סתירה פנימית בתשריט מהי הדרך הראוי לפרש סתירה זו? כאשר קיימות שתי אפשרויות להכריע בעניין פרשני, יש להעדיף את זו אשר מקטינה את הפגיעה בקניינו של האזרח. כך נפסק, לדוגמה, בעע"ם 1975/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כרמיאל נ' שמואל רובינשטיין ואח', פ"ד נו(6) 638, 659: "עוד לפני חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו זכתה זכות הקניין להכרה פסיקתית, ובשורה של פסקי-דין הוכרה זכות זו כזכות יסוד הנגזרת מן האופי הדמוקרטי של המדינה (ע"א 377/79 פייצר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-גן [18], בעמ' 656; ע"א 216/66 עירית ת"א-יפו נ' אבו דאיה [19], בעמ' 546). עם חקיקת חוק היסוד זכתה זכות הקניין למעמד חוקתי מפורש. עיגון חוקתי זה אמנם אינו מאפשר לפגוע בתוקפה של חקיקה שקדמה לחוק היסוד (סעיף 10 לחוק היסוד בדבר שמירת הדינים), אולם כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי חוק היסוד עשוי להשפיע על הפרשנות של חקיקה מוקדמת, כך שיינתן ביטוי להגנה המוגברת על הזכויות הנכללות בחוקי היסוד. ואכן, בשתי פרשות שבית-המשפט פסק בהן בעת האחרונה במותבים מורחבים נקבע כי במיוחד נוכח חקיקת חוק היסוד והענקת מעמד חוקתי לזכות הקניין יש לאמץ פרשנות המצמצמת את מידת הפגיעה בקניין."תוכנית בניהבניהתשריט