הסתמכות אזרח על מצג שווא רשלני של רשות (תביעת פיצויים)

הסתמכות אזרח על מצג שווא רשלני של רשות (תביעת פיצויים) בהקשר זה נפנה לע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון פ"ד נא(1) 68 (1997), המהווה את פסק הדין המנחה בכל הנוגע לחובת הרשות לפצות את האזרח המסתמך על מצג שווא רשלני מצדה, וכך סוכמה ההלכה של פסק דין זה: "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום שהיה בו אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה. הפיצוי לא נועד להגשים ציפיות של הניזוק שלא הוגשמו בעקבות מעשה העוולה. מנקודת מבטם של האינטרסים המוגנים על-ידי דיני החיובים השונים - אינטרס ההשבה, אינטרס ההסתמכות ואינטרס הקיום - משקף כלל זה הגנה על אינטרס ההסתמכות של הניזוק. מטרתם של הפיצויים בדיני הנזיקין היא, ברגיל, לפצות את הנפגע על נזקו הממשי. אמת-המידה, המגוננת על אינטרס ההסתמכות, מבטיחה השגת תכלית זו. חריגה מאמת-מידה זו תעמיד את הניזוק במצב טוב יותר בעקבות ביצוע העוולה מאשר היה בו אלמלא בוצעה. בכך, יהיה כדי להעשיר את הניזוק. תוצאה זו חורגת ממטרת דיני הנזיקין של פיצוי הקרבן. יש בה גם יסוד של ענישה של המעוול. בהיעדר שיקולים מיוחדים, אין לכך מקום בדיני הנזיקין. בנסיבות מסוימות, ניתן להצדיק את אימוצה של גישה מחמירה יותר, הגורסת פיצוי גבוה מזה הנדרש כדי להעמיד את הניזוק במקום בו היה אלמלא נעשה מצג השווא. כך, למשל, קיימת גישה שעל-פיה יש לחייב את מי שפעל בתרמית בפיצוי אשר יעמיד את הניזוק במצב שבו היה לו היה המצג נכון. ביסוד גישה זו עומדים שיקולי מדיניות, אשר במרכזם השאיפה להפוך מעשי מרמה לבלתי-משתלמים. גישה זו מעוגנת בהבחנה בין הפרת חובת אמון לבין הפרת חובת זהירות. ההבחנה בין אינטרס הציפיות לבין אינטרס ההסתמכות אינה תמיד חדה וחלקה. כך, למשל, מכיר הדין בכך שאינטרס ההסתמכות כולל את זכותו של נפגע לפיצוי על הפסדים שנגרמו לו עקב כך שנמנע מלהתקשר בעסקה חלופית בשל מצג השווא הרשלני. הפיצוי האמור על אבדן הזדמנות קרוב להעניק לנפגע, למעשה, את טובת ההנאה אותה ציפה לקבל על יסוד המצג הכוזב אשר הוצג בפניו. מבחינת היקפו ומהותו, דומה פיצוי זה לעתים קרובות לפיצוי חוזי. במקרים כאלה, מטשטשת ההבחנה בין אמת-המידה הנזיקית לבין אמת-המידה החוזית. לאור האמור, אמת-המידה לפיצויים של המערערים היא פיצוי בגין נזקי ההסתמכות שהוסבו להם. נזקים אלה כוללים, בראש ובראשונה, את ההפרש בין המחיר ששולם על-ידי המערערים לבין שווייה של החלקה שקיבלו".פיצוייםמצג שווא רשלנימצג שוואהסתמכות