שברים באצבעות בתאונת עבודה (ביטוח לאומי): 1. ביום 22/8/11 נפגע המערער בכף ידו השמאלית בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"). 2. ביום 2/7/13, ניתן פסק דינה של כב' השופטת אורית יעקבס בעניינו של המערער בתיק בל 52162/02/13 (להלן: "פסה"ד") לפיו עניינו הוחזר לועדה הרפואית לעררים (להלן: "הועדה") על מנת שתפעל כדלקמן: "... שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר סלטי, בצורה מנומקת וברורה. תשומת לב הוועדה לכך כי למערער אובחן, בבית החולים, שבר באצבעות II ו- III של כף יד שמאל, כפי שהדבר עולה גם מהסיכום מיום 22.8.11, ומחוות דעתו של ד"ר סלטי. תשומת לב הוועדה גם לכך שד"ר סלטי, בחוות דעתו, התייחס גם לעניין חוסר תחושה בקצה האצבעות ובן לחוסר יכולת לבצע יישור אצבעות ולכן נדרשת הוועדה להתייחס ולשקול גם עניין זה. הוועדה תשקול התייעצות עם רדיולוג בכל הקשור לפענוח צילום כף יד שמאל מיום 16.2.12 וזאת אם גם לאחר עיון מחודש בחוות דעתו של ד"ר סלטי תמצא שהדרך בה הוא פענח את צילום כף היד הנ"ל אכן שונה מהדרך בה היא פענחה או מפענחת אותו." 3. בהתאם להוראות פסה"ד, הועדה התכנסה ביום 1/1/14 והחליטה לדחות את ערר המערער. כנגד החלטה זו הוגש הערעור אשר בפניי. 4. להלן טענות המערער בתמציתיות: א. הועדה בדקה את המערער בבדיקה קלינית, כשאין הוראה בפסה"ד לביצוע הבדיקה והועדה לא נימקה מדוע היה צורך בכך. הועדה התעלמה ממצאיה בבדיקתה הקלינית הקודמת. ב. בהחלטת הועדה סתירות ואי בהירות לגבי קיומם של שברים באצבעות. ג. על אף שד"ר סלטי, המומחה מטעם המערער, קבע בחוות דעתו כי למערער הגבלה ביישור האצבעות, הועדה קובעת כי ד"ר סלטי קבע כי התובע מבצע יישור מלא. ד. הועדה לא התעמתה עם חוות דעתו של ד"ר סלטי ועולה כי הועדה לא הבינה את תוכן חוות הדעת. ה. לעניין ההפרעה בתחושה, מחד הוועדה מסכימה עם ממצאיו של ד"ר סלטי ומאידך לא מסכימה לפריטי הנכות אותם קבע בחוות דעתו ולא התייחסה אליהם כלל, כשאין נימוק מטעמה מדוע אין מצבו של המערער קשור לתאונה. ו. הועדה לא התייחסה להוראה המפורשת בפסה"ד לעניין קיומו של שבר ואפשרות התייעצות עם רדיולוג. ז. הועדה מקובעת בעמדתה ומכאן יש להחזיר את עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר. 5. להלן טענות המשיב בתמציתיות: א. לועדה שיקול דעת רפואי רחב והיא ראתה לנכון לערוך בדיקה חדשה לצורך קיום הוראות פסה"ד. ב. אין ממש בטענת המערער לפיה קיימת סתירה בין קביעת הועדה מלפני פסה"ד לבין קביעתה האחרונה, גם בפרוטוקול שלפני פסה"ד, הועדה ציינה כי לא נראים סימני שבר בצילום מיום 16/2/12 ובפרוטוקול צוין שאין כל ויכוח לעניין קיומם של השברים באצבעות אשר התרפאו והתחברו באופן מלא. גם המומחה מטעם המערער, ד"ר סלטי ציין "השברים מחוברים היטב ובציר תקין". ג. קביעת הועדה לפיה תלונות המערער לעניין חוסר התחושה אינן קשורות לתאונה, הינה קביעה רפואית מובהקת ומנומקת אשר בתחום סמכותה של הועדה. ד. הרכב הועדה כלל מומחה אורטופדי בעל תת התמחות בכירורגית היד, מומחיות שאין למומחה מטעם המערער. ה. הועדה קיימה את הוראות פסה"ד ואין כל פגם משפטי בהחלטתה. 6. החלטת הועדה מושא הערעור: כאמור, הועדה התכנסה ביום 1/1/14, בנוכחות המערער, כשבפניה הונחו פסה"ד, צילום מיום 16/2/12 וחוות דעתו של ד"ר סלטי. בפרק "ממצאים ונימוקים" רשמה הועדה כדלקמן: "בבדיקה חוזרת היום בביצוע של טנודזיס אפקט קיים יישור מלא של המפרק הבין גלילי הקריבני של אצבעות II, III ו- IV . בבדיקת הגידים המכופפים השטחיים והעמוקים קיימת פעילות תקינה של אותם גידים. בניסיון לכיפוף של אצבעות הנ"ל קיים יישור אקטיבי אינטנציונלי של התובע. בבדיקת תחושה ביד ימין מתברר שהתובע סובל מהפרעות תחושה ב- 2 כפות הידיים עקב התפתחות של CTS לפי דבריו. גם במדידת התחושה ע"י 2 נקודות הגבלה ביד ימין קיימת ירידה ניכרת בתחושה דומה ליד שמ'. בקשר לצילום מתאריך 16.2.12 אין ויכוח שהיו או לא היו שברים בגליל הקריבני של אצבעות II, III, IV. על פי הצילום קיים ריפוי מלא וחיבור מלא של השברים. וגם ד"ר סלטי כתב בחוות דעתו את אותם הממצאים. בקשר לחוסר יישור הרי שיש יישור מלא שאף נראה בצילום." האבחנה אותה רשמה היתה: "מ/א שבר ללא תזוזה של גלילים קריבנים של אצבעות 2,3,4 משמ' ". בפרק "סיכום ומסקנות" רשמה הועדה: "הועדה עיינה שוב בחוות דעתו של דר' סלטי ולא מקבלת את מסקנותיו מאחר ויש יישור מלא של האצבעות והכיפוף הוא מלא גם בבדיקתו של ד"ר סלטי. בקשר לירידה בתחושה הירידה נמצאת ב- 2 ידיו (אצבעות) עקב בעיה שאינה קשורה לתאונה הנדונה. הועדה אינה משנה את החלטתה." דיון והכרעה 7. בעב"ל 53609/12/10 זכריה עודה- המל"ל (מיום 17.2.2014, ) נפסק: "בהתאם לפסיקה, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רפואית לעררים לדיון מחודש בעקבות פסק דין ובפסק הדין נקבעו הוראות, על הוועדה להתייחס לאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. משכך, ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת הוועדה, במקרה כזה, מוגבלת לבחינת השאלה - האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין [דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל 114/07 אבנר עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, 8.1.2008]". אי לכך, ובהתאם להלכה הפסוקה, יש לבחון אם הועדה פעלה בהתאם להוראות פסה"ד. 8. ראשית יובהר כי החלטתה של הועדה לבצע למערער בדיקה קלינית על אף שלא נמצאה הוראה לביצוע בדיקה כאמור בפסה"ד, אינה מהווה פגם משפטי. מדובר בהחלטה רפואית מקצועית אשר בסמכותה הבלעדית של הועדה. 9. פסה"ד הורה לועדה להתייחס לחוות דעתו של ד"ר סלטי בצורה מנומקת וברורה, תוך שימת דגש על שלוש סוגיות: חוסר התחושה באצבעות, חוסר היכולת ליישר את האצבעות וסוגיית פענוח הצילום מיום 16/2/12, כשבעניין האחרון, בית הדין הורה לועדה לשקול התייעצות עם רדיולוג אך ורק במידה והיא תמצא כי פענוחו של ד"ר סלטי לצילום האמור שונה מהפענוח שלה לאותו צילום. 10. עיון בפרוטוקול מעלה כי בכל הנוגע לחוסר התחושה באצבעות, הועדה בדקה את המערער בשתי כפות ידיו וקבעה כי על אף שהמערער נפגע בתאונה בכף ידו השמאלית, הרי הוא סובל מירידה דומה בתחושה בשתי כפות הידיים , וזאת עקב מחלת CTS אשר הוא בעצמו מסר אודותיה לוועדה, ומכאן קביעתה כי אין לירידה בתחושה קשר עם התאונה. החלטת הועדה בעניין זה ברורה ומנומקת ונסמכת על בדיקתה הקלינית המקיפה לשתי כפות הידיים והמידע הרפואי אותו קיבלה מהמערער עצמו, ובכך לא נפל פגם משפטי כלשהו. 11. בכל הנוגע ליישור של האצבעות, בדיקתו הקלינית של המערער על ידי הועדה הייתה תקינה. נמצאה פעילות תקינה של הגידים ובכיפוף האצבעות היה קיים יישור אקטיבי של התובע. אין כל סתירה בהחלטת הועדה עת הפנתה לכך כי גם לפי האמור בחוות דעתו של ד"ר סלטי נמצא כיפוף מלא (ולא יישור מלא כנטען על ידי המערער). בעניין זה, נרשם בחוות דעתו של ד"ר סלטי באופן מפורש "בכפיפת האצבעות מסוגל להגיע עם קצוות האצבעות לשטח הפנים הכפי של כף היד. תנועת האבדוקציה והאדוקציה של אצבעות כף היד נמצאו מלאות תקינות. תנועת האחיזה העדינה ותנועת האופוננס נמצאו תקינות.", וזאת על אף ממצאיו בנוגע להגבלה ביישור האצבעות. בהתאם להלכה הפסוקה שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה וועדה שונים מאלה ששימשו את המומחה מטעם המבוטח, מובן מאליו שאף המסקנות שנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים, ומכאן קביעה בדבר השוני בממצאים בנוגע ליישור האצבעות מספקת כדי לצאת חובת ההנמקה (דב"ע נא/99-122 חיים קלייר - המל"ל פד"ע כג 169, דב"ע נד/01-21,22 המל"ל - דוד כהן פד"ע כז 474). 12. משלא לא נמצאה הגבלה ביישור על ידי הועדה ומשהועדה לא קיבלה את קביעותיו של ד"ר סלטי לעניין זה ולעניין הקשר הסיבתי בין ההפרעה בתחושה לבין התאונה, הרי אין עליה חובה להתייחס לפריטי הנכות אשר ניתנו למערער בשל אותן קביעות על ידי המומחה מטעמו. 13. באשר להוראה האחרונה של פסה"ד בדבר פענוח הצילום מיום 16/2/12. מפרוטוקול הועדה עולה באופן אשר אינו משתמע לשתי פנים כי הן הועדה והן ד"ר סלטי פענחו את הצילום באותה הדרך. הועדה הדגישה בפרוטוקול כי אין בכלל ויכוח לעניין קיומם של השברים באצבעות, אך על פי הצילום מיום 16/2/12 קיים ריפוי מלא וחיבור מלא של אותם השברים, עובדה אותה ציין גם ד"ר סלטי בחוות דעתו. עיון בחוות דעתו של ד"ר סלטי מעלה כי בהתייחסו לצילום הנ"ל הוא קבע: "נראה מצב לאחר שבר של הגליל המקורב באצבעות III, II ושבר של ראש עצם הגליל המקורב באצבע IV. השברים מחוברים היטב ובציר תקין." (ההדגשה לא במקור). הואיל ובהתאם להוראת פסה"ד הועדה תשקול להתייעץ עם רדיולוג אך ורק במידה והיא תמצא שהדרך בה פענח ד"ר סלטי את הצילום האמור שונה מהדרך שלה, הרי משהועדה הפנתה לעובדה לפיה אין שוני בין דרכו של ד"ר סלטי לדרכה שלה בפענוח הצילום, בהתאם להוראת פסה"ד אין מקום במצב זה שהועדה תפנה להתייעצות עם רדיולוג בסוגיה אשר אין לגביה מחלוקת, וגם בכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה. 14. סיכומו של דבר, הועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר סלטי באופן יסודי ומקיף וקיימה את הוראות פסה"ד אחת אחת, כך שלא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות. הואיל ומדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות. 15. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.אצבעותשברתאונת עבודהביטוח לאומי