פיטורים בגלל העברת קבצים מהעבודה למחשב האישי 1. המבקשת (להלן: "אמרז") שהיא חברה מייצרת אריזות פלסטיק, הגישה בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, לפיו עד להכרעה בתביעה העיקרית, מר X (להלן: "X") לא ישמש במשך תקופה של לפחות 9 חודשים בתפקיד כלשהו בחברת מובילק בע"מ (המשיבה 2 - להלן "מובילק") או בחברה מתחרה אחרת. כמו כן, ביקשה אמרז שניתן צו מניעה לפיו X יהיה מנוע מלמסור לכל גורם שלישי לרבות למובילק מידע כלשהו של אמרז או להשתמש במידע הנ"ל בכל אופן. 2. X שימש עד ליום 18.2.14 כאחראי אבטחת איכות באמרז. הוא פוטר לאחר שהעביר קבצים מהמחשב של חברת אמרז אל מחשבו הפרטי. לאחר שפוטר, משהתברר לאמרז שX התקשר עם אחד ממתחריה של אמרז, חברת מובילק והחל לעבוד בה, הגישה אמרז בקשה זו. 3. לטענת אמרז, X העתיק וגזל ממנה קבצים שמכילים סודות מסחריים, כשסודות אלה הם ביחס לטכנולוגיית ניפוח רב שכבתית, טכנולוגיה הנחוצה למובילק לייצור במכונה חדשה שקיבלה לאחרונה ומסיבה זו מובילק פעלה לגיוס עובדי אמרז ובכלל זה גייסה את X. 4. לעומתה, טוען X שגם אם מעשיו בגינם פוטר מהווים עבירת משמעת הם אינם גזל סוד מסחרי וכי בקשתה של אמרז להגביל את עיסוקו לא עומדת בדרישות הדין. לטענתו, הבקשה הוגשה בשיהוי והוגשה רק לאחר שהתברר לאמרז, שהוא התחיל לעבוד במובילק ולא מיד עם פיטוריו או מיד כשנודע על הוצאת הקבצים. כמו כן, לטענתו לא הוכח קיומו של סוד מסחרי ודי בכך כדי לדחות את הבקשה הקיצונית של פיטוריו מחברת מובילק, מה עוד שאין כל תניה חוזית המגבילה אותו לעבוד במקום אחר. 5. מובילק טוענת אף היא שיש לדחות את הבקשה מאחר שהיא לוקה בשיהוי כי הוגשה חודש לאחר שX התחיל לעבוד אצלה ואף לאחר שמחשבו של X נבדק ע"י נציג מטעם אמרז כבר ביום 12.2.14. גם מובילק טוענת שלא הוכח קיומו של סוד מסחרי ולטענתה די בכך כדי לא לתת את הסעד המבוקש. מובילק טוענת שהבקשה היא ניסיון של אמרז להלך אימים על עובדיה של אמרז כדי שלא יבדקו את האפשרות לעבור לעבוד בחברת מובילק. 6. נבהיר כי כל קביעותינו בהליך ביניים זה הן לכאורה בלבד. מדובר בסעד זמני ועל כן הקביעות, המבוססות על חומר הראיות שהציגו בפנינו הצדדים בשלב זה של הדיון, הן לצורך הליך זה בלבד. 7. מטרתו העיקרית של סעד זמני היא לשמר את הנסיבות הקיימות העלולות להִשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני, וזאת על מנת שהנתבע לא ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה, וכן על מנת להבטיח ביצועו של פסק דין סופי שיינתן ( דב"ע מז/3-3 עיריית רמת גן - מלכה אנגלסמן, פד"ע יח 141). 8. המסגרת הנורמטיבית שלאורה יש לבחון את הבקשה מתמקדת בהוראות הנוגעות לסעדים זמניים. תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מאמצת את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") בנוגע לסעדים זמניים, ובין היתר את תקנה 362 הקובעת כדלקמן - "בקשה לסעד זמני (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש." (הדגשה שלי - צ"פ). על בית הדין לבחון שיקולים אלה: קיומה של זכות, מאזן הנוחות - לרבות הכבדה ונזק בלתי הפיך, נקיון כפיו של המבקש (שיקולי יושר) כשלשיקול זה יש להוסיף את מידתיותו של הסעד המבוקש. בעניינו אף מדובר בבקשה לצו עשה זמני לשינוי מצב קיים, ולכן על המבקשת (אמרז) יחולו אמות מידה מיוחדות הן בתחום הראיות והן בתחום המהות. 9. שמענו את מנכ"ל אמרז, את מר X ואת נציג מובילק ביום 25.3.14. לאחר הדיון נתנו צו ביום 27.3.14, בו חייבנו את שמואל X ואת חברת מובילק להשיב לאלתר לחברת אמרז את כל המידע, החומר והמסמכים המצויים ברשותם או בשליטתם, ששייכים לחברת אמרז, ככל שיש חומר כזה. כמו כן נתנו צו מניעה קבוע לפיו שמואל X יהיה מנוע מלמסור לכל גורם שלישי (ובכלל זה מובילק) מידע שהוא סוד מקצועי או מסחרי ששייך לחברת אמרז או להשתמש במידע הנ"ל בכל אופן. 10. בע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד בע"מ, פד"ע לד (1999) 294 (להלן: "עניין צ'ק פוינט") קבע הנשיא (בדימוס) אדלר בעמ' 320 (כשבנושא זה הצטרפו אליו כל שופטי המותב): " 'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו, היינו - עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד, כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן". 11. לא הוצג בפנינו כל הסכם בו הוגבל עיסוקו של X לאחר סיום עבודתו. נציין גם כי אם היה תניה חוזית המגבילה עיסוק לאחר סיום עבודה לגבי עובד שפוטר, בשונה מעובד שהתפטר, היה צורך להתייחס אליה במשנה זהירות. 12. כאמור על מעסיק שטוען לקיומו של סוד מסחרי לתאר ולפרט מהו הסוד. במקרה שלפנינו הפירוט אשר נמסר ע"י מנכ"ל אמרז לא עמד בדרישה של הצגת קיומו של סוד מסחרי. בפרוטוקול השימוע שצורף כנספח 6 לבקשה אין אזכור למילה סוד מסחרי. אמרז לא התנתה את תשלום הפיצויים לX בתנאי כלשהו ולא עסקה בשאלת סודות מסחריים. כמו כן הקבצים שהוזכרו בדיון לא פורטו בבקשה, לא הובהר מדוע הם מהווים סוד מסחרי; מהו היתרון העסקי שהם נותנים לאמרז על פני מתחריה; מדוע אינם נחלת הרבים; מה הם המשאבים אשר הושקעו בהשגתם; מה הם האמצעים המדויקים בהם נקטה אמרז על מנת להגן עליהם, וזאת כנדרש בסעיפים 5 ו-6 ד בחוק עוולות מסחריות התשנ"ט 1999. בבקשה צוינו שמות של נתונים מסחריים המשמשים את אמרז במלאכתה, קובץ ביקורת למוצרים, טבלת סימונים על מוצרים, מפרטים, מצגות בקרת איכות . אמרז טוענת שX נטל אותם, אך לא הוצגו הקבצים שאמרז איתרה בתיבת הדוא"ל שלו. 13. מן הראוי להזכיר כי במקביל לסעיף 4 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 המגדיר מהו "גזל סוד מסחרי" נתן המחוקק את סעיף 7 לאותו חוק, הקובע, כי לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי אם הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים. 14. כאמור אמרז לא הוכיחה קיומו של סוד מסחרי ולא הוכיחה כי הועבר לידי מובילק מידע עסקי סודי השייך לאמרז. מר זילבר, מנכ"ל אמרז, הודה בחקירתו הנגדית, שלמעשה אין לו שום ידיעה על מסמכים או נתונים סודיים שהעביר לכאורה מר X למובילק ומבחינתו מדובר רק על "היקש לוגי". כמו כן, לא הוכח שמובילק עשתה לכאורה שימוש כלשהו בנתונים "סודיים", או העתיקה תהליך סודי, שוהעבר אליה לכאורה על ידי מר X. לעומת זאת, X הצהיר, שלא העביר ואין לו כל כוונה להעביר למובילק מידע רגיש השייך לאמרז. מנכ"ל אמרז, אמנם תיאר בעדותו שמובילק מנסה לפתות את עובדי אמרז לעבור למובילק; אך גם אם מידע זה נכון , אין בו משום להוסיף או לגרוע מתוכן הבקשה ומהותה. מחקירתו של מנכ"ל אמרז עלה שהמידע לא נשמר כמידע סודי אלא בקבצים במחשבים של אמרז כאשר לחלק מהעובדים היתה הרשאה להגיע לחלק מהחומר ואף X עצמו לקח מידע שלא נדרש לו לביצוע עבודתו. כלומר, המידע לא נשמר ברמת אבטחה כפי שצריך לשמור סוד מסחרי כך שניתן ללמוד שגם אמרז לא ראתה באותו מידע באותו מועד כ"סוד מסחרי" שיש לשמור אותו ולאבטח אותו מפני עובדיה. 15. ביום 18.2.14 פוטר X מעבודתו ואמרז שילמה לו פיצויי פיטורים למרות העובדה שידעה שהעתיק קבצים. רמת הידיעה אודות תוכן הקבצים שהיתה לה במועד תשלום הפיצויים לא שונה מרמת הידיעה שיש לה לגבי תוכן הקבצים היום. אמנם מנכ"ל אמרז העיד שלאחר פיטוריו של X, נכנסו אנשי אמרז לתיבת הGMAIL של X , אולם העיד שגם אז לא ידעה אמרז במדוייק מה הם הקבצים שהעתיק. 16. הבקשה הוגשה ביום 23.3.14 כאשר X התחיל לעבוד במובילק כבר חודש לפני כן. קבלת הבקשה משמעותה פיטוריו של X מעבודתו בחברת מובילק והגבלת העסקתו בכל חברה מתחרה. ספק הוא אם גם תתקבל יסייע הדבר לאמרז בגין בקשתה שלא יועברו סודות מסחריים, מאחר שלא הוכח בפנינו קיומם של סודות כאלה. לא תסייע להשיג את בקשתה של אמרז שלא יעברו סודות מסחריים, זאת מהטעם שגם לא הוכחו קיומם של סודות מסחריים. כאמור, לאור הצהרות X ומובילק נתנו צו ביום 27.3.14 נתנו צו, ומובילק, המחייב את X ואת חברת מובילק להשיב לאלתר לחברת אמרז את כל המידע, החומר והמסמכים המצויים ברשותם או בשליטתם, ששייכים לחברת אמרז, ככל שיש חומר כזה. כמו כן נתנו צו מניעה קבוע לפיו שמואל X יהיה מנוע מלמסור לכל גורם שלישי (ובכלל זה מובילק) מידע שהוא סוד מקצועי או מסחרי ששייך לחברת אמרז או להשתמש במידע הנ"ל בכל אופן. 17. אילו סברה אמרז שמדובר במידע סודי ויש חשש שיזלוג לאחת ממתחרותיה היה עליה להגיש את הבקשה מיד עם היוודע לה שX העביר את הקבצים למחשב שלו, ולכל המאוחר עם פיטוריו. אך למרות שמנכ"ל אמרז אמר שאם X היה הולך עם המידע לכל חברה אחרת המתחרה באמרז ייגרם לאמרז נזק חמור (עמ' 9, שורות 8 - 18), הבקשה הוגשה לבית הדין רק למעלה מחודש לאחר מכן, ורק לאחר שנודע לאמרז שX החל לעבוד במובילק, מה שאיננו שולל, לכאורה, את הטענה שהבקשה הוגשה במסגרת התחרות בין שתי החברות. 18. עם כל ההבנה לכעס שיש לאמרז כלפי X על התנהלותו, שאף גרמה לפיטוריו מחברת אמרז, יש לזכור שסעד של הגבלת עיסוקו, שהוא למעשה פיטוריו מהמעסיקה החדשה, ביחוד כאשר לא הוכחה כל תנייה חוזית מגבילה את עיסוקו, בין אמרז לX הוא סעד קיצוני ביותר, ואיננו סבורים שהוא מתיישב עם הדין והפסיקה, לאור העובדות שהובאו בפנינו. גם בהנחה שהבקשה הוגשה בתום לב, נראה לנו שהסעד המבוקש חורג מהמידיות הנדרשת. 19. באשר לקיומה של זכות לא מצאנו, בשלב זה, כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי קיימת לה זכות לאסור על X להמשיך לעבוד במובילק. כאמור, לא הוכח קיומו של סוד מסחרי, או לפחות גזל של סוד מסחרי לאור הסייגים שהחוק מציב, לא הוצגה בפנינו תניה חוזית , וכן לא נטען שמורז קיבל תמורה מיוחדת מאמרז כדי שלא יעבוד בחברה מתחרה. 20. באשר למאזן נוחות- מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה של האמרז. חיובו של מורז להפסיק את עבודתו, בצו זמני, הוא כשלעצמו, סעד קיצוני שיכול לגרום לנזקים שלא יהיו נתונים לתיקון, אם התביעה תידחה בסופו של דבר. 21. אמנם, לכאורה, מעשיו של X, אינם מעידים על ניקיון כפייו בקשר למעשים שעשה באמרז, אולם לא מצאנו שיש במעשים אלה, שכאמור לא הוכח בשלב זה שהוא גזל סודות , כדי להביא לפיטוריו ממובילק בשלב זה של ההליך. לא ניתן להתעלם מהמועדים, כעולה מהבקשה ומהנספחים שצורפו לה כי כבר בין התאריכים 6-10.2.14 התעורר אצל אמרז חשש לגבי התנהלותו של X, הוא פוטר ביום 12.2.14 ובאותו יום מחשב הביתי נבדק על ידי אנשי אמרז. כאמור הבקשה לצו עשה הוגשה כאמור למעלה מחודש לאחר מכן. 22. בנסיבות הללו אנו דוחים את הבקשה להורות לX להפסיק את עבודתו במובילק כפי שנתבקשנו לעשות בבקשה שלפנינו. 23. למרות התוצאה אליה הגענו החלטנו ששאלת ההוצאות תוכרע בתום ההליך העיקרי והצדדים יוכלו לטעון טענותיהם בענין ההוצאות בהליך זה בתום ההליך העיקרי. מחשבים ואינטרנטפיטוריםהשעיה