בקשה לפסילת שופט מחשש לחוסר אובייקטיביות 1. הבקשה שלפניי היא בקשה לפסלות שופט בהתאם לסעיף 77 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק"). בבקשה נאמר כי המבקשים הגישו בתיק בקשה למתן הוראות שעניינה עריכת חשבון ובדיקה על ידי מומחה חיצוני (בקשה 201). המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") הגישו בקשה לסילוק על הסף של בקשה זו והמבקשים הגישו תשובה. בבקשה לפסלות נאמר כי אחת מטענות המשיבים בבקשה לסילוק על הסף (סעיפים 1-5) היא כי בדיון ביום 24.8.10 בפני בית משפט זה, ניתן להם "הפטר גורף מכל טענה כלפיהם בגין מילוי תפקידם, הן בתיק ההסדר והן בתיק הפירוק..." לדברי המבקשים, טענה זו אינה נכונה ואין לה על מה לסמוך. המבקשים טענו כי הדיון מיום 24.8.10 נסב סביב הפער בין דרישות קבוצת בובליל לבין קובצת דיאמנט וכל מה שנאמר בהחלטה התייחס למחלוקת זו בלבד. לדברי המבקשים, כפי שנטען על ידם בתשובה לבקשה למחיקה על הסף, לא היה כל הפטר או ויתור ביחס לדרישות ותביעות המבקשים מהמשיבים, כפי שעולה מהבקשה למתן הוראות. המבקשים אף טענו בתשובה כי סעיף הפטר יכול לחול רק כאשר העובדות גלויות והמספרים אמיתיים וניתן דוח אמיתי. בעניין הנוכחי, לא ניתן דוח אמיתי ולא הוסברו ולא פורטו המספרים שבדוח. לכן, לא היתה כל הסכמה בדבר פטור ואם היתה הסכמה הרי שהיא ניתנה על בסיס טעות או הטעייה ואין היא הסכמה אמיתית. המבקשים התייחסו למחלוקות נוספות בין הצדדים באשר להפטר הנטען וכן טענו כי המחלוקות הן מהותיות. עוד טענו המבקשים כי עד היום לא ניתן דוח ראוי על ידי המשיבים וכי הדוח שהוגש אינו מהווה דוח מתאים והולם. לדברי המבקשים בבקשת הפסלות, על מנת שניתן יהיה להכריע במחלוקות בין הצדדים יש להידרש למהלכו של הדיון שהתקיים ביום 24.8.10 ולדברים שנאמרו בו, וייתכן כי יהא צורך בשמיעת עדים אשר נכחו בדיון. המבקשים הדגישו כי ההחלטה בדיון ניתנה לאחר הפסקה ולאחר שבית המשפט הציע לצדדים הצעה לסיום העניין. נאמר כי מטבע הדברים שהצעתו של בית המשפט לא פורטה בפרוטוקול אבל בוודאי יהא צורך להתייחס אליה לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים. המבקשים טענו כי מאחר וטענת המשיבים נוגעת, בין היתר, לניסוחה ופרשנותה של ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט בדיון מיום 24.8.10 - לא יהא זה מן הראוי כי בית משפט אשר נתן את ההחלטה הוא אשר ינקוט עמדה ביחס לדברים אשר הוחלפו בין הצדדים במהלך הדיון, ויביע דעתו באשר לניסוח ההחלטה ופרשנותה. מלאכה זו, לדברי המבקשים, יש להותיר בידי מותב שלא נתן את ההחלטה. קיים חשש כי המותב, חרף מקצועיותו ומומחיותו, לא יוכל להתעלם מזיכרונו או מאי זכרונו ביחס למהלכו של הדיון, ולא יוכל להתעלם מתחושות סובייקטיביות הנוגעות למהלך הדיון. החשש הממשי למשוא פנים בעניין זה אינו נוגע, כך נאמר בבקשה, דווקא למבקשים אלא הוא קיים לכאורה גם כלפי המשיבים. מאחר והמשיבים טוענים כי דוחות ניתנו והם הוכשרו על ידי בית משפט בהליכים שונים, קיימת מחלוקת אמיתית ומהותית לגבי החלטות בית המשפט הנכבד באשר לדוחות שניתנו ודיותם. קיימת מחלוקת רצינית לגבי השאלה בדבר תשלומים לבנק דיסקונט והאם אלה נכללו במסגרת ההסדר. גם בעניינים אלה נטען על ידי המשיבים כי הדבר הובא בפני בית משפט וכי בית משפט אישר בצורה זו או אחרת את החלטות המשיבים, אולם לטענת המבקשים לא היו דברים מעולם. תקינות ההליך המשפטי והצורך בהכרעה אובייקטיבית ככל שניתן במחלוקות אלו בין הצדדים, הנוגעות לשאלת קיומו או אי קיומו של הפטר, מחייבות את המסקנה כי ראוי שמותב אחר ידון במחלוקות אלה ויקבל החלטה. המבקשים טענו כי החשש לפי סעיף 77 א (א) לחוק הינו חשש ממשי. הבחינה האובייקטיבית של החשש למשוא פנים אינה הבחינה היחידה לה נדרש בית המשפט. על בית המשפט להביא בחשבון את מראית פני הצדק. עוד נאמר, בין היתר, כי הכרעתו של מותב זה במחלוקת הנוגעת לניסוחה ופרשנותה של ההחלטה אשר ניתנה על ידו, מטיבה וטבעה שהיא נגועה בחוסר אובייקטיביות. גם אם המותב יפעל באופן אובייקטיבי ברור שכל החלטה תראה על ידי מי מהצדדים כמי שניתנה בחוסר אובייקטיבית, אשר מושפעת מן העובדה כי מותב זה ניסח את ההחלטה שבמחלוקת ונתן את ההחלטות בעניינים האחרים השנויים במחלוקת . עצם קיומה של המחלוקת ביחס לתוצאות הדיון אשר התקיים ביום 24.8.10 מחייבת את המסקנה כי יש להביא בכלל השיקולים את מראית פני הצדק. כמו כן נטען כי ראוי שמותב אחר ידון בתיק מכאן ואילך ולא יגרם נזק לא למערכת ולא למשיבים. עוד נאמר כי יש להקביל את הבקשה למתן הוראות לתביעה לפסק דין הצהרתי בדבר פרשנות החלטה או תביעה לביטול החלטה. לכן, מקובל וראוי הוא כי מותב אחר ישמע את התביעה. בקשתי את תגובת המשיבים ביניהם נמנה גם הכנ"ר. בשלב ראשון הוגשה תגובת המשיבים בלבד. תגובתו של הכנ"ר התבקשה פעם נוספת לאחר שהוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים. עד היום טרם הוגשה עמדת הכנ"ר וההחלטה ניתנת ללא עמדה זו. 2. בתגובתם של המשיבים נאמר כי מדובר בבקשה לפסלות שופט הדן בתיק זה למעלה מ- 10 שנים, כאשר העילה היא שהמותב מכיר את התיק ואין זה ראוי שישב וידון בנושאים הצצים חדשות לבקרים בבקשותיו של המבקש 1 (להלן: "דיאמנט"). דין הבקשה להידחות לא רק משום שאין בה שמץ של עילה אמיתית, אלא משום שיש בה שימוש פסול בהליכי בית משפט בניסיון תקיפה נוסף את החלטת בית המשפט. הבקשה הוגשה בתיק הסדר הנושים ולא בתיק הפירוק של שיכון אזרחי בע"מ. המשיבים ציינו כי הבקשה לא נתמכת בתצהיר, למרות שהיא עוסקת בנושאים עובדתיים. המבקשים חולקים על החלטות ועל מה שנאמר בהן ומעלים טענות עובדתיות לרוב וגם מעידים כי קיימות בין הצדדים מחלוקות עובדתיות מהותיות. טרוניית המבקשים מופנית למעשה נגד פרוטוקול הדיון מיום 24.8.10 ולשם כך נדרשות לטענתם הבאת עדויות. טרוניה זו היה עליהם להביא בפני בית משפט מבעוד מועד בבקשה לתיקון פרוטוקול. המבקשים לא עשו כן מהטעם הפשוט כי ההפטר שירת אז את מטרותיו של דיאמנט, ואפשר לו להשתחרר ממחויבויותיו לשיכון אזרחי ולהשתחרר לימים מהליכי הפירוק. די באי תמיכת הבקשה בתצהיר כדי להביא לדחייתה על הסף. עוד נאמר על ידי המשיבים כי בבקשה חוזרים המבקשים שוב ושוב על הטענה כאילו לא הוגשו על ידי המשיבים דוחות מתאימים כמתחייב מתפקידם. זאת למרות קביעתם המפורשת של הכנ"ר ובית משפט כי דוחות כאלה הוגשו. על החלטות בית המשפט בבקשות 92 ו- 94 תלוי ועומד ערעור בפני בית המשפט העליון, לאחר ששתי בקשות לעיכוב ביצוע נדחו הן על ידי בית משפט זה והן על ידי בית המשפט העליון. מדובר בניסיון נוסף לתקוף את נושא הגשת הדוחות לאחר שניסיונות קודמים כשלו. דיני ההשתק קובעים כי על המבקשים לבחור את הדרך בה הם רוצים. מדובר אם כן בכפל הליכים. באשר לעילת הפסלות - נאמר כי לא נמצא ולו תקדים אחד בו נפסל שופט מהטעמים המנויים בבקשה הנוכחית. הקביעה הנורמטיבית סוכמה על ידי כב' הנשיא (כתוארו אז) שמגר במאמרו "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" ספר גבורות לשמעון אגרנט 87. המבחן לבדיקת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים הוא מבחן אובייקטיבי. המשיבים טענו כי חזרו וקראו את הבקשה ולא מצאו חשש אובייקטיבי למשוא פנים מאת השופט היושב לדין. נמצא ניסיון של המבקשים להתחמק מהיושב בתיק המכיר את מאות ההליכים שהתקיימו בו בעשר השנים האחרונות, והוא זה שמכיר היטב את הסוגיה העומדת לדיון. הרצון להעביר את הדיון למותב אחר מהווה למעשה ניסיון לערער על החלטות מותב זה, שעה שבפני בית המשפט העליון מתנהל ערעור על החלטות אלה. שאלת קיום דיון בפני אותו מותב אשר דן בהליכים קודמים התעוררה חדשות לבקרים. נקבע כי מקום ששופט דן בתיק ואף הכריע בו הכרעות אינה מהווה עילה לפסילתו. כך למשל, דיון של שופט בסעדים זמניים ואפילו בהליכים פלילים קודמים אינה עילה לפסילה. גם אם תיק חוזר לשופט לאחר מתן פסק דין אין מניעה כי ידון בתיק ואין בעובדה זו כשלעצמה כדי ליצור חשש למשוא פנים. עוד נאמר כי אין מקום לטענת המבקשים על פיה מדובר בפרשנות החלטת בית המשפט. ההחלטה מדברת בעד עצמה ומותב חדש לא יפרש אותה כפי שלא תעשה ערכאת ערעור. המבקשים מבקשים למעשה החלטה שונה מזו שהתקבלה. 3. בתשובת המבקשים נטען כי התגובה אינה מפתיעה וכי המשיבים יינקטו בכל הליך כדי למנוע בירור של הבקשה למתן הוראות. הוגשה בקשה למתן הוראות ואין לצורך הדיון בה כל חשיבות להיכרותו של המותב את התיק, בפרט כאשר בית המשפט התבקש להורות על עריכת חשבון וביצוע בדיקה על ידי מומחה חיצוני. לא מדובר בהכרות אישית ואין חשיבות להכרות המותב את הנפשות הפועלות. הבקשה למתן הוראות עוסקת בעריכת חשבון סופי על בסיס נתונים מספריים ולא על בסיס מהימנות עדים. הבקשה לפסלות הוגשה לנוכח בקשת המשיבים, לפיה יש לדחות את הבקשה למתן הוראות על הסף בשל קיומו של הפטר - טענה ששנויה במחלוקת מהותיות. המשיבים יכלו להימנע מהעיסוק בשאלת הפסלות לו היו מסכימים לבירור הבקשה לגופה ומקדמים בה את הדיון גם לאור מצבו הבריאותי הקשה מאוד של המבקש 1. הטענה ביחס להפטר והמחלוקת שקיימת לא מאפשרת כי המותב הנוכחי ידון עוד בתיק. באשר לתצהיר - כדי לייתר את הדיון צורף תצהיר תמיכה לתשובה. מהותה של המחלוקת היא ביחס לפרשנות ההחלטה מיום 24.8.10 ולהחלטות נוספות ומחלוקת זו היא משפטית פרשנית באופן מובהק. באשר לכפל ההליכים - אין רלוונטיות לטענות אלה בעניין בקשת פסלות. באשר לעילת הפסלות - אין מקום לטענה כי המבקשים מנסים להתחמק מהיושב בדין. המשיבים שכחו כי הם אלה שמבקשים למנוע דיון ענייני ולכן הוגשה על ידם בקשה לסילוק על הסף בטענה מופרכת בדבר קיומו של פטור. העובדה כי המותב מכיר את התיק ואת הסוגיה היא המחייבת את הפסלות. הדרך הראויה היא כי ההכרעה ביחס למחלוקת של פרשנות ההחלטה תעשה על ידי מותב אחר, אשר לא יושפע מזיכרונו או אי זיכרונו של הדיון שהתקיים ביום 24.8.10. המילה הפטר לא נזכרת בהחלטה וההחלטה מתייחסת לעבר ולא לטענה שתעלה בעתיד. לכן, אין מקום לטענה בדבר מתן הפטר. 4. בקשת הפסלות נסובה כאמור סביב החלטה אשר ניתנה בדיון שהתקיים ביום 24.8.10. כדי להתייחס להחלטה זו ולהקשר בו היפנו אליה המשיבים, יש להתייחס בקצרה לבקשה למתן הוראות אשר הוגשה על ידי המבקשים - ולתגובה בה נעשתה הפנייה להחלטה זו. המבקשים יוסף דיאמנט ושיכון אזרחי בע"מ (להלן בהתאמה: "דיאמנט" ו"שיכון אזרחי") הגישו בקשה למתן הוראות לעריכת חשבון וביצוע בדיקה על ידי מומחה חיצוני. המבקשים התייחסו להסכם מיום 29.6.00 אשר נערך בין המבקשים לבין המשיב 1 בתפקידו כמפרק זמני של חברת דיור לעולה בע"מ (להלן" "דיור לעולה") לבין חברת מ. מגן אינטרנשיונל חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "המשקיע"). הסכם זה נערך במסגרת הסדר נושים בעניינה של דיור לעולה. להסדר הנושים ולהליכי הפירוק של שיכון אזרחי בתיק פש"ר 1491/00 התייחסתי באין ספור החלטות בשני התיקים ואין צורך לחזור ולפרט בעניין זה. טענתם של המבקשים במסגרת הבקשה הנוכחית היא כי על המשיבים להשיב למבקשים סך של כ- 9 מיליון ₪ לאור הוראות ההסכם והסדר הנושים. המבקשים טענו במסגרת הבקשה למתן הוראות כי נמנעים מהם במכוון החשבונות הסופיים והמסמכים התומכים בסכומים שנגבו ושולמו. עד עתה לא מסרו המשיבים דוח ממצה ומפורט בגין מימוש נכס מקרקעין שהיה שייך לשיכון אזרחי, לגביו מונו המשיבים ככונסי נכסים במסגרת הסדר הנושים בתיק פש"ר 1011/00. בבקשה, בתמצית, התבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור נתונים, פרטים ומסמכים ביחס לסכומים המגיעים למבקשים; עריכת תחשיב סופי לנתונים; מינוי בודק חיצוני והשבת העודף במידה וקיים. בבקשה לדחייה על הסף שהגישו המשיבים בתגובה לבקשה לעיל, נמנו כשבע טענות מקדמיות המהוות בסיס לדחייה. הטענה הראשונה היא דבר קיומו של סעיף הפטר, לפיו פטורים המשיבים מכל טענה כלפיהם בגין ביצוע תפקידם אשר קיבל תוקף של החלטת בית משפט מיום 24.8.10 - שהיא למעשה החלטה אשר סגרה "הן את תיק הסדר הנושים והן את תיק הפירוק". באשר לסעיף הפטור - נטען כי במסגרת הסכמה אליה הגיעו כל הצדדים שאושרה בהחלטת בית משפט זה ביום 24.8.10, ויתרו המשיבים לדיאמנט על יתרת חובו בסך של 2.7 מיליון ₪ לקופת ההסדר של דיור לעולה. למשיבים ניתן הפטר גורף מכל טענה כלפיהם בגין מילוי תפקידם הן בתיק ההסדר והן בתיק הפירוק. לא מדובר בהפטר של מה בכך אלא שהוא ניתן בהסכמת דיאמנט ובתמורה למחילה על יתרת חובו בסך של 2.7 מיליון ₪. ההפטר מהווה מעשה בית דין חלוט המקים השתק ומניעות מלהעלות כל טענה כלפי המבקשים בגין ביצוע תפקידם בתיקי ההסדר והפירוק, ובכלל זה לבצע התחשבנות על מנת להשיב למשיבים כספים. 6. השאלה המתעוררת במקרה של בקשת פסלות היא האם קיים חשש אובייקטיבי למשוא פנים של בית המשפט. חשש אשר איננו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא אינו מקים עילת פסלות. ראה לעניין זה ע"א 8466/12 קנט השקעות בע"מ נ' הקרן לירושלים והאסמכתאות המופיעות שם. בע"פ 473/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל נידון ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי המתנהל נגד המערער. המערער שם טען כי בית המשפט, באותו מותב, כבר גזר את דינו פעמיים ולכן הביע אי נוחות מכך שאותו מותב ידון בעניינו בשנית. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות מן הנימוק כי איננו זוכר את המערער. בקשה לעיון חוזר בעניין זה נדחתה. בערעור נטען כי מאחר ובית המשפט גזר את דינו פעמיים ונחשף לעברו הפלילי קיים חשש ממשי למשוא פנים, ולחלופין כי טעמים של מראית פני הצדק מחייבים את החלפת המותב. בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להידחות "כבר נקבע בפסקתנו פעמים רבות, כי חשיפת בית משפט להרשעות קודמות של בית המשפט, ואף העובדה כי בית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. רק חשש ממשי - בראייה אובייקטיבית - למשוא פנים, במובן זה שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון באופן הוגן בעניין המובא לפניו, מקים עילה לפסלות שופט..." בע"א 2641/13 רחל סופר נ' ארז איתן עו"ד הועלתה, בין היתר, טענה כי היה על השופטת לפסול עצמה מלדון בבקשה לפי ביזיון בית המשפט בשל כך שדנה בתיק פשיטת הרגל של המערערת וגיבשה נגדה דעה. ביתה משפט העליון דחה טענה זו וקבע "לא נמצא בעבר פסול מעצם הדיון של שופט בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט בעקבות החלטה שנתן, ובדין נדחה ערעור פסלות שהוגש בעניין... אף קיים יתרון דיוני ומעשי בכך שדווקא השופט שהחלטתו בוזתה לכאורה ישב בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שכן הוא מכיר את פרטי התיק והחלטתו ויקל עליו לקבוע אם בוזתה או לא". מהחלטות אלה עולה במפורש כי אין כל מקום לטענת המבקשים על פיה העובדה כי המותב מכיר את התיק ואת הסוגיה העומדת לדיון - דווקא היא מחייבת את הפסלות. אין גם מקום לטענה כי התייחסותו של בית המשפט לפרשנות וניסוח ההחלטה מקימה לא רק חשש ממשי למשוא פנים אלא שהיא פוגעת במראית פני הצדק. אינני סבורה, גם לאחר שעיינתי מספר פעמים בבקשה שלפניי, כי המבקשים הצביעו על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי למשוא פנים. הבסיס לבקשת הפסלות הוא, כאמור, תגובת המשיבים לבקשה שהגישו המבקשים בה קיימת התייחסות להחלטה שניתנה במעמד הדיון מיום 24.8.10. בדיון זה נכחו מספר רב של צדדים לרבות דיאמנט ובא כוחו דאז וכן ב"כ הכנ"ר. ההחלטה ניתנה במסגרת דיון במספר בקשות אשר הוגשו על ידי הצדדים השונים. ככל שיש צורך בפרשנות כלשהי להחלטה זו על מנת לקבל החלטה בטענת המשיבים 1 ו- 2 בעניין פטור שניתן להם, ייעשה הדבר על יסוד הבקשות הרלוונטיות אשר נידונו במהלך אותו דיון והיוו בסיס למתן ההחלטה, בהסכמה. אף אם אין יתרון מיוחד בבירור השאלות שבמחלוקת על ידי מותב זה, אשר לגופו של עניין אינו זוכר במדויק את מה שהוצע על ידו לצדדים לפני שנכתבה ההחלטה, אין כל חשש אובייקטיבי למשוא פנים. כל בירור שיידרש הינו במהלך העניינים השוטף של הדיון בתיק זה, המתנהל כבר 10 שנים וכולל למעלה מ- 200 בקשות, כאשר חלק ניכר מהן נידון בפניי וניתנו בהן החלטות לגופן. אין גם ממש בטענה על פיה תהיה פגיעה במראית פני הצדק וזאת לפי הקביעות של בית המשפט העליון באסמכתאות אשר הובאו לעיל. הבקשה נדחית. שופטיםפסלות שופט