התובעת הרגישה פתאום כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד: 1. התובעת ילידת 1972, מבקשת להכיר בפגיעה בגבה ככזו הנובעת מאירוע תאונתי שאירע לה לטענתה ביום 25.6.12. כמו כן מבקשת להכיר בפגיעה בגבה ככזו המבוססת על תורת המיקרוטראומה. התובעת עבדה בסוכנות דואר משנת 1995 ועד סוף שנת 2012 לטענתה ביום 25.6.12 במסגרת עבודתה גררה שק דואר כבד ותוך כדי ניסיונה לגרור את השק הרגישה פתאום כאב חזק וחד ודקירות בגב. 2. הנתבע טוען שלא אירעה לתובעת תאונת עבודה ואין להכיר בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. 3. לטופס התביעה לדמי פגיעה (נ/3) שהגישה התובעת ביום 10.6.13 (כמעט שנה לאחר האירוע הנטען) צירפה התובעת מכתב בו גרסתה, היא אישרה שאת המכתב כתבה יחד עם בא כוחה. סוכנות הדואר שייכת לאחותה של התובעת, גב' גל, מלבדן עבדה בתקופה הרלבנטית עובדת נוספת גב' יפה דוידיאן. 4. כעולה מהחומר הרפואי התובעת ניגשה לקבל טיפול רפואי ביום 26.6.12, אולם לא ציינה מאומה לגבי אירוע ספציפי ואין בתיקה הרפואי אזכור לאותו אירוע. בעדותה מיום 27.5.14 אמרה שבאותו יום סיפרה אודות האירוע לגב' דוידיאן, העובדת הנוספת, שלטענת התובעת ראתה אותה מרימה את השק. התובעת הסבירה שלא סיפרה אודות האירוע למעסיקתה - אחותה מאחר שהן לא דיברו בשל סכסוך משפחתי. התובעת נשאלה מדוע לא דיווחה על הפגיעה לרופאיה, היא הסבירה זאת בכך שלא ייחסה לזה חשיבות אלא סיפרה על כאבי גב שהיו לה והחמירו. 5. בטופס התביעה לדמי פגיעה כתבה מעסיקתה של התובעת שסיבת סיום העבודה היתה צמצומים, ובפרק של הצהרת המעביד כתבה מעסיקתה: "לא ידוע לי על פגיעה, על תאונה בעבודה או לאחר העבודה". בתשובה לפניית ב"כ המוסד לביטוח לאומי השיבה המעסיקה ביום 26.3.14: " לגבי קיומו של אירוע ביום 25.6.12, אני מבהירה כי לא ראיתי שקרה לה אירוע כפי שהיא מתארת, והיא גם לא דיוחחה לי על אירוע כזה, באותו וים וגם לא בסמוך לאחר מכן, על הטענה הזו נודע לי רק בחודשים האחרונים". 6. לאחר הדיון ביום 27.5.14 ביקשה התובעת להעיד את גב' דוידיאן. למרות התנגדות הנתבע אישרנו את זימונה. בעדותה בפנינו ביום 24.6.14 נשאלה אודות אירוע מיום 25.6.12, היום האחרון בו עבדה התובעת, והשיבה שהתובעת אמרה לה שכואב לה הגב ויום לאחר מכן היא כבר לא הגיעה לעבודה. העדה לא זכרה אירוע מסוים מהיום האחרון ולא זכרה אירוע תאונתי כפי שטענה התובעת. 7. לאחר שבחנו את טענת התובעת בעניין אירוע תאונתי, הגענו למסקנה שלא אירע לתובעת אירוע תאונתי ביום 25.6.12. במסמכים הרפואיים אין אזכור לאירוע כזה. העדה מטעם התובעת, שהתובעת טענה שראתה את אותו אירוע לא זכרה אירוע כזה וכאמור גם מעסיקתה שללה קיומו של אירוע. התובעת הגישה את תביעתה רק שנה לאחר מועד האירוע הנטען. בנסיבות הללו אנו קובעים שהתובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של אירוע תאונתי במועד הנטען. 8. התובעת תבעה להכיר בפגיעתה ככזו המבוססת על עילת המיקרוטראומה. התובעת העידה שבמהלך 17 שנות עבודתה נדרשה לעשות מגוון פעולות שכל אחת מהן היתה כרוכה בהרמת משקל, התכופפויות חוזרות ונשנות, מאחר שקיבלה שנים עד שמונה שקי דואר מידי יום, שמשקלם נע בין שמונה לעשרים קילוגרם. היא נדרשה להעביר את הדואר ולמיין אותו, לקבל קהל ולגרור את שקי הדואר עם המכתבים והחבילות לפתח סניף הדואר ולפזר המכתבים בתאי הדואר שהיו בסניף. התובעת אישרה שהיו ימים עמוסים יותר וימים עמוסים פחות אך בכל יום נגעה בדואר והשתתפה בפעילות השוטפת של המקום. התובעת תיארה באריכות את עבודתה בסוכנות הדואר והסבירה שהיה צריך גם לגרור וגם להרים את השקים כי לא היתה להם עגלה, היא הצהירה שאת סחיבת השקים היא עשתה לרוב לבדה לאורך כל היום. 9. גב' גל, מנהלת סוכנות הדואר תיארה בפנינו את סדר העבודה. מפאת חשיבות הדברים מצאנו להציגם כהוויתם: ת. אנחנו מגיעים לפני 8 לסוכנות, פותחים, מקבלים קהל, במהלך הבוקר מתקבלים שקים של דברי דואר, בין לבין היא היתה מקבלת קהל בעמדה בדלפק ולאחר מכן היתה נכנסת לתחום של חלוקת הדואר שזה אומר למיין אותו בתיבות הפנימיות ולאחר מכן לחלק בכל תיבה של כל לקוח. ש. כמה שעות עבדה בכל יום? ת. התחלנו ב-8:00, לפעמים סיימנו ב-15:00 לפעמים 15:30, לפעמים 16:00 זה תלוי בעבודה והשקים היו מגיעים בשעות הבוקר, לפעמים 8:30 ולפעמים 9:00. חוץ ממני והתובעת היתה לפעמים עוד עובדת, לא בכל השנים. ... ש. איך התחלקה העבודה בינך לבין איריס לבין העובדת הנוספת? ת. ברגע שלא היתה עובדת אז מה שתיארתי קודם זה מה שאיריס היתה עושה ושהיתה עובדת נוספת אז העובדת עסקה בחלוקת הדואר ואיריס עסקה בקבלת קהל שזה אומר קבלה של מכתבים, משלוח ותשלומים, כל העבודות במסגרת הסניף עשתה. זה לא משהו מוגדר. לרוב 2 העובדות הנוספות עשו את החלק של מיון הדואר. ש. מה זה אומר מיון הדואר? ת. השקים של הדואר מגיעים בבוקר, בסביבות 8:30, 9:00, הם מגיעים ולא נכנסים פנימה, הם מניחים את השקים מחוץ לדלת, אנחנו פותחים, מכניסים את השקים גוררים אותם פנימה, צריך לגרור את השקים בסביבות 7,8 מטר. .... ש. וכמה שקים מגיעים ביום? ת. זה נתון שמשתנה, לפעמים מעט, זה יכול להיות 6,7 שקים, לפעמים קצת יותר, לפעמים גם פחות אבל בדרך כלל זה הסטנדרט, אם זה היה פחות היו מגיעים בשתי נגלות. מאחר ויש לי מספיק תיבות בסוכנות וזה מקום עסקי אז כל עסק מקבל הרבה מכתבים אז זה לא מצטבר לשק אחד או שניים." "ש. מה משקל השקים? ת. בממוצע להערכתי בין 10 קילו לקצת יותר. אבל אף פעם לא שקלתי. ש. מה אתן נדרשות לעשות עם השקים אחרי שגררתן אותם? ת. יש לנו שולחן עם מספר תאים, לוקחים כל פעם מארז מסוים ומתחילים למיין אותו לפי מספרי תיבה. אני לוקחת קבוצה של 30 ס"מ בערך עם מעטפות וממיינת כל מכתב ומכתב לאזורי חלוקה. שאיריס היתה מסיימת את כל המיון או העובדת האחרת, היא היתה בסופו של התהליך הולכת לתיבות הדואר שממוקמות בתוך הסניף וגם מחוץ לסניף ושמים את הדואר בתיבות כל אחד לפי מה שקיבל . ש. וקבלת קהל מתי היא היתה עושה? ת. לרוב אני הייתי עושה את קבלת הקהל, שהיה לחץ הייתי מבקשת מאיריס ומהעובדת הנוספת לבוא לקבלת קהל. ש. את יכולה לומר לנו כמה לקוחות ביקרו בסניף בשעה? ביום? בערך? ת. יש ימים שהם עמוסים ויש ימים עמוסים פחות, בסביבות.. היו תקופות שהיו 100 איש נכנסים והיו תקופות של 200. יש תקופות מסוימות שהתחרה נגדי סניף דואר באזור שלי אז כמות האנשים היתה מתחלקת, והיו פעמים שלא היה סניף באזור שלי אז הפעילות גדלה. ש. יש ימים שיש לחץ יותר בסניף ? ת. כן, שזה ימים של קצבאות 14,17,18,20 לחודש וב-15 שזה יום מע"מ. הסניף המתחרה היה משהו כמו לפני 10 שנים למשך 3,4 שנים אבל הוא לא חילק דואר, רק פעילות של תשלומים. ש. איך את או איריס או העובדת הנוספת הייתן מביאות את השק לדלפק, באמצעות גרירה? ת. גרירה. ש. אילו אמצעי עזר עמדו לרשותכם ? ת. שום אמצעי עזר. ש. מה הגובה של השקים בערך? ת. שהוא מגיע מלא הוא מגיע בערך 60 ס"מ. ש. ואיך היתה מתבצעת עבודת הפריקה והמיון של השק? ת. רוב העבודה היא בישיבה. אם צריך לקום ולהתכופף אז עושים את זה. יושבים בכיסא, השק מהצד, מצד שמאל בדרך כלל ואז צריך להתכופף, להוציא את התחולה לדלפק ולמיין. ש. כמה זמן לוקחת פריקה של שק ? ת. בסביבות 20 דק' חצי שעה. ש. אני מבינה שכל השקים העבודה של הפריקה של לאורך כל היום? ת. נכון. ש. את יכולה להעריך לנו כמה לסירוגין מתבצעת פעולת הפריקה? ת. זה ממש אינדיבידואלי לאותו זמן, אם אין עומס אז היא יכולה גם שעתיים שלוש להיות באותו עיסוק פריקה של השר, אם יש דברי דואר שצריך לפזר בדחיפות אז היא קמה ומתחילה לפזר או בקבלת קהל . ש. בקבלת קהל אני מבינה שהתובעת היתה מקבלת חבילות, מה משקל החבילות ? ת. מ-0 עד 20 קילו. כל חבילה היינו אמורות או אני או היא להרים למשקל ומהמשקל כלפי מטה. המשקל ליד הדלפק ואחרי המשקל להוריד לרצפה." (עמ' 12-11 לפרוטוקול מיום 27.5.14) 10. גב' דוידיאן נשאלה על העבודה בסניף וכשנשאלה על כמות השקים שמגיעים ביום השיבה ש"זה מאוד תלוי בכמויות שמגיעות, אין ממוצע כאן" (עמ' 18, ש' 30 לפרוטוקול מיום 24.6.14) בהמשך השיבה ש"זה משהו מאוד דינאמי זה משתנה" (עמ' 19, ש' 2 לפרוטוקול מיום 24.6.14). כשנשאלה כמה שקים פרקה התובעת בכל יום השיבה "זה לא משהו שהוא מוגדר" (עמ' 19, ש' 30 לפרוטוקול מיום 24.6.14). "ש. היה יכול להיות מצב שאיריס עסוקה כל היום בקבלת קהל ובדברים נוספים ורק את פורקת את השקים? ת. כן." (עמ' 20, ש' 3-5 לפרוטוקול מיום 24.6.14) העדה נשאלה על פריסת תאי הדואר בסניף אליהם צריך לחלק את המכתבים השיבה: ת. יש תיבות דואר שבתוך הסניף ויש תיבות מחוץ לסניף. אנחנו מקבלים ואנחנו מחלקים לפי קווים. צריך למיין ולשים בתיבות. ש. יש תאים שנמצאים בגובה ויש כאלה שנמצאים למטה? ת. מן הסתם זה ככה. ש. ויש כאלה שנמצאים בקצה השמאלי והימני? ת. זה כמו ארון שמחולק. זה מתחיל ממספר מסוים למספר מסוים על רוחב של קיר." (עמ' 20, ש' 20-25 לפרוטוקול מיום 24.6.14). 11. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה שעבודתה של התובעת בסוכנות הדואר היתה מגוונת, לא ניתן לאתר בעבודתה תנועות חוזרות ונשנות על פני רצף של זמן באופן המקים תשתית למיקרוטראומה. התובעת ביצעה מגוון של פעולות בסדר ובתכיפות משתנה. התובעת אמנם נדרשה לעיתים להרמת שקים אך במשקל שונה, אותם נשאה למרחק שונה בתכיפות משתנה, כאשר בין נשיאה לנשיאה ביצעה עבודות נוספות. התובעת גררה שקים שהונחו בסמוך לדלפק, בין גרירה לגרירה פרקה את השקים מתכולתם, פעולת הפריקה נעשתה אף היא לסירוגין. במשך יום העבודה התובעת קיבלה קהל, כאשר פעולה זו כשלעצמה דורשת עבודות ופעולות שונות ומגוונות כגון משלוח דואר, קבלת תשלומים, קבלות, עיסוק בכסף וכיוצא בזה. קבלת הקהל היתה במקביל לעבודות הפריקה. פריקת השק אינה מקימה תשתית למיקרוטראומה, משך הפריקה השתנה בהתאם לגודל השק, כמות ואופי דברי הדואר. התובעת העידה כי הוציאה מספר דברי דואר בכל פעם כאשר הכמות השתנתה בהתאם לגודל דברי הדואר. לאחר הוצאת מספר דברי הדואר, היתה ממיינת אותם ובין לבין מקבלת קהל ואז ממשיכה בפריקת השק. גודל השקים השתנה אף הוא, כמות השקים שקיבלה בכל יום גם השתנתה וכפי שהעידה עבודת הפריקה נעשתה בעזרת עובדת נוספת שאף לעיתים אותה עובדת פרקה לבדה את השקים. התובעת העידה כי עבודת הפריקה, המיון והחלוקה לתיבות דואר התפרסו על פני כל היום, כלומר 7-8 שעות עבודה. כך שאין רצף ולא ניתן לבודד תנועות מאחר שזה השתנה מיום ליום, לא היתה תכיפות קבועה ולא היה סדר זהה של פעולות. בעניין חלוקת הדואר לתאים כפי שגם העידה גב' דוידיאן, מדובר בתאים שהם ממוקמים בגבהים שונים, פרוסים לרוחב קיר כאשר הדרישה היתה כמובן לחלק את דברי הדואר לתיבות המתאימות בהתאם לעניין ולצורך. 12. ההלכה בדבר התנאים להוכחת תביעה בעילת ה"מיקרוטראומה", נדונה רבות בפסיקתו של בית הדין הארצי. כדי להוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, יש להראות ביצוען של פעולות חוזרות ונשנות, זהות במהותן הפועלות בזו אחר זו על מקום מוגדר בגוף ומתבצעות באופן תדיר בעבודה, למשך פרק זמן רצוף (ראו דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט(1) 538 (1988); עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02). כפי העולה מתיאור התובעת והעדות את עבודת התובעת, מדובר בעבודה הכוללת מגוון פעולות ואין מדובר בביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה, במהלך יום העבודה (ראה עב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר ניתן ביום 1.10.2004). 13. אשר על כן התביעה נדחית, התובעת לא הוכיחה אירוע תאונתי שאירע לה ביום 25.6.12 ואין תשתית עובדתית להכרה במיקרוטראומה. 14. פסק הדין ניתן בהרכב של שניים לאור ההחלטה מיום 27.5.14. 15. אין צו להוצאות. 16. זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. משפט פליליעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבדוארדקירה