ניכוי כספי קרן פנסיה מפיצויים בגין מוות בתאונת דרכים

ניכוי כספי קרן פנסיה מפיצויים בגין מוות בתאונת דרכים

בהליך זה מתעוררת שאלת סיווגם של תשלומים ששולמו לתובעים על ידי קרן הפנסיה, ככספי פנסיה או ירושה, לצורך ניכויים מתוך סכום הפיצויים המגיע לתובעים.

1. התובעים הינם אלמנתו וילדיו של המנוח להלן: "המנוח"), אשר מצא את מותו ביום 05.06.08 בתאונת דרכים, בה נפגעו גם אשתו ובנו, תובע מס' 5. התובעים הגישו תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעים 2 ו- 5 בתאונה וכן בגין הנזקים שנגרמו להם כתלויים ויורשי המנוח.

אין מחלוקת באשר לחובת המשיבה לפצות את התובעים מכוח החוק והמחלוקת נוגעת לשיעור הפיצויים בלבד.

2. עיקר רכיבי הנזק הוסכמו בין הצדדים במסגרת הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי וסומן פש/1 (להלן: "הסכם הפשרה"). הצדדים לא הגיעו להסכמה בנוגע לשאלת ניכויים של תשלומים מקרן הפנסיה מתוך סכום הפיצויים. עקב כך סוכם כי יעוכב סכום של 644,000 ₪ (להלן: "סכום הצבירה"), שהינו שווי כספי הצבירה שזכאים התובעים לקבל מקרן הפנסיה "מבטחים" (להלן: "הקרן"), בעקבות פטירת המנוח, וזאת עד להכרעה במחלוקת.

הרקע העובדתי

3. המנוח, יליד 21.01.51, היה בן 57 במותו. המנוח הותיר אחריו אלמנה, התובעת 2, ילידת 1953 וילדיהם של בני הזוג - התובעים 3 -6.
4. אין מחלוקת כי המנוח הועסק בעבר בקמ"ג. בינואר 2006 פרש המנוח מעבודתו בפרישה מוקדמת וקיבל, מאותו מועד, פנסיה מוקדמת ממעסיקתו, ששולמה באמצעות הקרן.
אין חולק גם כי המנוח היה מבוטח בפנסיית יסוד בלבד, לכן אין שאריו זכאים לפנסיית שארים, אלא לקבלת כספי הצבירה בלבד, שהם העומדים בבסיס המחלוקת.

טענות התובעים

5. לטענת ב"כ התובעים, הכספים שבמחלוקת אינם ברי ניכוי מעצם טיבם וטבעם.
ב"כ התובעים מבקש לקבוע כי כספי הצבירה אינם כספי פנסיה אלא כספי ירושה, שאין לנכותם מהפיצויים, זאת בהתבסס על קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 3535/09 אסתר שוקרון נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "עניין שוקרון").

לעמדת התובעים, מדובר בכספי ירושה, שאמנם צמחו לעיזבון עקב מותו של המנוח, אך אלמלא התאונה לא היו היורשים זכאים לרשת את כספי הפדיון. לשיטתם, אם התאונה לא היתה מתרחשת אזי המנוח היה זוכה לקצבת זקנה, שהייתה מכלה את ערכי הפדיון והצבירה שבקרן. המנוח היה מבוטח בפנסיית יסוד, לפיכך, עם לכתו לעולמו טרם מועד הזכאות לקצבה, אין שאריו זכאים לקצבה חודשית, אלא לפדיון כספי הצבירה, בהתאם לסעיף 49(ה) לתקנון קרן הפנסיה, זאת על ידי קבלת סכום חד פעמי מהקרן שיחושב על פי נוסחת ערכי הפדיון, כאמור בנספח ז' לתקנון.

6. טענה נוספת בפי ב"כ התובעים היא כי מאחר ואין בכוונת קרן הפנסיה "מבטחים" להגיש תביעת שיבוב כנגד המבטחת, אזי אין בקבלת הכספים ע"י התובעים כדי לגרוע מהמבטחת דבר. הובאה גם הסכמת קמ"ג שלא לדרוש כספים אלה מהמבטחת. יתרה מכך, לטענת התובעים יש בהיעדר הזכאות לשיבוב של קרן הפנסיה כלפי המבטחת כדי להעיד על מהותם של הכספים, אשר הינם, לפי הנטען, כספי ירושה. היעדר תביעת שיבוב הינה אחת האינדיקציות לזיהוי התשלום ולסווגו כפנסיה או כתשלום לפי חוק חוזה ביטוח (ע"א 7696/09 עמיר נ' חברת החשמל בע"מ (12.5.2011), (להלן: "פסק דין עמיר").

בהפניה לפסק דינו של כב' השופט עמית בעניין "עמיר", מבקש ב"כ התובעים לקבוע כי הימנעותה של קרן הפנסיה מלהגיש תביעת שיבוב, יש לה השלכה בשני מישורים – במישור הראייתי, כאינדיקציה לכך שמדובר בחוזה ביטוח ובמישור המהותי – כהמחאת זכותה של קרן הפנסיה לזכות הניזוק או שאריו או כויתור של הקרן על זכות השיבוב שלה.

8. עוד לטענת ב"כ התובעים, כספי הצבירה כלל לא הובאו בחשבון בעריכת תחשיבי הנזק מטעם הצדדים בחישוב ההפסדים בשנים האבודות, ועל כן אין שום הצדקה לנכותם.

טענות הנתבעת

9. לטענת הנתבעת, כספי הצבירה הינם בגדר תשלומי פנסיה ברי ניכוי, זאת מאחר והכספים שנצברו בקרן לה זכאים התובעים, היו משמשים את הקרן לתשלום קצבת הזקנה אלמלא נפטר המנוח בתאונה, ולא היו משתלמים למנוח אלמלא התאונה.

10. שלא כטענת התובעים, הפיצוי שנפסק לתלויים במסגרת הסדר הפשרה כלל פיצוי בגין הפסד הפנסיה ששולמה למנוח בחייו כפנסיה מוקדמת, וכן פיצוי בגין הפסד קצבת הזקנה שהיה המנוח זכאי לקבל מקרן מבטחים, החל מהגיעו לגיל 67 ועד לתום תוחלת חייו. הנתבעת מפנה לחישובי הנזק שהוגשו מטעם הצדדים ולסכום הפשרה, מהם עולה לטענתה כי התובעים פוצו בגין הפסדי הפנסיה שנגרמו לעיזבון בשל פטירתו.

11. לטענת הנתבעת, מאחר והתובעים פוצו בגין הפסדי קצבת הזקנה שהיה המנוח זכאי לקבל ממבטחים לאחר הגיעו לגיל 67, ומאחר וכספי הצבירה, שהיו משמשים את הקרן לצורך תשלום פנסיית הזקנה, לא היו משתלמים למנוח אילולא התאונה, הרי שהנתבעת זכאית לניכוי כספי הצבירה ואי ניכוי סכומים אלה יהא בבחינת כפל פיצוי לתובעים.

12. באשר לטענת היעדר תביעת השיבוב, מפנה הנתבעת לפסק דין עמיר (שאוזכר לעיל), לפיו יש מקום לניכוי כספי הצבירה, ללא קשר לשאלה האם עומדת למבטחים זכות שיבוב בגין סכומים אלה, ובין אם לאו. ניכוי היוצר סימטריה בתוצאת פסק הדין, כאשר מחד נפסקו הפסדי הפנסיה, שהייתה משתלמת למנוח אילולא פטירתו, ומאידך נוכו הסכומים ששולמו על ידי מבטחים בתשלום חד פעמי, חלף תשלומי הפנסיה.

13. אי זכאות המבטחים לשיפוי בנסיבות המקרה נובעת מכך שכספי הצבירה הינם כספים שנצברו בקרן והיו אמורים לשמש את הקרן לתשלום פנסיית הזקנה, כמעין "בנק" לטובת תשלום הפנסיה, ועל כן השבתם לתובעים אינה גורמת להוצאה כספית מצד הקרן ומטעם זה בלבד אין היא תובעת שיפוי בגין סכומים אלו, אך אין בכך כדי להפוך את הסכום לתשלום מכוח חוזה ביטוח, אלא עסקינן בתשלומי פנסיה ברי ניכוי.

דיון והכרעה

14. כידוע, הכלל הבסיסי בדיני הנזיקין הוא שהפיצויים נועדו להעמיד את העיזבון או התלויים במצב בו היו אלמלא מותו של המנוח ואין להיטיב עמם מעבר לכך. לכן, יש לנכות מסכום הפיצוי המגיע להם הטבות כספיות הנובעות כתוצאה ישירה ממות המנוח, למעט תשלומים על פי חוזה ביטוח. (סעיף 81(1) וסעיף 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). מנגד, המבטח, ששילם על פי חוזה ביטוח, לא זכאי לחזור על המזיק בתביעת שיבוב, שלא כמו משלם תגמולי פנסיה. (ראה בפסק דין עמיר).

15. ביחס לתשלומי פנסיה, נקבע בפסיקה (עוד בפסק הדין שניתן בע"א 154/70 בידה נ' רובין, פ"ד כה(2) 43 (1971)), כי אלה אינם משולמים בגדר חוזה ביטוח ולכן יש להפחיתם מסכום הפיצויים. יחד עם זאת, על פי ההלכה, לא כל תשלום המשולם על ידי קרן פנסיה מסווג בהכרח כתשלומי פנסיה, שיש לנכותם, הדבר תלוי במהות התשלום ותנאי החוזה מכוחו הוא שולם. ביחס לקרן פנסיה חדשה נפסק לעומת זאת, ברע"א 7946/09 מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה ותגמולים נ' יעל אנוך (להלן: "פסק דין מקפת החדשה"), כי נקודת המוצא היא שמדובר בהסדר ביטוחי, לאור מאפייניה.

16. יוצא כי ההכרעה בשאלת ניכוי כספי הצבירה מתוך כספי הפיצויים מצריכה בירור סיווגם של הכספים שבמחלוקת, כאשר לעניין זה, יש לבחון את מהותו של התשלום, "לא צורתו של התשלום כתשלום חד פעמי או כתשלום שוטף היא המכריעה, כי אם מאפייניו הכוללים של התשלום" (פסק דין מקפת החדשה), וכאשר אין המדובר בקרן פנסיה חדשה, הנחת המוצא הינה כבעבר, שאין המדובר בתשלומי ביטוח.

17. הנטל מוטל על התובע להוכיח כי כספים ששולמו או מגיעים לו מקרן הפנסיה הינם כספי ביטוח שאין לנכותם (ע"א 813/81 ציון נ' בוסקילה).

מן הכלל אל הפרט

18. כאמור, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעים להוכיח כי כספי הצבירה אינם ברי ניכוי, בהיותם תשלומי ביטוח, אף ששולמו על ידי קרן פנסיה.

19. שמואל קנובלר, מומחה פנסיוני ב"עמיתים" - קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (בניהול מיוחד) העיד בפני, ובאמצעותו הוגשה תעודה לאימות פרטים, (סומנה נ/1).

העולה מעדותו של מר קנובלר ומן התעודה הוא:

א. המנוח היה בין מבוטחי קרן מבטחים הותיקה בפנסיית יסוד מ- 2/1972 ועד 5/2008.

ב. החל מ- 1/5/06 אושרה למנוח על חשבון מעסיקו קצבה, אשר שולמה באמצעות קרן מבטחים ובמקביל המשך הפרשות למבטחים במסגרת פנסיית היסוד להבטחת קצבה לגיל זקנה.

ג. לשארי המנוח אין זכאות לקצבה במבטחים, אלא להשבת כספי הצבירה באישור המעביד שערכם נכון ליום 21.6.12 הינו 644,236.17 ₪

כן הוגש התקנון הרלוונטי למועד אירוע קרות התאונה, הוא תקנון מהדורה 5 מאוגוסט 2005, שכותרתו "תקנון אחיד- קרן פנסיה לעמיתים ותיקים" ( נ/2).

כספי הצבירה כוללים את חלקו של העובד וחלק המעביד בתגמולים בלבד, לצורך הבטחת קצבת הזקנה, שהייתה משתלמת למנוח, לולא התאונה, עם הגיעו לגיל זקנה, כמפורט בהגדרות התקנון (עדותו של מר קנובלר בעמ' 17 לפרוטוקול).

20. לשיטת ב"כ התובעים כספי הצבירה שולמו על פי פרק י' לתקנון- "משיכת כספים", סעיף 49 (ה) אשר זו לשונו:

"סעיף 49.
החזרת כספים במקרה בו אין זכאות לקצבה:
....
ה. נפטר מבוטח, למעט נכה שהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מהקרן או מקרן ותיקה אחרת שבהסדר במועד בו נפטר, ואין לו שארים או נפטר מבוטח שהיה במועד פטירתו מבוטח בקרן תוכנית יסוד - יהיו יורשיו של המבוטח על פי כל דין- זכאים לקבלת סכום חד פעמי מהקרן שיחושב על פי נוסחת ערכי בפדיון כאמור בנספח ז' לתקנון. (הדגשות אינן במקור)".

21. מלשון הסעיף, מבקש ב"כ התובעים ללמוד כי כספי הצבירה מגיעים לתובעים בתורת ירושה.

22. לשיטתו ניתן ללמוד מפסק הדין בעניין שוקרון כי תביעת העיזבון היא תביעתו של המנוח ולא של יורשיו, ועל כן אין רואים בירושה הטבה שצמחה לתלויים ואין מנכים אותה מן הפיצויים המגיעים להם.

23. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, עיינתי בהוראות התקנון ובפסיקה אליה הפנו הצדדים, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעים להוכיח כי אין מקום לניכוי כספי הצבירה.

24. כפי שניתן ללמוד מתקנון הקרן ומעדותו של מר קנובלר, אילולא ארעה התאונה, היו הכספים משמשים לתשלום קצבת המנוח מהגיעו לגיל הזקנה היורשים זכאים לקבל את כספי הצבירה אך משום שהמנוח לא זכה להתחיל ולקבל את הקצבה:

"ש. אילולא התאונה בהנחה שהמנוח היה מגיע לגיל 67 וזכאי לקצבת זקנה מן הקרן...
ת. הוא היה אמור לקבל קצבת זקנה בשיעור של 70 אחוז כפי שצבר ביום האירוע.
ש. מה היה קורה אז לכספי הצבירה
ת.הם היו נשארים בקרן, כי הם מהווים כבסיס, חלק בלתי נפרד שעל פיו משלמים את הקצבאות בעתיד.
ש. ז"א שהאלמנה לא הייתה ו/או המנוח לא היו זכאים לקבל את כספי הצבירה.
ת. בגיל 67, כשהוא היה מחל לקבל את קצבת הזקנה, לא היה מקבל את כספי הצבירה. מפנה לפרק י' שם נאמר מתי אפשר למשוך הכספים".

25. יוצא אפוא, שכספי הצבירה, על פי מאפייניהם הינם כספי פנסיה, שיש לנכותם מסכום הפיצויים המגיע לתובעים. התובעים לא היו זכאים לקבל כספים אלו אילולא התאונה, שכן הם היו מהווים בסיס לתשלום הקצבה. ניכוי סכום הצבירה מהפיצוי היה גם מביא לכפל פיצוי לתובעים, שכן הפסדי המנוח בגיל הפרישה, כתוצאה מאובדן הזכאות לקצבה, הובאו בחשבון בחישוב הפיצויים.

26. לטענת התובעים, הימנעות הקרן מתביעת שיבוב מלמדת על אופיו של התשלום, בהיותה מהווה אינדיקציה לכך שמדובר בחוזה ביטוח. אכן נפסק כי " ... אחת האינדיקציות לזיהוי ולסיווג התשלום כפנסיה או כתשלום מכוח חוזה ביטוח היא אם קרן הפנסיה מצאה לחזור בתביעת שיבוב על המזיק-המעוול, כמיטיבה מכוח זכותה לפי חוק הטבת נזקי גוף" (סעיף 10 לפסק דין עמיר).

מן ההיבט העובדתי, נסמכת טענה זו על תשובתו של מר קנובלר בחקירתו הנגדית, (עמ' 18 לפרוטוקול), שלפיה, הקרן לא תגיש תביעת שיבוב כנגד חברת הביטוח. לא ברור האם מר קנובלר הוא המוסמך להתחייב בשם הקרן והאם ניתן לראות בתשובה זו עמדה מוסמכת של הקרן.

מן ההיבט המשפטי, אף שמדובר באחת האינדיקציות לסיווג התשלום, אין המדובר באיפיון מכריע. כפי שנאמר בפסק דין עמיר, (בסעיף 11 לפסק דינו של כב' השופט י. עמית):

"למעלה מן הצורך, ובמישור המהותי כפי שעולה מהלכות אלה, ספק בעיני אם העובדה אי הגשת תביעת שיבוב על ידי "מבטחים", מאיינת את זכותו של המזיק לתבוע ניכוי תשלומי הפנסיה ששולמו לניזוק. כפי שהראינו לעיל, ההצדקה העיקרית והמקובלת לניכוי תגמולי הפנסיה היא, שיש בכך כדי להשיב את מצב הניזוק לקדמותו אילולא העוולה ולא להיטיב מצבו מעבר לכך, בעוד שהרציונל שלא להנות את המזיק-המעוול הוא המשני בחשיבותו".

לפי רציונל זה, קרי, השבת מצבו של הניזוק לקדמותו, אין הצדקה שלא לנכות את סכום הצבירה מתוך הפיצוי המשולם לתובעים, לאחר שהפסד זה חושב כבר בגדר הפיצויים.

27. סוף דבר, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי כספי הצבירה הינם בעלי מאפיינים ביטוחיים שאינם ברי ניכוי, ומשכך אני קובעת כי הנתבעת זכאית לנכות את כספי הצבירה מסך הפיצויים המגיעים לתובעים בהתאם להסכם הפשרה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נתיב קרן פנסיה

  2. תקנון של קרנות הפנסיה

  3. קרנות הפנסיה הפועלות בישראל

  4. המשכת חברות בקרן פנסיה

  5. היוון פיצויים בקרן פנסיה

  6. הפחתת קצבת נכות בקרן פנסיה

  7. קבלת כסף שהצטבר בקרן פנסיה

  8. החזר כספים שנמשכו מקרן פנסיה

  9. פיצוי בגין העדר הפרשה לקרן פנסיה

  10. ערעור על ועדה רפואי של קרן פנסיה

  11. ועדת ערעורים לענייני קרנות הפנסיה

  12. חישוב תקופת עבודה כוללת בקרן פנסיה

  13. הרקע ההיסטורי להקמת קרנות הפנסיה החדשות

  14. חישוב המשכורת הקובעת עמית קרן פנסיה

  15. תקנון קרן פנסיה - מינוי מומחה רפואי

  16. מצג מטעה לגבי גובה הקצבה בקרן פנסיה

  17. תקנון קרן הפנסיה ביחס לאלמנת פנסיונר

  18. המשכורת הקובעת בקרנות הפנסיה הוותיקות

  19. זכאות המעביד לכספים שהופרשו לקרן פנסיה

  20. הכרה בנכות 100% חבר בקרן הפנסיה מבטחים

  21. תוספת שכר רק לעובדים שהצטרפו לקרן פנסיה

  22. תביעה ייצוגית הפרשות לקרן פנסיה בענף השמירה

  23. הסכם פשרה פיצויי פיטורים - משיכת כספים מקרן פנסיה

  24. הפרשה חלקית לקרן פנסיה (תביעה נגד המעביד על ההפרש)

  25. גובה הריבית לקרן הפנסיה בשל פיגור בתשלום של המעסיק

  26. ניכוי כספי קרן פנסיה מפיצויים בגין מוות בתאונת דרכים

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון