רשימת חומר חקירה משנדרש בית המשפט העליון להגדרת תכליתו של התיקון בחוק שהטיל על גורמי החקירה חובה לערוך ולהעמיד לרשות הסנגוריה רשימה של חומר החקירה, פסקו השופטים פעם אחר פעם שהרשימה היא "כלי בקרה". ראש וראשונה כלי בקרה בידי הסנגור להבטיח שכל החומר שנאסף, נמסר לו. הפסיקה לא מיצתה את איתור התכליות הרלוונטיות של הרשימה. הדבר נובע משני טעמים. הטעם האחד, העיקרי, הוא שבית המשפט העליון התבקש לבחון את תוכן הרשימה, היקפה או שיטת עריכתה. בהקשרים אלה ראה להגדיר את תכלית הרשימה כפי שהגדיר. הטעם השני הוא שבית המשפט העליון לא נדרש לאפשרות להשיא (למקסם) את יכולות ההתגוננות באמצעות הרשימה. לא היה צורך בכך. תוכנת האקסל על יכולותיה לא הייתה אז על הפרק. אני מהין לחשוב שאילו הוצג לפני בית המשפט העליון מתאר נסיבות המראה בעליל כיצד יכולה רשימת חומר החקירה לשפר את יכולת ההתגוננות של הנאשם, הייתה תכלית זו נוספת לתכליות הרשימה שנקבעו. יש בפסיקה מספר הערות המכוונות אל התכלית האמורה. השופטת ארבל העירה: "הרשימה מאפשרת [לסנגור] מבט רחב יותר מכפי החומר שהועמד לעיונו ובכך היא משפרת את יכולתו להכין הגנתו" [עניין השאש]. השופטת פרוקצ'יה כתבה: "[הרשימה] נועדה...כדי ש[הנאשם] יוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק...זכות העיון ברשימת חומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת מבטיחה כי הנאשם יידע את כל פרטי מהלכי החקירה בעניינו, גם מעבר ל'חומר החקירה' הקיים עצמו" [בש"פ 2043/05 זאבי נ' מדינת ישראל]. וכן נאמר מפי השופט שפסר: "ככל שמדובר בתיק רחב היקף מבחינת חומר החקירה בו, כך גוברת כמובן חשיבות רשימת חומר החקירה ככלי עזר ללימוד החומר...וככלי עבודה חיוני לניהול וסיווג החומר" [ע"ח (מרכז) 9314-07-13, מנשה נ' מ"י. תכלית נוספת וחשובה של רשימת חומר החקירה היא לאפשר להגנה מבט רחב על חומר החקירה כדי להוות מסד להכנה יעילה של הגנת הנאשם. תכלית זו אינה סותרת את פסיקת בית המשפט העליון. היא משלימה אותה. רשימת חומר החקירה וניהול משפט יעיל: ליעילות המשפט יש השלכה מהותית על "עשיית צדק". "צדק נדחה - דחיית צדק (justice delayed - justice denied)". לפיכך ראוי בעיניי לצקת בביטוי "רשימת חומר חקירה" תוכן שמתיישב עם הצורך החיוני של קיום משפט יעיל. אכן - כפי שהעיר כבוד השופט אליקים רובינשטיין - "הוראות הבסיס של זכות העיון וההעתקה לא שונו מהותית...מאז חקיקת חוק סדר הדין הפלילי במתכונתו הראשונה...ואולם עם שהוראות הבסיס לא השתנו, המציאות החברתית, המשפטית והכלכלית, השתנו ובפרשנותנו יש ליתן לה ביטוי" [בש"פ 1956/12 אלג'מיל נ' מדינת ישראל]. המציאות החברתית, המשפטית והכלכלית המשתנה "הניבה" בין היתר את תיקי הענק ["מגה-תיק"] הפליליים. המציאות מחייבת התאמה בין אופיו ואורח התנהלותו של משפט ענקים לבין יכולות טכנולוגיות שפותחו ושבכוחן לייעל את ההליך. לא הרי "רשימה" לפי הדפוס והמתכונת שהמציאות הכירה בשנת תשכ"ה כשחוק סדר הדין הפלילי בא לעולם, לבין הדפוס והמתכונת שניתן לפתח באמצעים טכנולוגיים מתקדמים האידנא. מקום שניתן ליצור רשימה שיש לה תועלות מובהקות של ייעול ההליך; וביתר שאת במקום שרשימה כזאת קיימת, ניתן לומר שדלדול או דילול היכולות של הרשימה מותיר רשימה שאין בה כל חפץ והיא לא תצלח למלא את תכליותיה. בדונו ביחס שבין "זכות העיון" הקבועה בחוק לבין טענות של "נוחות" ו"יעילות" פסק בית המשפט העליון: ....הטעם של נוחותו של הסניגור, שהמסמך עשוי להיות לו לעזר להתמצא בחומר החקירה הרב. טעם זה חורג ממסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]... סעיף 74 ... כבר איזן בין האינטרס של התביעה לאינטרס של הנאשם, וקבע כי לנאשם יגולה חומר החקירה בלבד, כדי לאפשר לו משפט הוגן, ואין מקום לאיזון נוסף על-ידי בית-המשפט. הטעם של נוחות הסניגור, כשעל-ידי גילוי תכתובת פנימית ייחסכו ממנו שעות עבודה לסיכום הראיות שבתיק, אינו יכול להצדיק חריגה ממסגרת האיזון שנקבע בהוראת החוק, כשאין באי-גילוי כזה כדי לפגוע בזכותו של הנאשם למשפט הוגן [ עניין הורוביץ].חומר חקירה