האם אפשר להחליף מומחה בטענה שלא נתן תשובות ברורות ? 1. בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' ינאי עלי, כמומחה בתחום הכירורגיה של היד (להלן: "המומחה"). מטעם ב"כ התובע הוגשה בקשה למינוי מומחה אחר בתיק או מומחה נוסף, וזאת על בסיס הנימוק לפיו המומחה לא סיפק תשובות ברורות וחד משמעיות לשאלות הרפואיות שבמחלוקת. לגישתו, קביעותיו של המומחה אינן מתיישבות עם העובדות שנקבעו בהחלטה. לטענתו, המומחה לא הבהיר את דעתו כיצד גילו של התובע בעת התפתחות המחלה בשנת 2012 השפיע על התעלה הקרפאלית, וזאת בהתחשב בכך שהתובע הינו בן 34. עוד נטען, כי המומחה הניח שהתובע מעשן כבד, עובדה אשר חורגת מהעובדות שהוסכם עליהן. כמו כן נטען, כי המומחה לא הבהיר האם ההחמרה במצבו הרפואי של התובע הייתה לפני או אחרי גילוי הליקוי בתעלה הקרפאלית, וכי בספרות המקצועית בעניין גורמי הסיכון להתפתחות הליקוי, אין למצוא את שני הגורמים אשר עליהם ביסס המומחה את קביעתו. לבסוף נטען, כי המומחה דוגל באסכולה אשר מחמירה מאוד עם המבוטחים, כאשר גם בחר שלא להתייחס למכשירים שבהם עשה התובע שימוש כאל מכשירים היוצרים רטט וביקש להוכיח את התקיימותו של הרטט במכשירים על ידי המצאת מפרט טכני של המכשירים. 2. בתגובתו לבקשה, הביע ב"כ הנתבע התנגדות למינוי מומחה אחר בתיק. 3. בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות: סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה". סעיף 17 להנחיות מפרט כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם. באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון". 4. במאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי, השופט אדלר (כתוארו דאז), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ (ראה למשל עבל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.01.10; עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, ניתן ביום 08.03.10). 5. עניינה של התביעה שבפנינו הינו הכרה בקשר הסיבתי בין הליקויים מהם סובל התובע בכפות הידיים לבין תנאי עבודתו. בהחלטה מיום 08.09.14 נקבעו העובדות הרלבנטיות, כפי שהסכימו עליהן הצדדים והונחו כתשתית בפני המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין - א. התובע יליד 1977. ב. בין השנים 1998 ל - 2009, התובע עבד בעבודות גבס. ג. התובע היה עובד כ- 8 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ד. מתוך שעות עבודתו התובע היה עובד במברגה ובמקדחה כשעתיים וחצי נטו ביום. ה. כמו כן ומתוך שעות עבודתו, התובע היה עובד חצי שעה עד שעה נטו במסור חשמלי. ו. לעיתים רחוקות התובע היה עושה שימוש גם בקונגו. ז. התובע היה מבצע את העבודות עם המקדחה, המברגה והמסור החשמלי בידו הימנית, כאשר ביד שמאל היה אוחז בלוח הגבס שבו היה מבצע את העבודה. 6. בהתאם להחלטה האמורה, מונה המומחה והופנו אליו השאלות הבאות - "1. מהן המחלות או מהם הליקויים שמהם סובל התובע בכפות הידיים? 2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. 3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות). 4. במידה והמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)". 7. מטעם המומחה הומצאה חוות דעת, בגדרה הביע דעה שלילית ביחס לקיום קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובעת בידיים ("תסמונת התעלה הקרפלית") לבין תנאי עבודתו. להלן קביעותיו - "1. המחלה ממנה הנ"ל סובל היא תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ב 2 הידיים. 2. השימוש במכשירים עם תנועה שהיא בעיקרה סיבובית - מברגה, מקדחה, מסור חשמלי - אינו ידוע כגורם ל - CTS. הנ"ל השתמש גם במכשיר עם רטט - פטיש קונגו - אך זאת רק לעיתים רחוקות, ולכן אין לקשר זאת למחלה. 3. לאורך כל תקופת עבודתו בעבודות גבס, לא דווח לקופ"ח על תלונות כלשהי הקשורה ל - CTS. תופעות ה - CTS החלו רק כ - 2-3 שנים לאחר סיום עבודה זו. לכן אין אפשרות לקבוע בסבירות של למעלה מ - 50 אחוז שיש קשר סיבתי בין עבודתו של הנ"ל בגבס בשנים 2009 - 1998 לתסמונת התעלה הקרפלית שהופיעה ב - 2012". 8. לנוכח קביעת המומחה הנ"ל, התיר בית הדין, לבקשת ב"כ התובע, להפנות למומחה שאלות ההבהרה. בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על מסקנותיו שבחוות דעתו ביחס להעדר כל קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו. להלן השאלות והתשובות עליהן, בהתאמה - א. בחוות דעתך ציינת, כי התובע הינו "בן 47". תשומת לבך לכך שהתובע הינו יליד 1977, היינו כיום בן 37 ולא 47! האם בהינתן גילו של התובע כבן 37 יש לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך? "בחוות דעתי נפלה טעות חשבונית - הנ"ל בן 37 ולא 47 ככתוב, ועם בית המשפט הסליחה. אין בשינוי גיל זה לשנות את הקביעה בחוות דעתי". ב. האם לאור גילו של התובע כבן 37 ולמועד הופעת הליקוי ממנו סובל (תסמונת התעלה הקרפלית), ניתן לקשור בסבירות גבוהה את אותו ליקוי לתנאי עבודתו? "לא" ג. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו ללקות באותו ליקוי אלמלא תנאי עבודתו? אם כן, אנא ממך לפרט את הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם הנך מבסס את תשובתך. "בהתאם לתיק הרפואי, הנ"ל מעשן כבד. ידוע שעישון כרוני יכול להגביר את הסיכון ל - CTS. בהתאם לתיק הרפואי לנ"ל נמצאה בעבר אבן בכליה, ועליה בערכי הקראטינין בדם -חשד לפגיעה כליתית - שהגיעה לשיאה ב - 2012, התקופה בה אובחן כסובל מ - CTS. ידוע שפגיעה כלייתית כרונית יכולה להגביר את הסיכוי להופעת CTS". ד. בחוות דעתך ציינת כי "השימוש במכשירים עם תנועה שהיא בעיקרה סיבובית - מברגה, מקדחה, מסור חשמלי - אינו ידוע כגורם לCTS". אנא הבהרה את קביעתך הנ"ל - מה הייתה כוונתך לכך כי התנועה "בעיקרה סיבובית"? האם לא ניתן לומר כי תנועות המכשירים עצמן הינן סיבוביות ויוצרות רטט ולאו דווקא תנועות סיבוביות של היד? אם כן, האם בהינתן שמדובר במכשירים היוצרים רטט (כגון פטיש הקונגו) יש בכך כדי לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך ביחס לתובע? אנא נמק? "תנועה בעיקרה סיבובית - שימוש במכשירים כנ"ל שהתנועה בהם היא סיבובית כולל גם תנועות אחרות. לדוגמא - במקדחה או מברגה יש גם תנועה קדימה תוך כדי התקדמות הקידוח/המברגה. בכלל המכשירים יש גם תנועות של שינוי כוון והרמת/הורדת המכשיר לפי הצורך. לכן התנועה בעיקרה סיבובית אך לא רק סיבובית. במכשירים אלו אין רטט אלא אם במפרט הטכני של היצרן מפורט בפרוש שבמכשיר ספציפי זה או אחר יש אלמנט של רטט. חובת ההוכחה כאן היא על התובע, להציג מפרט טכני כנ"ל המוכיח זאת, דבר שבהתאם לכתב המנוי לא נעשה". ה. בזיקה לחוות דעתך, האם לדעתך אין בנמצא נסיבות כלשהן, אשר בהתקיימן ניתן יהא להכיר בקשר סיבתי אפשרי בין מחלת CTS בכלל ובמחלת התובע בפרט, לבין תנאי עבודה על דרך המיקרוטראומה? אנא נמק תשובתך. "לא - ראה תשובותיי ל - ב - ד". ו. על אף קביעותיך שבחוות דעתך, האם יתכן לומר כי תנאי עבודת התובע כהגדרתם בהחלטת המינוי, גרמו להחמרת הליקוי ממנו סובל? אנא נמק. במידה וכן, האם ניתן לכמת באחוזים את השפעת תנאי עבודת התובע על הליקוי ממנו סובל? "לא - ראה תשובותיי ל - ב - ד". 9. כבר כעת נאמר, כי מעיון בחוות דעתו של המומחה ובהשלמתה עולה, כי לא התקיימה בענייננו אף אחת מן הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר במקומו, ואף לא מומחה נוסף. חוות דעתו של המומחה ברורה והמומחה התייחס באופן מפורט לשאלות הרפואית שבמחלוקת, וקביעותיו עולות בקנה אחד עם חוות דעתו ולא מצאנו כל סתירה בין האמור בחוות דעתו לבין קביעותיו. המומחה הבהיר שאין באופי עבודתו של התובע בשימוש במכשירים, שהובאו בהחלטת המינוי, כדי להשפיע על הליקוי ממנו סובל בידיים. המומחה הסביר כי אין במנגנון של המכשירים "עם תנועה שהיא בעיקרה סיבובית - מברגה מקדחה, מסור חשמלי", כדי לגרום למחלת ה - CTS. קביעותיו של המומחה בעניין זה הובהרו ביתר פירוט במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, שבהן הבהיר היטב את המנגנון של הפעולות של השימוש באותם מכשירים: "תנועה בעיקרה סיבובית - שימוש במכשירים כנ"ל שהתנועה בהם היא סיבובית כולל גם תנועות אחרות. לדוגמא - במקדחה או מברגה יש גם תנועה קדימה תוך כדי התקדמות הקידוח/המברגה. בכלל המכשירים יש גם תנועות של שינוי כוון והרמת/הורדת המכשיר לפי הצורך. לכן התנועה בעיקרה סיבובית אך לא רק סיבובית. במכשירים אלו אין רטט אלא אם במפרט הטכני של היצרן מפורט בפרוש שבמכשיר ספציפי זה או אחר יש אלמנט של רטט. חובת ההוכחה כאן היא על התובע, להציג מפרט טכני כנ"ל המוכיח זאת, דבר שבהתאם לכתב המנוי לא נעשה". לא ראינו כל פסול בכך שהמומחה התייחס לכך שאין מדובר במכשירים רוטטים, אלא אם כן הדבר יוכח על ידי הצגת הנתונים של המפרט הטכני של המכשירים. במידה והתובע חולק על קביעותיו של המומחה ובידיו הוכחה ו/או נתונים אחרים באפשרותו להציג אותם ובית הדין לאחר שיבחן את אותם נתונים ישקול, לאחר קבלת עמדת הנתבע, את העברתם למומחה לצורך התייחסותו והשלמת חוות דעתו. המומחה גם התייחס לנתונים הקליניים שעשויים לדעתו "להגביר את הסיכוי ל - CTS", ובניהם "עישון כרוני" ו"פגיעה כליתית". אינינו מקבלים את טענות ב"כ התובע, לפיה "בספרות המקצועית בעניין גורמי הסיכון להתפתחות התעלה הקרפאלית לא מנויים שני הגורמים...". מדובר בקביעה מתחום הרפואי - המקצועי הנתונה לסמכותו הבלעדית של המומחה. כמו כן, לא קיבלנו את טענת ב"כ התובע, לפיה המומחה חרג מהבסיס העובדתי בהפנותו לכך שהתובע "מעשן כבד". ברי שהנתונים עליהם הצביע המומחה נלקחו מתיקו הרפואי, כל שכן וב"כ התובע מציין בעצמו כי התובע "מעשן כ - 10 סיגריות ביום, התובע סובל ממחלת האסטמה אשר החמירה ולכן הוגדר כמעשן כבד והומלץ על תכנית גמילה מעישון". מכל מקום, מסקנתו של המומחה בהקשר זה גם היא מסקנה רפואית - מקצועית הנתונה לשיקול דעתו. באשר לגילו של התובע, המומחה שב והתייחס לגילו המתוקן של התובע כבן 37, ולא היה באותו תיקון כדי לשנות מקביעותיו. יוער כי המומחה אינו אמור להסביר את אופן התפתחות המחלה ממנה סובל התובע. תפקידו של המומחה מסתכם בדיון בקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל. באשר לטענה, כי המומחה שייך לאסכולה רפואית, אשר נתפסת כ"מחמירה מאוד", אף טענה זו דינה להדחות משהועלתה באופן כללי, ללא הנמקה, ללא תימוכין כלשהם ומבלי שהובאו אף הוכחות לקיומה של אסכולה חלופית ו/או מקלה. כבר נפסק כי "לגבי הגדרת אסכולה, ראוי לאמץ את פסיקת בית המשפט העליון...: 'מצד אחד ברור, כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכל ללא מחלוקת כדי שתהווה אסכולה. אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות המקצועית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה צריך שהיא תהיה מקובלת. כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים או על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך - כלל, דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על - ידי מחקרים'. ... (בר"ע (ארצי) 640/08 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.4.09,; בר"ע 105/09 יגאל איילון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.5.09; עב"ל (ארצי) 672/08 חיים וייצמן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.6.09). עוד נקבע כי "... גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית." (עב"ל (ארצי) 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.2.11, פסקה 25 לפסק הדין). הנטל הוא על הטוען לקיומה של אסכולה מקילה- להוכיחה. "ההוכחה חייבת להסתמך על חוות דעת רפואית כיבדת משקל שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה האחרת המטיבה עם המבוטח יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה שמונה. הוכחת האסכולה המטיבה יכולה להסתמך גם על פסיקה קודמת שהכירה כבר בקיומה." (ראה עניין יצחק לוי הנ"ל). כל אלה לא נעשו בענייננו. 10. לפיכך, ובהתחשב באמור לעיל, משלא נמצאה כל סיבה למינוי מומחה אחר או נוסף, אנו דוחים את בקשת התובע. יחד עם זאת, וכדי להסיר כל ספק לגבי השאלה הרפואית שבמחלוקת, במידה וישנו כזה, וככל שמוצא התובע תמיהה או אי בהירות ביחס לממצאים העולים מחוות דעתו של המומחה, עומדת בפניה האפשרות לבקש להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות. בקשה כזו יוכל התובע להגיש תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו, וככל שתוגש, תכלול את השאלות המוצעות ואת הנימוקים התומכים בהפניית שאלות אלה, ותומצא ישירות לצד שכנגד לצורך מתן תגובה בכתב תוך 10 ימים, מיום קבלת הבקשה. לאחר קבלת התגובה ייתן בית הדין את החלטתו. ככל שיבחר התובע שלא להגיש בקשה מעין זה, יוכלו הצדדים, אם יחפצו בכך, להשלים את סיכומיהם בתוך 21 יום מהיום שבו יגיע לידיהם עותק החלטה זו. פסילת מומחהמומחהשאלות משפטיות