לא כל פעולה צבאית נחשבת "פעולה מלחמתית" לפי החוק

לא כל פעולה צבאית נחשבת "פעולה מלחמתית" לפי החוק התפיסה העומדת בבסיס הוראה זו היא שפעולה שאופייה מלחמתי יוצרת סיכונים מיוחדים המצריכים התייחסות נפרדת, הנבדלת מדיני הנזיקין 'הרגילים'. בעניין בני עודה, נקבע כי לא כל פעולה צבאית הינה 'פעולה מלחמתית', וכי קיימות סיטואציות, שיטוריות באופיין, שאין לראות בהן 'פעולה מלחמתית', שכן הסיכון הטמון בהן הינו סיכון רגיל של פעולה לאכיפת החוק: "'רק פעולות מלחמה ממש במובנו הצר והפשוט של מונח זה ... שבהם בא לידי ביטוי האופי המיוחד של הלחימה על סיכוניה ובעיקר על השלכותיה ועל תוצאותיה, הם אלו אליהם כוונו מילותיו של סעיף 5' (דברי השופט שמגר בע"א 623/83 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 477, 479). ... הצבא מבצע באיזורי יהודה, שומרון ועזה 'פעולות' שונות, היוצרות סיכונים מסוגים שונים. לא כל פעולותיו הן 'מלחמתיות'. כך, למשל, אם הניזוק נפגע מתקיפה שהותקף על ידי חייל בשל סירובו למלא הוראה באשר למחיקת סיסמאות שהיו כתובות על הקיר, אין לראות בפעולת התקיפה 'פעולה מלחמתית', שכן הסיכון שפעולה זו יצרה הוא סיכון רגיל של פעולה לאכיפת החוק. לא כן אם סיור צבאי בכפר או בעיר נקלע למצוקה של סכנת חיים או סיכון חמור לגוף, בשל ירי עליו וזריקות אבנים ובקבוקי תבערה, וכדי לחלץ את עצמו הוא יורה ופוגע בפלוני. פעולת הירי היא 'פעולה מלחמתית', שכן הסיכון שבפעולה זו הוא סיכון מיוחד. (הדגשה לא במקור א.ס.) בין שני המצבים הקיצונים הללו עשויים להתקיים מצבי ביניים" (שם, 8). לפיכך נקבע כי: "במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא 'מלחמתית' יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע, את משך הפעילות, את זהות הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה וניצפה ממנה, את עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו ואת משך האירוע" (שם, 9).פעולה מלחמתיתחוק הנזיקים האזרחייםצבא