דחיית בקשה להיתר בניה בגלל "חשד" שיעשה שימוש אחר ועדת הערר סבורה כי הינה רשאית לסרב לבקשה להיתר בנייה כאשר עולה ממנו החשש כי התכנון המוצהר אינו התכנון בו ייעשה שימוש בפועל. ר' לעניין זה החלטת ועדת הערר מחוז דרום בערר 6084/07/שק יעקב בן דיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה שקמים, ונצטט: "נשאלת השאלה אם על סמך חשד בלבד ניתן לסרב לבקשה להיתר התואמת את התוכנית? התשובה במישור העקרוני הינה חד משמעית - כן. מוסדות התכנון רשאים לראות גם מעבר למבוקש בבקשה להיתר ובשעה שקיים חשד כי הבקשה להיתר תנוצל לרעה, רשאים מוסדות התכנון לסרב לבקשה אף שזו תואמת את התוכנית, ראה למשל ערר (מרכז) 251/06 ספיר נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה וכן ראה ערר (ירושלים) 142/07 תרצה ואסתר פרנקל נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, בו קבעה הוועדה, כדלקמן: "נציין, כי באופן כללי קיימת סמכות למשיבה 1, ובוודאי לועדת הערר, לבחון את התכלית האמיתית של הבקשה להיתר אף שזו מסווה באמירה ו/או בהצהרה אחרת, ובמקרה שהמטרה האמיתית של ההיתר אינה עומדת בקנה אחד עם התכנון החל במקום, לפסול בקשה שכזו להיתר. וראה לדוגמא החלטת ועדת הערר תל אביב בענין: 5159/01 מנחם בראון נ' ועדה מקומית תכנון ובניה - תל אביב ואח', אשר פסלה היתר בו היו חללים בלתי מוסברים אשר "הזמינו" סגירה בעתיד." אלא, שחשוב לזכור כי לאזרח עומדת חזקת החפות וחזקת תום הלב, כך שעל מנת להפעיל סמכות זו יש צורך בראיות ממשיות, כי השימוש האמיתי יהיה אחר מזה המוצהר. וראה עמדת ועדת הערר בענין פרנקל לעיל: "אלא, שמדובר בסמכות שתופעל רק במקרים חריגים ורק במקרה בו ברור מעצם הבקשה להיתר, כי מתוכנן דבר אחר מאשר עליו מוצהר." כפי שעולה מהחלטות אלו יש צורך בראיות ממשיות ובחשד מהותי על מנת שמוסדות התכנון יפסלו בקשה להיתר מנימוק החשש למטרה לא חוקית. במקרה שלפנינו לא מצאנו חשד מהותי כי יש כוונה לעשות במרתף שימוש כיחידת דיור נפרדת. תכנון המרתף אינו מלמד על כך. נציין כי עצם חלוקת המרתף לחדרים אינה אומרת כי ייעשה שם שימוש כיחידת דיור נפרדת. יחידת דיור נפרדת- יש בה סממנים נוספים, כמו שירותים, מקלחת, מטבח, וחלק מאלו אינם מפורטים בבקשה להיתר ואינם מתוכננים, ולכן איננו סבורים כי בענייננו קיים אותו חשד ממשי אשר יש בו כדי להוות נימוק לסירוב לבקשה להיתר. בניההיתר בניה