השתהות בהגשת תביעה

השתהות בהגשת תביעה

לגבי התנאים להחלת השיהוי נקבע בעניין תלמוד תורה לעיל כי:

"השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו המשפטי. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע - שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. [...] לצורך טענת השיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי [12], בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (להלן - פרשת ליברמן [13]), בעמ' 755-756). הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטלים על הטוען לכך, קרי הנתבע"

ובמקום אחר:

"השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הינה זכותו של המתדיין, והיא עשויה לעתים לשמש אמצעי חשוב בדרך לפתרון המחלוקת מחוץ לערכאות, לפיכך קיימת דרישה לקיום מצג ברור מצד התובע על אודות ויתור או מחילה מצדו על זכות התביעה הנתונה לו. דרישה זו מתיישבת עם הצורך להימנע מהטלת מגבלות דרקוניות על התובע הפונה לבית-המשפט בתוך תקופת ההתיישנות, והיא הולמת את המדיניות המשפטית המבקשת לעודד משא ומתן בין הצדדים להשגת פתרון לסכסוך מחוץ לפתחו של בית המשפט [...] טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על-ידי הטוען לה. [...] התנאי בדבר שינוי מצב לרעה של הנתבע אחוז ושלוב בדרישה כי שינוי כאמור ינבע מהתנהגותו הבלתי ראויה של התובע. אין הרי שינוי מצב לרעה של נתבע בשל שינוי בנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בתובע, כהרי שינוי הנובע מהתנהגות התובע. מכאן, כי סילוק תביעה בטענת שיהוי ייתכן, דרך כלל, מקום שחוסר תום-ליבו של התובע או מצג ממשי של ויתור או מחילה מצדו על זכותו הם אשר הניעו את הנתבע למעשה או למחדל אשר הביאו שינוי במצב לרעה"

לגבי מתחם שיקול הדעת שיש לבית המשפט בקבלת טענת השיהוי נקבע כי:
"טענת התיישנות תביעה מכוח הדין מקורה בהסדר סטטוטורי קשיח, אשר בהתקיים תנאיו אין היא מותירה שיקול-דעת לבית-המשפט אם להיענות לה או לדחותה. לא כך בטענת שיהוי. מקורו של השיהוי בדיני היושר, ונהגו להחילו בעניינים שנתבקש בהם סעד מן היושר [...] רק מאוחר יותר הוחל השיהוי בתביעות לסעד מן הדין [...]. מקורו ההיסטורי של מוסד השיהוי ועובדת היותו חריג להסדר ההתיישנות מכוח הדין מותירים לבית-המשפט שיקול-דעת להעריך באילו נסיבות יחילו ומתי יימנע מכך. במסגרת זו נשקלים, על דרך האיזון, מכלול שיקולים שעיקרם האינטרסים ההדדיים של בעלי-הדין ומאזן הנזקים ביניהם. כן נשקלים מהות התביעה והסעד המבוקש שאותם מבקשים לדחות מחמת שיהוי. ככל שמדובר בתביעת זכות בעלת משקל רב יותר, כך יירתע בית-המשפט מחסימתה בטענת שיהוי."



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגשת רשימון כוזב

  2. הגשת תביעה חלקית

  3. אי הגשת הצהרת הון

  4. השתהות בהגשת תביעה

  5. הגשת תביעה קנטרנית

  6. אי הגשת תיק מוצגים

  7. השתהות בהגשת תביעה

  8. הגשת כתבי בי דין בפקס

  9. התראה לפני הגשת תביעה

  10. הגשת תביעה חסרת כל בסיס

  11. פורמט הגשת עדות מומחה של מודד

  12. התנכלות לעובד עקב הגשת תלונה

  13. נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

  14. הגשת תביעה לאחר חתימה על כתב ויתור

  15. התייצבות בלשכת התעסוקה לאחר הגשת תביעה

  16. אי הגשת תגובה בכתב לדו''ח הכונס הרשמי

  17. האם אפשר לקבל פיצויים על הגשת תביעת סרק ?

  18. הגשת תמלילים של נחקרים ללא עדותם בבית המשפט

  19. ערעור על החלטה שלא נקבע במסגרתה "מועד" להגשתו

  20. איחור בהגשת ערעור על פסק דין של המפקח על המקרקעין

  21. האם תאונה של בעל דין יכולה להאריך מועד להגשת ערעור ?

  22. טען כי הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה כי אינו מיוצג ע"י עו"ד

  23. תקנה 466 - הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון