אי התייצבות לדיון לשמיעת עדות מוקדמת

אי התייצבות לדיון לשמיעת עדות מוקדמת 1. פסק דין זה עניינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת רחל גרוס מיום 5.1.14 בתיקים סע"ש 54859-06-13, סע"ש 54934-06-13, סע"ש 54918-06-13, סע"ש 54895-06-13, סע"ש 54881-06-13, במסגרתה חייבה כב' הרשמת את המערערים בתשלום הוצאות בסך של 4,000 ₪ לטובת המשיבים בגין אי התייצבותם לדיון לשמיעת עדותן המוקדמת של המשיבות 4 ו-5 - עובדות זרות מתאילנד שביקשו לשוב לתאילנד. הרקע לבקשה: 2. המערערת 1 הינה חברה העוסקת בענף החקלאות. המערערים 2 ו-3 הינם בעלי החברה ומנהליה בפועל. המשיבים, עובדים זרים מתאילנד, הועסקו ע"י המערערים בעבודה חקלאית והגישו עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים תביעה לתשלום שכר עבודה, זכויות סוציאליות וזכויות מכח ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים בענף החקלאות. 3. ביום 22.12.13 הגישו המשיבות 4 ו-5 באמצעות בא כוחן בקשה לגביית עדות מוקדמת, במסגרתה נטען כי התובעת 4 נמצאת בחודש השישי להריונה ובשל מדיניות חברות התעופה שלא לאפשר לנשים הנמצאות בחודש השביעי ואילך להריונן לטוס, ביקשה להעיד בעדות מוקדמת ולעזוב את הארץ על מנת שתוכל ללדת בתאילנד; לגבי התובעת 5 נטען כי היא חברתה הטובה של התובעת 4 , המלווה אותה וכי גם היא מבקשת לעזוב את הארץ יחד עמה. בהתאם להחלטת כב' הרשמת מאותו יום, מועד לשמיעת העדות המוקדמת נקבע ליום 5.1.14. 4. ביום 25.12.13 הגישו המערערים בקשה לדחיית מועד הדיון. בבקשה טענו כי בא כוחם שוחרר מייצוגם בהסכמה וכי הם זקוקים לזמן לצורך מציאת מייצג חדש. 5. בקשת המערערים הועברה לתגובת המשיבים, כשהרשמת קבעה בהחלטה זו כי כל עוד לא תינתן החלטה אחרת בבקשת הדחייה, המועד לשמיעת העדות המוקדמת יוותר על כנו. 6. ביום 5.1.14- מועד הדיון- הגישו המערערים בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון מהטעם כי המערער 3 מרצה עבודות שירות ולא יוכל להתייצב למועד הדיון ואילו המערערת 2, הנמצאת בחודש השמיני להריונה , לא תגיע לדיון בשל מצבה הרפואי (חשש לקריש דם). כן טענו בבקשתן כי המשיבות רשאיות לשהות בארץ ואין כל חשש מפני גירושן. בקשה זו הוגשה בסמוך לשעת מועד הדיון ולא ניתנה בה החלטה טרם מועד הדיון. 7. על החלטה הרשמת נשוא פסק דין זה, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ע"י המערערים, שהתקבלה ביום 27.1.14 , בכפוף להפקדת סכום ההוצאות בקופת בית הדין. טענות הצדדים: 8. המערערים טענו כי טעה בית הדין בהחלטתו לפסיקת ההוצאות וכי יש לבטלם כליל מהטעם כי אי התייצבותם של המערערים למועד הדיון שנקבע היה נעוץ בסיבה מוצדקת שכן המערער 3 מרצה עבודתו שירות ולא התאפשר לו להשתחרר לדיון ואילו המערערת 2 הובהלה ביום 21.12.13 לחדר המיון בשל חשש לקריש דם וביום 23.12.13 פנתה שוב לחדר המיון בשל קשיי נשימה. לטענתם, פנו שלוש פעמים לפני מועד הדיון ( בתאריכים 2.1.14, 2.1.14 ו-5.1.14) בבקשה לדחיית הדיון אך בקשותיהם נסרקו באיחור לתיק, כך שטרם מתן החלטה בבקשותיהם, הדיון התקיים ללא ידיעתם. עוד נטען כי ב"כ הנוכחי של המערערים קיבל את ייצוגם רק ביום 7.1.14. וכי במועד הדיון שנקבע לשמיעת העדות המוקדמת לא היו מיוצגים. 9. עוד טענו כי ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבות הן הוצאות חריגות בסכום גבוה, שאינו משקף ההוצאות בפועל, שכן המשיבות כלל אינן עובדות ולא נגרם להן כל הפסד שכר. כן נטען כי על פי עדותן של המשיבות עצמן, הן מתגוררות במושב שבדרום הארץ ולא בתל אביב כפי שנטען ע"י בא כוחן. 10. לטענת המשיבות יש לדחות הערעור על פסיקת ההוצאות ולחייב אותם אף בהוצאות ערעור זה. לטענתן, המערערים הגישו בקשה ביום 25.12.13 לדחיית מועד הדיון מהטעם של חילופי ייצוג, אך הרשמת קבעה כי הדיון הקבוע ליום 5.1.14, יוותר על כנו ובכל זאת החליט הצדדים לעשות דין לעצמם ולא התייצבו למועד זה. עוד טען כי בקשות הדחייה הנוספות שהוגשו מטען המערערים כלל לא נשלחו אליו. עוד הוסיפו וטענו כי גם טענות המערערים בבקשתם השנייה מיום 5.1.13 לא הוכחו, כך נטען לגבי המערערת 2 כי האסמכתאות הרפואיות שהציגה המערערת 2 לא תומכות בטענותיה ולגבי המערער נטען כי טענתו בדבר ריצוי עבודות שירות הועלה רק בבקשה האחרונה ולא קודם לכן וכי הוא אף לא ניסה להתייצב למועד הדיון ואף לא ביקש פטור מהתייצבות בדיון. 11. עוד נטען כי הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת הוגשה עוד בטרם החלפת הייצוג בתיק ועד שחרורם של באי כח המערערים, נאלצו לבצע המצאה במסירה אישית בפחות מ-24 שעות מנתניה למושב תפרח ובשל אי התייצבות המערערים בוצעה המצאה נוספת במסירה אישית כך שההוצאות שנפסקו לטובת המשיבות הן הוצאות זעומות ואינן הולמות את התנהלות המערערים. הכרעה: 12. ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בקביעת שיעור הוצאות המשפט, קל וחומר בהחלטת ביניים למעט במקרים בהם נתגלתה טעות משפטית או כאשר נמצא כי נפל פגם בשיקול הדעת או במקרה בו שיעור ההוצאות שנפסקו חורג במידה ניכרת מהסביר ומהמקובל (ראו ע"ע (ארצי) 657/09 Chengjin Zhoa נ' אסטראטק בע"מ (25.3.2010) והאסמכתאות המפורטות שם). 13. במקרה דנן, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשמת המחייבת את המערערים בתשלום הוצאותיהן של המשיבות, בהעדר התייצבותם למועד הדיון שנקבע לשמיעת עדותן המוקדמת של המשיבות ומשכך יש לדחות את טענת המערערים לביטול ההוצאות. עם זאת, מצאתי כי בנסיבות העניין שלפנינו, יש להפחית את גובה ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבות מהטעמים שיפורטו להלן. 14. כבר בהחלטתי מיום 27.1.14 (בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת הרשמת), עמדתי על כך כי בקביעת מועד דיון לשמיעת עדות מוקדמת יש להתחשב אמנם במגבלות של מבקשי העדות המוקדמת, אך מצד שני יש לעשות כל מאמץ לקבוע את מועד הדיון בתיאום עם הנתבעים. אין חולק כי במקרה דנן הדיון בבקשה לשמיעת העדות המוקדמת נקבע בהתראה קצרה ומבלי שהדבר נעשה בתיאום עם הנתבעים. אמנם בדרך כלל כבולים הצדדים למגבלות וללוח הזמנים בו על העובד לצאת מן הארץ, אולם במקרה שלפנינו, המשיבות היו רשאיות לשהות בארץ וכלל לא היו מועמדות לגירוש; המשיבות אף לא רכשו כרטיס טיסה התוחם את מועד יציאתן מהארץ אלא הצהירו כי מתחייבות לרכוש הכרטיסים לאחר מתן העדות המוקדמת. אמנם יצוין כי לגבי המשיבה 4 התעורר הצורך לצאת ולעזוב את הארץ לפני כניסתה לחודש השביעי להריונה, (כשבמועד הגשת הבקשה היתה בחודש השישי להריונה), אך לגבי המשיבה 5 לא הועלה כל נימוק המצדיק שמיעת עדותה המוקדמת בהתראה כה קצרה, מלבד היותה חברתה הטובה של המשיבה 4. על כן נראה לכאורה שלא היה מקום לקבוע דיון לעדות מוקדמת, אולם טענה זו לא הועלתה במסגרת הערעור. 15. עוד אוסיף בהקשר זה כי בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 241(ב)) על המגיש בקשה בכתב להמציא עותק ממנה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, על מנת שאלה יוכלו להגיב ולהשיב לבקשה בהתאם. במקרה דנן, וכפי שציינתי לעיל, המשיבות הגישו הבקשה לשמיעת עדותן המוקדמת, מבלי שזו הועברה לצד שכנגד טרם הגשתה ובשל כך גם מבלי שניתנה למערערים כל אפשרות לתאם עם הצד שכנגד המועד. 16. נסיבות אלה, בהצטרף לעובדה כי המערערים הגישו בקשות לדחיית מועד הדיון טרם מועד קיומו - בקשות שלא נידונו לגופן הן בשל מועד הגשתן והן בשל העובדה כי ב"כ המערערים שוחררו מייצוג בסמוך למועד הדיון, מטות את הכף להפחתת שיעור ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבות לסך של 2,000 ₪ . סוף דבר: 17. הערעור מתקבל בחלקו, באופן בו שיעור ההוצאות שנפסק לטובת המשיבות יופחת לסך של 2,000 ₪. מתוך הפיקדון שהפקידו המערערים בקופת בית הדין- לאור ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, סך של 2,000 ₪ יועבר לידי משיבות 4- ו5, והיתרה תושב למערערים. 18. פסק הדין ניתן בדן יחיד לאור ההחלטה מיום 13.4.14. עדותדיוןעדות מוקדמתאי התייצבות לדיון