ההבדל בין המונחים "מקום עבודה" ו-"מקום ביצוע העבודה" (סמכות מקומית בית הדין לעבודה) בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי מקום השיפוט הוא "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בפסק הדין בעניין נמיקוב (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ (24.3.09)) נפסק כי - "בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום עבודה' ו'מקום ביצוע העבודה'. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/106 - 3 שילוח חברה לביטוח בע"מ - יוסף אנייס, פד"ע כ"ח 237).מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום עבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו (דב"ע לג/23 - 3 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ - דוד אטיאס, פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5; דב"ע נא/108 - 3 ישעיהו פוקס - אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 302)". עוד נפסק בעניין נמיקוב כי - "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק .. פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה - שני מונחים המצויים בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין. ... .... על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב. בעניין נמיקוב קבע בית דין זה כי לבית הדין האזורי בתל אביב סמכות לדון בתביעה בשל העובדה שמרכז מפעלה של המעבידה ומשרדה הרשום של המעבידה נמצא בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. כן הוסיף בית הדין כי פירוש זה ודאי נכון עת העובד יצא לעבודותיו במקומות השונים ממרכז מפעלו של המעסיק בחולון. סמכות מקומיתמקום ביצוע העבודה