עקרון הסעד החלופי

עקרון הסעד החלופי ככלל, במשפט המנהלי, ועל אף הסמכויות הרחבות שהוקנו לבית המשפט לעניינים מנהליים, עקרון הסעד החלופי הוא עיקרון שמנחה את בית המשפט לענייניים מנהליים מכוח העקרונות הכלליים של ההליך המנהלי, כפי שהותוו על ידי בג"ץ. ראו את דבריו של השופט ברק (כתוארו דאז) בבג"ץ 991/91 דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, מה(5) 50 (1991) (להלן - "עניין פסטרנק"): "על-פי עקרון הסעד החלופי, ישקול בית המשפט הגבוה לצדק אם להעניק צו מהצווים שהוא מוסמך להעניק, מקום שעומד לעותר סעד חלופי. סעד חלופי זה יכול שיהא במסגרת אחת מרשויות הרשות המבצעת, כגון רשות גבוהה יותר, ועדת ערר וכיוצא בהן רשויות שלטון, הפועלות - מבחינה ארגונית - במסגרת הרשות המבצעת עצמה. סעד חלופי זה יכול שיהא בסמכות בית-משפט הפועל במסגרת הארגונית של הרשות השופטת עצמה." הלכה זו נפסקה עוד בטרם הקמתו של בית משפט לעניינים מנהליים.עקרונות משפטיים