריים, חודש בו חל "חג הקורבן", התובע העיד כי היה יומיים בחופש, במהלך חג זה, קרי - עבד, בפועל, 24 ימים ובכ"ז נרשם בתלוש השכר שלו, כאילו עבד 26 ימי עבודה.
ה. במסגרת חקירתו הנגדית לא ידע התובע להגיד מה היה שכרו המדוייק - "200,200 ומשהו" ובהמשך:"210,220" (עמ' 7 שורות 1-3 לפרוטוקול).
ו. מכל מקום ואם שכרו היומי של התובע היה 210 ₪ או 220 ₪ - מדוע נרשם, בתלושי השכר שלו, תעריף יומי של 200 ₪ ומדוע שכרו, החודשי, היה, בכל החודשים - 5,200 ₪, בדיוק?
ז. מעיון בתלושי השכר עולה כי לא בוצע כל ניכוי בגין מחלה או חגים, עובדה המחזקת את קביעת הנתבע כי התובע היה עובד חודשי.
ח. העדר הקורלציה בין ימי העבודה, בהם עבד התובע, בפועל, לבין אלו המפורטים בתלושי השכר (26 ימים, כאמור), מחזקת, אף היא את קביעת הנתבע כי שכרו של התובע שולם על בסיס חודשי.
ט. יש להצטער על כך שהתובע לא המציא, אישורי מחלה ביחס לחודש 5/12, וזאת למרות שבסיום ישיבת ההוכחות ניתנה לו שהות לעשות כן.
י. יש לדחות את התביעה שכן התובע לא הצליח להוכיח כי משכורתו חושבה על "בסיס יומי".

6. דיון והכרעה

סעיף 160 (א) לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן:"החוק") מגדיר את תנאי הזכאות לתשלום דמי אבטלה וקובע כי "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161.."
סעיף 161 (א) לחוק קובע:"לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת האבטלה פלונית היא אחת מאלה:
(1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע.
(2) היה שכרו מחושב על בסיס יומי..דיו ששולמו דמי ביטוח בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים".

מעיון בחומר הראיות שהונח לפנינו עולה כי התובע עבד 353 ימים מתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע.

התובע לא הזמין לעדות את מעסיקו וכל שהביא, להוכחת טענתו, היה את עדותו ואת תלושי שכרו, אשר את טענות הנתבע, לענין הבעייתיות העולה מתלושים אלו, ביחס לטענת התובע להיותו עובד על בסיס שכר יומי, העלה ב"כ הנתבע, כבר בדיון המוקדם שהתקיים בחודש 6/13, כאמור לעיל.

התובע לא הוכיח את טענתו כאילו קיבל את שכרו מידי יום (עמ' 6 שורה 25 לפרוטוקול) והוא לא הביא ראיות או אסמכתאות לביסוס טענתו, כאילו קיבל את שכרו על סמך הימים בהם עבד בפועל (אשר כפי שציין הנתבע, בצדק, לא תאמו את הרשום בתלושי השכר).
העובדה שתלושי השכר היו אחידים באופן שבכולם (למעט אחד) נרשם כאילו התובע עבד 26 ימים (וזאת גם בהתייחס לאותם חודשים בהם עלה מעדותו של התובע כי לא יכל היה לעבוד 26 ימים) ולכן קיבל שכר של 5,200 ₪ באופן קבוע, יש בה כדי לבסס את מסקנת הנתבע לפיה עבד התובע על בסיס חודשי.
גם העובדה שבחודשים בהם, לטענת התובע, הוא קיבל חופשת חג, לא הופחתו ימי עבודה מאותם 26 הימים הכתובים בתלושי ואף לא הופחת שכרו מ - 5,200 ₪, מחזקת, אף היא את מסקנת הנתבע לענין בסיס החישוב הנכון.
ולענין זה ראו, לדוגמא, את עב"ל 00521/06 אברהם ועקנין-המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 3/1/07).

למעשה, די באמור בטענות הנתבע, בתלושי השכר ובהעדר הוכחות, סותרות, מצד התובע, כדי להצדיק את דחיית תביעתו.

7. לסיכום

בשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע ולנוכח האמור לעיל, הרינו קובעים כי התובע לא הוכיח כי שכרו שולם לו על בסיס יומי ולכן הרינו קובעים כי בצדק דחה הנתבע את תביעתו לקבלת דמי אבטלה, כמפורט במכתב הדחיה מיום 19/8/12.

8. הוצאות/שכ"ט עו"ד

למרות שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי הרי שבתיק זה, לנוכח התעקשותו של התובע לעמוד על תביעתו למרות הדברים שעלו כבר בדיון המוקדם ולמרות המלצתו של ביה"ד כפי שנאמרה בסיום ישיבת ההוכחות, החלטנו שיש מקום לחייבו, לשלם לנתבע, שכ"ט עו"ד, בסכום של 2,000 ₪, אשר יש בו כדי לכסות ולו מקצת מהטרחה, המיותרת שנגרמה לאחרון.
הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום.

9. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סירוב עבודה בלשכה

  2. סירוב בלשכת האבטלה

  3. סירוב בלשכת התעסוקה

  4. נרקומנים בלשכת האבטלה

  5. סירוב קורס לשכת האבטלה

  6. אי קבלה לעבודה מטעם הלשכה

  7. סירוב לעבודה בלשכת התעסוקה

  8. סירוב לעבודה דרך לשכת האבטלה

  9. פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה

  10. סירוב לקבלת עבודה בלשכת התעסוקה

  11. סירוב להצעת עבודה בלשכת התעסוקה

  12. הפניה לעבודת ניקיון מטעם הלשכה

  13. תקופת אכשרה לדמי אבטלה לעובד יומי

  14. אי הגעה לראיון עבודה - לשכת אבטלה

  15. אי התייצבות לעבודה דרך לשכת אבטלה

  16. סירוב לצאת לעבודה מטעם לשכת התעסוקה

  17. הפניה לעבודה בלשכת התעסוקה בבית אבות

  18. סירוב לעבודה לא מתאימה בלשכת האבטלה

  19. אי הגעה ללשכת התעסוקה בגלל שהות בחו"ל

  20. 7 ימים חסרים לצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה

  21. האם אדם שעובד אצל אח שלו זכאי לדמי אבטלה ?

  22. סירוב בלשכת התעסוקה: "לא יכולה לעבוד בגלל הילד"

  23. סירוב עבודה בלשכה מחשש להשאיר את הילדים לבד בבית

  24. תקופת "נכה נזקק" לא נספרת כתקופת אכשרה לדמי אבטלה

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון