65 אחוז נכות על סכרת עם סיבוכים

65 אחוז נכות על סכרת עם סיבוכים

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים לאי כושר מיום 11.3.14 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.נכות (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 קביעת הוועדה לפיה המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי מדובר באדם בן 50, חסר השכלה שעבד מרבית חייו באינסטלציה ונקבעה לו נכות בשיעור 65% בגין סכרת עם סיבוכים ונכויות אורטופדיות בשיעור 10% כל אחת בגין בעיות בברך שמאל ובעמוד שדרה מותני.

2.2 לא ניתן להבין מקביעת הוועדה באם זו לקחה בחשבון את נושא הליקוי בגין הסכרת וההשלכות הנובעות ממנו לרבות השלכות נוירולוגיות וסיבוכים הטיפול באינסולין והצורך בהזרקתו לרבות הצורך בארוחות סדירות ומרובות.

2.3 ביחס לסוגי העבודות שהומלצו על ידי הוועדה בישיבתה מיום 2.1.13, יש צמצום בסוגי העבודות שהוועדה מציעה שכן בוועדה נשוא הערעור היא אינה מציעה עבודות של אריזה, מיון והרכבה שהוצעו על ידה בעבר ומסתפקת בהמלצתה לביצוע עבודות חרושת קלה ועבודות המתבצעות ליד שולחן שניתן ללמוד אותן תוך כדי ביצוען ואינן דורשות אכשרה מיוחדת. צמצום סוגי העבודות הינו נימוק נוסף מדוע החלטתה אינה סבירה שכן על אף צמצום העבודות לא מצאה לנכון הוועדה לקבוע כי המערער איבד ולו 50% מכושרו להשתכר.

3. טענות המשיב:

3.1 הוועדה התכנסה על פי פסק הדין הקודם מיום 9.9.13 כאשר ועדה מתכנסת מכח פסק דין כאשר אנו בוחנים האם היא פעלה על פי פסק הדין או אם לאו.
ניתן לראות שהוועדה קיימה את מלוא הוראות פסק הדין ובעצם לא נפל פגם בעת פעולתה.
ניתן לראות שהוועדה התייחסה לסוגיה של שיעור הנכות שנחזה להיות גבוה יחסית ולענין זה הוועדה אומרת בין היתר שהיא בדעה כי בנסיבות הנ"ל התובע צמצם את כושר עבודתו במידה מסוימת אך לא בשיעור של 50% ויותר ואחוזי הנכות הגבוהים יחסית אינם באים לידי ביטוי בכושר עבודתו.
בכך גם הוועדה מתייחסת להנחיה בפסק הדין הקודם שמתייחסת לאמירה "ללא כל פגיעה ולו חלקית בכושר עבודתו" הוועדה מתייחסת להנחיה בפסק הדין ואומרת שאכן קיימת פגיעה חלקית בכושר עבודתו זה לא שכושר עבודתו הוא מלא כבעבר ומושלם אך הפגיעה בכושר עבודתו מבחינה רפואית אינה חוצה את רף 50%.

3.2 הוועדה גם מתייחסת להנחיה ולסוגיה שבפסק הדין לענין ההשכלה. הוועדה מציינת במפורש שהיא לוקחת ענין זה כשיקול ובחשבון והיא אומרת שהיא מודעת לכך שאכן השלכתו דלה אך יחד עם זאת הוא מסוגל על פי מצבו הרפואי ועל פי מיטב שיפוטה להשתלב בעבודות שאינן דורשות הליכה ועמידה ממושכת ושאר המגבלות שצויינו לעיל בעבודות כגון חרושת קלה, עבודות המתבצעות ליד שולחן עבודה וכן עבודות שניתן ללומדן תוך כדי ביצוען ואינן דורשות אכשרה מיוחדת כלומר הוועדה פועלת על פי פסק הדין ומיישמת אותו וניתן להבין את הלך מחשבתה.

3.3 כל הסוגיות שפסק הדין דרש מהוועדה להתייחס אליהן באו לידי ביטוי בדיון הוועדה כך שלא ניתן לומר כי קיים פגם משפטי בפעולתה ואמנם המערער מוצא עצמו חסר שביעות רצון אך עדיין פתוחה בפניו הדרך לפנות לבדיקה מחדש ובפרט שבפני הוועדה הוא העלה טענות שיש החמרה רפואית במצבו, טענות אלו עליו להפנות לועדה רפואית ולאחר מכן יתכן שגם תהיה לזה השלכה על דרגת אי הכושר ככל שהענין ידון.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.
הלכה פסוקה היא כי:
"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמת הצדדים במסגרת דיון שהתקיים בפני כב' הרשמת דניה דרורי ב- 9.9.13 במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות אלה בהם נקבע כי:

"...כי עניינו של המערער ישוב לוועדה לעררים לאי כושר באותו הרכב על מנת שתפעל בדרך הקבועה בפסק הדין לענין עיזאת מוהרה ותיקח את נכותו הרפואית, שהיא בשיעור של 72% כבסיס לקביעת אי הכושר.
הוועדה תסביר ותנמק כיצד תובע בעל 5 שנות לימוד שאינו יודע קרוא וכתוב ואשר כושרו הגופני נפגע קשה ועבודתו היתה גם לדעת פקידת השיקום גופנית בעיקרה, מסוגל לביצוע העבודות מהסוג שהוצע על ידי הוועדה ללא כל פגיעה ולו חלקית בכושר העבודה..." (ההדגשה הוספה א.ק)

6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.
7. במסגרת ישיבתה מיום ה- 11.3.14 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא סובל מכאבים בברך שמאל כל הזמן, כי עבר ניתוח לפני 7 חודשים גם בברך ימין כאבי גב כאבים בשוקיים בשתי הרגליים מתקשה בהליכה מתקשה בהרמת דברים כבדים ביד ימין בשל כאבים.

8. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף ו' לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"התובע בן 52, בהמשך לועדת כושר מיום 2.1.13 ופסק דין שניתן ביום 9.9.13, שוחחו חברי הוועדה עם התובע ושמעו את השלכות הליקויים.
הוועדה לקחה בחשבון את השפעת כל ליקוי והשפעתם המצטברת.
באשר לסכרת שהיא הנכות הדומיננטית בה קיבל 65% נכות יש לציין כי מדובר בסיבוך של נוריופתיה בגינה קיבל 10% כמו כן קיבל ליקויים אורטופדים של 10% כל אחד כפי שצויין בוועדה הרפואית לעררים מיום 23.10.12.
בחוות דעת כושר ועדה זו הוחלט כי מסוגל לעבודה מלאה ללא מאמץ גופני ואפשרות לארוחות סדירות.
הוועדה בדעה כי בנסיבות הנ"ל התובע צמצם את כושר עבודתו במידה מסוימת אך לא בשיעור של 50% ויותר ואחוזי הנכות הגבוהים יחסית אינם באים לידי ביטוי בכושר עבודתו.
התובע יוכל להשתלב בעבודות שאינן דורשות הליכה ועמידה ממושכת ושאר המגבלות שצויינו לעיל בעבודות כגון חרושת קלה, עבודות המתבצעות ליד שולחן עבודה, עבודות שניתן ללמדן תוך כדי ביצוען ואינן דורשות אכשרה מיוחדת, וזאת בהתייחס להשכלתו הדלה..." (ההדגשות הוספו א.ק.)

9. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה.

10. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60).

11. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206).

12. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה, המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה.

13. הסמכות לקבוע את העבודה אשר הוצעה למבוטח ומתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה ומובן שלא המבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח או לאו (דב"ע מד' 01-924 מוחמד אחמד בושנאק נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח' 40).

כן נקבע בפסיקה:
"מכל האמור עולה כי העבודה המוצעת לנכה בנכות כללית אינה חייבת להיות עבודה התואמת את כישוריו המקצועיים של האיש, אלא יכולתו הפיזיולוגית". דב"ע מב'/01-1638 רוזינגר נטע נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו' 349.

לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערער/ת מסוגל לעבוד כלל לאור מצבו הרפואי, ובמידה שכן – באילו עבודות ובאילו אחוזי משרה.

14. הוועדה בהתאם לפסק הדין מכוחו התכנסה התבקשה לצאת מקודת מוצא לפיה אחוזי הנכות שנקבעו למערער משקפים את מצב כושרו לעבוד, הוועדה בדקה סוגיה זו, עיינה במסמכים הרלוונטיים ומבהירה כי היא ערה לליקויים שנקבעו למערער הן בעניין הסכרת כשהסיבוך ממנו סובל המערער הינו בתחום הנוירופתיה כאשר בנוסף נקבעה למערער נכות אורטופדית בשים לב לאמור משנה הוועדה את סוגי העבודות שהיא מציעה ביחס לעבודות שהציעה עובר לפסק הדין ומבהירה כי בהתחשב בליקויים ובהשכלתו אותה נדרשה הוועדה לקחת בחשבון בהתאם לפסק הדין המערער מסוגל לבצע עבודות ליד שולחן שאינן כרוכות במאמץ פיזי וכן עבודות חרושתיות קלות שאף הן אינן כרוכות במאמץ פיזי ואינן דורשות השכלה שניתנות ללימוד תוך כדי ביצוען ואינן מצריכות אכשרה. עוד מוסיפה הוועדה כי היא ערה לכך שהמערער נדרש לארוחות סדירות והעבודות שהציעה לוקחות בחשבון גם עובדה זו.

15. הוועדה מבהירה כי אומנם כושרו הגופני נפגע אולי פגיעה זו אינה עולה כדי איבוד 50% מהכושר להשתכר. אין בעובדה כי הוועדה שינתה את קביעתה וייתכן וצמצמה את סוגי העבודות שהציעה כי המערער יכול לעסוק בהן כדי להעיד כי כושרו של המערער להשתכר נפגע כי אם יש בכך כדי להעיד שהוועדה אינה נעולה בקביעתה ושקלה קביעתה בהתאם להוראות פסק הדין מכוחו התכנסה.
קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערער לא איבד את כושרו להשתכר.

16. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו של המערער טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה עפ"י הנדרש ממנה בהתאם לפסק הדין מכוחו התכנסה ובניגוד לטענות ב"כ המערער תוך התייחסות לסיבוך הסכרת נגזרותיו בעניינו של המערער, הצורך בארוחות סדירות. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו.

17. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה.

18. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו של המערער טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. לא מצאתי בנימוקי הערעור פגם שנפל בהחלטת הוועדה, שהביעה במכלול שיקוליה את מגבלותיו הרפואיות של המערער, את גילו, השכלתו, עיסוקיו בעבר ואת מצבו הכללי בהתאם לנדרש ממנה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה.

19. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – הערעור נדחה בזאת.

20. אין צו להוצאות.

21. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות בגין סוכרת

  2. סוכרת בגלל תאונת דרכים

  3. סוכרת עקב דחק נפשי

  4. הכרה בנכות עקב סוכרת

  5. סוכרת עקב שירות בצה''ל

  6. סוכרת עקב שירות במשטרה

  7. החמרה במחלת סכרת בגלל העבודה

  8. החמרת מחלת סכרת בשירות הצבאי

  9. סוכרת נעורים בגלל טראומה נפשית

  10. 65 אחוז נכות על סכרת עם סיבוכים

  11. קשר בין מחלה נפשית למחלת הסוכרת

  12. סכרת עם אינסולין: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  13. נכות רפואית משוקללת בשיעור 62% בגין דיסטמיה וסכרת

  14. נקבע כי אין המדובר במחלת הסוכרת אלא בהפרעה במשק הסוכר

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון