אחוזי נכות על הגבלה קלה בסיבוב הצוואר (של 5 מעלות)

האם יש אחוזי נכות על הגבלה קלה בסיבוב הצוואר (של 5 מעלות) ? 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 24.11.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת נכויות זמניות ונכות צמיתה בשיעור 0%. נכות זמנית בשיעור 30% מיום 1.5.11 ועד 30.6.11, נכות זמנית בשיעור 20% מיום 1.7.11 ועד 31.8.11, 10% נכות זמנית מיום 1.9.11 ועד 31.10.11 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערערת: 2.1 הוועדה מיום 2/7/12 כעולה מהפרוטוקול בסעיף 19 הועלו טענות קשות על ידי ד"ר שרביט כלפי ב"כ המערערת כשייצג את המערערת בוועדה נרשם בפרוטוקול כלפי ב"כ המערערת "אני לא מקבל את הטענות, אתה יכול ללכת...". ב"כ המערערת בקש שבנסיבות העניין לאור התפרצות חבר הוועדה כלפיו לא ראוי שהוועדה תמשיך ותדון בעניינה של המערערת. בהמשך הפרוטוקול מצוין כי גם ב"כ המערערת אוים שתוגש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין, לאחר דין ודברים התערבה נציגת ביטוח לאומי, הייתה הפסקה בדיון, אותה נציגה דיברה עם הוועדה ולאחר מכן הוכנס ב"כ המערערת לוועדה שוב תוך שנמחקו שתי שורות לגבי התנהגותו במסגרת הוועדה, דבר שמעיד על חוסר אמינות ואובייקטיביות מצד הוועדה. הוועדה המשיכה ובדקה את המערערת תוך שב"כ המערערת קבל את המלצת נציגת המל"ל כי הוועדה תמשיך ולקיים את עבודתה למרות כל חילופי הדברים הנ"ל. בסופו של אותו דיון נמצאה בבדיקה הקלינית של הוועדה את המערערת הגבלה קלה בסיבוב הצוואר של המערערת לימין ולשמאל דבר שמקנה על פי התקנות 10% נכות צמיתה על פי סעיף 37 (5) (א). 2.2 הוועדה לא סיכמה את הדיון והמתינה לבדיקת אם.אר.אי שהמערערת ציינה בפני הוועדה כי זו צריכה לבצע. על פי ההלכה הפסוקה עדיפה בדיקה קלינית על פני בדיקה הדמייתית וגם התקנות לא דורשות בדיקות הדמייתיות לצורך הענקת נכות ולכן היה על הוועדה מייד להעניק למערערת 10% נכות צמיתה אלא שהוועדה נעולה בדעתה ונעולה נגד ב"כ המערערת והחליטה שלא להעניק הנכות בטענה לאקונית שהממצאים בסי.טי שפורשו כממצאים משמעותיים בגובה C5-6 אינם מצביעים על נזק חבלתי, הסבר זה אינו מנומק ואינו מספק ורואים על פני השטח את התנהלותה הקלוקלת של הוועדה שהחליטה שלא לפסוק בגין הממצאים הקליניים שנמצאו על ידה ואיימה כאמור על ב"כ המערערת. 2.3. קביעותיו מסוג זה של ד"ר שרביט חוזרות על עצמן, כך למשל מפנה לתיק אחרון בל 34082-03-13 גם כאן לאחר שהוכח שהוא היה נעול בדעתו הוחלף להרכב אחר. בנסיבות אלה, יש להחזיר עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש ולפסוק למערערת הוצאות משמעותיות. 3. טענות המשיב: 3.1 הוועדה התכנסה במספר ישיבות, בתום הישיבה הראשונה מיום 2/7/12 התבקשה המערערת להמציא תוצאות בדיקת אם.ארי.אי שלטענתה הייתה אמורה לעבור. לאחר מכן הודיע ב"כ המערער כי קופת החולים לא אישרה למערערת ביצוע הבדיקה ולכן התכנסה הוועדה בישיבה מיום 24/12/12 ובה קבעה כי היא מבקשת שהמערערת תעבור בדיקת אם.אר.אי במימון המשיב. 3.2 מאז התכנסה הוועדה עוד מספר פעמים שבכל פעם לא עומדות בפניה תוצאות בדיקת אם.אר.אי, אך הוועדה איתנה בדעתה כי על המל"ל לממן בדיקה כאמור, רק לאחר ביצוע הבדיקה התכנסה הוועדה בישיבתה המסכמת מיום 24/11/13 מכאן גם העיכוב המאוד גדול בין התכנסותה הראשונה של הוועדה לבין הישיבה המסכמת. בבדיקה הקלינית ביום 2/7/12 היישור והכיפוף מלאים ומה שמוצאים לא תקין קלינית זה הגבלה קלה בסיבוב של 40 מעלות במקום 45 מעלות. הוועדה כבר בישיבה הזאת אומרת שאין ממצא קליני. המערערת נפגעה בתאונת דרכים קלה ב- 30/3/11 והפגיעה שהוכרה בה היא כאבי צוואר וכתפיים. הוועדה מדרג ראשון לא מצאה במערערת הגבלה כלשהי ועל כן הוגש עורר לא מנומק. הוועדה הרפואית לעררים בישיבתה הראשונה מצאה הגבלה קלנה בתנועות סיבוב הצוואר, כל יתר הבדיקה הקלינית הן של הצוואר והן של הכתפיים הייתה תקינה. באותה ישיבה, עמדה בפני הוועדה בדיקת סי.טי. מיום 23/4/12 דהיינו כ- 13 חודשים לאחר התאונה בה לא הודגמה כל סטיה מגדר הרגיל ולא נמצאו ממצאים פתלוגיים. 3.3 באותה ישיבה טענה המערערת כי היא עומדת לעבור בדיקת אם.אר.אי ועל כן ביקשה הוועדה לסכם את דיוניה לאחר בדיקת תוצאות האם.אר.אי. בישיבה המסכמת מיום 24/11/13 כשבפני הוועדה בדיקת אם.אר.אי מיום 12/9/13, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר התאונה שפוענחה כסימני ניוון באותו דיסק C5-C6 לגביו קיימים ממצאים באותה בדיקת אם.אר.אי. לאור זאת קבעה הוועדה כי אין ממצא חבלתי ועל כן אינה מעניק נכות. מדובר בשלילת קשר סיבתי בין הגבלה שנמצאה בבדיקה לבין התאונה שהיא קביעה רפואית כאמור קביעה מנומקת ונתמכת בתוצאות האם.אר.אי. 3.4. לעניין טענות ההרכב - בפרוטוקול הוועדה מיום 2/7/12 עולה כי התפתח עימות בין הוועדה לב"כ המערערת כאשר התרשמות הוועדה הייתה שעוד טרם החלה הבדיקה ניסה ב"כ המערער לגרום לפסילת הרכב הוועדה, האמור באותו עימות פורט לפרוטוקול לרבות התרשמות הוועדה תוך שהוועדה מציינת מפורשות שאין בכך כדי להשפיע על עניינה של המערערת ונראה כי כאשר נכשל הניסיון לפסול את הרכב הוועדה מנסה ב"כ המערערת להחליף את הרכבה בבית הדין. דווקא התעקשות הוועדה אל מול המל"ל לממן בדיקה שהיא יקרה מצביעה על העדר משוא הפנים הנטען. הפסיקה אליה הפנה ב"כ המערערת הינה פסיקה בהסכמה כאשר ההנמקה לשינוי ההרכב היה, כי מדובר בהתכנסות לאחר פסק דין ואין זה המקרה שלפנינו. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור. 7. הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 2/7/12 שמעה הוועדה את תלונות בא כוח המערערת (סעיף 19 לפרוטוקול) שציין כי הוא מבקש שהוועדה לא תדון בעניינה של המערערת שכן לטענת ב"כ המערערת נאמר לו ע"י ד"ר שרביט אחד מחברי הוועדה כי הוא אינו מקבל טענותיו וכי הוא יכול ללכת וכי בנסיבות העניין לא ראוי שהוועדה בהרכבה תדון בעניינה של המערערת. כמו כן, שמעה הוועדה את תלונות המערערת עצמה (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה שהיא עדיין סובלת מכאבים חזקים בצוואר המקרינים לכתפיים, עושה פיזיותרפיה פעמים בשבוע, נוטלת משככי כאבים, הגבלה בתנועות הצוואר. 8. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה: "מוסרת על כאבי צוואר ... לכתפיים. בבדיקת ע"ש צווארי - אין סטייה ואין כיווץ שרירים. נתבקשה לבצע תנועות של הצוואר. מבצעת יישור מלא, ללא קרינה לידי. כיפוף צוואר גב הוא מלא. הגבלה קלה בסיבוב לימין ולשמאל כ- 400 במקום 450. אין חסר נוירולוג בידיים. כח של כל קבוצות השרירים שמור, אין חסר תחולה ההחזרים הופקו תקינים. הכתפיים מראות תנועות אקטיביות מלאות בכל המישורים, אין חו... של השרוול. C.T. ע"ש צווארי מ- 23/4/12 - לא הודגמה כל סטייה מגדר הרגיל." (ההדגשה הוספה א.ק). 9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: "עו"ד עופר כהן נכנס לחדר ומייד החל (נמחקו המילים התנפל על ד"ר שרביט בצעקות) בטענות מעליבות על מנת לגרום לתגובה כשהוא מגיע לתגובה, הוא נדבק למילים, חוזר עליהן. הכל נראה מתוכנן מראש, ובא לכאן במטרה לגרום לכעס ולחוסר שקט בוועדה. הוועדה בדיעה שלמרות חילופי הדברים עם עו"ד כהן אין הדבר נוגע לתובעת עצמה שהיא אינה צד בוויכוח. אי לכך, הוועדה מחליטה לדון בתיק זה. בבדיקה הקלינית ישנה הגבלה קלה בסיבוב הצוואר לימין ולשמאל. מאחר שבבדיקת ה- C.T. אין כל מימצא פתולוגי, ולפי דברי התובעת, מועמדת לביצוע בדיקת M.R.I הוועדה מבקשת לקבל לידיה את תשובת בדיקת ה- M.R.I. ..." (ההדגשה הוספה א.ק). 10. הוועדה בישיבתה השניה מיום 24.11.13 מציינת במסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול) כי: "MRI 12.9.13 - ע"ש צווארי - נמצא בלט בגובה C5-C6" 11. במסגרת סיכום מסקנותיה בישיבה מיום 24.11.13 (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: " לאור הממצאים בבדיקת MRI, אין מקום לראות נזק חבלתי עקב התאונה הנדונה ולכן אין מקום לקבוע דרגת נכות בגין הצוואר. הועדה דוחה את הערר ומותירה החלטת הועדה מדרג I" (ההדגשה הוספה א.ק). 12. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 13. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 14. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). במקרה דנא, מציינת הוועדה כי עיון בבדיקת ה-M.R.I שעמדה בפניה העלתה כי לא נמצא נזק חבלתי ועל כן קביעתה נסמכת על ממצאי הבדיקה ההדמייתית בנה ממצאי הבדיקה הקלינית שהצביעו על הגבלה בתנועה. הוועדה אינה מבהירה קביעתה האמורה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה גם למי שאינו בקיא ברזי הרפואה. זאת ועוד, חובת ההנמקה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי הוועדה פעלה בניגוד להלכה הפסוקה לפיה עדיפה בדיקה קלינית על פני ממצאי הדמייתיים (ראה: בר"ע 1355/01 הלן נחמיאס נגד המוסד לביטוח לאומי). על אף שמדובר בקביע הרפואית הנתונה לסמכות הוועדה ולזו בלבד משהחליטה הוועדה לסטות מההלכה הפסוקה הרווחת היה עליה לנמק קביעתה הסוטה מהאמור לעניין העדר נזק חבלתי העולה מהבדיקה ההדמייתית באופן שיאפשר מעקב כאמור אחר קביעת הוועדה הנסמכת על האמור גם למי שאינו בקיא ברזי הרפואה. 15.. לאור המפורט לעיל - הערעור מתקבל. בשים לב לעובדה כי מדובר בהחזרה ראשונה לוועדה דרך המלך היתה להחזרת עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב. אלא שעיקר הערעור שבפנינו מופנה גם לטענה, כי יש להעביר עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר לאור התנהלות הדיון בפני הוועדה. על פי הערעור הפרוטוקול אינו משקף את אשר ארע במלואו בפני הוועדה ואותם חלקים שהושמטו מהפרוטוקול מלמדים כי ייתכן וקיימת לוועדה משוא פנים בעניינה של המערערת המצדיק העברת עניינה של המערערת לוועדה הרכב אחר וזאת על אף שהוועדה ציינה בפרוטוקול כי היא רואה נגד עיניה את עניינה של המערערת על אף חילופי הדברים הקשים בין ב"כ המערערת לאחד מחברי הוועדה. לאור האמור סבורה אני כי מראית פני הצדק מחייבת החזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש וזאת בשים לב לעובדה כי הוועדה עצמה החלה ברישום קורות האירועים בעניינה של המערערת ומחקה חלק מהנרשם בפרוטוקול. הפרוטוקול צריך לשקף את הדברים הנאמרים על ידי הצדדים בפרט כאשר קיימת מחלוקת בין שני הצדדים לתיק, בנסיבות אלו בהם לא נערך רישום מלא של הדברים כאשר חלק מהדברים שנאמרו נמחקו, קיים חשש כי הוועדה תהיה נעולה בדעתה. לאור האמור, יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב שונה, אשר תדון בערר שהוגש על ידי מלכתחילה. פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יונחו בפני הוועדה. 16. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך ר0 יום מהיום. 17. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.נכותצוואראחוזי נכות