כמה אחוזי נכות מקבלים על לימפומה בהפוגה ? 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 7.10.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 39% נכות יציבה מ- 1.6.12 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 טעתה הוועדה עת לא מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה שכן בעניינו של המערער היה על הוועדה להתאים פריט ליקוי 1(3)(א) התואם במדויק מצבו של המערער ולפרש הוראות הסעיף לפיהן הלימפומה ממנה סובל המערער נמצאת במצב של רמיסיה עם או בלי טיפול כשהמערער מסוגל לעבודה חלקית. טעתה הוועדה עת התקבעה בדעתה לפיה יש להתאים בעניינו של המערער סעיף מותאם 2(ב) המתייחס למחלות דם. 2.2 טעתה הוועדה עת פעלה על פי הנחיות פנימיות של המשיב הסותרות את הוראות החוק המנחות את הוועדה לקבוע כי במקרה של רמיסיה מלאה עם כושר עבודה תקין ומלא עליה להתאים סעיף ליקוי המקנה דרגת נכות 20% על מנת לאפשר שיקום מקצועי ועקב כך התאימה פריט ליקוי 2ב' שהינו סעיף מותאם שעה שסעיף הליקוי (1)3א' הינו ברור ותואם מצבו של המערער. 3. טענות המשיב: 3.1 הוועדה במקרה דנן אימצה את חוות דעת האונוקולוגית שניתנה בתיק לפיה התאמת פריט ליקוי 1(3)א מתאפשר רק כשנה לאחר קבלת טיפולים בעוד שבעניינו של המערער המדובר בשנתיים שעברו מאז קבלת הטיפולים ועל כן הסיכוי לריפוי הינו גבוה. מדובר בשיקול דעת רפואי המסור לוועדה שאימצה את חוות דעת האונקולוגית המבהירה מדוע התאימה פריט ליקוי אחד על פני פריט הליקוי השני שנדרשה לשקול יישומו. 3.2 על פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה, לא יכול להיות חולק כי הוועדה אינה מחויבת ליישם במערער את פריט הליקוי אליו מפנה המערער ולה הסמכות להתאים פריט ליקוי אחר בהתאם למצבו של המערער תוך הנמקה וכך עשתה הוועדה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין. הלכה פסוקה היא כי: "משהוחזר עניינו של המערער לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162). 5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק הדין על ידי כב' הרשמת דרורי בתאריך 17.5.13, בו נקבע כי: "...כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית באותו הרכב אשר תקבע את נכותו בגין מחלת הלימפומה בהתאם לסעיפי הליקוי אשר בתקנות. תשומת לב הוועדה לכך כי סעיף ליקוי 1(3)א', הגם שנכתב בשנת 1956, עדיין בתוקף...". 6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין. 7. במסגרת ישיבתה מיום ה- 7.10.13 מציינת הוועדה בפרק הממצאים בסיכום כללי (סעיף ז') כדלקמן: "בהמשך לוועדות קודמות מ- 5.11.12, 1.7.13, 26.8.13, הוועדה עיינה בחוות דעת אונקולוגית ד"ר פריד מ- 28.7.13, 1.9.13 לפיה הומלצו 20% אחוזי נכות בגין לימפומה בהפוגה לפי סעיף 2 ב' מותאם תוך נימוק מקצועי מדוע לא הפעילה סעיף (1)3א' המקנה 50% הוועדה מאמצת חוות דעת זו." (ההדגשה הוספה א.ק). 8. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 9. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 10. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). 11. במקרה דנן על פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה נדרשה זו לבחון התאמת פריט ליקוי בעניינו של המערער בגין מחלת הלימפומה כששימת לב הוועדה הופנתה לאפשרות להתאים בעניינו של המערער פריט ליקוי 1 (3) א. הוועדה מבהירה כי היא מחליטה הוועדה לאמץ את חוות הדעת האונוקולוגית שהונחה בפניה משניתנה חוות דעת במסגרת זו כיועץ לוועדה הינה בבחינת מילוי החסר בהרכבה של הוועדה בתחום זה משל היה היועץ, חבר בוועדה עצמה וכלול בהרכבה מלכתחילה. (בל 2284/99 (חיפה) המל"ל - דהן דוד). הוועדה מציינת, כי עיינה בחוות הדעת והיא מקבלת אותה דבר המצביע על שקילת ובחינת חוות הדעת כשהוועדה נהנית מחזקת כשרות המעשה המינהלי ועל הטוען כי שיקול דעתה של הוועדה היה פגום הנטל להוכיח טענתו. במקרה דנן היועצת לוועדה, האונקולוגית, מנמקת קביעתה לענין בחירת פריט הליקוי ומבהירה, כי מדובר ברמיסיה בת שנתיים כאשר מצבו של המערער הכללי הינו טוב ועל כן התאימה במצבו את פריט הליקוי 2ב' וזאת בשונה מפריט הליקוי (1)3א'. היועצת האונקולוגית לוועדה מבהירה מדוע לאור מצבו של המערער אין להתאים את פריט הליקוי 1 (3) א אליו היפנה המערער. קביעות אלה של היועצת האונקולוגית אותן בחרה הוועדה לאמץ, הינן רפואיות קביעות אשר נומקו על ידה ועל כן בית הדין לא יתערב בהן כאשר על פי פסק הדין חוייבה הוועדה להבהיר את בחירת פריט הליקוי על ידה ולשקול יישומו של פריט ליקוי חלופי. היועצת שאת חוות דעתה כאמור אימצה הוועדה, הבהירה מדוע בחרה פריט ליקוי 2ב' בעניינו של המערער וכן הבהירה מדוע לא ניתן להתאים פריט ליקוי (1)3א' בעניינו של המערער. בכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין היא יצאה ידי חובתה ולא נפל פגם בהחלטתה. 12. קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה. 13. החלטת הוועדה הינה מובנת דיה ומאפשרת התחקות אחר קביעתה והלך מחשבתה של הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לבחירת פריט הליקוי תוך התייחסות למצבו של המערער - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 14. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - הערעור נדחה בזאת. 15. אין צו להוצאות. 16. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. אחוזי נכותשאלות משפטיותנכות