עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 16.6.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערערת תלויה בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה וזאת החל מתאריך 1.5.13 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 בוועדה לניידות מתאריך 25/7/13 שהתקיימה כחודש לאחר ישיבת הוועדה נשוא הערעור צוין כי המערערת נכנסה בכיסא גלגלים וכי הומצא אישור שהמערערת נדרשת לשימוש בכיסא גלגלים והדבר סומן על ידי הוועדה לניידות. 2.2 בערר המערערת שהוגש ביום 2/6/13 ציינה המערערת כי היא אינה מסוגלת לבצע דבר וכך נרשם - "אני יכולה להישאר שעות רעבה אם לא יכינו לי אוכל ויאכילו אותי" יודגש כי המערערת צריכה עזרה לא רק בהכנת האוכל כפי שציינה הוועדה אלא גם עזרה בהאכלה. כמו כן, המערערת ציינה בערר שאינה יכולה להחליף בגדים לבד וצריכה עזרה. לעניין המקלחת המערערת ציינה שהיא נעזרת בשכנה או בבת שלה. עוד פרטה המערערת כי היא סובלת מלקות ראייה קשה. 2.3 קביעת הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בתחום ההגיינה האישית שכן זו יכולה לעשות שימוש בידה הלא דומיננטית וזאת מבלי להתחשב בעובדה כי המערערת הינה אישה מבוגרת אינה סבירה בנסיבות העניין. 3. טענות המשיב: 3.1 ראשית המערערת אינה עיוורת, מעבר לכך החלטת הוועדה לניידות מאוחרת למועד התכנסות הוועדה. מכל מקום, אין מניעה שוועדות שונות בנושאים שונים תגענה לתוצאות שונות כל עוד הקביעה מנומקת. 3.2 בפני הוועדה עמד דוח תפקודי מיום 23/5/13, פחות מחודש ממועד הוועדה לעררים,, תוך שהוא מתייחס לכל המבחנים הרלוונטיים. 3.3 הוועדה קבעה כדלקמן:- לגבי ניידות בתוך הבית - הוועדה קבעה זכאות לסיוע מועט תוך שהיא מאמצת את טענת המערערת כי היא זקוקה לעזרה בקימה. יודגש כי נכותה הרפואית של המערערת בגין בעיות ברגליים הינה בעקבות אי ספיקת כלי דם ולא שיתוק. באשר לשימוש בכיסא גלגלים המערערת מדווחת לראשונה בוועדה לעררים כי היא משתמשת בכיסא גלגלים, בדוח התפקודי שכאמור מועדו פחות מחודש לפני הוועדה מצויין כי המערערת נכנסה לחדר באופן עצמאי קמה וישבה ללא כל עזרה, לא דווח על כיסא גלגלים. זאת ועוד, במסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה לא מצוין כי המערערת זקוקה לשימוש בכיסא גלגלים או משתמשת בו בפועל להיפך במסמך מאת כירורג כלי דם, קרי המומחה לבעיה הרפואית ממנה סובלת המערערת מיום 20/3/13, מצוין צליעה בלבד וקיימת המלצה להליכה מרובה ככל שניתן, מצב זה עומד בסתירה לטענת המערערת בדבר שימוש בכיסא גלגלים, אם לא די בכך בערר לא נטען על שימוש בכיסא גלגלים אלא צוין כי לא יכולה ללכת כל עוד אדם אחר לא עוזר לה לקום וללכת. זאת ועוד, בתלונותיה בפני הוועדה לעררים המערערת מציינת שימוש בהליכון ובנוסף המערערת מתארת כי בפרוזדור הבית היא הולכת טוב כי זה מקום ישר. בנסיבות אלה המדובר בקביעה מנומקת המתיישבת עם המסמכים הרפואיים. כמו גם עם מצבה הרפואי בדבר מחלת כלי דם ולא שיתוק. 3.4 באשר ליתר הטענות, המערערת טוענת בפני הוועדה כי היא אינה משתמשת כלל, ביד, טענה זו לא התקבלה על ידי הוועדה שלא מצאה בבדיקתה הקלינית עדות להיעדר שימוש ביד, בהעדר ממצא של דלדול שרירים. הוועדה הבהירה כי זו בדיקה מדויקת מאד לתפקוד היד תחת הבהרה זו נערך דיון בטענותיה למגבלות. באשר להלבשה - נקבע זכאות לסיוע רב כאשר התקבלה טענתה כי היא מתקשה בהלבשה פלג גופה העליון ועצמאית בתחתון. באשר לרחצה - נקבעה זכאות לסיוע רב בהתאם להצהרתה היא כי מבצעת חלק מפעילות הרחצה. המערערת יכלה ביד שמאל לרחוץ פנים, חזה, בטן וירכיים. באשר לאכילה - בהתאם לדיווח של המערערת בפני הוועדה לעררים בסעף 4 נקבע כי היא עצמאית באכילה לאחר שהארוחה מוגשת לה, בהתאם לכך נקבע זכאות לסיוע מועט. באשר להגיינה אישית - אין עדות לאי שליטה, למרות שהוועדה קבעה כי היא מנקה את עצמה לאחר הפרשות, הוועדה פעלה כבית הלל וקבעה זכאות לסיוע מועט. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה באבחון רפואי מתאריך 13.2.12, במכתב הערר של המערערת, אבחון רפואי ודו"ח תפקוד מתאריך 23.5.13 ומסמכים רפואיים נוספים מתאריכים 26.3.12, 12.4.12, 20.3.13 ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה. 8. סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 קובע, כי שירותים מיוחדים הינם שירותים הניתנים לאדם לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. המבחנים להענקת השירותים הנ"ל, לרבות שיעור הגמלה, פורטו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט - 1979, (להלן: "התקנות"). 9. הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים ושיעורה מותנים בכך שה"נכה" תלוי בעזרת הזולת בביצוע מרבית פעולות היום יום והקשור בהן, ברוב או בכל שעות היממה, או הזקוק להשגחה מתמדת (תקנה 3 לתקנות), כאשר "השגחה" מוגדרת בתקנה 1 כהשגחה או פיקוח על ה"נכה" למניעת סכנה לעצמו ולאחרים. 10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות וועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה. הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213). 11. הוועדה במקרה זה שמעה את תלונות המערערת שנרשמו בסעיף 4 לפרוטוקול בהרחבה לפיהם מסרה המערערת כי היא גרה בקומה 7 עם מעלית שאינה תמיד פועלת. הגיעה עם כסא גלגלים ומסרה שמשתמשת בו גם בבית בחדר השינה, מטבח, שירותים ומקלחת וכי אינה יכולה ללכת לבד. מתלבשת בישיבה על המיטה. אינה מזיזה את יד ימין, מתקשה ללבוש שמלה, ולבישת מכנסיים אורכת זמן. מתקלחת ליד ניקוז מים בישיבה על כיסא כשהבת מקלחת אותה. יכולה לרחוץ פנים וידיים לבד וחלק גוף קדמי עד הירכיים כאשר הבת חופפת לה את הראש. בנה של המערערת מסר כי המערערת אינה רוחצת את גבה וכי היא זקוקה לסיוע בקימה וכי משתמשת מזה כחודשיים בכיסא גלגלים. עוד הוסיפה המערערת כי היא אוכלת ושותה רק כשמגישים לה אוכל מוכן לאכילה. באם נמצאת בגפה בבית מתניידת באמצעות הליכון לשירותים אולם מפספסת עד הגעתה לשירותים. מרבית הזמן שוכבת במיטה. בפרוזדור מתניידת בעצמה מאחר ומדובר במישור. מרבה ליפול בשירותים. 12. בפרק הממצאים הרפואיים מציינת הוועדה כי המערערת סובלת מסכרת עם עדות לנוירופטיה ובצקת בעקבות ניתוח קטרקט וכי קיימת למערערת הגבלה בתנועות הכתף, מחלת כלי דם היקפית חסימה עורקית. כמו כן, מציינת הוועדה כי בבדיקתה את המערערת (בדיקת היקפי זרוע) אין עדות לבצקת וכי צבע כפות רגליים תקין. 13. הוועדה לעררים בדקה את תפקודה של המערערת בביצוע פעולות היום יום ומצאה כדלקמן: בניידות - ציינה כי המערערת נכנסה לחדר כשהיא ישובה על כיסא גלגלים אך מדווחת כי בבית משתמשת עם הליכון בשל ליקוי הראייה הוועדה מציינת כי היא מקבלת דברי המערערת שזקוקה לסיוע בקימה. - על כן הוועדה מצאה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט. הלבשה - הוועדה מציינת כי לדברי המערערת בעצמה היא לובשת בגדים של פלג גוף תחתון אך מתקשה ללבוש דברים דרך הראש בשל הבעיות בכתף על כן קבעה הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע במידה רבה בהלבשה. רחצה - לדברי המערערת, רוחצת בעצמה פנים וידיים חזה בטן וירכים מתקשה ברחצת כתף שמאל, מתרחצת כשהיא ישובה על כיסא כשהבת מסייעת על כן, קבעה הוועדה כי המערערת - זקוק לסיוע במידה רבה ברחצה. אכילה - המערערת אוכלת ושותה עצמאית אך נזקקת לחימום והגשה. על כן, קובעת הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט באכילה. הפרשות - לדברי המערער, שולטת על שתי הסוגרים מגיעה לשירותים בעזרת הליכון יכולה להרים ולהוריד מכנסיים ביד השמאלית ולבצע הגיינה אישית ביד זו על כן, קובעת הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בתחום ההפרשות. השגחה - המערערת לא זקוק לההשגחה. 14. בפרק הנימוקים מציינת הוועדה- כי קיימת למערערת מגבלת ניידות בשל ליקוי הראייה ממנו סובלת והגבלה בתנועות כתף ימין. אולם אין עדות רפואית לאי שימוש בשתי הידיים לאור היעדר דלדול שרירים הוועדה מוסיפה כי בדיקת דלדול שרירים היא בדיקה מדויקת ביותר לתפקוד הכתף. קביעתה זו של הוועדה לעניין תפקוד הכתף ויכולתה של המערערת לבצע פעולות והעובדה כי היעדר דלדול שרירים ו/בצקת מעידה על ביצוע בפועל של פעולות והסקת מסקנות רפואיות על סמך האמור וזאת על אף טענות המערערת כי אינה מזיזה את הכתף הינה רפואית ועל כן ביה"ד לא יתערב בה. הוועדה אף מוסיפה כי לא מצאה אצל המערערת עדות לחבלה כלשהי על אף טענות המערערת כי היא נותרת לעיתים לבד ועל אף טענת המערערת כי נפלה לפני כחודש (כאשר הוועדה מציינת כי על אף הטענה לעניין נפילות אין כל עדות לחבלה בעקבות נפילה ו/או תיעוד רפואי בעניין האמור) קביעה זו של הוועדה המתייחסת לנושא השגחה הינה רפואית אף היא הנסמכת על ממצאי בדיקתה את המערערת ועל כן ביה"ד לא יתערב בה. 15. אנו ערים לכך כי בנה של המערערת ציין בפני הוועדה כטענת ב"כ המערערת כי זו עושה שימוש אך ורק בכיסא גלגלים בעוד בהצהרת המערערת בפני הוועדה טענה זו כי היא עושה שימוש גם בהליכון ואף במקום מסויים בבית (פרוזדור שהינו מישורי לדבריה) אף מתניידת בכוחות עצמה אף ללא הליכון ו/או כיסא גלגלים אלא שהוועדה לאור חוסר העקביות בגרסאות ביצעה למערערת בדיקה של הכתף וכפות הרגליים ומציינת כי בכתף לא נצפה דלדול שרירים ואין עדות לבצקת המעיד על שימוש בידיים וכי בבדיקת כפות הרגליים צבען היה תקין. אנו ערים גם לעובדה כי במסגרת הערר כטענת ב"כ המערערת מיינה המערערת כי היא אינה אוכלת אלא אם כן מאכילים אותה בעוד בהופעתה בפני הוועדה ציינה המערערת כי היא אוכלת לבד כאשר מגישים לה אוכל כאשר הוועדה סומכת קביעתה על סמך דברי המערערת בהופעתה בפני הוועדה. הוועדה סומכת קביעותיה על סמך בדיקות שביצעה למערערת מהם עלה כי המערערת עושה שימוש בפועל בשתי הידיים ו/או יכולה לעשות שימוש בפועל לאור היעדר דלדול שרירים והיעדר בצקת ועל סמך בדיקות אלה שנמצאו תקינות ודברים לגביהם הצהירה המערערת בפני הוועדה התואמים ממצאי בדיקת הוועדה את המערערת ולאור הצלבה בין אלה קבעה קביעותיה - קביעות אלה של הוועדה הינן רפואיות ועל כן ביה"ד לא יתערב בהן. 16. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי מדובר בקביעות מנומקות על פי שיקול דעתה המקצועי של הוועדה שאין להתערב בהן. הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות מקצועיות ו/או רפואיות, דברים המסורים לוועדה המיומנת בכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת ואין זה המקרה. החלטת הוועדה הינה רפואית ומאפשרת מעקב אחר הלך קביעתה של הוועדה ולא נפל בה כל פגם משפטי. 17. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח המסמכים שהיו בפני הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס למסמכים אלה בהשוואה אל בדיקת המערערת תוך התייחסות לדברי המערערת התואמים ממצאי הבדיקה - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 18. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. 19. אין צו להוצאות. 19. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.כסא גלגליםביטוח לאומי