69 אחוז נכות 1. לפניי ערעור כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) להלן:"הועדה", אשר התכנסה בשני מועדים: ביום 22/5/13 וביום 9/10/13 ואשר קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 69%. 2. במעמד הדיון שנערך, לפניי, ביום 27/3/14, חידד ב"כ המערער את הטענות, שהעלה בהודעת הערעור שהגיש ביום 5/11/13 וזאת בהתייחס גם לכתב התשובה המפורט שהגיש, ב"כ המשיב, ביום 10/3/14. 3. להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערער: א. טעתה הועדה עת לא התייחסה לטענת המערער לענין השמנת יתר, למרות שליקוי זה נטען על ידו, הן מכתב התביעה שהגיש והן במסגרת הערר, עת ציין "דרג ראשון לא התייחס לרשימת המחלות ו/או התלונות הרפואיות המצויינות במכתב ב"כ המבוטח מיום .." כפי שניתן לראות ממסמך רפואי מיום 23/5/12, המערער אובחן כסובל מ - BMI מעל 30. ב. טעתה הועדה עת התעלמה מהצלקת, המכאיבה והמכוערת, ממנה סובל המערער וזאת למרות שטענה בענין זה נטענה, בצורה מפורשת במסגרת עררו ולמרות שבמסגרת ועדה לקביעת דרגת נכות מעבודה, נקבעו לו 10% נכות בגין צלקת זו, לפי סעיף 75(1)(ב). ג. טעתה הועדה עת שללה מהמערער את הנכות בגין טנטון, בשיעור 10% לצמיתות, שהעניקה לו ועדה מדרג ראשון על סמך חוו"ד של רופא א.א.ג מיום 18/10/12, בהעדיפה חוו"ד מתאריך 19/3/13, שהעניק נכות זמנית, בצורה תמוהה. ד. טעתה הועדה עת התעלמה מתלונות המערער, בענין הרעד בידיים וזאת למרות שהוא נוטל תרופה חזקה (CYMBALTA), בגין רעידות אלו, כפי שהדבר עולה ממסמך רפואי מיום 19/5/12. ה. טעתה הועדה עת לא העניקה לו נכות בגין מוגבלותו בברך ימין וזאת למרות המסמכים הרפואיים מיום 30/11/10, שמצאו:"קריעת ברך מוגבלת..קליק וכאבים.." ומיום 12/2/07 שמצאו:"תפליט רצינית בברך ימין" וכן למרות שבעקבות בדיקה שערכה הועדה, בחרה להקנות 10% רק לברך שמאל הגם שמצאה:"שתי ברכיים זהות מבחינת הבדיקה..". ו. טעתה הועדה עת לא בדקה את מצב גבו של המערער למרות מסמך רפואי, אשר מתייחס ל"הגבלה בינונית בע"ש מותני" ולמרות שבמסגרת הערר הופנתה הועדה למכלול הליקויים שאוזכרו במכתב התביעה מיום 19/6/12. ז. הועדה לא התייחסה לטענות המערער באשר לכך שמעבר להיותו סובל מנוירופטיה הוא סובל גם מרינופתיה סכרתית. 4. להלן, בתמצית, טענות ב"כ המשיב: א. בישיבתה הראשונה, קבע, במנומק, היועץ בתחום א.א.ג שאין נכות בגין תלונות הטנטון והזהירה את המערער מפני כוונתה להפחית לו את הנכות שנקבעה לו בדרג ראשון, בגין ליקוי זה. מאחר והמערער לא הגיש מסמכים בענין וזאת חרף ההזדמנות והאזהרה שניתנו לו, מימשה הועדה את כוונתה וביטלה, בישיבתה השניה, את הנכות, בגין הטנטון, ב. בסוף ישיבתה הראשונה ביקשה הועדה בדיקת EMG, בשאלת הנירופטיה הסכרתית ואכן, לאחר שבישיבתה השניה עיינה בבדיקה שכזו, קבעה למערער 65%, בגין סכרת עם סיבוכים. ג. טענות המערער הינן רפואיות בעיקרן, מה גם שהדרך בה בחר להציגן לפני הועדה, במסגרת הערר שהגיש ותוך הפניה לתביעה שהגיש (בה מפורטת רשימה ארוכה של ליקויים, בלי כל אסמכתא), הינה דרך מבלבלת ומכשילה. ד. לענין הצלקת בבטן - לא נפלה טעות בהחלטת הועדה משלא התייחסה לענין שכן המערער לא המציא מסמכים בנושא, כאשר העתק חלקי של פרוטוקול וועדה רפואית לענין נכות מעבודה, לא צורף לערר ולא הונח לפני הועדה, מה גם שממילא מדובר בסעיף מנופה ולכן, אין כל טעם או מקום להחזיר את עניינו של המערער, לועדה, כדי שתשקול את נושא הצלקת. ה. לענין הרעד בידיים - לא נפלה טעות בהחלטת הועדה משלא התייחסה לענין זה שכן לא צורפו מסמכים התומכים בטענה, לא נמצאו ממצאים במסגרת בדיקת הנוירולוג, שנערכה למערער על ידי הועדה, כאשר איזכור לרעד נמצא במסמך מלפני כשנתיים וחצי אשר כלל לא היה לפני הועדה. ו. לענין היפרכולסטרול, מיקרואלבומינאוריה - מדובר בליקויים אליהם לא הופנתה הועדה ואשר בעניינם לא הוצג לה כל מסמך, כאשר גם המסמך שצירף המערער להודעת הערעור שהגיש לבית הדין, הוא משנת 2010, קרי לפני למעלה משלוש שנים. ז. לעניין ברך ימין - לא נפלה טעות בהחלטת הועדה אשר ערכה, למערער, בדיקה קלינית בשתי הברכיים וכן עיינה בצילום MRI, ממנו למדה כי הנכון הוא לפסוק למערער נכות רק בגין ברך שמאל, לפיכך והואיל ומדובר בקביעה רפואית, אין מקום להתערב בה. ח. לענין ע"ש - המערער לא העלה כל טענה, בנושא, לפני הועדה וממילא מדובר בטענה אשר אינה נתמכת במסמך רפואי, למעט מסמך משנת 2010 , שכלל לא הוצג לפני הועדה. ט. לענין הטנטון - לא נפל פגם בהחלטתה הרפואית והמבוססת של הועדה, מקום שאיפשרה למערער להציג מסמכים כדי לבטל את כוונתה להפחית את הנכות שנקבעה לו, בדרג ראשון, בגין רכיב זה. י. לענין העיניים - המערער לא העלה טענות בנושא זה וכן לא הציג כל מסמכים וזאת מעבר לעובדה שעיון במסמכים שצירף המערער להודעת ערעורו, מלמדת כי בבדיקות לא נמצא כל ממצא פתולוגי. יא. לענין השמנת יתר - מדובר בטענה שלא הועלתה לפני הועדה. יב. הועדה אשר קבעה למערער 69% נכות, עשתה כן לאחר ששמעה את תלונותיו, ערכה לו בדיקות קליניות מקיפות, ביקשה בדיקות עדכניות ואיפשרה למערער להמציא מסמכים שיהיה בהם כדי לשכנע אותה שלא לבטל לו את הנכות שנקבעה לו בגין הטנטון. לאחר שעיינה הועדה בבדיקות ובמסמכים רפואיים, היא הגיעה להחלטתה המנומקת ולכן אין מקום לקבל את הערעור. 5. הערה לפני דיון במסגרת מכתבו של ב"כ המערער, שענינו "הגשת תביעת נכות כללית", (מכתב מיום 19/6/12), הוא פירט רשימה לאקונית של 24 ליקויים, מהם סובל, לטענתו, מרשו. במסגרת הערר שהגיש המערער כנגד החלטת הועדה מדרג ראשון הוא העלה את הטענות הבאות: א. דרג ראשון לא שלח למערער את חווה"ד בענין א.א.ג. ב. דרג ראשון לא התייחס בכלל לצלקת שבבטן. ג. דרג ראשון לא העניק נכות בגין שמיעה. ד. דרג ראשון לא התייחס לבדיקת MRI מיום 10/3/07 ולממצאים בברך ימין. ה. דרג ראשון לא קבע נכות בגין נירופתיה היקפית מעורבת. ו. דרג ראשון לא התייחס לרשימת המחלות ו/או התלונות הרפואיות המצויינות במכתב מיום 19/6/12. ז. דרג ראשון לא התייחס לרעד בידיים ולתרופה אותה מקבל המערער - CUMBALTA. זה המקום לציין כי טוב היה עושה המערער אם היה מגיש את עררו בצורה אחרת ולא באופן, שעל פניו, נראה בעייתי ואשר יש בו פוטנציאל משמעותי להכשלת הועדה. זה המקום גם לציין כי מקום שלמבוטח ליקויים ממשיים מהם הוא סובל, ראוי שיתייחס לכל ליקוי בצורה שתלמד על רצינותו (למשל צירוף מסמכים רפואיים, ממשיים ועדכניים). 6. הודעה מושא הערעור - א. החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213). ב. מעיון בדו"ח הועדה (בישיבתה הראשונה מיום 22/5/13) עולה כי היא שמעה את תלונות המערער, אשר התייחס רק לחלק משלל ליקוייו. כן עולה כי לפני הועדה היו רק חלק מהמסמכים אותם צירף המערער להודעת הערעור שהגיש לבית הדין. הועדה עיינה בחוות דעת רופא א.א.ג ואימצה מסקנותיו. הועדה, אשר בין חבריה היה אורטופד, ערכה למערער בדיקה אורטופדית, במסגרתה בדקה את ע"ש צווארי, כתפיים, ברכיים -"שמאל צלקות מארסטוקופיה, תנועות שתי הברכיים ..שתי ברכיים יציבות בצורה זהה לכל הכיוונים. אין סימנים לנזק מיניסקאלי..MRI 10/3/07 ניוון מודאידי..בשני המינסוקסים של ברך ימין. בסיכום מחלה מבי"ח..14/3/13, ניתוח ארסטקופיה עם כריתת חלקים של המינסקוס פנימי בירך שמאל..הועדה מקבלת הערר וקובעת 10% לפי..". הועדה, אשר בין חבריה היה נירו-כירורג, ערכה למערער בדיקה נוירולוגי -"..תקינים..גידים הופקו תקינים..מוסר על ירידה בתחושה בכפות רגליים..מבקשת בדיקת EMG בשאלת נוירופתיה פריפרית". הועדה, אשר בין חבריה היה גם פנימאי, התייחסה גם לנושא ל.ד וכן ציינה כי תקבע את אחוזי הנכות בנושא הסכרת לאחר שתקבל את הבדיקה כאמור. ג. מעיון בדו"ח הועדה (בישיבתה השניה מיום 9/10/13), עולה כי היא התייחסה לנושא הטנטון - "לא הוגשו מסמכים שיכולים לשנות את הקביעה ממשים את כוונתה ועדה משיבתה הקודמת..ומפחיתים את הנכות בגין הטנטון". הועדה התייחסה גם לנושא הנורולוגי-פנימי, עת כתבה:"התובע עבר EMG חדש, ב - 31/7/13 ובו תמונה ..מתאימה ל. אי לכך הועדה מאשרת נכות צמיתה של 65% בגים סכרת עם סיבוכים של נירופתיה..". 7. הכרעה לנוכח האמור לעיל ובשים לב לפרוטוקולים של הועדה, הריני קובעת כי הועדה, אשר ניכר כי ניסתה לבצע את עבודתה נאמנה (ובהתייחס לחלק מטענות המערער/ליקוייו אכן עשתה כן) טעתה במספר עניינים. לפיכך והואיל ומצאתי ממש בחלק, לא גדול, מטענות המערער (הכוונה לאותו חלק אשר מצאתי לו איזכור מפורש וברור בערר) ובמקביל מצאתי ממש בחלק מטענות המשיב, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שתפעל כדלקמן: א. תבחן את הצלקת בבטנו של המערער (צלקת אשר בגינה קיבל 10% נכות צמיתה לפי סעיף 75(1)(ב), במסגרת החלטת ועדה מדרג ראשון - נפגעי עבודה, אשר התכנסה ביום 4/9/12) ותשקול האם מדובר בצלקת, מכאיבה ומכערת כטענתו והאם יש מקום לקבוע לו נכות בגינה. ב. תשקול מחדש האם יש מקום לקבוע למערער נכות כלשהי בגין ברך ימין וזאת בשים לב לבדיקת MRI מיום 10/3/07. ג. תבחן את טענתו של המערער לענין רעד בידיים וזאת בשים לב לתרופה (CUMBALTA) אותה הוא נוטל, לטענתו. מעבר לאמור לעיל, לא מצאתי שנפלו פגמים בהחלטת הועדה, עת לא התייחסה למגבלה כזו או אחרת אותה איזכר המערער רק ב"רשימה" שציין במסגרת מכתבו מיום 19/6/12, (או הפנה לרשימה במסגרת עררו) כאשר מדובר בליקויים אשר ביחס אליהם, לא מצאתי כי המערער הפנה את הועדה למסמך רפואי עדכני (או אחר) ובוודאי שלא למסמך העולה כדי חוות דעת, המחייבת התייחסות. לפיכך וגם מהטעמים שהעלה ב"כ המשיב, בכתב תשובתו ובדיון לפניי, הריני דוחה את שאר טענות המערער. 8. לסיכום לנוכח האמור לעיל ,הריני מקבלת את הערעור רק בחלקו (הקטן) ומורה על החזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שתפעל כמצויין בסעיף 7 א-ג, דלעיל. 9. הוצאות בנסיבות העניין ובשל הדרך הבעייתית בה הגיש המערער את עררו, החלטתי שאין מקום לחייב את המשיב, אשר נדרש לטרחה רבה יותר, מהרגיל, כדי להגיש את כתב תשובתו ואשר היה נכון לחסוך את הדיון, בדרך שפסק הדין יינתן על סמך טיעונים בכתב, לשלם למערער הוצאות או שכר טרחת עו"ד לכן אינני עושה צו להוצאות. 10. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד.אחוזי נכותנכות