תקופת אכשרה לדמי אבטלה לעובד יומי

תקופת אכשרה לדמי אבטלה לעובד יומי

1. התביעה שבפנינו הוגשה כנגד החלטת הנתבע מ-6.6.12, הדוחה תביעה (מ-5.6.12) לתשלום דמי אבטלה, משלא צברה התובעת תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה לעובד יומי, משצברה 287 יום מתוך 300, בתקופת 540 יום שקדמו למועד התייצבותה לשרות התעסוקה.
טוענת התובעת כי שהתה בחל"ת ב-21.3.11 ועד 14.4.11 כולל ("התקופה") וכי עפ"י הוראות החוק יש לחשב את 2 החודשים (מרץ ואפריל) כתקופת אכשרה, כך עפ"י אתר הנתבע.

2. בהגנתו (2.6.13) עתר הנתבע לדחיית התביעה, כאמור בסעיף 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי ("החוק").
התובעת הגישה תביעתה לד"א ב-20.5.12 (ולאור מסמכים שהגישה הוסכם לראותה כ"עובד יומי"), לתאריך קובע 1.8.11 ולאחר שהוברר לה כי כשמדובר בחודש קלנדרי מלא קמה חובת תשלום ד"ב למעסיק, שאז ניתן לכלול החודש בתקופת האכשרה, כאמור בתקנה 6 לתקנות הבטל"א (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 ("התקנות").

3. בדיון מוקדם בפני כבוד השופטת א. אגסי טענה התובעת כי לאור התיקון האחרון, יש לבחון עניינה בשנית, שכן שהתה בחל"ת של 25 יום ולכן מדובר בחודש מלא.
הנתבע הודיע (13.10.13) כי בחודש 3.11 שולמו לתובעת ימי חופשה ומשכך, כל חודש מרץ נלקח כתקופת אכשרה, בחודש 4.11 עבדה 12 ימים ואלה נלקחו בתקופת האכשרה. כן הפנה לתקנה 6א ולסעיפים 353 ו-371(א)(1)(ו') לחוק. משחודש מרץ נלקח כולו בחשבון לא ניתן לקחת בחשבון את תקופת החל"ת ב-4.11.

4. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית בו חזרה על טענותיה וצרפה רישומי המעסיק, תלושי שכר וכרטיסי נוכחות לחודשי מרץ-אפריל 2011, תדפיס מאתר המל"ל וחישוב תקופת אכשרה שביצע הנתבע.

5. ביום 2.3.14 נחקרה התובעת (שאלה אחת) ובכ"י הצדדים סיכמו טענותיהם.

6. ולהכרעתנו –
א. לתובעת הוצגה שאלה אחת בלבד, ולמען הזהירות בלבד – קרי אם עבדה בתקופת החל"ת במקום אחר, שמא – היה בכך כדי להשלים תקופת האכשרה. כך, משבפועל, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים.

ב. אין חולק כי התובעת שהתה בחל"ת בתקופה הנזכרת, תקופה של 25 יום סה"כ, המתפרשת עפ"נ 2 חודשים.
טוענת התובעת כי עסקינן ב-25 יום, אותם יש להוסיף לתקופת האכשרה שלה – ובכך, תִמְלָא מכסתה, ומשהתפרש החל"ת על 2 חודשים יש לראות בכך כי נתקיימה בה תקופת האכשרה (וכך, בהסתמך על אתר הנתבע).
טוען הנתבע כי עפ"י הדין יכללו במנין תקופת האכשרה 2 חודשי חל"ת בהם חלה חובת ד"ב על המעסיק, 2 חודשים מלאים קלנדריים – מה שלא ארע בענייננו.

ג. ראשית, הנתבע פועל עפ"י החוק. כך אף ביה"ד – בוחן פעולת הנתבע עפ"י החוק.
בענייננו, בהתאם להוראות הדין – משהועסקה התובעת בחודש מרץ, נלקח בחשבון חודש מרץ במלואו, כך שחושבו 25 יום לתקופת האכשרה.
ממילא, לא יכול שהחל"ת במרץ (בין בן יום ובין בן 11 יום, כבענייננו) – יחשב כחודש חל"ת, כך, שבהצטרף לחל"ת אפריל – נאמר כי יש לכלול חודשיים בתקופת האכשרה...
די בכך לטעמנו כדי דחיית התביעה.

ד. אלא, שלא נצא חובתנו בלא שנכריע אף בטענת הצדדים: האם נדרשים חודשיים קלנדריים (כנתבע), או שמא, די בחודשיים חל"ת, כשאת המילה "חודש" יש לפרש "עד חודש" [ולא כי עסקינן בעובדת הנמצאת בחל"ת לפחות חודש קלנדרי כטענת הנתבע, המוכחשת, כשפרשנות הנתבע מנוגדת לסעיף ההסמכה שבחוק] (כתובעת).

ראשית, נבהיר כי סעיף החוק הסמיך את מתקין התקנות ואת "השר" (ולא את הנתבע) לקבוע הוראות מיוחדות לתשלום ד"ב ביחס למבוטחים שונים ולענייננו, "עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים" [סעיף 371(א) (1) (ו')].
לטעמנו, די בנוסח זה כדי לדחות טענת התובעת, שהרי החוק, בכללו, עוסק ב"חודש", כחודש קלנדרי וכשמצא להתייחס לבחינה על בסיס תקופת זמן שונה, התייחס לימים (30 ימים, 14/30 ימים רצופים לפחות וכיוצ"ב הוראות) ובענייננו, עסקינן ב"חודש", "חודש תמים".
די אם נזכיר כי עפ"י ההלכה, ודאי בענף הנדון, ולהגדרת "תאריך קובע" – נקבע בפסיקה כי "12 חודשים" משמעם, 12 חודשים קלדנריים (ולא 12 חודשי אבטלה). כך, ולדוגמא, הגדרת "רבעון" [בתקנות הבטל"א (גביית ד"ב) התשי"ד-1954: "3 חודשים רצופים"...].
הגיונה של הלכה זו זהה לפרשנות הנתבע לתקנה 6.

ולענייננו – התובעת, איננה המעסיק.
הוראות סעיף 371 לחוק ובהתאם התקנות, קבעו חובות למעסיקים (וממילא לזכויות בצידן לעובדים).
לא מצאנו כי תקנה 6 היא בגדר חריגה מהסמכות שבסעיף החוק, אלא להפך: יש בו הטלת חבות סבירה על המעסיק, מחד וזכות סבירה לעובדו, מאידך (בל נשכח כי עסקינן בזכאות "הנרכשת" כנגד תשלום ד"ב לפי הכנסת מינימום)!
משמע, עסקינן בתוספת לתקופת אכשרה שיכלה לרכוש התובעת, חרף היותה בחל"ת; כך, אין להבין מדוע "מקבלת על עצמה" התובעת כי יהיו הם רצופים, אך לא יהיו חדשיים תמימים קלנדריים.
כך גם אין להבין איך ניתן לקרוא לתקנה או לסעיף החוק את המילה "חודש" לצֶבֶר ימים אקראי, שנפרס, כבענייננו, עפ"נ חודשיים – ונקשה – ומדוע לא תפורשנה הוראות החוק והתקנה כמאפשרות חל"ת עפ"נ כמה חודשים (רצופים) ? – כמדומה, דווקא פרשנות זו אינה סבירה, ודאי משהגיונה של התקנה, לתכלית הנדונה, ברור וסביר.

ה. כך אין לשכוח כי לתובעת חושב חודש מרץ כחודש עבודה מלא (25 י"ע), הגם שעבדה בחודש זה סה"כ 14 יום וכן שולמה לה תמורת חופשה של 5.5 יום.
משמע, הנתבע חישב את חודש מרץ, ממילא, כחודש מלא (קרי: כביכול "מתוך" החל"ת בחודש זה חושבו לה 5.5 (25-19.5) ימי אכשרה.
ממילא, ברי כי לא ניתן היה לקבל את גרסת התובעת, אף לוּ קבלנו פרשנותה.
כך, בגין חודש אפריל, חושבו 12 י"ע, בהם עבדה [הגם שמכרטיס הנוכחות עולה כי בפועל עבדה 10 י"ע (בכרטיס הנוכחות צויינו בטבלה למטה מימין, רק 8 י"ע בפועל;
כך, גם בחודש מרץ, מכרטיס הנוכחות עולה שעבדה סה"כ 13 י"ע (החתמות וכן בטבלה הנ"ל, ובנגוד לרישום בתלוש!)].
בהתאם, אין מקום לחישוב 14 ימי חל"ת בחודש אפריל כחודש, חודש קלנדרי שלם ורצוף לחודש מרץ...
ממילא, אין לומר כי באחד מ-2 החודשים הנדונים התובעת "לא עבדה" – בין אם החודש "תמים" הוא ובין אם לאו...

ו. כך, בכל פרסום של הנתבע מודגש כי אין זה (הפרסום) הנוסח המחייב. הנוסח המחייב הוא זה שבדין עצמו ולא באתר אינטרנט או בחוברות הסבר – שמטיבם או מטבעם אינם עוסקים ב"דקויות" בכל תחום ותחום שעפ"י החוק.

ז. לאור כל האמור – נדחית התביעה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סירוב עבודה בלשכה

  2. סירוב בלשכת האבטלה

  3. סירוב בלשכת התעסוקה

  4. נרקומנים בלשכת האבטלה

  5. סירוב קורס לשכת האבטלה

  6. אי קבלה לעבודה מטעם הלשכה

  7. סירוב לעבודה בלשכת התעסוקה

  8. סירוב לעבודה דרך לשכת האבטלה

  9. פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה

  10. סירוב לקבלת עבודה בלשכת התעסוקה

  11. סירוב להצעת עבודה בלשכת התעסוקה

  12. הפניה לעבודת ניקיון מטעם הלשכה

  13. תקופת אכשרה לדמי אבטלה לעובד יומי

  14. אי הגעה לראיון עבודה - לשכת אבטלה

  15. אי התייצבות לעבודה דרך לשכת אבטלה

  16. סירוב לצאת לעבודה מטעם לשכת התעסוקה

  17. הפניה לעבודה בלשכת התעסוקה בבית אבות

  18. סירוב לעבודה לא מתאימה בלשכת האבטלה

  19. אי הגעה ללשכת התעסוקה בגלל שהות בחו"ל

  20. 7 ימים חסרים לצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה

  21. האם אדם שעובד אצל אח שלו זכאי לדמי אבטלה ?

  22. סירוב בלשכת התעסוקה: "לא יכולה לעבוד בגלל הילד"

  23. סירוב עבודה בלשכה מחשש להשאיר את הילדים לבד בבית

  24. תקופת "נכה נזקק" לא נספרת כתקופת אכשרה לדמי אבטלה

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון