האפשרות להוצאת היתרי בניה לתחנת דלק

האפשרות להוצאת היתרי בניה לתחנת דלק

  1.      מושכלות היסוד של חוק התכנון והבניה הינם, כי השימוש המבוקש בבקשה להיתר חייב להיות תואם את השימוש או את הייעוד שקבע התכנון למגרש.
  2.      במקרה שבפנינו השימוש המבוקש הינו תחנת תדלוק, ואילו השימוש שנקבע למגרש הינו שימוש מסחרי (ולטענת העוררת אף מוגבל למסעדה בלבד).
  3.      לפיכך, השימוש לתחנת תדלוק אינו תואם את הייעוד שקבעו התכניות החלות על המגרש, ולכן באופן עקרוני, לא ניתן להוציא היתר לתחנת תדלוק על מגרש המיועד לייעוד מסחרי.
  4.      חשוב לציין, כי אף אם בעבר היה ספק האם ייעוד למסחר כולל גם ייעוד לתחנות תדלוק, הרי הנושא הובהר מפורשות בתמ"א 18, אשר קבעה מפורשות בסעיף 7.1:

"לא יינתן היתר ולא תוקם תחנת תדלוק אלא על פי תכנית המייעדת שטח לתחנת תדלוק והכוללת הוראות של תכנית מפורטת".
5.     עם זאת, לעקרון האמור לעיל נקבע חריג במסגרת תמ"א 18, כאשר זו אפשרה הוצאת היתר בניה לתחנות תדלוק גם ללא הכנת תכנית המשנה את הייעוד לתחנת תדלוק, וזאת בתנאים מסוימים.
6.     וכך קובע סעיף 8.4(א):
"(א) מקום שתכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, מייעדת מקרקעין לתעשייה או לשימוש משולב הכולל תעשייה, משרדים ומסחר, או לייעוד של חניון שאינו לתחבורה ציבורית בלבד ובלבד שהחניון האמור אינו באזור בנוי למגורים, רשאי מוסד תכנון להתיר הקמת תחנת תדלוק מכל דרגה, וזאת כשאין בתכנית כאמור מונה אחרת משתמעת לעניין הקמת תחנות תדלוק בתחומה."
7.     לפיכך, יש לבחון האם המגרש שבפנינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 8.4(א).
8.     בענייננו כאמור אין מחלוקת כי המגרש מיועד למסחר, ולכן באופן ישיר אינו נכלל בהגדרות סעיף 8.4(א).
9.     אולם, המשיבים טוענים, כי היות והמגרש ממוקם בלב אזור תעשיה, אזור המוגדר כאזור תעשיה בתכנית המתאר, ניתן לראות גם במגרש זה מגרש בו מתקיים: "...שימוש משולב הכולל תעשייה, משרדים ומסחר..."
10.     המשיבה 1 אף מפנה לשתי החלטות ועדת הערר מחוז דרום אשר תומכות לטענתה בפרשנות זו.
11.     איננו מקבלים את פרשנות המשיבים.
12.     לשונה של תמ"א 18 ברורה, וברורה היטב.
13.     רק במקרקעין המיועדים ל- "שימוש משולב" הכולל תעשיה, משרדים ומסחר ניתן להקים תחנת תדלוק. והדגש כמובן הינו על המילים: שימוש משולב.
14.     לפיכך, על מנת שניתן יהיה להקים תחנת תדלוק על מקרקעין מסוימים, יש צורך כי במקרקעין אלו עצמם יהיה מותר שימוש משולב של תעשיה, משרדים ומסחר.
15.     נותר רק לברר מה היא הגדרת "מקרקעין" אליהם מתייחס סעיף 8.4(א) דנא.
16.     לטעמנו, במונח "מקרקעין" הכוונה הינה למגרש מכוח תכנית, ולא ניתן להתייחס לכלל אזור התעשייה.
17.     המגרש הוא היחידה התכנונית הבסיסית עליה מושתת הליך הרישוי.
18.      לענין זה ר' ניתוח מפורט בערר (ירושלים) 324/08 דוד משה נ. הועדה המקומית מטה יהודה ואח' () וכן ערר (דרום) 13/09 פז חברה נפט בע"מ נ. הועדה המקומית אילת ואח' ().
19.     כמו כן, ר' ניתוח דומה של הגדרת "מקרקעין" בעניין תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בערר (חיפה) 9004/08 דוברובסקי ואח' נ. הועדה המקומית שומרון ().
20.     בנסיבות אלו כאשר לשון התכנית ברורה, לא ניתן לטעמנו לקבל פרשנות אשר אין לה כל עיגון בלשון התכנית, אף אם יש בה בכדי להתאים לתכלית של הגברת התחרות במשק הדלק, ונבאר:
21.     תכנית הינה דין ויש לפרשה כפי שמפרשים דין [ר' בג"צ 652/85 מרכז תל אביב חברה בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב ()].
22.     ההלכה הינה כי נקודת המוצא לפרשנות הדין הינה לשונו וכי אין לקבל פרשנות אשר אין לה עיגון בלשון החוק. ראה, למשל, דבריו הברורים של בית המשפט בענין עע"מ 2775/01 וינטר ואח' נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שרונים" ואח' ()
"נקודת המוצא לפרשנותו של חוק הינה לשון החוק, שכן אין לקבל פרשנות אשר לא ניתן למצוא לה אחיזה בלשון החוק (ראו א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה (תשנ"ב, כרך ב) (להלן: ברק, פרשנות החקיקה) 97). כאשר לשון החוק מאפשרת מספר פירושים, ייבחר מבין הפירושים השונים המשתמעים מלשון החוק, הפירוש אשר מגשים את תכלית דבר החקיקה."
23.     במקרה שלפנינו המגרש מיועד כול כולו למסחר ואין בו שמץ של תעשייה.
24.     העובדה, כי המגרש ממוקם בליבו של אזור תעשיה אינה הופך אותו למגרש בו קיים שימוש משולב לתעשייה.
25.     בנסיבות אלו, על אף שאנו מסכימים שיש לפרש את הוראות תמ"א 18 בהרחבה לאור מטרותיה, הרי לא ניתן מבחינה לשונית לעגן טענה כי מגרש המיועד למסחר בלבד נכלל בהגדרה של "שימוש משולב הכולל תעשייה משרדים ומסחר".
26.     החלטות ועדת הערר דרום אליה מפנה המשיבה 1 רק מחזקות מסקנתנו זו.
27.     בערר (דרום) 6034/02 מבואות נתיבות בע"מ נ. הועדה המקומית נתיבות (), אכן אושרה תחנת תדלוק במגרש המיועד למסחר בלבד.
28.     אולם, וזה העיקר לענייננו, ההחלטה נתנה טרם תיקון 4 לתמ"א 18, וכאשר התכנית הרלוונטית הייתה תיקון 2 לתמ"א 18. הסעיף הרלוונטי בתיקון 2 [סעיף 9.2 (א)] נוסח אז: "במקום שבתכנית מקומית ייועדו מקרקעין לתעשייה או לתעשייה משרדים ומסחר...".
29.     נוסח זה יכול היה (אולי) לסבול לשונית פרשנות כי ניתן להקים תחנת תדלוק במגרש המיועד למסחר בלבד.
30.     אולם, כאמור, סעיף זה תוקן בדיוק בנושא הרלוונטי לענייננו, כאשר בתיקון 4 לתמ"א 18 הוספו המילים ל - "שימוש משולב" מילים שלא היו קיימות בנוסח שעמד בפני ועדת הערר בעניין מבואות נתיבות בע"מ לעיל.
31.     במאמר מוסגר נעיר, כי לא מן הנמנע כי התיקון לסעיף בא במיוחד לאור ההחלטה בעניין מבואות נתיבות בע"מ ותוך רצון לשנותה.
32.     גם ההחלטה האחרת של ועדת הערר אליה מפנים המשיבים ערר (דרום) 6028/01 עץ ערמונים חברה להשקעות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה דימונה () אינה רלוונטית לענייננו, היות וגם היא מתייחסת למצב טרם אישור תיקון 4 לתמ"א 18. במאמר מוסגר נציין, כי גם הקביעה בהחלטה זו אינה יכולה לעמוד עוד לאור סעיף 8(ד) לתיקון 4 לתמ"א 18.
33.     חשוב לציין, כי המחוקק מבדיל היטב בין מקרקעין המיועדים למסחר לבין מקרקעין המיועדים לתעשייה או לשימוש משולב של תעשייה ושימושים נוספים.
34.     המחוקק אפשר שני מסלולים של הוצאת היתרי בנייה במקום שאינו מיועד בתכנית לתחנות תדלוק. המסלול הראשון, הינו מסלול התכנית, קרי אישור תכנית מפורטת להקמת תחנת תדלוק (סעיף 7 לתמ"א 18 וכן סעיף 62א'א(10) לחוק התכנון והבניה), והמסלול השני, הינו מסלול הרישוי (סעיף 8 לתמ"א 18).
35.     ההבחנה בין המסלולים מלמדת גם על המסקנה הנכונה בענייננו.
36.     המחוקק אפשר אישור של תחנת תדלוק בשורה של יעודים וזאת במסגרת תכנית מפורטת:
"(10) בכפוף להוראות סימן ח' שבפרק ג' - הקמת תחנת תדלוק באזורים המיועדים בתכנית לתעשיה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה;"
37.     כלומר, בהליך של הכנת תכנית מפורטת בסמכות ועדה מקומית ניתן לאשר תכנית לתחנת תדלוק גם במקרקעין המיועדים למסחר ולמסחר בלבד.
38.     אולם, כאמור, את מה שהתיר המחוקק לעשות במסגרת הכנת תכנית אסר לעשות בהליך של רישוי. לפיכך, קבלת פרשנות המשיבים, כי גם במגרש המיועד למסחר בלבד ניתן להוציא היתר לתחנת תדלוק מכוח סעיף 8.4(א) מייתרת למעשה את סעיף 62א'(א)10 וזאת בניגוד לכוונת המחוקק.
39.     אשר על כן אנו סבורים, כי לא ניתן להוציא היתר בניה לתחנת תדלוק על המגרש נשוא הערר. עם זאת, אין מניעה סטטוטורית כי תאושר תכנית מפורטת בסמכות ועדה מקומית לשינוי הייעוד לתחנת תדלוק.
40.     בשולי הדברים נציין, כי ליבנו עם המשיבה 2 אשר השקיעה רבות בקידום היתר בניה במגרשה ולבסוף מוצאת עצמה בפני שוקת שבורה לאור התנגדות של מתחרה עסקי, אך כאמור החוק הוא ברור וברור היטב.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון