זכויות עובד תאילנדי בחקלאות שעבד פחות משנה

זכויות עובד תאילנדי בחקלאות שעבד פחות משנה

1. התובע אזרח תאילנד עבד אצל הנתבע בתחום החקלאות תקופה קצרה משנה, עד ליום 14.11.12. התובע מבקש לקבל זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים בסך כולל של 39,467 ₪. לטענתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, גמול בגין שעות נוספות, דמי חגים, קרן השתלמות ומלגות, הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, מענק שנתי, דמי כלכלה ותשלום שתי המשכורות האחרונות.

2. הנתבע הודה שלא הפריש לתובע הפרשות לפנסיה ודחה את כל שאר טענות התובע ואף דרש מהתובע פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות וטען לטענות קיזוז של סכומים ששולמו לו ביתר.

3. בתצהיר שהגיש התובע הצהיר שהגיע לישראל ביום 29.11.11 ועבד אצל הנתבע עד ליום 14.11.12. לטענתו, הוא קיבל ביום עבודה בשלושת החודשים הראשונים 118 ₪ ליום עבודה בן 8 שעות ו-17 ₪ לכל שעה נוספת ומהחודש הרביעי ועד סיום עבודתו קיבל 120 ₪ עבור 8 שעות עבודה ו-18 ₪ עבור כל שעה נוספת. הוא הצהיר שעבד בימי שישי באופן קבוע 10 שעות ולפעמים גם 13 שעות. בתצהירו הודה שהנתבע נתן לו מגורים, חשמל, מים וגז.

4. הנתבע בתצהירו טען שהתובע התחיל לעבוד רק בינואר 2012 עד נובמבר 2012. לטענתו התובע קיבל את שכרו בהתאם לחוק שכר המינימום ואף הציג את ההסכם שנחתם בין הצדדים, הנתבע צירף את תלושי המשכורת של התובע ואת רשימת השעות בהן עבד שנרשמו על ידי מנהל העבודה התאילנדי של התובע.

5. הנתבע הצהיר שהתובע בדק את תלושי השכר מידי חודש ולא העלה כל טענה ביחס לתשלום שכר וזכויות כלשהן. הנתבע טען שהתובע נטש את העבודה לכן הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים מאחר שממילא לא עבד שנה, לכן גם לא זכאי לדמי הבראה ומענק שנתי. באשר לדמי כלכלה, תיאר הנתבע את המוצרים שסיפק לתובע מידי חודש ובכלל זה מוצרי מזון, היגיינה, ירקות ועופות. באשר לדמי חגים, טען הנתבע שהתובע לא זכאי למאומה ובאשר לחופשה טען הנתבע שהתובע ניצל את כל 11 ימי החופשה.

6. בדיון ההוכחות התובע אישר שמידי חודש קיבל 1,000 ₪ במזומן מקדמה למעט החודשיים הראשונים לעבודתו ואישר שיתרת השכר הועברה לחשבון הבנק שלו בבנגקוק. התובע אישר שהוא קיבל מהנתבע אוכל, ירקות ועופות. לגבי שעות העבודה העיד שהוא התלונן בפני מנהל העבודה התאילנדי שיש הבדל בין השעות שהוא רשם לבין השעות שרשם מנהל העבודה, כך שהתובע ראה את אותם דו"חות. כשב"כ הנתבע הציג בפניו אישור לפיו היתה העברה של כספים לבנק בבנגקוק בחודש אוקטובר 2012 הוא אישר שהיתה העברה אך לטענתו זה היה עבור החודשיים הקודמים כי לטענתו התחיל לקבל את המשכורת בינואר 2012 למרות העובדה שהתחיל לעבוד קודם לכן. התובע אישר שהוא לא יכול להסביר את החישובים שנעשו בכתב התביעה. בסוף חקירתו הוא הגיש יומן שלטענתו רשם בו את שעות עבודתו. התובע לא ידע לתת הסבר מפני מה יש אישור על ביטוח רפואי על שמו ובו רשום מעסיק אחר לתקופה מיום 27.11.11 (נ/2). לשלמות התמונה נוסיף שהתובע לא ציין בכתב התביעה שהיה לו יומן בו רשם את השעות ולא מצא לנכון לפרט את אותן שעות בכתב התביעה.

7. הנתבע העיד שפקידה מטעמו ניהלה את כרטיס העבודה החודשי והתובע קיבל את כל הזכויות המגיעות לו ועל בסיס אותם כרטיסי העבודה הכין את תלושי השכר, ושילם את השכר בהתאם ובכלל זה תשלום עבור שעות נוספות שהתובע עבד בפועל. הנתבע אישר שמשכרו של התובע נוכו 288 ₪ למגורים ו-87 ₪ לארנונה, חשמל, מים וגז, הנתבע אישר שלא הפריש לפנסיה עבור התובע. באשר לימי החג שלא מופיעים בתלושי השכר הסביר שהתובע קיבל את כל שכרו גם בימי חג למרות שבהם לא עבד. הנתבע אישר שהדבר לא מצוין בצורה נכונה בתלושי השכר. הנתבע העיד שהתובע עזב את העבודה מיוזמתו.

8. התובע עבד פחות משנה, בכתב התביעה טען שביום 14.11.12 החליט להפסיק את העבודה ולעבור לעבוד במקום אחר בשל אי תשלום זכויות כפי שפורטו בכתב התביעה. לעומת זאת בתצהירו הצהיר שביום 14.11.12 ביקש מהנתבע לשלם לו את שתי המשכורות האחרונות ולשפר את תנאי העבודה, והנתבע אמר לו שהוא יעביר את המשכורות לתאילנד. בדיון המקדמי בפני הרשמת גרוס טען ב"כ התובע שהתובע עזב בהסכמה של המעביד (ר' שורה 21, עמ' 1 לפרוטוקול מיום 6.1.14).בעדותו בפנינו העיד התובע שהנתבע פיטר אותו מאחר שדיבר בטלפון בעבודה ואף הצהיר כי הוא לא ביקש לעזוב (עמ' 10, שורה 22 לפרוטוקול מיום 1.5.14) כך שהתובע מסר לפחות שלוש גרסאות שונות לגבי סיום העבודה. כך או כך, התובע עבד פחות משנה ולאור שלל גרסאותיו הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים. גם אם גרסת התובע כפי שעלתה בכתב התביעה היתה נכונה ולפיה הוא התפטר מאחר שלא קיבל את זכויותיו, הרי במקרה כזה הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים מאחר שעבד פחות משנה, יש לזכור שרק פיטורים בסמוך לשנה יכולים לזכות את העובד בפיצויי פיטורים לאור סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, מה שלא מתקיים בעניינינו.

9. לאור זאת, התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים ולא זכאי לזכויות נוספות שתבע שהתנאי להן עבודה של שנה כמו דמי הבראה ומענק שנתי. מה עוד שהתובע זנח רכיבים אלה בסיכומיו. למרות קביעתנו, החלטנו לא לחייב את התובע במתן הודעה מוקדמת לנתבע מאחר שהנתבע אישר שכאשר התובע עזב הוא לא ביקש ממנו לשוב לעבודה, מעדותו ניתן להבין שהנתבע השלים עם עזיבתו של התובע (עמ' 14 שורה 24 לפרוטוקול מיום 1.5.14).

10. הנתבע הודה שלא הפריש לפנסיה עבור התובע. שכר היסוד הכולל של התובע בכל תקופת עבודתו על פי תלושי השכר היה סך של 43,945 ₪. התובע זכאי ל-6% מסכום זה, כלומר לסך של 2,637 ₪. התובע בתביעתו תבע סך של 2,952 ₪, אולם זנח בסיכומיו את דרך החישוב ואת הסכום הנתבע, על כן אנו מחייבים את הנתבע לשלם את הסך של 2,637 ₪ בלבד בגין אי הפרשה לפנסיה.

11. התובע תבע דמי כלכלה בסך של 115 ₪ לחודש. הוא הודה שקיבל מידי חודש עופות וירקות. מעבר לעובדה שמדובר בזכות נלווית שספק אם ניתן לתבוע אותה לאחר סיום העבודה, לאור עדות התובע שקיבל מידי חודש מוצרי מזון ובכלל זה ירקות ועופות ולאור העובדה שבסיכומיו זנח את רכיב דמי הכלכלה אנו דוחים את התביעה לקבלת דמי כלכלה.

12. התובע תבע דמי חגים עבור ששה ימים. הוא לא פירט מהם אותם ימים, לא בכתב תביעתו, לא בתצהירו, לא בעדותו בפנינו ואף לא בסיכומיו. בסעיף 19 לתביעה כתב התובע שהנתבע שילם לו 4 ימי חג בלבד על אף שהיה זכאי ל-10 ימים. ימי החג החלים על עובד יחושבו על פי דתו. התובע לא הבהיר מה מקור זכאותו לרכיב זה לא פירט מהם הימים ומהי דתו. הנתבע טען בכתב ההגנה שפעל בהתאם לבקשת התובע. לכן אנו קובעים שהתובע לא הוכיח רכיב זה. במהלך חקירתו הודה הנתבע שהוא שילם שכר גם עבור יום 12.8.12 שזה יום חג של התאילנדים מבלי לציין שמדובר ביום חג, אולם, הנתבע הסביר זאת בכך שהתובע קיבל את השכר בפועל למרות העובדה שזה לא צוין בתלוש השכר. כאמור, התובע לא טען ולא הוכיח מהם אותם ימים ימי חג ולכן דין רכיב זה להידחות.

13. פדיון חופשה שנתית – התובע טען בכתב תביעתו שהוא זכאי ל-12 ימי חופשה בסך כולל של 1,320 ₪. בתצהירו ובעדותו הוא לא התייחס כלל לעניין החופשה. הנתבע הפנה לתלושי השכר שם ניתן ללמוד שהתובע קיבל תמורת חופשה מידי חודש. התובע בסיכומיו זנח לגמרי את טענתו לזכאותו לחופשה שנתית ולאור תלושי השכר וחזקת התקינות של התלושים אנו דוחים את התביעה לרכיב זה.

14. התובע טען שהוא זכאי לגמול בגין שעות נוספות ולהפרשי שכר, בכתב התביעה טען שהוא זכאי לסך של 7,840 ₪ עבור שעות נוספות ו-8,800 ₪ עבור הפרשי שכר. התובע לא פירט כיצד הגיע לסכומים אלו. הוא טען שהוא עבד שעות רבות מידי יום ובכתב התביעה הוא כתב שהוא קיבל לשעה נוספת סך של 18 ₪ בלבד. בתצהירו הצהיר התובע שבשלושת החודשים הראשונים הוא קיבל 118 ₪ ליום עבודה בן 8 שעות ו-17 ₪ לכל שעה נוספת והמחודש הרביעי ועד סיום העבודה הצהיר שקיבל 120 ₪ עבור 8 שעות ו-18 ₪ לכל שעה נוספת. בעדותו אישר התובע שקיבל מידי חודש מקדמה של 1,000 ₪ למעט החודשיים הראשונים, המקדמה מופיעה בתלוש השכר כמקדמה מידי חודש. בתום עדותו של התובע הוא הגיש מחברת שלטענתו רשם בה את שעות העבודה. לא ניתן להבין מהמחברת את חודשי העבודה ושעות העבודה, ואין זה תפקידו של בית הדין לערוך את החישוב. התובע טען שרישומי השעות שהציג הנתבע לא נכונים, אך לא הציג רישומים אחרים אלא הגיש את המחברת מבלי לפרט מה השעות והימים להם הוא זכאי. התובע ביקש שבית הדין יפסוק על פי השעות שהגיש שכאמור לא כומתו בכלל. התובע לא צירף שום פירוט של השעות שעבד אלא טען טענה כללית. לאחר הסיכומים ב"כ התובע השיב לשאלתנו: "אני לא יכול להגיד כמה התובע קיבל מידי חודש. אנחנו לא יודעים כמה התובע קיבל בכל חודש לא עשינו את החישוב." (עמ' 18, ש' 19-20 לפרוטוקול מיום 1.5.14). התובע עצמו לא יודע להגיד כמה הוא קיבל וכמה הוא תובע. בתחילה טען התובע שהוא לא קיבל את תלושי השכר ולכן לא יכול היה לעשות את החישוב. טענה זו אינה מתיישבת עם חלק מהטענות בכתב התביעה. כך, למשל, בסעיף 19 כתב שהוא קיבל רק ארבעה ימי חג. אם התובע לא ראה את תלושי השכר לא ברור כיצד הגיע לנתון זה? התובע אישר שהנתבע העביר לו כספים לחשבון הבנק בבנגקוק, הנתבע הציג מסמך שנחזה להיות טופס העברות לבנגקוק, ב"כ התובע הכחיש שמדובר בטופס נכון אולם התובע אישר במהלך הדיון שמסמך שהוצג לו (נ/1) מלמד על העברה של כספים לחשבון הבנק שלו בבנגקוק. התובע אישר שהוא לא יכול להסביר את החישובים שמופיעים בכתב התביעה (עמ' 10, ש' 4 לפרוטוקול מיום 1.5.14). כאמור, מדובר בחישובים כלליים ללא פירוט של ימים ושעות.

15. התובע תבע באופן כללי פיצוי בגין שעות נוספות והפרשי שכר עבודה, אולם לא ידע להשיב מה הסכומים שקיבל. , הוא אישר שכספים הועברו לחשבון הבנק שלו בבנגקוק ואישר שמידי חודש למעט החודשיים הראשונים קיבל 1,000 ₪ במזומן מקדמה.
הנתבע הציג כבר בכתב ההגנה את תלושי השכר ודו"חות הנוכחות. עיון בתלושי השכר מלמד שהתובע קיבל תגמול בגין שעות רגילות ובגין שעות נוספות. לא ניתן לקבל את עמדת התובע לפיה די בכך שהגיש מחברת שאינה כתובה בעברית ועל פיה מבקש שבית הדין יערוך את החישוב ביחס לדו"חות הנוכחות שהציג הנתבע. תפקידו של התובע לערוך את החישובים ולכמת את תביעתו ולפחות להציג תחשיב שיתמודד עם הדו"חות שהציג המעסיק בכתב ההגנה. טענה כללית לפיה דו"חות השכר לא נכונים וטענה שמגיע לתובע עוד כסף מבלי שהתובע יודע לפרט מהם הסכומים שקיבל, היא טענה שדינה להידחות, ואין בה כדי להרים את הנטל הבסיסי המוטל על תובע להוכיח את תביעתו. על התובע להציג את תביעתו בפני בית הדין בצורה מלאה ברורה ומפורטת. התובע בחר שלא להעיד את מנהל העבודה התאילנדי שלטענת התובע אמר לו כבר בזמן העבודה שיש סתירה בין שעות העבודה לבין הדו"חות של המעסיק. לאור זאת, תביעת התובע לגמול עבור שעות נוספות והפרשי שכר נדחית.

16. התובע תבע שכר בגין שני חודשי עבודה שלטענתו לא שולמו לו. בסעיף 15 לכתב התביעה טען שהנתבע לא שילם לו את שתי המשכורות האחרונות המגיעות לו בסך כולל של 7,200 ₪. בעדותו בפנינו טען התובע שלא קיבל את שתי המשכורות הראשונות (עמ' 8, ש' 23 לפרוטוקול מיום 1.5.14). כאמור לתובע שתי גרסאות שונות לגבי חודשי העבודה בהם לא קיבל שכר. התובע לא ידע לתת הסבר לטענה שעם כניסתו לישראל הוצא לו ביטוח רפואי על שם מעסיק אחר, זאת לאור טענת הנתבע שהתובע התחיל לעבוד רק בחודש ינואר 2012. התובע הצהיר בפנינו שהוא רצה להמשיך לעבוד אצל הנתבע, טענה הסותרת את האמור בתצהירו לפיה ביקש לעזוב את העבודה כי לא קיבל את השכר של שני החודשים האחרונים. התובע לא התמודד עם העובדה של העברות הכספים לבנק בבנגקוק, ולא הציג כל ראיה אחרת לגבי העברות הכספים למרות שהמסמכים צורפו כבר בכתב ההגנה ובפנינו אף אישר שהיו העברות כספים לחשבונו בבנגקוק. זאת ועוד, בסעיף 5 לתצהירו הצהיר התובע שבשלושת החודשים הראשונים בעבודתו הוא קיבל 118 ₪ ליום עבודה ובסעיף 6 כתב שמהחודש הרביעי התחיל לקבל 120 ₪ ליום עבודה. כך שהתובע הצהיר בצורה מפורשת שהוא קיבל שכר בשלושת החודשים הראשונים. הצהרה זו אינה מתיישבת עם טענתו לפיה לא קיבל כלל שכר בגין החודשיים הראשונים לעבודתו. לאור האמור לעיל ולאור שלל גרסאות התובע בעניין זה אנו דוחים את תביעת התובע לתשלום שתי המשכורות האחרונות.

17. התובע תבע פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך של 660 ₪, אך זנח רכיב זה בסיכומיו ולא התמודד עם טענת הנתבע בכתב ההגנה לפיה אין לו כלל זכאות לקרן השתלמות. לאור זאת, אנו דוחים את התביעה בגין רכיב זה.

18. הנתבע טען לטענות קיזוז בגין סכומים ששילם ביתר לתובע שלטענתו הועברו בטעות לחשבון הבנק של התובע בחודשים מרס ואפריל 2012 בסך של 1,300 ₪. החלטנו לדחות טענה זו מאחר שהטענה נטענה לראשונה בכתב ההגנה והנתבע לא קיזז את הסכומים מהתובע במהלך עבודתו. אפשר לומר שגם אם היתה העברה ביתר, הנתבע השלים עם אותה העברה.

19. סופו של דבר, על הנתבע לשלם לתובע רק פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 2,637 ₪ לאור העובדה שסכום התביעה עמד על סך של למעלה מ-39,000 ₪, התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 1,500 ₪ שיופחתו מהסכום שפסקנו כך שעל הנתבע לשלם לתובע סך של 1,137 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד.

20. פסק הדין ניתן בהרכב של שניים לאור ההחלטה מיום 1.5.14.

21. זכות ערעור תוך 30 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות עובד שמירה

  2. זכויות עובד שגנב

  3. זכויות עובד פרמדיק

  4. זכויות עובדי מכירות

  5. זכויות עובד רפת בקיבוץ

  6. זכויות עובדים שרברבים

  7. זכויות עובד ציבור במושב

  8. זכויות עובד שעבד חודשיים

  9. זכויות עובדים במוסד צדקה

  10. זכויות עובדי קבלן מהשטחים

  11. זכויות עובדים רטרואקטיביות

  12. זכויות עובדים בענף המלונאות

  13. הפרת זכויות מתמחה במשרד עו"ד

  14. זכויות עובדי מחקר במערכת הביטחון

  15. רציפות זכויות עובד בחילופי מעסיקים

  16. הגבלת זכות העובד לעבוד בחברה מתחרה

  17. חוזה לטובת צד ג' לגבי זכויות העובדים

  18. זכויות עובד תאילנדי בחקלאות שעבד פחות משנה

  19. אי מתן זכות לעובד לומר את דברו לפני פיטורים

  20. זכויות עובדים למענק כספי במקרה של מיזוג חברה ?

  21. זכות העובדים להתארגן במקום העבודה הוכרה כזכות יסוד

  22. תביעת עמותה להגנה על זכויות עובדים בשטחי הרשות הפלסטינית

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון