הפחתת שיעור הריבית על היטל השבחה לחלופי חלופין טוענים העוררים כי הריבית בה חויבו הינה ריבית גבוהה יתר על המידה ואיננה משקפת נכון את מערכת האיזונים בין הצדדים. סעיף 15 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע, כי החל ממועד המימוש יישא חוב היטל ההשבחה הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980. ר' לעניין זה ולרציונאל לכך (תוך הבחנה בין התקופה עד המימוש בו ההיטל צמוד בלבד לבין התקופה לאחר המימוש כאשר ההיטל צובר הפרשי הצמדה וריבית פיגורים) את פסק הדין המנחה בענין ע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ נ. הועדה המקומית מרכז () (וכן הדיון הנוסף באותו העניין). עם זאת תיקון 84 אפשר לועדת הערר להפחית את שיעור ריבית הפיגורים, הן לגבי תקופת ההליכים והן בכלל. יש לזכור, כי ההפחתה של ריבית הפיגורים, בפרט לגבי כלל התקופה, הינה החריג, ויש לעשות כן רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד. לטעמנו לריבית הפיגורים תפקיד חשוב בשמירה על כללי חוק התכנון והבנייה וכן על השוויון בין האזרחים. ריבית הפיגורים מהווה למעשה את התמריץ הכלכלי היחיד לאזרח לדווח כי לא עמד בתנאי הפטור או כי עליו לשלם היטל השבחה. כך, בהעדר ריבית פיגורים, לא ידווח האזרח כי אינו מתגורר בדירה וכי עליו לשלם היטל השבחה, ביודעו כי במקרה הגרוע ביותר ישלם את היטל השבחה ללא ריבית פיגורים, ובמקרה הטוב (עבורו כמובן) יצליח להתחמק כליל מהתשלום. יש גם לזכור, כי דמי היטל ההשבחה היו כל הזמן בכיסו של האזרח אשר יכול היה להשתמש בהם לצרכיו. כך, במקרה שלנו, היה על העוררים לשלם את ההיטל עוד בשנת 1991, עם זאת החזיקו את הכסף אצלם כל אותם השנים. כמו כן, אי חיוב בריבית פיגורים גורם גם להפליה של האזרח ההגון אשר שילם את חובו במועד לעומת זה שבחר שלא לשלם את החוב, ויוצא מרוויח מכך. בענייננו כבר זכו העוררים להקלה משמעותית בכך שמועד המימוש נקבע עת עזבו את הדירה בשנת 1994 ולא עת קבלת ההיתר בשנת 1991. 12. בנסיבות אלו, איננו סבורים כי יש מקום להפחית את ריבית הפיגורים.היטל השבחהריבית