אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

1. הוועדה הרפואית לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 4.4.13, קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2. המערערת עקרת בית, ילידת שנת 1969, הגישה תביעה במסגרת ענף נכות כללית.

3. ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 20.2.13 קבעה למערערת נכות רפואית משוכללת בשיעור 56% החל מיום 9.10.12 בגין אנמיה כרונית (10%), פיברומיאלגיה וכאבי שלד (30%), חדות ראייה (30%) ועין יבשה (0%).

4. ועדה לקביעת דרגת אי כושר מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 9.12.12 קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית.

5. המערערת הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

6. ועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 4.4.13 דחתה את הערר ושבה וקבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית. על החלטה זו הוגש הערעור.



7. עיקר טענות המערערת

א. הוועדה לא ישבה בהרכב מתאים היות והיא לא כללה בהרכבה מומחה רפואי בתחום המומחיות של הליקויים מהם סובלת המערערת בתחום האורתופדי או בתחום העיניים.
העובדה שישב בוועדה רופא שיקומי אינה ראויה היות ואין באפשרותו לשקול את שיקולי המערערת.

ב. יש לפרש את תקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") באופן שיש למנות מומחה בתחום הפגימות מהם סובל המבוטח בנוסף על המומחה מתחום השיקום.

ג. ההשלכות התקציביות של הוספת מומחה בתחום הליקוי ממנו סובל המערערת בוועדה לעניין קביעת דרגת אי כושר אינן צריכות לפגוע פגיעה אישית במערערת ולמנוע ממנה לממש את זכויותיה.

ד. טענת המשיב כי מומחה בתחום הליקוי ממנו סובלת המערערת נותן חוות דעת גם לעניין כושר תיפקוד בטרם התכנסות הוועדה, מחזקת את טענת המערערת לפיה יש מקום כי המומחה הרפואי בתחום הליקוי האמור, ישב כמומחה בוועדה לקביעת דרגת אי כושר עצמה וכי חוות דעתו לא תינתן "במחתרת".

ה. רוב נכותה, מגבלותיה ואי כושרה כעקרת בית של המערערת הינם בתחום האורתופדיה ועל כן, היה מקום לצרף לוועדה מומחה בתחום זה.

ו. יש לבדוק את עניינה של המערערת בהתאם למגזר הבדואי אליו היא משתייכת. בשים לב לכך כי עקרת בית במגזר הבדואי נדרשת לרעות צאן, יש לבחון האם נפגע כושר תפקודה גם בתחום זה.
כמו כן, עקרת בית במגזר הבדואי נדרשת לאפות פיתות על טאבון מעשן. נוכח הליקוי ממנו סובלת המערערת בעיניה היא אינה יכולה לאפות פיתות על הטאבון ועל כן, יש לבחון האם נפגע כושר תפקודה של המערערת כעקרת בית עקב חוסר יכולתה לבצע את הפעולה הבסיסית של הכנת הלחם.



8. עיקר טענות המשיב

א. ועדת עררים לעניין קביעת דרגת אי כושר הינה ועדה הדנה בתחום השיקומי- מקצועי ועל כן נכון וראוי כי בהרכבה ישבו מומחים בעלי רקע והכשרה בתחום השיקום.
ועדת אי הכושר אינה בוחנת את ההיבט הרפואי גרידא של תלונות המבוטח ועל כן, אין מקום כי בוועדה לקביעת דרגת אי הכושר ישב מומחה בעל תחום ההתמחות הרלבנטית לפגימות מהם סובל המבוטח בנוסף על המומחה השיקומי.

ב. אימוץ הצעתה של המערערת כי בוועדת אי הכושר ישב גם מומחה רפואי בתחום הליקוי הרפואי ממנו סובל המבוטח, מייתרת את קיום הצורך בוועדה הרפואית או לחילופין משמעה בחינה כפולה ומיותרת של שאלת המוגבלויות הרפואיות של המבוטח (האחת, בוועדה הרפואית והשניה, בוועדת אי הכושר).

ג. לדרישת המערערת כי ישב בוועדה גם מומחה בתחום הליקוי ממנו סובלת המערערת יש השלכות רוחב תקציביות שאין להתעלם מהן.

ד. תקנה 26 לתקנות קובעת כי הוועדה לעררים תורכב ממומחים (להבדיל מרופאים) ב"מקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה".
יש לפרש את הסעיף באופן שעולה בקנה אחד עם תכלית החוק, דהיינו כי על הרכב הוועדה ימנו מומחים לתעסוקה ושיקום, היכולים להיות רופאים, פקידי שיקום או נציגי לשכת שירות התעסוקה.

ה. טרם בחינת עניינה של המערערת בוועדת העררים לעניין קביעת דרגת אי כושר, בחן את עניינה של המערערת רופא הנותן חוות דעת לעניין כושר תיפקוד של עקרת בית. עניינה של המערערת נבחן על ידי מומחה לרפואת עיניים ביום 9.10.12 ועל ידי מומחה לשיקום ביום 2.12.12.

ו. עבודות משק הבית הינן עבודות קבועות וסטנדרטיות ולא ניתן לקבוע שלגבי מגזר מסויים באוכלוסייה יחולו "עבודות משק בית" שונות אשר הדעת נותנת כי אינן נכללות בהגדרת "עבודות משק הבית", כגון רעיית צאן.

מטרת גמלת הנכות הכללית לסייע בעבודות משק הבית, להבדיל ממגוון עבודות שאינן מקובלות כ"עבודות משק בית".

ז. היענות לבקשת המערערת לבחון את עבודות משק הבית של עקרת הבית במגזר הבדואי בשונה מעבודות משק הבית במגזר היהודי, יהא בה כדי לגרום לפגיעה בשוויון בין המגזרים באוכלוסיית מדינת ישראל.

בנסיבות אלה, משלא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה, יש לדחות את הערעור.

דיון הכרעה

9. הוועדה שמעה את המערערת ובא כוחה ורשמה את תלונותיה:
"ע"וד: להתייחס להשפעת הפגימות על תפקוד של כעקרת בית, הדרישות של עקרת בית בדואית. הבישול נעשה על גבי מדורה טאבון, כתוצאה מהפגימה בעיניה העשן ממש מעוור אותה ולא רואה מה עושה ונזקקת לעזרתם של אחרים. אחד מתפקידיה לעזור במרעה ובשדה. הגברת מוגבלת בתנועותיה, הולכת עם חגורה אורטופדית, קשה לה להתכופף ולהרים משאות, הם גם שואבים מים ועובדות בשדה.
התובעת: עושה כביסה ביד, מכינה אוכל, מאווררת את המצעים, מנקה את הבית, שוטפת. אין מי שיעשה את הפעולות הילדים מ- 171/2 ולמטה. כולם בבי"ס. הילדים עוזרים קצת. כשהיא מבשלת צריכה לצאת הרבה כי העשן משפיע עליה מאד. סובלת מיובש בעיניים. כואב לה הידיים והברכיים, לא רואה טוב, מבשלת כל מיני תבשילים. הבעל עוזר לה לסחוט, להרים דברים כבדים. בעיות של הגב והברכיים, גילו בעיות בחוליות".

10. בפרק דיוני הוועדה ונימוקיה, קבעה הוועדה:
"מדובר בתובעת ילידת 1969 הסובלת מאנמיה כרונית 10%, פיברומיאלגיה וכאבי שלד 30%, ליקוי ראייה 30%.
התובעת נכנסת בכוחות עצמה, מעברים חופשיים. בעת הריאיון מדווחת על תיפקוד מלא, ניהול ותפקוד במשק הבית, מבשלת, מכבסת, מנקה, למרות הכאבים תפקודה מלא.
בהתייחס לאופי הליקויים שילובם והשפעתם במצבה יכולה לבצע את כל מטלות משק הבית למעט הקשות ביותר.
הוועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי לא איבדה 50% מכושרה לתפקד במשק הבית".

11. אני לא מקבל את טענת המערערת לפיה נפל פגם בהרכב הוועדה, משלא נמנה על חבריה מומחה בתחום הליקויים הרפואיים מהם היא סובלת (רופא עיניים או רופא אורתופד).

על פי סעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") הקביעה בדבר שיעור הנכות הרפואית נעשית על ידי "הרופא המוסמך", בעוד לפי סעיף 209 לחוק קביעת אי הכושר להשתכר נעשית על ידי פקיד התביעות.

12. לעניין הרכב הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר קובעת תקנה 26 (א) לתקנותן:
"26 (א) ועדה לעררים תורכב משניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת מנהל ענף ביטוח נכות במוסד או מי שהוא הסמיך לכך, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות" (ההדגשה הוספה- צ"פ).

משמדובר בוועדה לקביעת דרגת אי כושר תפקוד, להבדיל מוועדה לקביעת אחוזי הנכות הרפואיים, מקובלת עליי טענת המשיב לפיה יש לפרש את הסעיף כי על הרכב הוועדה ימנו מומחים לתעסוקה ושיקום אשר הינם בעלי מומחיות לקביעת כושר עבודה ולא רופאים מומחים בתחום הליקויים הרפואיים מהם סובל המבוטח.

13. בשים לב לכך כי הליקוי הרפואי נבחן על ידי מומחה רלוונטי בתחום הפגימה במסגרת קביעת אחוזי הנכות הרפואית, הרי שאין הכרח כי במסגרת הוועדה לקביעת כושר העבודה ישב מומחה בתחום הליקוי הרפואי ממנו סובלת המערערת.

14. הוועדה בהרכבה הנוכחי, מסוגלת להתייחס לפגימה האורטופדית והפגימה העינית (לאחר שכבר נקבעה הנכות הרפואית בעניינם) ולבחון האם כתוצאה מאותם ליקויים נפגעה מסוגלותה של המערערת לתפקד במשק הבית. על הרכב הוועדה נמנו הן רופא מומחה לרפואה פיזקלית ושיקום, הן פקידת שיקום והן מרפאה בעיסוק אשר הינם בעלי מומחיות לבדוק את כושרה של המערערת להשתכר בהתאם לליקוייה הרפואיים.

15. לא מצאתי ממש בטענת המערערת לפיה היה על הוועדה לבדוק את שאלת כושרה לתפקד במשק הבית בהתאם למגזר הבדואי אליו היא משתייכת ובהתאם לכך לבחון את כושרה לרעות את הצאן.
סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") מגדיר "עקרת בית נכה", כדלקמן;
"עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב- 50% או יותר". ההדגשה הוספה- צ"פ).

פעולה של רעיית צאן אינה פעולה שמקובל לבצע במשק בית רגיל כנדרש בהגדרת "עקרת בית נכה" שבסעיף 195 לחוק.

פעולת רעיית הצאן, אינה פעולה שעושה עקרת הבית במסגרת "פעולות משק ביתה", אלא פעולה שהינה חורגת מתחום משק הבית המשפחתי זאת גם אם המערערת רועה את הצאן בעת היותה עקרת בית. פעולה של רעיית צאן אינה יכולה להיחשב כפעולה של משק הבית. "רועה צאן" הינו בגדר מקצוע ולא פעולה המבוצעת לצרכים השוטפים של הבית.

בנסיבות אלה, אינני נדרש לדיון בסוגיית השוויון וההפליה שהעלו הצדדים בסיכומיהם שכן, אין המדובר בפעולה של משק בית רגיל בכל המגזרים.

16. באשר לטענת המערערת לפיה כעקרת בית במגזר הבדואי היא נדרשת לאפות פיתות על טאבון מעשן וכי נוכח הליקוי ממנו היא סובלת בעיניה היא אינה יכולה לאפות פיתות על הטאבון, הרי שהוועדה בחנה את כושר תפקודה של המערערת גם ביחס לפעולת הבישול וציינה כי המערערת מדווחת על ניהול ותפקוד מלא במשק הבית כולל פעולת הבישול, למרות הכאבים.

17. לאור האמור, משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות.

18. משמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

19. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון