אי הכרה במחלת הסכיזופרניה בביטוח לאומי לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית מיום 12.11.13, אשר קבעה למערערת 31% נכות רפואית החל מיום 1.1.11. ביום 12.3.14, התקיים דיון אך ב"כ הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות. יחד עם זאת, במהלך הדיון, הודיע ב"כ המערערת כי הוא מצמצם את טענותיו לתחום הפסיכיאטרי, האורטופדי (בכל הקשור לגב ולצוואר) וכן לעניין הדליות ברגליים בלבד. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערערת: בתחום הפסיכיאטריה - הוועדה לא התייחסה למחלת הסכיזופרניה ממנה סובלת המערערת ולתרופות שהיא נוטלת. הוועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים שונים שצורפו כנספחים לכתב הערעור: נספח ה'1 (המעיד כי המערערת סובלת מסכיזופרניה), נספח ה'6 (הכולל בדיקות שונות שנערכו למערערת), נספח ה'23 (מכתבו של ד"ר גלאנץ ולרי, נוירולוג) ונספח ה'27 (מכתבו של הפסיכיאטר ד"ר כיאל גסאן, מיום 22.1.11). בתחום האורטופדיה - הוועדה לא נתנה את דעתה כראוי לטענה כי המערערת סובלת מהגבלות וכאבים רבים בצוואר ובגב התחתון. הוועדה לא התייחסה לבדיקת טומוגרפיה של עמוד השדרה מיום 7.10.06 אשר ממנה ניתן ללמוד כי המערערת סובלת מ-4 בלטי דיסק בגב וכן מבקע אחורי מרכזי. הוועדה לא נתנה את דעתה למכתבו ד"ר דיראוי עלי מיום 17.12.10 (נספח ה'24 לכתב הערעור), הכולל פירוט בדבר כאבי גב וצוואר מהן סובלת המערערת. הוועדה לא נתנה את דעתה לצילום מיפוי עצמות מיום 16.7.09 (נספח ה'30 לכתב הערעור), המעיד כי המערערת סובלת מעקמת קמורה בעמוד שדרה גבי. וועדות קודמות שדנו כבר בעניינה של המערערת, קבעו בעבר אחוזי נכות שונים בגין הצוואר והגב, לכן שגתה הוועדה כשלא קבעה אחוזי נכות גבוהים יותר. הדליות והוורידים - הוועדה קבעה למערערת בגין ליקוי זה 10% נכות בלבד. המערערת סובלת מבעיה חמורה ברגליים בגינה אינה מסוגלת ללכת. ב"כ המערערת הפנה למכתבו של ד"ר עסאף ויקטור, כירורג כלי דם, מיום 27.7.13 הכולל המלצות לעניין הדליות ברגליים (נספח ח'15 לכתב הערעור). יש להורות על החזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: יש לדחות את הטענות הרפואיות שהעלתה המערערת בעיקר הטענות לפיהן היה על ההועדה לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר. בית הדין אינו נוהג להתערב בעניינים שברפואה. הקביעות של הוועדות הקודמות הן קביעות חלוטות - בהן בית הדין אינו מתערב. תחום הפסיכיאטריה - הוועדה בדקה את המערערת והגיעה למסקנה כי מצבה מצדיק קביעת דרגת נכות בשיעור של 10% לפי פריט 34(ב)(2). אותו אחוז נכות נקבע למערערת גם בעבר (בוועדה לעררים האחרונה). הטענה לפיה היה על הוועדה לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר למערערת, הינה טענה שברפואה מה גם שהוועדה קבעה את מסקנותיה בהתבסס על בדיקה שהיא ביצעה. עיון במסמכים אליהם הפנתה המערערת בקשר לטענה לפיה היא סובלת מסכיזופרניה, מעלה כי אין מדובר בממצאים אלא באבחנה המופיעה ברשימת מחלות והיסטוריה רפואית, ללא קשר לשאלה אם המחלה פעילה אם לאו. המכתב היחידי בו פורטו ממצאי הבדיקה הנפשית הוא מכתבו של ד"ר כיאל מיום 22.1.11 (נספח ה'27 לכתב הערעור), בו תוארו ממצאים דומים לממצאי הוועדה וברור כי אין בו תיאור של סכיזופרניה קשה וכרונית. תחום האורטופדיה - הוועדה התייעצה עם מומחה אורטופד, אשר קבע, בהתאם לבדיקתו מיום 13.6.13, כי המערערת אינה סובלת מנכות בגב ובצוואר. בדיקת המומחה מלאה ומפורטת וממצאיו סבירים. באשר לטענה כי בעבר נקבעו למערערת אחוזי נכות בגין הגב והצוואר יש לציין שוועדות רפואיות מיום 15.11.11 ומיום 21.2.12 נתנו את דעתן באשר לקביעה שלא להעניק אחוזי נכות בגין איברים אלה, אף שבעבר נקבעו אחוזי נכות. טענות אלו נבחנו בעבר ולא הוגש ערעור בגין אותן קביעות. לעניין הדליות - טענת המערערת שהיה על הוועדה להעניק דרגת נכות גבוהה יותר הנה טענה בתחום הרפואה, בה אין בית הדין נוהג להתערב. לא נפל כל פגם משפטי כלשהו בהחלטת הוועדה ועל כן יש לדחות את הערעור. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: תחום הפסיכיאטריה - מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 12.11.13, עולה כי פורטו הממצאים שלהלן: "הוועדה עיינה בערעור מיום 18.3.13 על החלטת ועדה מיום 14.2.13. פסיכיאטריה: מסודרת בהופעתה החיצונית, ערה משתפת פעולה. הבדיקה נעשתה באמצעות מתורגמן. רוב תלונותיה...בנוסף מתלוננת על הפרעות שינה ללא ביטויים פסיכוטיים. ללא ביטויים אובדניים. רושם אבחנה קוגניטיבית מתפקדת ברמה שכלית גבולית. ...... ללא ממצא פתולוגי. אפקט עם גוון חרד תואם...סף גירוי...מעט ירוד - הערעור נדחה". הוועדה פירטה את ממצאיה כפי שעלו בבדיקה הקלינית שנערכה למערערת. יחד עם זאת, לא ברור מדוע הוועדה לא נתנה את דעתה לעובדה כי המערערת אובחנה בעבר כמי שסובלת מסכיזופרניה פרנואידית (כעולה מנספח ה'1 לכתב הערעור). המשיב טען בסיכומים ובצדק כי אין המדובר בממצאים אלא באבחנה המופיעה תחת רשימת מחלות והיסטוריה רפואית. יחד עם זאת ולמען הסדר הטוב, בית הדין סבור כי המדובר באבחנה רפואית, הנוגעת למצבה הרפואי של המערערת והשאלה אם המחלה פעילה אם לאו הינה שאלה הטעונה בירור ובדיקה מתאימים - ואלו לא נעשו. התייחסות זו מתבקשת לאור תלונותיה של המערערת כפי שבאו לידי ביטוי במכתבו של הפסיכיאטר ד"ר כיאל מיום 22.1.11 (נספח ה'27) וכן לאור העובדה כי המערערת קיבלה טיפול תרופתי (ציפרמיל ואלפרוקס). תחום האורטופדיה -בפני הוועדה עמדה חוות דעת מטעם היועץ בתחום האורטופדיה ד"ר רופמן מיום 13.6.13, בה צוינו הממצאים שלהלן: "בתנועות ע"ש צווארי היישור °50, כיפוף לפנים מגיעה עם הסנטר לחזה, סיבוב הראש לימין °75 לשמאל °60. ללא עוות שרירי עורף וללא קיפוח בגפיים עליונות או תחתונות (ללא קיפוח עצבי). תנועות הידיים אל מעל גובה השכם בצורה ניכרת. בשורש כף יד ימין צלקת ניתוחית שכמעט בלתי נראית לאחר ניתוח CTS. מבחני טינל...שליליים. מדגימה...מימין °10-20 משמאל ואולם יושבת זקוף עם ברכיים ישרות, כוח השרירים וההחזרים הגידיים תקינים בשתי הרגליים. אין נכות בע"ש צווארי ומותני". כפי שעולה מהפרוטוקול הנ"ל, האורטופד לא התייחס לממצאי סריקה טומוגרפית של עמוד שדרה גבי-מותני מיום 7.10.06 (נספח ה'11 לכתב הערעור). מממצאי הבדיקה עולה כי המערערת סובלת מבלטי דיסק, כך למשל: בחוליות L3-L4 - סחוס הדיסקית הבינחוליתית הודגם עם בקע אחורי מרכזי נרחב ולחץ ניכר על השק התקאלי. כמו כן, האורטופד לא התייחס לבדיקת מיפוי עצמות מיום 16.7.09, אשר ממנה עולה כי המערערת סובלת מעקמת קמורה ימינה בעמוד שדרה גבי. אם לא די בכך, מעיון בחוות הדעת של ד"ר רופמן והמדדים שפורטו בה, לא ברור אם המערערת סובלת מהגבלה כלשהי בתנועות עמוד שדרה מותני או צווארי. באשר לטענת המערערת בדבר קביעת דרגת נכות בעבר בגין הצוואר והגב, מקובלת עלי טענת המשיב לפיה טענות אלו כבר נבחנו, כפי שעולה מפרוטוקולים של ועדות קודמות. יחד עם זאת, בית הדין סבור כי היה על הוועדה להתייחס למסמכים המהותיים עליהם ביקשה המערערת להתבסס כגון ממצאי סריקה טומוגרפית מיום 7.10.06 וכן בדיקת מיפוי עצמות מיום 16.7.09. משכאמור האורטופד לא פעל כאמור, והוועדה התבססה על חוות דעתו וקיבלה אותה - הרי שנפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הדליות והוורידים- המערערת הפנתה למכתבו של ד"ר עסאף ויקטור - מומחה בכירורגית כלי דם, מיום 27.7.13 (נספח ח'15 לכתב הערעור). באותו מסמך צוין כי: ".... עברה דופלקס ורידי רגליים שמראה רפלוקס בוריד הפמוראלי המשותף דו צדדית, אין פקקת. רפלוקס בספנה הגדולה דו צדדית. בבדיקה הגופנית נמצאו הגפיים ללא שינוי". בפרק הסיכום צוין כי "הוסבר למטופלת על הבעיה ושאין מקום לכירורגיה מכיוון שאין פתרון לבעיה העמוקה פרט לגרב אילסטית ממליץ אנטיאגרגנטים שכיבה עם רגליים מורמות גרבי לחץ דרגה 2 עד למפשעות והליכה מרובה להימנע מעמידה ממושכת". הוועדה קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 10% בהתאם לפריט ליקוי 11(1)(ב) המקנה אחוזי נכות בגין ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו צדדי, עם התכווצויות וכאבים. המערערת לא הסבירה מדוע פריט ליקוי זה אינו משקף את מצבה הרפואי לאשורו. לפיכך, בית הדין לא מצא כי נפלה טעות משפטית בהקשר זה המצדיקה את התערבותו. ד. הרכב הוועדה - משבית הדין לא שוכנע כי הוועדה "נעולה בדעתה" אין מקום להעביר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש. לסיכום: לאור כל האמור לעיל, עניינה של המערערת מוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום הפסיכיאטריה - הוועדה תעיין במסמך הרפואי מיום 11.10.13 (נספח ה'1 לכתב הערעור) ובפרט לכך שהמערערת אובחנה כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית וכן תעיין במכתבו של ד"ר גלאנץ מיום 26.1.09 (נספח ה'23 לכתב הערעור) ובפרט לקביעה כי המערערת נמצאת במעקב פסיכיאטרי וקיבלה טיפול תרופתי בציפרמיל ואלפרוקס , ותבהיר אם יש מקום לשנות את קביעתה באשר לנכות הנפשית. בתחום האורטופדיה - הוועדה תחזיר את עניינה של המערערת ליועץ בתחום האורטופדיה ד"ר רופמן, כדי שיעיין בממצאי סריקה טומוגרפית של עמוד שדרה גבי-מותני מיום 7.10.06 וכן בבדיקת מיפוי עצמות מיום 16.7.09 וישקול אם יש מקום, לאור בדיקות אלה, לשנות מקביעתו. היועץ יתבקש להבהיר בחוות דעתו אם המערערת סובלת מהגבלה כלשהי בעמוד שדרה מותני או צווארי. לאחר שהיועץ ישלים את חוות דעתו כאמור, הוועדה תשקול את קביעתה בתחום האורטופדי מחדש. בשים לב לעובדה כי הערעור נתקבל בחלקו, המשיב ישלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. התחום הנפשירפואהסכיזופרניהביטוח לאומי