בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

מבוא

1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי החייב למתן צו הפטר, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

רקע עובדתי

2. החייב יליד שנת 1952, נשוי ואב ל-10 ילדים.

3. מעיון בתיק עולה, כי ביום 17/06/10 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשת בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הנושה היוזם"), על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך של 500 ₪ ועו"ד ערן אטלס מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד").

4. כנגד החייב הוגשו 2 תביעות חוב על סך של 414,890 ₪ על ידי הנושה היוזם ועל ידי בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. לא נדרש דין קדימה ותביעות החוב טרם נבדקו.

5. עובר לדיון, שנקבע בבקשת פשיטת הרגל ליום 05/05/11, הגיש המנהל המיוחד תסקיר, בו ציין, כי ברשות החייב 2 נכסי מקרקעין: 1) 50% מזכויות הבעלות בנכס, המצוי בבסמת טבעון, מקרקעין שבו בנויה דירת מגורים של החייב ואשתו בשטח של 120 מ"ר. כן צוין בתסקיר, כי ביתר הדירות המצויות בבניין מתגוררים בני משפחתו של החייב. באשר לנכס זה ציין המנהל המיוחד בתסקירו, כי החייב מציין, כי רכישת המקרקעין מומנה בעזרה כספית של בני משפחתו וכי מדובר בבניין שבנייתו לא הושלמה. 2) זכויות בעלות יחד עם בני משפחתו בנכס מקרקעין בגודל של 390 מ"ר בכפר איכסאל, כאשר בתסקיר המנהל המיוחד צוין, כי מדובר במגרש שהוכרז כשטח של רשות העתיקות.

6. בחוות דעת הכנ"ר, שהוגשה ביום 02/05/11, אוזכרו נכסי המקרקעין של החייב. בנוסף, צוין באשר לנכס מקרקעין השני, כי זה נתקבל בירושה בידי החייב, מצוי בסכסוך משפטי בין החייב וקרובי משפחתו ובנוסף הופקע על ידי רשות העתיקות.

ב"כ הכנ"ר הביע דעתו, כי לא מסתמנת תועלת בהכרזת החייב כפושט רגל, שכן עולה ספק אם ניתן לממש מקרקעין אלה ובאשר לנכס השני, המצוי בכפר איכסאל, קיימת אף אי בהירות לגבי זכויות החייב בנכס.

7. בדיון שהתקיים ביום 05/05/11 ציין המנהל המיוחד, כי אין חולק, כי ביחס לנכסי המקרקעין ומימושם קיימים קשיים. לנוכח האמור, ביקש המנהל המיוחד שהות להשלים את בדיקותיו והדיון בהכרזת החייב נדחה ליום 08/09/11.

8. בדיון שהתקיים ביום 08/09/11 נתבקשה ארכה נוספת על ידי המנהל המיוחד לבחינת שווי זכויותיו של החייב במקרקעין, לרבות זכותו המשפטית בנכסי מקרקעין אלה, בטרם יביע המנהל המיוחד עמדתו, בדבר התועלת הצפויה ממימוש נכסים אלה. לבקשת המנהל המיוחד ובהסכמת ב"כ הכנ"ר, אף ניתן למנהל המיוחד היתר להתקשר עם שמאי מקרקעין, לצורך הערכת שווי המקרקעין.

9. בדיון נוסף, שהתקיים ביום 05/04/12 לצורך הכרזת החייב כפושט רגל, הביעה ב"כ המנהל המיוחד עמדתה, כי מדובר בשני נכסים בעייתיים מאוד מבחינת מצבם המשפטי. גם הפעם, לאחר שהתקבלו הבהרות החייב ביחס לנכסי המקרקעין, ביקשה ב"כ המנהל המיוחד לדחות את הדיון בהכרזת החייב כפושט רגל, תוך שציינה, שאין בידה עדיין חוות דעת שמאית ועלויות ההתקשרות עם שמאי מאוד גבוהות.

לנוכח הסכמת הכנ"ר לדחיית הדיון ועל מנת לאפשר לחייב להגיש הצעת הסדר, נדחה הדיון פעם נוספת, בלא הכרזת החייב, ליום 01/07/12.

10. בתאריך 19/06/12 נתקבלה הודעת המנהל המיוחד, לפיה הוגשה הצעת הסדר על ידי החייב לתוספת תשלום של 45,000 ₪ ובית המשפט התבקש להורות לכנ"ר לכנס אסיפת נושים.

11. עוד ביום 19/06/12 ניתנה החלטה, לפיה על הכנ"ר לכנס אסיפת נושים ולהודיע תוצאותיה תוך 45 יום.

12. ביום 05/09/12, לאחר שלא הוגשה הודעת הכנ"ר בדבר אסיפת הנושים שהיה עליו לכנס, ניתנה החלטה, לפיה על הכנ"ר לדווח תוצאות אסיפת הנושים תוך 10 ימים.

13. ביום 29/09/12, לאחר שלא נמסרה הודעה כלשהי על ידי הכנ"ר, ניתנה החלטה נוספת, לפיה על הכנ"ר למסור הודעה בדבר תוצאות אסיפת הנושים עד ליום 20/10/12.

14. ביום 29/10/12, משלא נמסרה הודעת הכנ"ר, ניתנה החלטה נוספת, בה נקבע, כי ככל שהכנ"ר לא ידווח עד ליום 15/11/12 תוצאות אסיפת הנושים שהיה עליו לכנס, ייקבע דיון על מנת לקבל את תגובת הכנ"ר להתנהלות.

15. ביום 01/11/12 הודיע המנהל המיוחד, כי התקבלה התנגדות הנושה היוזם להצעת ההסדר של החייב, ומכאן שניתן להורות על ביטול הליכי ההסדר.

16. בעקבות הודעת המנהל המיוחד מיום 01/11/12, ניתנה החלטה, אשר מחקה את הצעת ההסדר של החייב והורתה למנהל המיוחד להודיע תוך 21 יום, אם יש מקום לקבוע דיון, לצורך הכרזת החייב כפושט רגל, אם לאו.

17. בתאריך 14/08/13, לאחר שלא הוגשה כל הודעה על ידי המנהל המיוחד, ניתנה החלטה נוספת, לפיה ככל שלא תוגש תגובת המנהל המיוחד עד ליום 10/09/13, תישקל האפשרות להורות על מחיקת ההליך, בהיעדר עניין ובהיעדר תועלת לנושים.

18. בתאריך 10/09/13 הוגשה תגובת המנהל המיוחד, לפיה מתבקש בית המשפט לקבוע דיון בהכרזת החייב. כן צוין בהודעת המנהל המיוחד, כי יפעל "להשלמת ביצוע הערכת שווי" של נכסי המקרקעין עד 30 יום לפני מועד הדיון שייקבע וידאג להמציא את הערכת השווי לצדדים ולבית המשפט.

19. לבקשת המנהל המיוחד, נקבע ביום 11/09/13 דיון נוסף בבקשת הנושה להכרזת החייב כפושט רגל ליום 27/02/14.

20. בדיון שהתקיים ביום 27/02/14 ציין המנהל המיוחד, כי אין לחייב יכולת לשפר את הצעתו. המנהל המיוחד ציין, כי טרם עלה בידו לבצע הערכת שווי לנכסי המקרקעין. יחד עם זאת ולאור העובדה, שהחייב מצוי בהליך מזה 4 שנים ומשלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ראוי להכריז על החייב כפושט רגל.

ב"כ החייב ציין, כי מדובר בשני נכסי מקרקעין, שיש לגביהם טענות משפטיות קשות, שבעטיין לא ניתן לממש אותם.

בעקבות שיחה, שקיימה ב"כ הכנ"ר מחוץ לכותלי בית המשפט עם החייב, דיווחה ב"כ הכנ"ר, כי החייב מציע להשלים את הסכום המצוי בקופת פשיטת הרגל לסך של 100,000 ₪, ונתבקש כי המנהל המיוחד ישלח הודעות לנושים, אודות הכוונה לתת צו הפטר לחייב כנגד הסך האמור.

לבקשת הנוכחים, ניתן פסק דין המכריז על החייב כפושט רגל, עו"ד ערן אטלס מונה כנאמן (להלן: "הנאמן") ונקבע דיון בהפטר החייב ליום 08/05/14.

21. עובר לדיון שנקבע ליום 08/05/14 הגיש הנאמן תסקיר, בו ציין, כי לנוכח התנגדות הנושה היוזם להפטיר את החייב בסכום המוצע ובטרם נערכה חוות דעת שמאית ביחס לנכסי המקרקעין שברשות החייב, הינו מותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

במסגרת הסקירה שערך הנאמן ציין הנאמן, כי בקופת הכינוס של החייב הצטבר סך של 28,148 ₪. באשר לנכס המקרקעין, המשמש כדירת מגורים לחייב ולילדיו, חזר הנאמן וציין, כי לגרסת החייב, מומנה רכישת המקרקעין והבנייה על ידי בניו של החייב ואף רשומה על שמם הערת אזהרה.

הנאמן אף פירט במסגרת התסקיר את המחלוקת הסבוכה הניטשת, ביחס לזכויות החייב במקרקעין שבכפר איכסאל, שהופקעו על ידי רשות העתיקות.

עוד ובנוסף, הבהיר הנאמן, כי פרוטוקול הדיון מיום 27/02/14 הועבר לנושים ביום 03/03/14. באשר לתגובת הנושה היוזם, פירט הנאמן את דרישת הנושה היוזם, כפי שהובעה בפניו, לפיה מסרב הנושה היוזם לבקשת ההפטר, כל עוד לא יממן החייב בעצמו שמאות של המקרקעין ורק לאחר מכן תישקל בקשת החייב למתן הפטר.

לשם השלמת התמונה ציין הנאמן, כי השלמת הסכום המצוי בקופת פשיטת הרגל לסך של 100,000 ₪, משמעה הקדמת 140 תשלומים עתידיים, השקולים לתקופה של 11 שנים.

עוד ציין הנאמן, כי שיעור הדיבידנד הצפוי לנושיו של החייב עומד על 25%.

22. ב"כ הכנ"ר, אשר הגישה את תסקיר הכנ"ר, הותירה אף היא את ההחלטה בבקשת החייב למתן הפטר לשיקול דעת בית משפט.

23. בדיון שהתקיים ביום 08/05/14 בבקשת החייב למתן הפטר גולל הנאמן את התנהלות התיק וציין, כי הוא זוקף לחובתו את אי ביצוע השמאות. עם זאת, עמד הנאמן על הקושי שבמימוש נכסי המקרקעין, ובפרט בכל הנוגע לנכס המקרקעין המשמש למגורי החייב ובני משפחתו בבסמת טבעון.

הנאמן סבר, כי בנסיבות העניין ומשהמדובר בבקשת נושה, ראוי להותיר את ההכרעה לשיקול דעת הנושים.

החייב הציע להוסיף על השלמת הסכום הצבור בקופת הכינוס לסך של 100,000 ₪ המחאת זכויותיו של החייב במקרקעין בכפר איכסאל לקופת הנושים, עד לתקרת תביעות החוב שהוגשו.

ב"כ הכנ"ר סברה, כי בנסיבות אלה, ראוי ליתן לחייב צו הפטר. בנוסף, ציינה ב"כ הכנ"ר, כי הנושה היוזם והמתנגד לבקשה הינו גוף תאגידי, וככזה מוטלת אף עליו החובה לבדוק מה נעשה בהליך שהוא בעצמו יזם.

ב"כ הנושים חזרו על עמדתם, כי ככל שלא תבוצע השמאות על שני נכסי המקרקעין ותהייה שהות בידם לקבל את עמדת הבנק עד למועד נדחה, יש לראות את הנושים כמתנגדים לבקשת ההפטר של החייב.

דיון

24. ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי") ; ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי, פ"ד כב(1), 23 ; א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' (ירושלים) 982/06, ה.א. נ' שמעון אורי, עו"ד, הנאמן על נכסי הנרי אסרף פושט רגל (פרסום נבו), 23/12/96.

אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194.

הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון.

נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08:

"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".

25. אין חולק, כי החייב מצוי בהליך, שנפתח ביוזמת הנושה היוזם, מזה 4 שנים. מפירוט התנהלות ההליך עולה, כי לא ניתן לזקוף לחובתו של החייב את העיכוב בהכרזתו או היעדר ביצוע השמאות של נכסי המקרקעין הנטענים, שעה שאישור בית המשפט לבקשת המנהל המיוחד לביצוע השמאות ניתן עוד ביום 08/09/11.

26. לא למותר לציין, כי הגם שההליך נפתח ביוזמת הנושה היוזם, לא גילה הנושה היוזם, כמו גם הנושה הנוסף, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, כל עניין בהליך מאז פתיחתו והתייצב לראשונה לדיון, על מנת לעמוד על התנגדותו למתן הפטר.

27. אין מחלוקת בין הצדדים, כי למעט זכויות החייב בנכסי המקרקעין הנטענים, לא הועלתה טענה בדבר זכויות נוספות שיש לחייב. לא ברור גם מה מקור הזכות לדרישת הנושה היוזם, לפיה יש להשית את עלות ביצוע השמאויות על החייב, כפי שפורט בתסקיר הנאמן, ושאם לא כן, אין מקום לדון בבקשת החייב להפטר.

28. כיום ולאחר שהחייב הביע הסכמתו להמחות את זכויותיו במקרקעין בכפר איכסאל לקופת הכינוס, ממילא לא נדרשת עוד השמאות, בכל הנוגע לזכויות החייב בנכס זה, שכן ממילא הסכים החייב להמחות זכויותיו בנכס זה עד לגובה תביעות החוב לקופת הכינוס.

29. בנסיבות המקרה, לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי שמאות של נכס המקרקעין, שבו מצויה דירת מגוריו של החייב בכפר בסמת טבעון, הינה למעשה שולית, על רקע העובדה, כי לא רק שקיימת אי בהירות ביחס לעצם זכויותיו המשפטיות של החייב בנכס, שעה שרשומות הערות אזהרה על הנכס לטובת בניו של החייב, שמימנו את רכישת המקרקעין ואת הבנייה, אלא שסיכויי המימוש של נכס זה הינם נמוכים ביותר, כפי שעולה מדברי המנהל המיוחד מאז ראשית ההליך, על רקע מגוריהם של ילדי החייב ובני משפחותיהם בנכס.

30. על רקע זה סבורני, כי ראוי להעדיף את עמדת ב"כ הכנ"ר, הסבורה, כי בהשלמת הסכום הצבור בקופת פשיטת הרגל לסכום של 100,000 ₪ ובהמחאת זכויות החייב במגרש באיכסאל, ראוי ליתן לחייב הפטר.

31. יודגש, כי לא ניתן היה ללמוד מדברי הנושים ו/או הנאמן, איזו תועלת קונקרטית עשויה לצמוח לנושים מקבלת חוות הדעת השמאית, שעה שהמחלוקת האמתית ביחס לזכויות החייב במקרקעין הינה משפטית וניטשת מול צדדים שלישיים, שלחייב אין שליטה עליהם, סוגיות שלא הנאמן ולא הנושים ביקשו לברר משפטית מאז ראשית ההליך. זאת ועוד, ב"כ הכנ"ר, אשר בדק את הסוגיות, העלה בחוות דעתו מיום 02/05/11 ספקות, באשר לזכויות החייב בנכסים, ככל שאלה תבוררנה בהליך משפטי נפרד.

32. עוד ראוי לציין, כי המדובר בחייב בן 62, שפוטנציאל השתכרותו אינו גבוה ואינו עתיד להשתפר. החייב מצוי בהליך פשיטת רגל מזה 4 שנים, שילם את התשלומים החודשיים כסדרם והוא מציע לנושים תוספת דיבידנד של 70,000 ₪, השקול ל-140 חודשים נוספים של שהות בהליך פשיטת רגל, לצד המחאת זכויות החייב במקרקעין בכפר איכסאל. בנסיבות אלה, סבורני, כי ההצעה של החייב תמורת הפטרו אכן מגלמת כיאות את האיזון בין זכויותיהם הקנייניות של הנושים הבנקאיים והחייב. יש לזכור, כי תביעות החוב של הנושים הבנקאיים מתייחסות לחובות ישנים, אשר טרם נבדקו וניתן להניח כי אלה יצומצמו לאחר בדיקתן, בשל תנאי ההצמדה והריבית השונים החלים במסגרת הליך פשיטת רגל. לאור כל האמור, שוכנעתי, כי לא מסתמנת תועלת מעצם המשך ניהול ההליך כנגד החייב וכי הצעתו הכספית של החייב לטובת הפטרו עדיפה על פני אלטרנטיבה של המשך ניהול הליך פשיטת הרגל.

30. על רקע כל האמור, ניתן בזאת לחייב הפטר מותנה, בכפוף להמחאת זכויותיו של החייב, ככל שיש כאלה, במגרש בכפר איכסאל ובתוספת תשלום סך של 70,000 ₪, אשר ישולם ב-12 תשלומים חודשיים, שווים ועוקבים, החל מיום 01/06/14.

כן מובהר בזאת לחייב, כי עליו לשתף פעולה עם הנאמן ולחתום על כל מסמך שיידרש, לצורך המחאת זכויותיו בנכס בכפר איכסאל.

מחמת העובדה, שבאף לא אחד מהתסקירים, חוות הדעת והבקשות שהוגשו לא צוינו פרטיו של הנכס בכפר איכסאל, ימציא הנאמן פסיקתא לחתימתי, אשר תכלול את מלוא פרטי הרישום של הנכס, וזאת תוך 10 ימים מהיום.

הנאמן יפעל למימוש זכויותיו של החייב במגרש בכפר איכסאל וימציא דו"ח עדכון עד ליום 01/07/14.

כן יודיע הנאמן, אם עמד החייב בתנאים שנקבעו, לצורך מתן צו הפטר חלוט לחייב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריבוי נושים

  2. כפיית הסדר נושים

  3. ביטול הסדר נושים

  4. אישור הסדר נושים

  5. חוסר תועלת לנושים

  6. נושה מובטח הגדרה

  7. עדיפות נושה ראשון

  8. הקטנת קרן חוב לנושה

  9. נושה מובטח - ארנונה

  10. בקשה לציית להסדר נושים

  11. בקשה לאישור הסדר נושים

  12. סיווג נושים לקבוצות שונות

  13. בקשת נושה למתן צו כינוס

  14. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  15. רוכשי דירות כנושים מובטחים

  16. חלוקת תמורה של עסקה בין נושים

  17. זכויות גרושה מול נושים של הבעל

  18. התיישנות תביעת נושה נגד החייב

  19. הסדר נושים או פירוק ? מה עדיף ?

  20. בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

  21. מה הרוב הדרוש לאישור הסדר נושים ?

  22. החזר כספים לאחר העדפת נושים אסורה

  23. מכירת דירה לבן בניסיון להתחמק מנושים

  24. פסילת הסדר נושים אשר במהותו הינו "הצעת רכש"

  25. מכרז: הצעת הסדר נושים בניגוד להחלטת בית המשפט

  26. נושה מובטח, זכאי לקרן החוב אך לא לריבית ההסכמית

  27. אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

  28. תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

  29. בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

  30. האם צריך הליך מכרז לאישור הסדר בין חברה לבין נושיה ?

  31. אי התייצבות עד בחו"ל לעדות בישראל מחשש לעיכוב ע"י נושים

  32. סעיף 3 לחוק הערבות: הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבות

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון