היתר המצאה מחוץ לתחום יינתן מקום בו המבקש הוכיח כי מתקיימת אחת העילות המנויות בתקנה 500 לתקנות, וכי מדובר ב"תביעה ראויה לטיעון" שפורשה בפסיקה כדרישה לרמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, דהיינו כי די באמור בתצהירים כדי לבסס עילת תביעה לכאורה [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11) (להלן: "גורן"), בעמ' 450]. 13. כאמור, היתר המצאה מחוץ לתחום מותנה גם בקיומה של אחת החלופות שבתקנה 500 לתקנות, הכוללת רשימה סגורה של עילות המצדיקות מתן היתר המצאה מחוץ לתחום. וזו לשון התקנה: "רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: ... (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; ... (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; ... (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. יצוין, כי גם כאשר מתקיים אחד התנאים שבתקנה 500, וכאשר סבור בית המשפט כי קיימת עילת תביעה, מצוי בידי בית המשפט שיקול דעת האם לאשר את ההמצאה מחוץ לתחום, כאשר אחד השיקולים הנוספים שיש לבחון הוא אם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות. זאת ועוד, הלכה היא כי על בית המשפט לנקוט בזהירות בעת מתן היתר המצאה מחוץ לתחום, כאשר כל ספק פועל לטובת תושב החוץ (גורן, בעמ' 449-450). 14. כוונת המחוקק הייתה לאפשר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לנתבע שהעובדות המופיעות בתביעה ובתצהיר התובע התומך בבקשה, מלמדות כי מדובר בטענות שלכאורה ראויות להידון, ואין מקום לכאורה לדחותן על הסף.היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומי