ניכוי מצב קודם בגין ירידה בשמיעה וטינטון: ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.9.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה וכן נכות אורטופדית בשיעור 10%, כתוצאה מתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, מיום 16.9.2003. הוועדה קבעה עוד, לאחר שהתייעצה עם מומחה אף אוזן וגרון (להלן: "א.א.ג") ד"ר עילם, כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער לגבי טנטון, לפיו התאונה שהוכרה. בעניינו של המערער התנהלו מספר הליכים משפטיים בעבר, וניתנו שלושה פסקי דין אשר הורו על דיונים חוזרים בוועדה הרפואית לעררים. בנוגע לתלונות המערער בדבר פגיעה בשמיעה וטנטון, הוועדה לעררים התייעצה בישיבותיה הקודמות עם מומחה בתחום א.א.ג., ד"ר פיליבה. לאחר שהמומחה המליץ להעניק למערער 10% נכות בגין שמיעה וכן 10% בגין טנטון, השיבה הוועדה את העניין למומחה מספר פעמים, לשם בחינת מצבו הקודם של המערער. בסופו של יום, ביום 29.5.11 ניתנה החלטת הוועדה לעררים, אשר קבעה בהקשר זה כי: "לגבי ניכוי מצב קודם בגין הירידה בשמיעה והטינטון, מפנה הוועדה את תשומת הלב לפרוטוקול מתאריך 9.1.11 עמ' 3 בו מצוינות בדיקות השמיעה שקדמו לתאונה מהתאריכים 21.12.88 ו- 31.3.92 המלוות בטינטון וכן צוין גם בוועדה מתאריך 5.9.19 עמ' 3 ... לאור האמור... הועדה קובעת כי לא נותרה נכות בתחום א.א.ג, גם מבחינת הטינטון וגם מבחינת הירידה בשמיעה". על החלטה זו השיג המערער במסגרת ערעור בתיק ב"ל (ת"א) 24080-07-11. ביום 7.4.13 ניתן פסק הדין בתיק, אשר הורה לוועדה לפעול כדלהלן, בכל הנוגע לעניינים נשוא דיוננו: "באשר לטנטון - אכן, צודק ב"כ המשיב כי פסק הדין הראשון הורה לוועדה לשקול בשנית את תחום הטנטון. בהתאם, פסק הדין השני אשר השיב את עניינו של המערער לוועדה אחרת, הורה לה לפעול על פי הנחיות פסק הדין הראשון. אשר על כן, הועדה נשוא הערעור הנוכחי היתה מוסמכת לדון ולהחליט מחדש בתחום זה. עם זאת, הנמקת הועדה בנושא הטנטון לוקה בחסר, שעה שהועדה הסתפקה בהפניה לפרוטוקולים של ועדות קודמות. לפיכך, משעניינו של המערער מוחזר לוועדה, עליה לשוב ולנמק בפירוט את החלטתה בנושא הטנטון. אשר לתחום האורטופדי - גם בתחום זה הסתפקה הועדה בהפניה לפרוטוקולים קודמים, מבלי שהבהירה ונימקה על בסיס אלו נתונים, מסמכים ורישומים בוצע ניכוי מצב קודם אצל המערער בתחום האורטופדי. אשר על כן משמוחזר עניינו של המערער לוועדה, עליה לשוב, לפרט ולנמק על בסיס אלו נתונים, מסמכים ורישומים התבססה עד שניכתה מצב קודם אצל המערער בתחום האורטופדי, כמצוות פסק הדין הראשון ולא להסתפק בהפניה לדיונים קודמים." לטענת המערער, בהחלטת הוועדה בכל הנוגע לקביעות בנושא הטנטון ובתחום האורטופדי נפלה טעות. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן: עניינו של המערער הושב לוועדה על מנת שתנמק את קביעתה בעניין הטנטון. הוועדה לעררים חרגה מסמכותה, בכך שבחרה להיוועץ עם מומחה חדש בתחום א.א.ג. בכך, הפרה הוועדה את הנחיות פסק הדין לפיו התכנסה. הליך של מינוי יועץ חדש אינו אפשרי בשלב זה, שבו על הוועדה למלא אחר הנחיות פסק הדין מפורשות והיא כבולה לקביעותיה הקודמות, גם אם לא נקבעה נכות. מינוי היועץ החדש נעשה בחוסר סמכות והתנהלות הוועדה מפגינה את הקיבעון שיש לוועדה ביחס לנכותו של המערער. ככלל, מוסמכת הוועדה להיוועץ עם מומחים, אולם שעה שעניין מושב לוועדה, עליה לפעול אך בהתאם להנחיות המפורשות של פסק הדין. בתחום האורטופדי, היה על הוועדה לנמק על בסיס אילו מסמכים בחרה לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם של המערער. הוועדה נסמכה על שלושה מסמכים בלבד, האחרון שבהם נכתב 11 שנים טרם התאונה הנדונה. מדובר במגבלות בתחום הנוירולוגי, שתועדו על פני תקופה קצרה, אשר הסתיימה זמן רב לפני התאונה נשוא דיוני הוועדה. סעיף הנכות שנקבע למערער עוסק בהגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי אולם המסמכים אינם מעידים על הגבלות תנועה של המערער. הוועדה מתעלמת ממסמך משנת 1999, שמונה שנים לאחר הרישום האחרון שנוגע לגבו של המערער ו- 11 שנים מאז התאונה הקודמת שעבר, לפיו תנועות עמוד השדרה חופשיות, ולא נמצאו כל ממצאים פתולוגיים בבדיקת המערער. לאור הפגמים החוזרים שנפלו בהחלטת הוועדה, יש מקום להשיב את העניין לוועדה בהרכב חדש. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים: הוועדה לא כללה בהרכבה מומחה בתחום א.א.ג ולכן לא יכולה היתה הוועדה למלא אחר הנחיות פסק הדין ללא היוועצות במומחה בתחום הרלוונטי. ההחלטה אם להיוועץ עם מומחה נתונה לשיקול דעת הוועדה. בית הדין בפסק דינו לא הגביל את הוועדה או אסר עליה להיוועץ עם מומחה. יועץ רפואי לוועדה הינו חיצוני, והוועדה יכולה להורות על החלפתו. התקנות אינן מגבילות את הוועדה במספר המומחים עמם היא רשאית להיוועץ ואינן שוללות את זכותה להחליף את המומחה עמו היא נועצת. הגבלת הוועדה ביחס להיוועצות עם מומחה חיצוני פוגעת בשיקול דעתה הרפואי ויש בה כדי למנוע ממנה קבלת החלטה נכונה ויסודית. בתחום האורטופדי, הוועדה מילאה אחר המוטל עליה בכך שפירטה את המסמכים שעמדו בפניה, בגינם הוחלט לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם. המערער מבקש להרחיב את הלכת מרגוליס ולקבוע כי בהיעדר בדיקה קלינית המפרטת את מגבלות התנועה, לא ניתן לקבוע קיומו של מצב קודם. הוועדה הצביעה על ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה ושיקול דעתה אינו מוגבל בהתאם לפסיקה. הוועדה אינה חייבת להתייחס למסמך רפואי משנת 1999, שכן לא חלה חובה להתייחס לכל מסמך רפואי ופסק הדין אינו מחייבה להתייחס דווקא למסמך זה. ביום 19.3.14 נערך דיון בתיק, לאחריו הוסיפו הצדדים טענות בכתב. דיון והכרעה במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו, בין היתר: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999). לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל. בנסיבות העניין, מתקבל הערעור. עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים, אשר תתכנס בהרכב חדש, ושונה מן ההרכבים שדנו בעבר בעניינו של המערער. בפני הוועדה לא יעמדו החלטות קודמות של ועדות לעררים ופסקי דין קודמים של בית הדין לעבודה. הוועדה תקבע את נכותו האורטופדית של המערער, לאור תלונותיו והחומר הרפואי. ככל שלדעת הוועדה למערער נכות קודמת בתחום האורטופדי, התואמת סעיף מסעיפי הליקוי, תנמק את החלטתה ותפרט את התיעוד עליו היא מסתמכת. כמו כן, תקבע הוועדה האם למערער נכות בגין טנטון. בהרכב הוועדה יכלל רופא מתאים מתחום א.א.ג, ולחלופין, תיוועץ הוועדה עם מומחה כאמור, אשר לא חיווה דעתו בעניינו של המערער בעבר. תשומת לב הוועדה כי למערער נכות בשיעור 10% בגין שמיעה, והיא אינה נדרשת לדון שנית בעניין נכות זו. המערער ובאי כוחו יוזמנו לוועדה, לשם בדיקה וטיעון. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת. המשיב ישא בשכ"ט עו"ד המערער בסך 2,500 ₪. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. טינטוןשמיעהמצב קודם