דיסקופטיה בגב עקב העבודה

דיסקופטיה בגב עקב העבודה



לפנינו תביעת התובעת להכיר בדיסקופאטיה מפושטת בעמוד השדרה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), וזאת על דרך המיקרוטראומה.
המל"ל דחה את תביעת התובעת לדמי פגיעה במכתבו מיום 3.6.2012.

מכאן, התביעה שלפנינו.


בתיק הגישה התובעת תצהירים ואף התקיים דיון הוכחות ובסיומו – הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בעניין התשתית העובדתית.


העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-


התובעת הינה ילידת 17.6.1956.
התובעת עבדה במשך 30 שנה כמטפלת בקשישים סיעודיים בבתי אבות שונים.
בתצהירה מפרטת התובעת כדלקמן :-




בדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 4.12.2013 העידה התובעת כי היא נפגעה בין היתר ממכות, בעיטות, נשיכות ודחיפות של מטופלים אשר יש להם מוגבלות פסיכיאטרית.
לגבי המטלות שהיא ביצעה – העידה התובעת, כי היא השתתפה בקילוח מטופלים; הרמה ממיטה לכסא גלגלים (בחלק ממקומות העבודה עשתה עבודה זו לבד וחלק ממקומות העבודה עם מטפל נוסף), כאשר הפעולה מבוצעת כאשר הרגליים מכופפות, הגוף נוטה קדימה וצריך לחבק את הדייר ולהזיזו; עזרה בהליכה; הפשטת בגדי מטופלים; קילוח מטופלים כשהם יושבים על כסא או עומדים; הלבשתם והושבתם על השירותים; סיוע בהאכלת המטופלים, כאשר היא עשתה זאת בעודה יושבת או עומדת; ניקיון חדרי המטופלים (למעט שטיפת רצפות); החלפת טיטולים; קיפול וסידור כביסה; ובמקום העבודה האחרון שם עבדה במשך שנתיים וחצי, עזרה במטבח.

התובעת העידה, כי פעולת ניקיון המטופלים בבוקר אורכת בין 10 דקות לרבע שעה, כאשר היא מבצעת אותה בעודה עם גב כפוף וצריכה להזיז את המטופלים מצד לצד כדי לנקות אותם וכדי לנקות את המיטה עליה הם ישנו ולאחר מכן להושיב אותם על כסא גלגלים כדי לקחת אותם למקלחת.


התובעת העידה, כי לא כל הדיירים המטופלים היו באותו משקל וגם לא באותו גובה.
התובעת העידה, כי היא עובדת שתי משמרות בדרך כלל במשך 12 שעות, כאשר בשבוע רגיל, היא עבדה 3-4 פעמים, שתי משמרות רצוף.




עיקר טענות התובעת בסיכומיה –


עבודת התובעת הייתה מלווה במאמצים פיזיים וגופניים.
עדותה של התובעת הייתה מהימנה וקוהרנטית ועלתה בגרסה אחת עם תצהיר עדות ראשית בהודעה שהיא נתנה לחוקרים מטעם הנתבע.
הפעולות אשר ביצעה התובעת הן פעולות חוזרות ונישנות כדרישת הפסיקה.
על אף שהתובעת ביצעה פעולות מגוונות במשך יום עבודה רגיל, כל הפעולות שהיא עשתה הצריכו שתי פעולות עיקריות – כיפוף הגב והרמת חולה ומן הראוי לבודד פעולות אלה משאר הפעולות המשניות שביצעה התובעת.

מפנה לפסיקה, כי התנועות אינן חייבות להיות זהות, אלא זהות במהותן, כאשר תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה.
בסיכומים נרשם, כי התובעת מודעת למגמה הרווחת ולהתייחסות בתי הדין לעבודה למיקרוטראומה גבית אצל עובדי סיעוד ובמיוחד אלה שביצעו מספר רב ומגוון של פעולות במהלך תקופת עבודתם ואולם, לאור תנאי עבודתם המיוחדים ולאור פעולות הרמת החולים בהתכופפויות החוזרות ונישנות שבוצעו על ידה, יש מקום למנות מומחה, כאשר ניתן להסתפק בפעולות הרמת החולים אשר כללו התכופפויות חוזרות ונישנות כתשתית ראשונית ובסיסית למיקרוטראומה.
מפנה לפסק דין של בית הדין האזורי בנצרת בעניין יפה גרנטלאוב נ' המל"ל בל 14204-07-12, ונטען, כי בתי הדין האזוריים לעבודה במקרים מסוימים לא הלכו שבי אחרי הלכות כלליות ועמומות של בית הדין הארצי, וכן מפנה לפסק דין בנצרת 21269-07-11 פאולה פוסטבוסקי נ' המל"ל.

עיקר טענות הנתבע בסיכומיו –


העבודה של התובעת כללה פעולות רבות, כאשר בכל השנים טיפלה במטופלים שונים מבחינת הגובה, המשקל והמוגבלויות. גם הגובה של המיטות מהם הרימה את המטופלים היה שונה.
מעדותה של התובעת ניתן להסיק כי התכופפה לבצע הרבה מטלות אך כל כיפוף שונה מכיפוף אחר, וזה תלוי בפעולה המדוברת – כיפוף הגוף בעת החלפת חיתול שונה מזו המבוצעת מהרמת הקשיש והעברתו מהמיטה לכסא, מזו המבוצעת בפעולת ניקיון הגוף במקלחת או בשירותים ומזו המבוצעת בפעולת האכלה, שתיה או גרירת הקשיש בכסא גלגלים.
התובעת ביצעה מגיוון רב של פעולות שבחלקם היא כופפה את הגוף, אך כל כיפוף היה שונה מאחר והיא לא ביצעה אותם ברצף.

מפנה לפסיקה שונה ובמיוחד לעניין רחל סויסה עב"ל 175/03, אשר עוסק במטפלת בקשישים.

דיון והכרעה


לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי פסק הדין בענין אורן פפו, אשר ריכז את ההלכה המתייחסת לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, כדלקמן:-


"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." [עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999) (להלן - עניין יניב)].

כמו כן, נקבע כי:

"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" [עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002].

נוסף על כך, אף נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו ""זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר". כמו כן, נקבע בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין יניב, בעמ' 533].
עוד נקבע כי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.12.2007)

כלומר, במקרים בהם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין פגיעות "זעירות, חוזרות ונשנות" בעבודה משך זמן רב, הוכרה האפשרות להוכיח פגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה.




כמו כן, בית הדין הארצי דן במספר תיקים בתביעות שהגישו מטפלות בקשישים סיעודיים לעניין מיקרוטראומה גב.
בעניין רחל סויסה עבדה המערערת כמטפלת בקשישים כ-10 שנים. בית הדין קבע כי במסגרת עבודתה היא דאגה לרחיצת המטופלים, ניקיון הבית וקניות, כאשר היא נתבקשה לבצע פעולות הרמה, התכפפויות, הזזה וגרירת חפצים במשקלים שונים.

באותו עניין, בערעור שהגישה הגב' סויסה טען בא כוחה, כי " הרמת הקשישים מידי יום ביומו, די בכך כדי למנות מומחה רפואי".
בית הדין לא קיבל טענה זו וקבע, כי מדובר בעבודה המחייבת ביצוע מטלות שונות ומגוונות הן מבחינת המאמץ, הן מבחינת התנועה עצמה והן מבחינת המשקל.


גם בעניין מרוסיה חיימוב, שימשה העובדת כמטפלת קשישים סיעודיים בבית אבות וגם במקרה הזה היא נדרשה להרים ולסחוב את הקשישים הסיעודיים מספר פעמים מידי משמרת.

בית הדין הארצי פסק גם במקרה זה כי אין מקום למנות מומחה, שכן מהתשתית העובדתית עולה, כי במסגרת עבודתה "ביצעה המערערת פעולות מגוונות הנדרשות לביצוע פעולות דוגמת הלבשת קשישים, העברתם לכסא גלגלים, האכלתם, הפשטתם, רחצתם, החלפת מצעים ועוד". על כן, לא ניתן לאתר תשתית עובדתית לרצף תנועות זהות או זהות במהותן החוזרות על עצמן על פני רצף הזמן.


תיק נוסף שבו נדון עניינה של מטפלת סיעודית שבו החליט בית הדין הארצי כי אין מקום למנות מומחה משלא הוכחה תשתית עובדתית של מיקרוטראומה - הוא תיק אהובה שמאי.
מכל המפורט לעיל ולאור ההלכה הברורה של בית הדין הארצי לעניין מטפלות סיעודיות המבצעות עבודה זהה לזו של התובעת – אין מקום לקבל את התביעה ויש לקבוע כבר בשלב זה כי התובעת לא הוכיחה את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך מינוי מומחה בגין מיקרוטראומה.
על כן התביעה נדחית. אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קליק בגב תחתון

  2. פגיעת גב בעבודה

  3. פגיעה בגב של מטפלת

  4. קליק בגב בזמן ריצה

  5. כאב פתאומי בגב וברגל

  6. חבלה בחלק התחתון של הגב

  7. דיסקופטיה בגב עקב העבודה

  8. מטפלת בקשישים - כאבי גב

  9. הפסקת עבודה עקב מחלה בגב

  10. בעיות גב עקב עבודה פיזית

  11. כאבים בגב בזמן העמסת מטען

  12. בעיות גב לאחר תאונת דרכים

  13. נתפס הגב באמצע החלפת פנצ'ר

  14. פגיעה בגב בנהיגה בגלל בלימה

  15. פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

  16. הגבלה קלה בתנועות גב תחתון

  17. פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות

  18. גב תפוס התכופפות בדרך לעבודה

  19. כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

  20. פגיעה בגב במהלך ירידה מהאוטובוס

  21. פציעה קשה בגב עקב הרמת משקל כבד

  22. פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים

  23. גב תפוס עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  24. פגיעה בגב - פניה לרופא יום למחרת

  25. כאבים בגב בצוואר ובפה ולסת עקב תאונה

  26. פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  27. קיבוע גב במחוך למשל 3 חודשים אחרי הפציעה

  28. פציעה בגב - פגיעות גב - תביעת פיצויים תאונת דרכים

  29. פגיעה בגב עקב נסיעות רבות בשטחים חקלאיים

  30. כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

  31. כוויה בעבודה מחומר כימי בגב כפות שתי הידיים

  32. האם מאמץ פיזי ממושך יכול לגרום למחלות גב ?

  33. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים

  34. נכות בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה

  35. אחוזי נכות על רגישות במישוש שרירי הגב התחתון ?

  36. כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

  37. כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

  38. לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים

  39. בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת (אחיות ומטפלות סיעודיות)

  40. כתוצאה מהתאונה נבדק ואובחנו אצלו הנמכה בגובה דיסק L1 –L2

  41. הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  42. הרגשת כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון