הרכב הוועדה רפואית לא כלל פסיכיאטר דובר ערבית

הרכב הוועדה רפואית לא כלל פסיכיאטר דובר ערבית 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 12.9.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת 44% נכות יציבה מתאריך 1.5.12 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערערת: 2.1 הרכב הוועדה לא כלל פסיכיאטר דובר השפה הערבית ובכך נפל פגם בהחלטת הוועדה שכן המערערת דוברת ערבית בלבד. 2.2 הרכב הוועדה אף לא כלל מומחים לעניין מחלת הפיברומיאלגיה כגון: מומחה כאב, נוירולוג ומומחה שינה בשונה מריאומטולוג עימו התייעצה הוועדה. 2.3 הוועדה לא התייחסה לשני מסמכים רפואיים שהם סיכום ביקור ראומוטולוג ד"ר עאמר סוהיל 17.2.13 וסיכום ביקור נוירולוג ד"ר רואשדה מיום 8.7.13. 3. טענות המשיב: 3.1 וועדה נשוא הערעור התכנסה בשתי ישיבות וניתנה גם חוות דעת ראומטולוג, התכנסותה הראשונה של הוועדה הייתה ב- 25/7/13, חוות דעת ראומטולוגי מיום 11/8/13, ישיבה מסכמת מיום 12/9/13. המערערת נבדקה מספר פעמים על ידי וועדות קודמות, לדוגמא וועדה לעררים מיום 29/7/09 גם בנושא הנפשי על ידי פסיכיאטר שאינו דובר שפתה של המערערת, כאשר המערערת אף מטופלת לדבריה ככל הנראה על ידי פסיכיאטרית שאינה דוברת שפתה, ד"ר צ'רניבסקי ילנה, הנ"ל כותבת במסמך סיכום ביקור מיום 26/4/11 כשבעלה של המערערת מתרגם לפסיכיאטרית, ישנה וועדה קודמת מיום 27/2/12 שאז המערערת הופעה עם בעלה ועו"ד אסלאן וכתוב בפרוטוקול שמי שמתרגם זה בעלה כשבוועדה זו נבדקה המערערת על ידי ד"ר רומוב מיכאל שאינו דובר השפה הערבית ושלא הייתה בעיה בתרגום של הבעל. 3.2 לעניין הפיברומיאלגיה המערערת נבקשה על ידי נוירולוגי ואורטופד בישיבתה מיום 25/7/13. הוועדה מצאה לנכון להפנות את המערערת לחוות דעת מומחה ראומטולוג בתוך שהיא מציינת כי לא נמצאו ממצאים אחרים אורטופדיים ונוירולוגיים. המערערת נבדקה בידי ראומטולוג אשר קבע כי קיימת רגישות קלה ללא רגישות על פני נקודות טיפוסיות של פיברומיאלגיה ללא עדות לסינוביטוס במפרקים קטנים וגדולים פלג גוף עליון ותחתון ולכן יישם במערערת את פריט הליקוי 35 (1) (ב) בגין פיברומיאלגיה בגובה 10% ובכך לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. 3.3 המסמכים שאליהם מפנה כתב הערעור לא רק שאינם מהותיים ולא דורשים התייחסות מה שבחלקם הגדול הבדיקות תקינות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי, כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ובעלה ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה. 8. הוועדה התכנסה ב- 2 ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה-25.7.13 שמעה הוועדה את תלונות המערערת ובעלה (סעיף ד' לפרוטוקול). המערערת ציינה, כי היא סובלת מחולשה וסחרחורת לא יכולה להזיז את הראש למעלה או למטה. סובלת מכאבי ראש יום יום לרבות לחץ על העיניים, אינה מרוכזת. המערערת ציינה כי כאשר מחזיקה דברים בידיים שוכחת מדוע מחזיקה, סובלת מטשטוש כל הזמן, מאורות חזקים, חוסר ריכוז, כאבים בידיים בברכים בגב וברגליים כאשר לדברי המערערת היא מטופלת על ידי רופאה פסיכיאטרית בשם ילנה כאשר הביקור האחרון אצל הפסיכיאטרית היה לפני כחצי שנה. בעלה של המערערת הוסיף כי המערערת הופנתה לרופאה הפסיכיאטרית ממרכז לבריאות הנפש כי המערערת שוברת דברים בבית ואינה מתפקדת כאם וכרעייה. כמו כן הוסיף בעלה של המערערת כי היא מטופלת על ידי ראומטולוג ובפיזיותרפיה. 9. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף ז' לפרוטוקול), ציינה: "... מבחינה פסיכיאטרית: הייתה בהכרה מלאה. עירנותה איננה מלאה, קיימת האטה פסיכומוטורית בקושי מתעניינת בנעשה סביבה איננה מרחיבה בתשובותיה ריכוזה פגום ... והיתמצאותה... לא היו מחשבות שווא אין תחושת חוסר ערך שיפוט - סביר... עיסוק יתר בקשיי תפקודה ומצבה המחמיר למרות הטיפול שמקבלת מנת משקל מוערכת בתחום הנורמה לא נצפו הזיות בבדיקה. מצב רוחה ירוד שטוח בתגובותיו עם מודולציה רגשית דלה אין מצב פסיכוטי לא על רקע אורגני ולא פונקציונאלי אין מצב של דיכאון מג'ורי ולא מצב בלבולי או חרדתי לאור הנתונים הללו ממצאי הבדיקה ולאחר עיון במסמכים דלעיל הוועדה דוחה את הערר. מבחינה נוירולוגית: בהכרה מלאה דיבור תקין התמצאות תקינה משיבה לשאלות ברפיון כוחות משתפת פעולה וחוסר רצון ויכולת בולט. מתהלכת ללא עזרה וללא צליעה וללא מכשירים כל עצבי המוח תקינים... שמורה... תקינים. כח מלא בארבע גפיים במבחן מצב אין צניחה של הידיים... ליפול לאחור עם תיקון עצמי מיידי, לא נצפתה חולשה או אטרופיה של השרירים. עברה בירור מלא נוירולוגי כולל MRI, מוח EEG שנמצאו תקינים, בדיקת נוגדנים... תקינים אובחנה... מכאב ראש תחת לחץ CONTANTION... עברה בירור של שלושת מחלות קולגין ללא ממצא פתולוגי. גם בדיקת ביופסיה... נמצאה ללא ממצא פתולוגי מתלוננת על כאבי ראש תמידיים מבחינה נוירולוגית אחוזי הנכות שנתנו בגין כאבי ראש מתאימים והערר נדחה. מבחינה פסיכיאטרית. מתהלכת ללא צליעה וללא עזרה של אביזרים אורטופדיים באיטיות צוואר מגיעה עם סנטר לחזה יישור מלא לורדוזיס שמורה... תנועות סיבוביות מ- 00 עד 900 תנועות בגפיים תחתונות ועליונות ללא כל הגבלה. SLR שלילי ד"צ. אין סימנים... אין נפיחות בברכים. מסוגלת לעמוד על קצות אצבעות ועקבים עולה על מיטת הבדיקה ללא עזרה יושבת על מיטת הבדיקה שכפות ידיה מונחות על 1/3 דיסטאלי של השוקיים. הוועדה דוחה את הערר. לוועדה לא ברור מדוע נמחק סעיף הפיברומיאלגיה ולכן הוועדה עוצרת את הדיון ומבקשת חוות דעת ראומטולוגית אחרת בשאלה של פיברומיאלגיה בהתחשב בעובדה שלא נמצאו ממצאים אחרים פנימיים ונוירולוגית ושהבדיקה הפסיכיאטרית... לא משתכנעת שאכן מדובר אך ורק בבעיה נפשית לאור העובדה שטופלה בכמות גבוהה אנטי דיכאונית ללא הטבה אלא עם החמרה שנמשך מעל 10 שנים וגבר בשנתיים האחרונות..." (ההדגשות הוספו. א.ק). 10. המערערת נבדקה על ידי ד"ר רג'ינה רזדולסקי, ראומטולוגית בתאריך 11.8.2013 במסגרת בדיקתה את המערערת מציינת המומחית כי קיימת למערערת רגישות קלה על פני... ואנטיגינות מימין ללא רגישות על פני... של FM, ללא עדות לסינוביטוס במפרקים קטנים וגדולים בפלג גוף עליון ותחתון לציין כי בפני המומחית עמד גם מכתבו של ד"ר סוהיל מתאריך 21.7.1013. לאור ממצאי בדיקתה קבעה המומחית למערערת נכות בשיעור 10% בגין פיברומיאלגיה לפי פריט ליקוי 35 (1) (ב). 11. הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת בתאריך ה- 12.9.2013 ומציינת כי עיינה בחוות הדעת של הראומטולוגית מ- 8/13 ומחליטה לאמץ קביעתה. 12. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 13. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 14. באשר לטענת ב"כ המערערת כי נפל פגם בהחלטת הוועדה בכך שלא ישב בהרכב הוועדה פסיכיאטר דובר השפה הערבית - הרי שיש לדחות טענות ב"כ המערער בעניין האמור. עיון בפרוטוקול מעלה כי דבריה של המערערת נשמעו היטב מפיה ומפי בעלה. המערערת אינה טוענת כנגד זאת במסגרת הפרוטוקול ואינה מפנה לטענות משפטיות מהותיות כנגד פעולת הוועדה באותו תחום ועל כן לא מצאתי כל נפל כל פגם משפטי בדרך עבודת הוועדה המצדיק קביעה כי קיים פגם משפטי. לציין בנוסף, כי המערערת עצמה מטופלת לדבריה על ידי פסיכיאטרית שאינה דוברת השפה הערבית לוותה על ידי בא כוחה לדיון בפני הוועדה ואלה לא כבלו בפני הוועדה על האמור מכאן שאין למערערת אלא להלין על עצמה שלא העלתה טענות אלה בפני הוועדה. עוד עולה מדברי הוועדה כי זו ביצעה למערערת בדיקה מקיפה בתחום הפסיכיאטרי כאשר ממצאי הבדיקה שנמצאה תקינה פורטו לפרוטוקול. ממצאים אלה הינם רפואיים וביה"ד לא יתערב באלה. 15. באשר לטענת המערערת כי זו נבדקה על ידי מומחית בתחום הריאומטולוגיה לעניין מחלת הפיברומיאלגיה - כאשר לטענת המערערת בהרכב הוועדה לא ישבו מומחים ספציפיים בתחום הכאב ו/או מומחה שינה - אזי הלכה פסוקה היא כי אין צורך כי בכל תחום רפואי צר ישב מומחה בעל מומחיות ספציפית בתחום זה, אלא מספיק שישב מומחה בעל מומחיות כללית (דב"ע נג/99-8 אברהם סמדרי נ' המוסד לביטוח לאומי כפי שמובא בספרו של גולדברג עוקדן הביטחון הסוציאלי בעמ' 1.288). הלכה פסוקה היא שקביעת צורך בבדיקות עזר או התייעצות עם מומחים רפואיים נוספים הם עניינים בתחום הרפואה ואין לבית-הדין סמכות להתערב בהם. בסמכותה הבלעדית של הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה, ואין לבית-הדין סמכות להתערב בכך. מעבר לכך, עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי בעלה של המערערת ציין בעצמו כי המערערת נמצאת בטיפול על ידי מומחה בתחום הראומטולוגיה ועל כן לא ברורה טענת המערערת בעניין האמור כשהוועדה מוצאת לנכון להפנות את המערערת לבדיקה על ידי מומחה באותו תחום בו מטופלת המערערת עצמה. 16. הוועדה הרפואית לעררים לנכות כללית פעלה על פי ההלכה הפסוקה, קביעתה של וועדה רפואית בדבר דרגת הנכות מחייבת את בית-הדין (עב"ל 9/60 המוסד לביטוח לאומי נ' שאול כליף, פב"ל ו 39) ואין בית-הדין רשאי לשמוע ראיות הבאות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית או לעקפה, כן לא ישים בית-הדין עצמו מומחה לרפואה ואל יקבע דרגת נכות (דב"ע לו-6-0 רוחבי אלחטיב נ' הוועדה הרפואית לערעורים והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע א 157 ; פב"ל יא 337) ולא יעמוד דעתו תחת דעתה של הוועדה לעניין ממצא עובדתי מבחינה רפואית (דב"ע ל/11-0 צבי סימן טוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 133). 17. באשר לטענת המערערת, לפיה הועדה לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים שהונחו בפניה - אזי על פי ההלכה הפסוקה אין הועדה מחויבת להתייחס אלא למסמכים מהותיים. עיון במסמך של ד"ר סוהיל עאמר מעלה כי מסמך זה עמד בפני המומחית הראומטולוגית כאשר הממצאים הרפואיים שעלו מן המסמך נמצאו אף בבדיקת המומחית עצמה ולאורה נקבעה הנכות על ידי המומחית הראומוטולוגית. גם המסמך מתאריך 8.7.13 הינו מסמך המסכם תלונות של המערערת לאורך השנים וסיכום ביקורים וטיפולים מתוך התיק הרפואי לאורך השנים כאשר ממצאי הבדיקה שבוצעה למערערת מבלי שזו פורטה במסמך צויינה כתקינה. משכך, לא נפל פגם בהחלטת הועדה. 18. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הבדיקה הרפואית הקלינית שבוצעה למערערת - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לקביעת נכות על בסיס ממצאי הבדיקה הקלינית - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 19. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. 20. אין צו להוצאות. 21. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.המגזר הערביהתחום הנפשירפואההרכב ועדה רפואיתפסיכיאטריהועדה רפואית