הגדרת "יחסי עובד מעביד" בדיני מיסים בע"א 5378/90 הנ"ל נמנע בית המשפט מלקבוע כי לצורך דיני המס יש לקבוע מבחנים עצמאיים להגדרת יחסי עובד מעביד. בית המשפט ציין כי "טעמים חזקים עומדים ביסוד הגישה הפרשנית שלפיה יש להיעזר בפירוש שניתן למונחים במשפט הכללי אף לצורך דיני המס" (שם, פסקה 9). עם זאת בית המשפט לא שלל את הגישה לפיה לעיתים יהיה מקום לסטות ממבחנים אלו ולהתאימם לתכליות דיני המס. בדין הכללי מקובל לבחון את קיומם של יחסי עובד ומעביד על פי מספר מבחנים, כמו מבחן ההשתלבות ומבחן השליטה והפיקוח. לצד אלו בוחנים קיומם של הסכמי עבודה, דרישה כי הפעילות של מי שמוגדר כעובד תתרום למעסיקו, אופן ביצוע התשלומים ועוד (ראו למשל בג"צ 1898/06 משרד הפנים נ' בית הדין הארצי לעבודה (24/3/08); וכן בג"צ 640/11 צוברי נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (8/8/12)). דומה שמעבר למבחנים הספציפיים, יש צורך גם במבט כולל והפעלת ניסיון חיים ושכל ישר. דומה, כי מי שאינו מבצע כל פעולה למען המעסיק, או שמבצע פעולות בודדות על פני תקופה ארוכה, מי שפעילותו אינה משתלבת באופן ממשי בפעילות, מי שכלל אינו נמצא במקום העבודה או שאינו נמצא בקשר רצוף עם מקום העבודה, ומי שאינו מקדיש זמן סביר למקום העבודה (סביר ביחס לתפקידו) - לא ייחשב כעובד. דיני המסיחסי עובד מעבידהגדרות משפטיותמיסים