האם אשתו של בעל עסק עצמאי יכולה לקבל דמי אבטלה ?

האם אשתו של בעל עסק עצמאי יכולה לקבל דמי אבטלה ?

זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה.

להלן עובדות המקרה:



בעלה של התובעת, (להלן: "מר X"), שהינו וטרינר מוסמך, הפעיל בזמנים הרלוונטיים מרפאה וטרינרית (להלן: "המרפאה") וזאת החל משנת 2005.
כפי שעולה מתלושי השכר שצורפו לתצהירו של מר X, החל מחודש יולי 2007 ועד חודש אוקטובר 2010, העסיק מר X במרפאה את אחותו, הגב' X, במשרה חלקית (ר' נספח 2 למסמך ת/2).
גם התובעת עבדה במרפאה, במשרה חלקית, החל מיום 1.1.11, כפי שעולה מתלושי השכר שהוצגו בבית הדין (ר' נספח ב' למסמך ת/1).
התובעת עבדה במרפאה בכל ימות השבוע, למעט יום ו', החל מהשעה 8:00-10:00 ועד השעה 12:00-13:00 בצהריים, ובהמשך היום מהשעה 16:00 ועד השעה 20:00. על-פי תלושי השכר של התובעת, היא עבדה 158 שעות בחודש, והשתכרה בסך של 3,950 ₪ בתחילה, 3,985 ₪ בהמשך, ו-4,100 ₪ לקראת סוף העסקתה.
התובעת נכנסה להיריון, וילדה ביום 31.8.12 (ר' סעיף 12 למסמך ת/2).
ביום 1.7.12, החלה לעבוד במרפאה הגב' X (ר' נספח 4 למסמך ת/2).
בטרם החלה התובעת את עבודתה במרפאה בחודש ינואר 2011, היא עבדה בשנים 2005 עד 2010, כקניינית בחב' החשמל.
ביום 7.10.12 נמסרה לידי התובעת הודעה על סיום העסקתה החל מיום 7.11.12 (ר' נספח ג' למסמך ת/1).
התובעת הגישה תביעה לדמי לידה, אשר נדחתה על ידי הנתבע מיום 25.10.12, מהנימוק, כי התובעת לא ענתה על הגדרת "עובד" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), שכן העבודה בוצעה כעובד עצמאי (ר' נספח ח' למסמך ת/1).
על החלטת הנתבע הנ"ל (דחיית תביעה לדמי לידה), הגישה התובעת תביעה לבית הדין לתשלום דמי אבטלה, במסגרת ב"ל 46075-01-13, אשר נמחקה מהעדר עילה ביום 10.4.13, שכן התובעת לא הגישה תביעה לנתבע לתשלום דמי אבטלה ולא התייצבה בלשכת התעסוקה.
ביום 28.4.13, הגישה התובעת את תביעתה לדמי אבטלה (ר' נספח י"א למסמך ת/1).
ביום 30.4.13, נדחתה תביעת התובעת לדמי אבטלה, בנימוק, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין המרפאה של בעלה, וכי לא צברה את תקופת העבודה הנדרשת בחב' חשמל כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה (ר' נספח י"ב למסמך ת/1).
בעקבות דחיית התביעה לדמי אבטלה, הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה וכן על דחיית תביעתה לדמי הלידה וזאת לאור דחיית תביעתה על ידי הנתבע ביום 25.10.12 (בנוגע לדמי לידה).

טענות התובעת:


לטענת התובעת, התקיימו בינה לבין המרפאה יחסי עובד מעביד, ואין בעובדה כי מר X, שהינו בעלה וגם הבעלים של המרפאה, כדי למנוע היווצרות יחסי עובד מעביד.
התובעת עבדה במקום אחותו של מר X, ובטרם יציאתה לחופשת לידה, נקלטה לעבודה מחליפתה, הגב' נטליה פבלובה.
התובעת טוענת, כי השלימה את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק הביטוח הלאומי לצורך זכאות לדמי לידה ולדמי אבטלה.

טענות הנתבע:


לטענת הנתבע, לא התמלאו בתובעת תנאי החוק לזכאות לדמי אבטלה, כנדרש בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי.
בחינת מערכת היחסים בין התובעת לבין בעלה, המעסיק, מעלה, כי התובעת למעשה היתה שותפה במרפאה ונהגה בו מנהג בעלים, וכי לא התקיימו הסממנים המובהקים המאפיינים עובד שכיר, כגון: שעות העבודה לא היו קבועות, אלא היו גמישות; לא ניתנה לתובעת תמורה אמיתית בגין עבודתה; התובעת העידה כי עבדה על-פי שעות אולם עיון בתלושי השכר מעלה תמונה של שכר גלובאלי; לא היתה הפרדה בין השכר שקיבלה התובעת לבין החשבון של המרפאה, והם שימשו בערבוביה, לכן לא ניתן להפריד ולמדוד מהו גובה השכר האמיתי של התובעת, למרות הרשום בתלושים; התובעת השתמשה בכרטיס האשראי שירד מחשבון המרפאה, ונהנתה מרווחי המרפאה.


לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:



סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את המונח "עובד", כדלקמן:

"...לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".


במקרה של העסקת בני משפחה העונים על הגדרת "עובד" שבחוק, יש ליתן משקל לשאלה האם, אלמלא עשה בן הזוג את העבודה, היא הייתה נעשית בידי עובד.

ר' עב"ל (ארצי) 535/09 עליזה בן אלישע נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 15.9.10


הפסיקה קבעה, כי קרבה משפחתית כשלעצמה אין בה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. יחד עם זאת, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידה רבה יותר את טיב היחסים שנוצרו, דהיינו: האם מדובר ביחסים וולונטריים, התנדבותיים או בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. לעניין זה יש לתת את הדעת, בין היתר לסימני היכר, כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. (ר' לעניין: דב"ע לג/108-0 המוסד נ' שרה כץ, פד"ע 31 (ניתן ביום 9.9.73); דב"ע נג/87-0 חוה פייגלשטוק נ' המוסד, פד"ע כו 283; דב"ע נה/295-0 המוסד נ' רחל אזולאי, לא פורסם; עב"ל 166/99 חיה שחר נ' המוסד, לא פורסם (ניתן ביום 31.7.01)).
בעלה של התובעת, הינו כאמור הבעלים של המרפאה הווטרינרית, שנפתחה בשנת 2005. המרפאה עומדת, מעצם מהות עיסוקה, לרשות הלקוחות 24 שעות ביממה, וצמודה לבית המגורים של התובעת ובעלה.
בין השנים 2007-2010 העסיק מר X את אחותו כסייעת במרפאה במשרה חלקית של 25%.
עם סיום העסקתה של האחות, לרגל לימודיה בטכניון, נקלטה התובעת לעבוד במקומה, וזאת במשרה חלקית של 85%, לאור התרחבות חוג הלקוחות במרפאה בשנים 2009-2010. לתובעת היו תפקידים מוגדרים, וביניהם הכנה וסיוע בניתוחים, קבלת קהל, מענה טלפוני, טיפול בדואר, סידור המלאי וספירתו, טיפול מוגבל בחיות, כגון מתן אוכל לחיות והוצאתם לטיול (ר' פרוט' הדיון מיום 25.11.13, עמ' 1, ש' 21-23).
סמוך למועד הלידה של התובעת, קלט בעלה עובדת חדשה, במשרה מלאה, אשר החלה את חפיפתה עוד בזמן העבודה של התובעת (ר' נספח 4 למסמך ת/2).
די באמור לעיל כדי לקבוע, כי תנאי ה"אלמלא" התקיים במקרה שבפנינו, שכן העבודה של התובעת נעשתה בידי עובד, שאף עבר חפיפה של מס' ימים ע"י התובעת.
באשר למסגרת השעות הלא קבועות, מקובלת עלינו הטענה, כי משעמדה המרפאה לרשות לקוחותיה 24 שעות ביממה, והיתה צמודה לבית מגוריהם, אז תיחום שעות קבועות היה נידון לכישלון.
באשר לשכר עבודה של התובעת, הרי שהיה סביר. לפני התובעת, עבדה בתפקיד סייעת אחותו של בעלה בחלקיות משרה של 25%, אשר השתכרה בין 30-35 ₪ לשעה. ואילו התובעת, בחלקיות משרתה של 85%, השתכרה 25 ₪ לשעה עד סוף שנת 2011. הגם שמחודש ינואר 2012, שונו הרישומים בתלוש (נרשם "שכר יסוד"), הרי שבפועל השכר לא השתנה, ואין נפקות אם התובעת היתה עובדת בשכר או עובדת במשכורת.
העובדת החדשה עבדה במשרה מלאה והשתכרה בסך של 4,600 ₪. מכאן עולה, כי אילו היתה עובדת על-פי שעות, הרי שהיתה מקבלת גם כ-25 ₪ לשעה (4600/21.67/8.5).
באשר לאופן תשלום השכר, הצהירה התובעת וגם בעלה, כי לבני הזוג חשבון בנק משותף, אשר משמש גם את המרפאה (ר' פרוט' הדיון מיום 25.11.13, עמ' 2, ש' 19-25; עמ' 5, ש' 1-6). כן הצהירה התובעת, כי המדובר באותו חשבון ולפיכך הוצא רק תלוש מבלי שהיתה העברה בנקאית, דהיינו לא היתה מתבצעת העברה פיזית של השכר (ר' פרוט' הדיון מיום 25.11.13, עמ' 2, ש' 4-9).
אין לקבל את טענת הנתבע, כי התובעת היתה הלכה למעשה שותפה של המרפאה, באשר ובין היתר, נהנתה מרווחי המרפאה והשתמשה בכרטיס אשראי שירד מחשבון המרפאה. בהיותה אשתו של מר X, והיותה הבעלים במשותף של חשבון הבנק, היתה רשאית לעשות כן, קרי ליהנות מרווחי משלח ידו של בעלה ולהשתמש בכרטיס האשראי.
אין לשכוח, כי הרציונאל שעומד מאחורי הגדרת "עובד" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הוא כי אלמלא קרוב משפחה, עובד אחר היה עושה את העבודה, כמו במקרה שלפנינו.
לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי התובעת אכן היתה בגדר עובדת שכירה במרפאה והתקיימו בינה לבין המרפאה יחסי עובד מעביד כמקובל. היא עבדה בפועל וקיבלה שכר בהתאם. לא מדובר כאן בעזרה משפחתית, אלא בעבודה לכל דבר ועניין. על-כן אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה כחוק רק אם התייצבה בשירות התעסוקה כנדרש.

על הנתבע לשלם לתובעת דמי לידה כחוק וזאת תוך 30 יום מהיום.




אין צו להוצאות, היות והתובעת היתה מיוצגת מטעם לשכת הסיוע המשפטי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיוב עצמאי בחוזה

  2. תאונת עבודה סבל עצמאי

  3. תאונה בבית עובד עצמאי

  4. תקנה 15 פתיחת עסק עצמאי

  5. סבל עצמאי - תאונת עבודה

  6. הכרה כעצמאי בביטוח לאומי

  7. רישום עצמאי בביטוח לאומי

  8. תאונת דרכים בעל עסק עצמאי

  9. חישוב תגמולי מילואים עצמאי

  10. תאונת עבודה לעורך דין עצמאי

  11. אי הכרה בתאונת עבודה של עצמאי

  12. רישום עובד עצמאי בביטוח לאומי

  13. האם משגיח כשרות שכיר או עצמאי

  14. תשלום ביטוח לאומי על עובד עצמאי

  15. תאונת עבודה מדריך טיולים עצמאי

  16. איחור רישום כעצמאי בביטוח לאומי

  17. הכנסות מעסק של בני זוג עצמאיים

  18. עזיבת משרד תיווך ופתיחת עסק עצמאי

  19. תאונת עבודה עצמאי תוך כדי משלח יד

  20. הגדרת ''עובד עצמאי'' ביטוח לאומי

  21. שכרו של התובע שהינו עצמאי ערב התאונה

  22. חישוב בסיס השכר של עצמאי אשר נהרג בתאונת דרכים

  23. קניית רכב בסמוך לאחר פתיחת עסק עצמאי

  24. מקדמות ביטוח לאומי עצמאי - תאונת עבודה

  25. חישוב שכר ביטוח לאומי לפי הכנסה כעצמאי

  26. תביעה להכרה בזכות עצמאית להירשם כחוכר נכס

  27. תאונת עבודה בבית עורך דין עצמאי שעובד מהבית

  28. עצמאי שעובד מהבית - תאונת דרכים בדרך לעבודה

  29. פיצויי פיטורים לעורך דין עצמאי במועצה מקומית

  30. תאונת עבודה של עובד עצמאי לא רשום בביטוח לאומי

  31. האם אשתו של בעל עסק עצמאי יכולה לקבל דמי אבטלה ?

  32. תאונה של עובדת עצמאית בחניה בבית – תאונת עבודה ?

  33. רישום עצמאי בביטוח לאומי חודשיים לאחר תאונת עבודה

  34. האם עורך דין שכיר שמקבל לקוחות פרטיים נחשב לעצמאי

  35. האם תאונת דרכים של עצמאי בדרך ל"סידורים" תוכר כתאונת עבודה ?

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון