הכרה במחלת הפוליו של יליד מרוקו

הכרה במחלת הפוליו של יליד מרוקו



ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה לעררים לעניין פיצוי לנפגעי פוליו, מיום 4.8.13 (להלן: "החלטת הוועדה").




המערער נולד במרוקו בשנת 1952, וסובל מילדות ממחלת הפוליו, בה חלה מחוץ לישראל. לטענת המערער, עבר בשנת 1962 ניתוחים בבית חולים אסף הרופא, בגין מחלת הפוליו. עם זאת, לא עלה בידי המערער להמציא מסמכים מבית החולים או מקופת החולים, להוכחת טענתו זו.




הוועדה קבעה כי המערער אינו זכאי לגמלה, מאחר שחלה בפוליו מחוץ לישראל ולא הוכח כי עבר ניתוח בישראל לפני יום 1.1.1970.




לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלה טעויות. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:




המערער עבר ניתוחים בגין מחלת הפוליו, ואף הוועדה קבעה כך, בהסתמך על הצלקות שעל גופו.




המערער הציג בפני הוועדה תצהירים של אחיו ואמו, לפיהם עבר ניתוח באסף הרופא בשנת 1962. הוועדה התייחסה בהחלטתה לתצהירים אולם לא נימקה מדוע אינם תומכים בדבריו של המערער לעניין הניתוח. על הוועדה להתייחס לתצהירים המובאים בפניה, כפי שעולה מפסה"ד בעניין עב"ל 14978-08-10 טובה פרייס – המוסד לביטוח לאומי, בו נקבע כי שתי שאלות הנוגעות לזכות לפיצוי בגין מחלת הפוליו יתבררו בבית הדין על סמך תצהירים וראיות.




המערער איתר מסמך, לפיו במסגרת תביעת ניידות משנת 1997, דיווח כי אושפז בבית החולים אסף הרופא בשנת 1962 במחלקה האורטופדית. מדובר בדיווח אובייקטיבי ולא מוטה, שכן באותה עת טרם עמדה למערער האפשרות לפיצוי בגין מחלת הפוליו. הוועדה לא התייחסה למסמך. המערער לא הצליח לאתר מסמכים מקוריים מתקופת הניתוח, מאחר שהמסמכים בוערו או לא אותרו על ידי הגופים הרלוונטיים.




הוועדה לא התייחסה למכלול הדברים, ולא נימקה החלטתה באופן סביר. בפני הוועדה לא עמדו כל מסמכים או ראיות הסותרות את דברי המערער, לפיהם עבר ניתוח בישראל.




המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:




על המערער הנטל להוכיח כי הוא עומד בתנאי החוק, לרבות ההוכחה כי עבר ניתוח בישראל. חוק פיצוי לנפגעי פוליו קובע כללים ברורים וחד משמעיים, כאשר רק המבוטח המצליח להוכיחם זכאי להטבות הקבועות בו.




על הוועדה להחליט על יסוד תיעוד רפואי ולא על יסוד תצהירים. כך נקבע בפסה"ד בעניין ב"ל (חיפה) 2928-03-11 רוטהולץ – המוסד לביטוח לאומי, לאחר דיון ארוך ומפורט.




הוועדה בדקה את המערער וקבעה כי אין תיעוד המוכיח כי עבר ניתוח בישראל קודם לשנת 1970.




תצהירי בני המשפחה אינם שופכים אור בעניין זה, שכן אין די בהצהרות כלליות כדי לעמוד בנטל הנדרש. גם בעניין טובה פרייס, שאזכר המערער, נקבע בסופו של דבר כי העדויות היו עדויות שמיעה ולא ניתן להכריע על יסוד עדויות אלה.




ביום 1.1.14 וביום 15.5.14 נערכו דיונים בתיק, במסגרתם נערכו ניסיונות, שלא צלחו, להביא את הצדדים להסכמה.

דיון והכרעה



במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו, בין היתר: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).



לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.




בסעיף ההגדרות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק פיצוי לנפגעי פוליו"), נקבעו ההגדרות הבאות, של הזכאים לפי חוק:


"נפגע פוליו - תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים או שקיבל בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים שבה לקה ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה.
טיפול רפואי - ניתוח שבוצע בישראל עד יום כ"ג בטבת התש"ל (1 בינואר 1970) כחלק מהטיפול במחלת שיתוק ילדים שניתן על ידי המדינה או מטעמה או על ידי מוסד רפואי..."



משמע, תחולת החוק והזכאות לפיו מוגבלת לתושב ישראל שלקה במחלת שיתוק הילדים, היא מחלת הפוליו, בישראל, או שעבר ניתוח בישראל, קודם ליום 1.1.1970.




בענייננו, אין חולק כי המערער חלה במחלת הפוליו, וכי היה זה טרם עלייתו ארצה. לפיכך, נותרה להכרעת הוועדה השאלה האם המערער עבר ניתוח בישראל לטיפול במחלתו, קודם ליום 1.1.70, כטענתו.




הוועדה דנה בסוגיה וקבעה כדלהלן:


"יש צלקת ישנה מאוד ברגל שמאל (יכולה להתאים לגיל הילדות) האחת באזור ... השנייה באזור...
התובע מוסר שניתוחים אלה בוצעו בבי"ח אסף הרופא בשנת 1962. לוועדה לא הומצאו כל מסמכים המעידים שנותח בארץ בגין הפוליו ולכן בהיעדר מסמכים אין הוועדה יכולה לקבל את הערר.
הוועדה עיינה בתצהירים שהגיש התובע מבני משפחתו, אולם אין בהם כדי לשפוך אור לעניין תאריכי הניתוחים".



הנטל להוכיח, כי המערער עומד בתנאי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו, מוטל על המערער.

ראו: בר"ע (ארצי) 175/10 שמחה שלמה – המוסד לביטוח לאומי (13.4.10).
עם זאת, על הוועדה לנהוג משנה זהירות טרם מתן החלטה ולנמק החלטתה בפירוט. זאת, מאחר שהכרעת הוועדה בעניין עמידה בתנאי הסף של החוק הינה החלטה מכרעת, אשר יש בה כדי להעניק או לשלול כליל את הזכאות לגמלה.



אף שהוועדה כוללת בהרכבה רופאים שאינם בעלי מומחיות משפטית, הוטל עליה להכריע גם בשאלות עובדתיות, ובהן שאלת מועד ומקום הניתוח. לדידי, ברי כי במסגרת ההחלטה על הוועדה להיעזר במכלול החומר המצוי בפניה. הן למסמכים הרפואיים והן למסמכים אחרים, ובכללם תצהירים, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על הסוגיות הדורשות הכרעה.




יובהר, כי השאלה המשפטית שבמחלוקת בתיק זה בין הצדדים, האם רשאית הוועדה להתבסס בהחלטתה גם על חומר שאינו רפואי במהותו, טרם הוכרעה ישירות בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.




בפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים, ניתן למצוא התייחסות עקיפה לעניין, בנסיבות שאינן זהות למקרה דנן. כך, בעניין עב"ל (ארצי) 14978-08-10 טובה פרייס – המוסד לביטוח לאומי (7.7.11) ניתן תוקף של פסק הדין להסכמת הצדדים, לפיה שאלת מועד הופעת מחלת הפוליו ומקום המצאות המערערת באותו מועד יוכרעו על ידי בית הדין על סמך תצהירים וראיות אחרות.

בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ב"ל (חיפה) 2928-03-11 רוטהולץ – המוסד לביטוח לאומי (1.6.11), נדונה בין היתר השאלה, האם היה על הוועדה לחקור מצהירים מטעם התובע על תצהיריהם. לאחר ניתוח ארוך ומעמיק השיב בית הדין על שאלה זו בשלילה.
לא מצאתי בפסקי דין אלה קביעה, לפיה הוועדה מנועה מלהתייחס לתצהירים רלוונטיים, ככל שאלה מוצגים בפניה.



משנמנעה מן המערער האפשרות ניתן להציג תיעוד מקורי ממועד עריכת הניתוח, מסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בו, הוא רשאי להיעזר בכל אמצעי עזר אחר העומד ברשותו, לרבות הצגת תצהירים תומכים.




לגופו של עניין, הוועדה קבעה כי מצאה על גופו של המערער צלקות ניתוחים ישנות, היכולות להתאים לגיל הילדות. עם זאת, הוועדה לא קבעה מפורשות, בקביעה מנומקת, האם בהתאם לשיקול דעתה הרפואי וממצאי בדיקתה אכן עבר המערער ניתוחים לטיפול במחלת הפוליו בילדותו. יובהר, כי מאחר שהמערער יליד שנת 1952, הרי ככל שעבר ניתוחים בילדותו, ניתן לשער שהיה זה קודם לשנת 1970, המועד הקובע בהתאם לחוק פיצוי לנפגעי פוליו.




כמו כן, קביעת הוועדה לפיה אין בתצהירים שהגיש המערער כדי לשפוך אור על מועדי הניתוחים אינה ברורה. בתצהירים שהגיש המערער, החתומים על ידי אמו ואחיו, מצוין מפורשות כי עבר ניתוחים לטיפול במחלת הפוליו בבית החולים אסף הרופא לאחר עליית המשפחה ארצה, בחודש יולי 1962.

אך ברור, כי הוועדה אינה מחויבת לקבל את האמור בתצהירים, אולם לא ניתן לדחותם מן הטענה שאינם שופכים אור על מועדי הניתוחים, כאשר המועדים מפורטים בהם מפורשות, כאמור.



זאת ועוד, במסגרת תביעת ניידות משנת 1997, דיווח המערער כי אושפז בבית החולים אסף הרופא, בשנת 1962, במחלקה האורטופדית. באותה עת, טרם מועד חקיקת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, אין חולק כי לא יכלה לצמוח למערער כל טובת הנאה מדיווח הנוגע למחלת הפוליו ויש לראותו כ"מסיח לפי תומו" ולשקול עניין זה במסגרת מכלול החומר הרלוונטי.




לאור כל האמור, יושב עניינו של המערער לוועדה לעררים לעניין פיצוי לנפגעי פוליו, אשר תשקול עמדתה שנית. הוועדה תבהיר, ככל שניתן, האם בהתאם לשיקול דעתה הרפואי וממצאי בדיקתה, הצלקות הניתוחיות שנמצאו הינן בגין ניתוחים לטיפול במחלת הפוליו שעבר המערער בילדותו.

הוועדה תתייחס עוד לאמור בתצהירים מטעם המערער, לפיהם עבר ניתוחים לטיפול במחלת הפוליו בבית החולים אסף הרופא לאחר עליית המשפחה ארצה, בחודש יולי 1962. כן תתייחס הוועדה לכך, כי במסגרת תביעת ניידות משנת 1997 דיווח המערער כי אושפז בבית החולים אסף הרופא בשנת 1962 במחלקה האורטופדית.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בפניה.
החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.



המשיב ישא בשכ"ט עו"ד המערער בסך 3,000 ₪.


הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכרה בפסק חוץ

  2. הכרה במשפחה שכולה

  3. הכרה כמפעל תעשייתי

  4. הכרה בפגיעה בגב בעבודה

  5. תביעה להכרה כעובד שכיר

  6. בקשה להכרה כמשפחה שכולה

  7. הכרה במקצוע כירופרקטיקה

  8. תביעה להכרה כתושב ישראל

  9. מכה בראש עקב איבוד הכרה

  10. תביעה של אב להכרה באבהות

  11. תביעה להכרה בוותק בעבודה

  12. הכרה באסטמה כפגיעה בעבודה

  13. הכרה במחלת AVN בביטוח לאומי

  14. הכרה בתואר אקדמי של בית מדרש

  15. הכרה בתואר לצורך דירוג אחיות

  16. הכרה בזוגיות לצורך הליך מדורג

  17. מה התנאים להכרה כ"אסיר ציון" ?

  18. הכרה במחלת הפוליו של יליד מרוקו

  19. הכרה בעולה מאתיופיה כ"אסיר ציון"

  20. ממתי מתחילה ההכרה בנכות בביטוח לאומי ?

  21. אי הכרה בזכאות מפונים בתוכנית ההתנתקות

  22. הכרה ברציפות זכויות בעבודה במקומות עבודה שונים

  23. הכרה ב"דליות" ברגליים גננת בגן ילדים כפגיעה בעבודה

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון