אי הרשעת נאשם


הימנעות מהרשעה

בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, (פ"ד נ(3) 682) פסק בית המשפט העליון בעמ' 683 כי:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני החוק".



בבואו לשקול את האפשרות של הימנעות מהרשעה, מצווה בית המשפט לשקול גם את הצורך בהרתעה אפקטיבית של עבריינים אחרים, ואת האינטרס הציבורי (ע"פ 2083/96 הנ"ל בענין כתב (פד"י נ"ב (3) 337, 341); ע"פ 2669/00 הנ"ל בענין פלוני; ע"פ (מחוזי ת"א) 1134/94 הנ"ל, וע"פ 1356/94 מדינת ישראל נ' ג'ורג' (לא פורסם).

בעבירות חמורות, חייב בית המשפט "להטביע חותם פליליות" על ידי הרשעת נאשם, שאם לא כן עלול הוא להעביר מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת" [ע"פ 419/92 מדינת ישראל נ' כהן, (פ"ד מז(3) 821, 835)].


המשנה לנשיא, כבוד השופט ש' לוין, פרט בהלכת כתב (ע"פ 2083/96 הנ"ל), קווים מנחים, שאינם ממצים, להימנעות מהרשעה, ככל שמדובר בהיבט השיקומי של הנאשם, ואלו הם:

א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם;
ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה;
ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;
ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;
ו) האם ביצוע העבירה על-ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה; האם הוא מתחרט עליה;
ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם;
ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם." (שם, בעמ' 334).



ברע"פ 2777/11 פלונית נגד מ'י מיום 13.10.12, דהיינו לאחר התיקון, בימ"ש שלום נמנע מהרשעה, ערעור למחוזי נתקבל אך בימש"ע שב וביטל ההרשעה וציין כי מדובר במקרה חריג ביותר המצדיק מתן רשות ערעור לאור שיקולי צדק ולכן למרות שלא עוררה שאלה עקרונית המצדיקה התערבות סברו כי יש לעשות כן משיקולי צדק.
באותו עניין לא היה מדובר בשיקולי שיקום אלא באישה מבוגרת שעברה נקי, וטרינרית במקצועה, שהודתה באי נקיטת אמצעי זהירות עם כלבה, שנשך ילדה. אך היא סובלת מסרטן מפושט שלא מגיב לטיפול ומצאו לכן לנכון להעדיף נסיבותיה האישיות על פני האינטרס הציבורי, תוך שציינו כי תחושת המוסר הפנימית אינה מאפשרת הרשעתה אך שאלמלא מצבה הבריאותי ייתכן ולא היה מגיע למסקנה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הרשעת נאשם

  2. הימנעות מהרשעה

  3. פעולה ללא הרשעה

  4. אי הרשעה בפלילים

  5. הרשעה בזריקת רימון

  6. "סיכוי סביר" להרשעה

  7. הרשעה בהחזקת הרואין

  8. סבירות הסיכוי להרשעה

  9. סיכויי הרשעה - פסיקה

  10. שיקולים להימנעות מהרשעה

  11. תקופת שלילה בהרשעה שנייה

  12. הרשעה בעבירת פיטום אווזים

  13. אי הרשעה בהמלצת שירות המבחן

  14. שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה

  15. סיכוי סביר להרשעה: ראיות לכאורה

  16. העלבת עובד ציבור - הימנעות מהרשעה

  17. הרשעה על סמך עד מדינה שהיה שותף לעבירה

  18. האם משפט פלילי ללא מתורגמן מהווה עילה לביטול הרשעה ?

  19. הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר 2 גורמים: (1) על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם (2) סוג העבירה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון