יש להוכיח כי חולה פוליו לקה במחלה בישראל

יש להוכיח כי חולה פוליו לקה במחלה בישראל



ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אבחון רפואי לנפגעי פוליו) מיום 21.7.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה דחתה את תביעתו של המערער להכרה כנפגע פוליו, מהטעם שלא הוכח כי לקה במחלת הפוליו בישראל.




המערער יליד מצרים, נולד בשנת 1947 ועלה לישראל בחודש ינואר בשנת 1950. המערער חולה במחלת הפוליו. לטענת המערער, חלה במחלת הפוליו בילדותו, בשנת 1951, לאחר עלייתו לישראל.




בעניינו של המערער התנהלו מספר הליכים משפטיים בעבר, וניתנו שלושה פסקי דין אשר הורו על דיונים חוזרים בוועדה הרפואית לעררים, בנוגע לשאלה היכן חלה המערער במחלת הפוליו.




הנחיות פסק הדין השני במספר שניתן בעניינו של המערער, מיום 29.1.12, בתיק ב"ל 53327-02-11 (כב' השופטת נטע רות), נוגעות להליך שלפנינו (להלן: "פסק הדין השני"). שם, הורה בית הדין לוועדה לפעול כדלהלן, בנוגע להוכחת מקום פרוץ המחלה, ולנטלים בהקשר זה:

"על רקע הנחות היסוד הרפואיות הנזכרות לעיל, נדרשת הועדה לבחון לא רק את נתוניו של התובע העומד בפניה אלא גם את הנתונים הרפואיים הכלליים לרבות נתונים אפידמיולוגים באשר למוקדי התפרצות המחלה בארץ, הגורמים להתפשטות הנגיף, היקף המחלה במועדים הרלבנטיים, תרומתם של גורמים סביבתיים להתפרצות המחלה וכן נתונים רפואיים אינדיבידואליים הקשורים לתובע העומד בפניה כגון גיל עלייתו, מידע אפידמיולוגי הקשור להתפרצות המחלה בארץ מוצאו (ככל שקיימים כאלה), תנאי המחיה של המערער בישראל בתקופה הרלבנטית וכן נתונים רפואיים רלבנטיים נוספים להבנת הועדה. על יסוד מכלול הנתונים הללו נדרשת הועדה להגיע למסקנה רפואית באשר לסבירות שמחלת הפוליו התפרצה לראשונה בישראל ולא - מחוצה לה.
...
במקרה דנן בשים לב לכך שמדובר בזכות סוציאלית שמקורה בחובה מוסרית שנטלה על עצמה המדינה כלפי מי שחלו בתחומה וכן, בשים לב לכך שהמידע הרפואי אודות המחלה דרכי גרימתה ואופן התפתחותה לרבות המידע האפידמיולוגי הכללי - נגיש יותר לחברי הועדה – אנשי מקצוע בתחום הרפואה - הרי שמן הראוי לקבוע כי הנטל להצגת מידע זה רובץ לפתחה של הועדה.
לעומת זאת, הנטל להציג כל מסמך רפואי ספציפי הנוגע להיסטוריה הרפואית של המערער ולתיעוד של מועד הופעת מחלתו - מוטל עליו. כאשר לטעמי אין להפריז במשמעות של אי הצגת מסמכים מטעמו בשים לב למעשה ידיהם של שיני הזמן אשר יתכן ונגסו במסמכים הרלבנטיים עד כי לא הותירו מהם דבר."



הוועדה התכנסה לדון בעקבות פסק הדין, אולם לא מילאה אחר המוטל עליה ולפיכך ניתן בהסכמה פסק הדין השלישי, מיום 13.6.13, בתיק ב"ל 1892-05-12 (סגנית הנשיאה, כב' השופטת הדס יהלום. להלן: "פסק הדין השלישי"), בהאי לישנא:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה בהרכב חדש. הועדה תדון בעניינו של המערער, בהתייחס לפסק הדין בתיק בל 53327-02-11 מיום 29/1/12. הועדה מתבקשת להתייחס למסמך רפואי המצוי בתיק של המערער מיום 8/2/09 של ד"ר כחיל עוני שלפיו: "על סמך התיק הרפואי הנ"ל לקה במחלת פוליומיאליטיס בשנת 1951 כאשר היה בגיל 4 שנים" ולעובדה שהמערער עלה לארץ בינואר 1950".



בעקבות פסק הדין השלישי התכנסה הוועדה בהרכב חדש, נשוא הערעור שבפנינו. הוועדה החליטה, כאמור, כי המערער חולה בפוליו אולם לא הוכח כי חלה בישראל.




בערעור דנן מסכימים הצדדים, כי נפל פגם בהחלטת הוועדה בכל שלא התייחסה להנחיות פסק הדין השני. הצדדים חלוקים בשאלה, האם הוועדה התייחסה כנדרש למסמך הרפואי מאת ד"ר כחיל עוני. כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלה האם יש להשיב את העניין לוועדה, או שעל בית הדין להכריע בסוגית המקום בו חלה המערער לגופה.




לטענת המערער, על בית הדין להכיר במערער כ"נפגע פוליו", לעניין חוק פיצוי לנפגעי פוליו תשס"ז- 2007 (להלן" "חוק פיצוי לנפגעי פוליו"). טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:
הוועדה התעלמה מקביעות מפורשות של בית הדין, כי נטל ההוכחה מוטל על המשיב ושבה וקבעה כי הנטל על המערער.
אין חולק כי הוועדה לא מילאה אחר ההנחיות של פסק הדין השני, לפיהן היה עליה ליתן תשובה אפידמיולוגית רלוונטית ביחס לנסיבות והיקף התפשטות מחלת הפוליו בישראל מראשית שנות החמישים.
לאור הנחיות פסק הדין, ומשאין אינדיקציה כי המערער חלה במצרים, או חלה לפני 1956, היעדר תיעוד מספיק צריך לפעול לטובת המערער. הוועדה לא הבינה את הנחיות בית הדין בעניין נטלי ההוכחה.
על סמך החומר שהצטבר, אין להשיב את העניין שוב לוועדה לעררים. הוויכוח כעת אינו רפואי. יש ליישם את הכללים המשפטיים על הנתונים הרפואיים. לפיכך, על בית הדין להכריע כי המערער הינו "נפגע" לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו.
אין כל טעם להשיב העניין לוועדה, לאחר שבהחלטתה הקודמת התייחסה להנחיית בית הדין במילים, כי היא "בדעה נחרצת כי אין כל אפשרות טכנית או רפואית שמחקר כזה יבוצע על ידי הוועדה".
הוועדה לא התייחסה כנדרש למסמך הרפואי של ד"ר עוני. הוועדה קבעה כי עיינה בתיקו של המערער ולא מצאה אינדיקציה מדצמבר 1950 ועד יולי 1956 לכך שהמערער חלה בפוליו. הוועדה לא דייקה שכן קיים רישום מיום 29.10.51 לפיו המערער הופנה לאורטופד. המערער מציין כי תיקו הרפואי מבית החולים אסף הרופא בוער.




המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:
לבית הדין אין ידע ומומחיות הדרושים להכרעה בסוגיה הרפואית המורכבת, הדורשת ידע רב ומומחיות במחלת הפוליו.
פסקי הדין שניתנו בעניינו של המערער לא הטילו את נטל ההוכחה על כתפי המשיב, אלא קבעו כיצד על הוועדה לבחון את קביעתה הרפואית בעניין.
בהתאם לפסקי הדין, על המערער להביא את התיעוד הרפואי שברשותו, ועל הוועדה לשקול, מעבר לנתוניו של המערער, גם שיקולים רפואיים כלליים.
בית הדין אינו יכול לאסוף ולעבד את הנתונים הנחוצים בעניין התפתחות מחלת הפוליו בישראל ובמצרים בתקופה הרלוונטית. לכן, לא ניתן להחליף את שיקול דעתה של הוועדה.
הוועדה התייחסה למסמך ד"ר עוני ונימקה היטב מדוע אינה מקבלת מסקנותיו.




ביום 26.3.14 נערך דיון בתיק, לאחריו הוסיפו הצדדים טענות בכתב.

דיון והכרעה


לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי לא ניתן להיעתר לבקשת המערער, לפיה יכריע בית הדין בעניינו ויכיר בו כ"נפגע פוליו" לצורך הוראות חוק פיצוי לנפגעי פוליו, מן הנימוקים שיפורטו להלן.




במקרים חריגים בלבד יבצע בית הדין את מלאכתה של וועדה רפואית ויכריע תחתיה. בהקשר זה, נקבע בעב"ל (ארצי) 9649-06-12 בת שבע פיקובסקי - המוסד לביטוח לאומי, (20.1.13), כי:

"קביעת דרגת הנכות היא קביעה רפואית והיא בסמכותה של הוועדה הרפואית, אשר לה המומחיות, הכלים ושיקול הדעת הרפואי לקבוע קביעה כאמור. רק במקרים חריגים, כאשר נפלה בהחלטת הוועדה טעות גלויה על פניה, ותיקונה אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואית, מוסמך בית הדין האזורי לתקן בעצמו את הטעות [ראו למשל: עבל 637/09 המוסד לביטוח לאומי - דבורה וקנין, ניתן ביום 7.2.2010; דב"ע נא/50-99 זוהר כץ – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב 507; דב"ע נב/4-01 (ארצי) סולומון (שלמה) אסור – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 104]".




במקרה דנן, נדרשה הוועדה למלא אחר הנחיות פסק דין, ולשקול את הנתונים הרפואיים הכלליים, לרבות נתונים אפידמיולוגים באשר למוקדי התפרצות מחלת הפוליו, הגורמים להתפשטות הנגיף, תרומתם של גורמים סביבתיים להתפרצות המחלה ונתונים רפואיים אינדיבידואליים הקשורים למערער. אין חולק, כי הוועדה לא ביצעה את המוטל עליה.




עם זאת, ברי כי נתונים אלה אינם מצויים בידיעתו ובתחום מומחיותו של בית הדין, המשולל כלי הכרעה בסוגיות כגון אלה, הדרושות שיקול דעת רפואי.




לא ניתן אף לקבל את טענת המערער, לפיה משלא הוכח כי חלה במחלה במצרים, הרי שיש להניח ולקבוע כי חלה בישראל. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הנטל להוכיח, כי המערער עומד בתנאי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו, מוטל על המערער.

ראו: בר"ע (ארצי) 175/10 שמחה שלמה - המוסד לביטוח לאומי (13.4.10).
פסקי הדין בעניינו של המערער הורו לוועדה לשקול, מעבר לנתוניו האישיים של המערער, נתונים רפואיים כללים ומידע אפידמיולוגי באשר להתפרצות מחלת הפוליו בישראל, ובמצרים, בתקופה הרלוונטית. שיקולים נוספים אלה אין בהם כדי להפוך כליל את נטל ההוכחה בשאלת המועד והמקום בו חלה המערער עצמו, ולהטילו על כתפי המשיב.



בנסיבות העניין, מתקבל הערעור. עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים לעניין נפגעי פוליו על מנת שזו תשקול שוב ותנמק, מתי והיכן חלה המערער במחלת הפוליו, תוך התייחסות להנחיות בית הדין בסעיפים 10 – 11 לפסק הדין בתיק ב"ל 53327-02-11, מיום 29.1.12.

משמושב העניין לוועדה ולאור דברי המערער כי מצא בתיקו הרפואי הפנייה לאורטופד משנת 1951, תשקול הוועדה אף השלכת רישום זה, על רקע מכתבו של ד"ר כחיל עוני מיום 8.2.09 וטענות המערער.
המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה.
החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת.



המשיב ישא בשכ"ט עו"ד המערער בסך 2,500 ₪.


הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מחלת כבד בצבא

  2. מחלת קרוהן בצבא

  3. מחלת מעיים בצבא

  4. מחלת ריינו בצבא

  5. מחלת קרוהן בצבא

  6. התאבדות בגלל מחלה

  7. מחלה של עדר - תביעת פיצויים

  8. מחלת עור כתאונת עבודה

  9. אי הגעה לדיון בגלל מחלה

  10. האם מותר לפטר בתקופת מחלה

  11. מחלת ברכיים כתאונת עבודה

  12. מחלת עיניים עקב מכה בעין

  13. אישור מחלה מעובד בזמן אמת

  14. מחלת עור של עובד בתחנת דלק

  15. החמרת מחלה עקב תאונת עבודה

  16. מחלה ניוונית – תאונת עבודה

  17. מחלת ריאות עקב חשיפה לאסבסט

  18. החמרת מחלת ריאות עקב העבודה

  19. פטירה ממחלה לאחר השחרור מצה''ל

  20. מחלת ריאות עקב חשיפה לכימיקלים

  21. מחלת ריאות עקב חשיפה לעשן בעבודה

  22. מחלת סימפונות כרונית תאונה בעבודה

  23. אי הגעה ללשכת התעסוקה - אישור מחלה

  24. אי התייצבות בלשכת התעסוקה בשל מחלה

  25. נכות רפואית בשיעור 74% בגין מספר מחלות

  26. מחלה בידיים עקב חשיפה לחומרים מסוכנים

  27. חזרה לעבודה בזמן מחלה אחרי תאונת עבודה

  28. יש להוכיח כי חולה פוליו לקה במחלה בישראל

  29. מחלת מולר וויס (muller weiss) – ביטוח לאומי

  30. מחלת ריאות בגלל חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  31. מחלת פרקינסון עקב חשיפה לחומרים כימיים בעבודה

  32. החמרת מחלת יתר לחץ הדם בתקופת ועקב שירות במשטרה

  33. נכות 19% עקב מחלה חסימתית כרונית קשה של הריאה שנגרמה מחמת עישון

  34. הוועדה התעלמה מיתר המחלות מהן היא סובלת ואשר הוזכרו במסמכים רפואיים

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון