1. התובע, עובד זר מתאילנד אשר הגיע לישראל לעבוד בענף החקלאות, הגיש תביעה זו על סך של 73,335 ₪ בגין הרכיבים הבאים: הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, פדיון דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי כלכלה, פיצויי פיטורים ויתרת שכר בגין חודש אפריל 2012 . ביום 25.6.13 הוגש כתב תביעה מתוקן, בו הוספו שני רכיבים בדמות מענק שנתי והפרשות לקרן פנסיה, וסכום התביעה הועמד על סך 110,754 ₪. יצויין, כי לא הוגש כתב הגנה מתוקן. 2. התובע הגיש תצהיר עדות יחד עם כתב התביעה ביום 24/2/13. ביום 10.3.13 העיד התובע במסגרת הליך של עדות מוקדמת בפני כבוד הרשמת רחל גרוס, וכן נערך דיון מוקדם בפני כבוד השופט פרנקל. לאחר מכן הנתבע 2 הגיש תצהיר מטעמו, עליו נחקר בישיבת ההוכחות שהתקיימה, ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. 3. לטענת התובע, זכאי הוא לרכיבים מענק שנתי והפרשות לקרן פנסיה, היות והנתבעים לא טענו כי שילמו אותם, ונמנעו מלהתייחס אליהם בהגנתם. הנתבעים ביזו את בית הדין במסגרת ההליכים המקדמיים, פעם אחר פעם, דבר שגרר פגיעה בראיות התביעה. התובע פוטר יחד עם עוד 3 עובדים אשר לא עבדו שעות נוספות, מה שהעלה את חמתו של המנהל "דוד", אשר שלח אותם חזרה לחברת כוח האדם. לתובע לא הייתה שום סיבה לעזוב מיוזמתו ולנטוש את מקום העבודה כפי שניסו הנתבעים להציג זאת. הנתבעים הגישו תלושי שכר מפוברקים, אשר הונפקו בדיעבד ובאופן מרוכז לטובת הגשתם עם תצהיר העדות הראשית. כל הטענות שהעלו הנתבעים בדבר התנהלות התובע הינן פיקציה שנולדה לצורך התחמקות מתשלום זכויותיו של התובע. כל מי שנחשף לכתבי הגנה ולטענות ההגנה של משרד ב"כ הנתבע, ימצא "שטנץ" קבוע של הכפשות העוברות כחוט השני לאורך כל כתב ההגנה. קרי, התובע אלכוהוליסט, מהמר, סוחר סמים, אלים, גנב, רמאי ובעל חוב למכולת. התובע העיד בעדותו המוקדמת בבטחה, ניכרו בדבריו אותות האמת גם בשעה שפירט על חולשותיו, וניתן היה ליתן בו ובדבריו אמון מלא. לסיכום, טען התובע כי יש לאמץ את גירסתו, לקחת בחשבון את הכשלת ראיות התביעה על ידי הנתבעים, ולזכות את התובע במלוא סכום התביעה. 4. לטענת הנתבעים, התובע הועסק במישקם החקלאי מחודש פברואר 2009 ועד לחודש אפריל 2012. הנתבעים הקפידו לשלם לתובע את כל הזכויות המגיעות לו על פי חוק. כרטיסי שעות העבודה של העובד היו על פי דיווחי העובד שהעביר למנהל העבודה בכל יום, זאת כדי לערוך לו בסוף החודש את תלוש המשכורת ולחשב את שכרו. התובע אף הודה כי הוא חתום על המסמכים בעצמו, ואף הסכים לתוכנם. לטובת התובע נותר סך של 1,216 ₪ בגין דמי הבראה. התובע קיבל מדי חודש יום חופשה בפועל, ובמקרים בהם לא רצה חופשה היה מקבל פדיון של ימי חופשה במסגרת תשלומים מרוכזים אשר שולמו כמופיע בתלושי השכר. התובע לא הועסק בכל ימי החג התאילנדיים, וכן לא עבד בחגים היהודים, אך קיבל שכר מלא בגין ימים אלו, כפי שעולה הן מתלושי השכר והן מדו"חות הנוכחות. מענק שנתי לא נתבע במסגרת כתב התביעה, וממילא התובע קיבל כספים בגין כך, כמפורט בתלושי השכר. דמי כלכלה ומענק שנתי הינם בגדר זכויות נלוות, שאינן ניתנות לפדיון עם סיום יחסי העבודה. התובע היה עובד קבוע, לכן לא זכאי להפרשות לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה בענף החקלאות, וזאת בניגוד לעובד זמני או בנסיון. משלא הצביע התובע על מקור אחר לזכותו להפרשה כזו, דין התביעה להדחות. בנוסף, אין התובע רשאי לתבוע גם פיצויי פיטורין וגם הפרשות פנסיוניות. לחילופין, גם אם בית הדין יחליט לדחות את טענות הנתבעים, התובע זכאי ליתרת תשלום של 435 ₪ בגין מענק שנתי. התובע נטש את המשק 8 חודשים לפני ינואר 2013 ללא הודעה מוקדמת, דהיינו, 8 חודשים לפני סיום תקופת האשרה ושנה וחצי לפני המועד המותר והניתן לאחר הארכת האשרה, קרי מאי 2013. לפיכך, יש לקזז 3,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. מעדותו של התובע עלה, כי היה שותה אלכוהול ומשתכר, ואף מהמר, ולכן נכנס לעימותים ובחר לנטוש את המשק, ועוד בשיא העונה. התובע היה מקבל בכל חודש שק אורז בשווי 120 ₪. הנתבעים כיסו לטובתו חובות בסך 10,000 ₪. התובע קיבל טלוויזיה וכבלים, השתתפות בהוצאות טלפון בסך של 200 ₪ מדי חודש, וכספים בימי הולדת שלו ושל בני משפחתו. יש לקזז סך של 21,000 ₪, וזאת בגין אי מתן הודעה מוקדמת, גניבה ממעביד ורכישת שקי אורז. לסיכום, טענו הנתבעים כי טענות ההגנה לא הופרכו ולא נסתרו, ולפיכך, יש לדחות את התביעה במלואה, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט. דיון והכרעה 5. מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עולה, כי יש לדחות את התביעה במלואה, למעט הרכיבים של הפרשות לקרן פנסיה ומענק שנתי. כמו כן, מרכיבים אלו יש לקזז את התשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת. ונפרט. פיצויי פיטורים, שעות נוספות והפרשי שכר מינימום 6. בפתח הדברים נציין, כי אנו קובעים שתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעים הינה מיום 27.11.07 ועד יום 15.4.12, כפי שטען התובע, ובנושא זה גירסתו לא נסתרה. מנגד, הננו דוחים את טענות התובע ביחס לנסיבות סיום יחסי העבודה. לא הוכח כי התובע פוטר, ובהקשר זה אנו מעדיפים את גירסתם של הנתבעים, היות והיתה מפורטת יותר ואמינה יותר בעינינו. לפיכך, אנו קובעים כי התובע לא פוטר אלא נטש את עבודתו ללא הודעה מוקדמת. כרקע להכרעתנו נציין, שמעדותו של התובע עלה כי לאחר שעזב את עבודתו אצל הנתבעים המשיך לעבוד במספר מקומות ללא ויזה, וזאת בשים לב כי בחודש נובמבר 2012 נגמרה לו אשרת העבודה בארץ. עוד הודה התובע בעדותו המוקדמת כי קיבל מגורים, חשמל, מים וגז על חשבון הנתבעים. מעדותו של התובע עלה, כי עבד מספר שעות נמוך יותר משטען בכתב תביעתו, ויש בכל אלה כדי לשמוט את הבסיס העובדתי לתביעתו לשעות נוספות ולשכר מינימום, אשר ממילא נתבעו יחדיו ובאופן כללי. בנוסף, לא צויינו סכומים אשר שולמו לתובע ונוכו לטענתו, או שהיה צריך לנכותם רעיונית כפי שטען התובע עצמו (עד 25% מהשכר). בהקשר זה נציין, כי בסעיף 6.1.9 לכתב התביעה המתוקן תבע התובע את הסכום בסך 30,000 ₪ בגין הפרשי שכר מינימום בלבד, בעוד שבסעיף 7 תבע סכום זה גם בגין שעות נוספות, וזאת כאמור ללא פירוט וללא הפרדה. התובע אף לא ציין שם אלו סכומים קיבל בפועל, וכן לא ציין שם כי קיבל מקדמות על חשבון המשכורת, וממילא גם לא התייחס לשיעורן ולא לקח אותן בחשבון במסגרת תביעתו. אל מול זאת, בחקירתו הנגדית הודה התובע כי נהג לקבל מקדמות בשיעורים משמעותיים ביחס למשכורתו. כמו כן, בעדותו המוקדמת, הודה התובע כי חתם על מסמכים שונים המסדירים זכויותיו, ובמיוחד תשלומי מקדמות, וכן הודה שחתם גם על דוחות נוכחות בשפה התאית שפת אימו, וכן על תלושי השכר; וכל זאת בניגוד לטענותיו בכתב התביעה. גם בכך יש כדי להשמיט את הקרקע תחת טענות התובע ביחס להיקף שעות עבודתו, ולתמורה אותה קיבל בגין עבודתו, כמו גם ביחס לעבודתו בשבתות, מאחר ומדו"ח השעות עליו חתם עולה כי לא עבד בימי שבת. 7. התובע הודה כי היה לעיתים מקבל בקיץ הפסקות של 3 שעות, וזאת בניגוד לטענותיו בכתב התביעה. עוד הודה הוא, כי היה מהמר ומפסיד כספים לעיתים, וגם צורך אלכוהול. נציין, כי בית הדין אינו בא להורות לתובע כיצד לנהל את חייו, אך בנסיבות העניין יש בנתונים אלו כדי לתמוך בטענות הנתבעים ביחס לנסיבות סיום עבודתו של התובע, כמו גם ביחס להתנהלותו ולאמינות גירסתו, וכן ביחס לחוסר תום ליבו של התובע. למעשה, גירסתם של הנתבעים לעניין סיום יחסי העבודה לא נסתרה ואף הוכחה. מעדותו של נתבע 2, אשר נחקר על האמור בתצהירו, עולה כי הנתבעים היו זקוקים לידיים עובדות, ובמידה והיו מעוניינים לסיים את העסקתו של התובע, היו עושים זאת בדרך המקובלת כדי לקבל עובד אחר תחתיו. אף מעיון בנספח ו' לתצהיר הנתבעים עולה, כי הנתבעים דיווחו והצהירו בזמן אמת כי התובע נטש את עבודתו אצלם יחד עם עוד 3 עובדים. הנתבע 2 נחקר במסגרת חקירתו הנגדית על האמור בנספח ו', אך גירסתו נותרה איתנה, ולפיה המסמך נכתב בזמן אמת ושיקף את הדברים כהווייתם, היינו שהתובע נטש את מקום העבודה. הנתבע 2 פירט בעדותו אודות השתלשלות העניינים ביחס לעשרות העובדים הזרים אותם העסיק בכלל, וביחס לתובע דנן בפרט. הנתבע 2 פירט ביחס לעבודתה ולהתנהלותה של חברת כוח האדם איתה הוא משתף פעולה, תוך שהוא מציין כי מעולם לא פיטר אף עובד היות "...ואנו צמאים לידיים עובדות". מכל האמור לעיל עולה, כי דין התביעה בגין פיצויי פיטורים, שעות נוספות והפרשי שכר מינימום להדחות. בנוסף, יש לקזז סך של 3,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת מכל סכום לו יהיה זכאי התובע. יתרת שכר בגין חודש אפריל 2012 8. במסגרת סיכומיו זנח התובע את תביעתו בגין רכיב זה, לפיכך דין התביעה בנושא זה להדחות. למעלה מן הנדרש נציין, כי בכתב התביעה המתוקן לא ניתן כל פירוט ביחס למספר הימים בגינם נתבע הסכום וגם לא ביחס לשיעור השכר לפיו חושבה התביעה בגין רכיב זה. פדיון הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי כלכלה 9. במסגרת סיכומיו, לא פירט התובע את תביעותיו ביחס לרכיבים שבכותרת דלעיל. התובע טען בכלליות כי יש לקבל את התביעה במלואה. התובע אומנם טען באופן עקיף במסגרת סיכומיו ביחס לרכיבים אלו, כי תלושי השכר שהונפקו ביום 13.10.13 לטובת הגשתם עם תצהיר עדות הראשית מטעם הנתבעים מפוברקים. לטענת התובע, הנתבעים קיצצו משכר עבודתו, ותחתיו ציינו תשלומים שונים בגין פדיון חגים, הבראה וכו'. ראשית, מדובר בטענות שהועלו לראשונה במסגרת סיכומי התובע, ולפיכך הן מהוות חזית חדשה ואין לקבלן. בנוסף, גירסת הנתבעים כפי שפורטה ביחס לרכיבים שבכותרת לא נסתרה, היות והמצהיר מטעם הנתבעים כלל לא נחקר ביחס לאמור בתצהירו בעניין רכיבים אלו, וגירסתו לא נסתרה ביחס לתשלומים השונים ששולמו לתובע כמו גם ביחס לתוכן תלושי השכר. כמו כן, במסגרת סיכומי התובע לא הועלו טענות כנגד התחשיבים ושיעורי התשלומים השונים אשר צויינו על ידי הנתבעים בתצהירם; למעט הטענה שנטענה בעלמא לפיה הינם מפוברקים, טענה שכאמור נדחתה על ידינו, כמפורט לעיל. עוד התברר כי התובע קיבל תלושי שכר בזמן אמת, ואף חתם עליהם כמו גם על דוחות נוכחות ותשלום מקדמות, כפי שעולה ממסמכים נ/1-נ4. למעלה מן הנדרש, נציין ביחס לתביעה לדמי כלכלה כי מעבר לכספים אותם קיבל התובע כמשתקף מתלושי השכר עלה מעדותו שלו כמו גם מתצהיר הנתבעים, כי התובע רשאי היה לאכול באופן חופשי על חשבון מעסיקו, דהיינו התובע קיבל גם כלכלה בעין. 10. לפיכך, הננו מקבלים במלואה את גירסת הנתבעים ביחס לכספים המגיעים לתובע בגין הרכיבים בכותרת דלעיל. לאור האמור לעיל, התובע זכאי לסך של 1,216 ₪ בגין דמי הבראה, וכן לסך של 435 ₪ בגין הפרש דמי כלכלה, והכל בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 15.4.12. דין התביעה לפדיון חופשה ודמי חגים להדחות במלואה. מענק שנתי והפרשות לקרן פנסיה 11. דין התביעה בגין שני הרכיבים שבכותרת להתקבל במלואה. לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, בחרו הנתבעים משיקוליהם הם שלא להגיש כתב הגנה מתוקן. לפיכך, כל טענות ההגנה ביחס לרכיבים אלה הינן בבחינת חזית חדשה אשר אין להדרש אליה. לאור האמור לעיל, זכאי התובע לסך של 9,020 ₪ בגין מענק שנתי, ולסך של 12,976 ₪ בגין הפרשות לקרן פנסיה, והכל בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 15.4.12. אחרית דבר 12. לאור כל האמור לעיל, התובע זכאי לסכומים הבאים: הפרש דמי הבראה - 1,216 ₪. הפרש דמי כלכלה - 435 ₪. מענק שנתי - 9,020 ₪. הפרשי פנסיה - 12,976 ₪. סך הכל 23,647 ₪. מסכום זה יש לקזז סך של 3,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. לפיכך, הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע סכום של 20,147 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.5.12 ועד יום התשלום בפועל. סכום זה ישולם תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין. בהקשר זה נציין כי לא מצאנו כי יש מקום לקבל את טענות הקיזוז של הנתבעים בגין גניבה ממעביד ורכישת שקי אורז בסך כולל של 17,560 ₪; היות וטענות אלה לא הוכחו כנדרש, הן לעצם הזכאות לקיזוז, והן ביחס לסכומים שנתבע קיזוז בגינם. 13. לאור הסכום שנתבע, ובשים לב לסכום שנפסק המהווה 18% מהסכום שנתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן, אין צו להוצאות. בכך לקחנו גם בחשבון את התנהלות התובע בטרם נחתום את פסק הדין, לא נצא ידי חובתנו מבלי לציין כי אין מדובר במקרה בו טפלו הנתבעים האשמות שווא כנגד התובע על מנת לחמוק מתשלום זכויותיו, כפי שטען הוא בסיכומיו. התובע הודה כי היה מהמר ואף שותה אלכוהול. התובע גם הודה כי עבד ללא ויזה אצל חקלאים אחרים לאחר סיום עבודתו בנתבעים, וטענותיו ביחס לאי קבלת תלושי שכר ודו"חות שעות נוכחות התבררו כלא נכונות; בשים לב כי הוא חתום עליהם באופן אישי או באמצעות מנהל העבודה שלו אותו הסמיך לחתום בשמו. התובע אף קיבל מקדמות לא מעטות על חשבון שכרו, דבר שהסתיר בכתב התביעה. כמו כן, אין בידינו לקבל את טענות התובע ביחס ל"הכשלת התביעה" ול-"בזיון בית המשפט ומעבר על צווים שיפוטיים". 14. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. העסקת עובדים זרים