מיסוי דיבידנד של חברה זרה: סעיף 163 לפקודת מס הכנסה

מיסוי דיבידנד של חברה זרה: סעיף 163 לפקודת מס הכנסה

(א)     אדם ששולם לו דיבידנד רגיל, שהוא חייב עליו מס לפי פקודה זו, והוא מוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הדיבידנד שולם על ידי חברה שאינה תושבת ישראל וכי הכנסת החברה שממנה שולם הדיבידנד (להלן - ההכנסה הנדונה) כוללת בתוכה הכנסה שעליה שילמה החברה מס לפי פקודה זו, בין בדרך ניכוי ובין בדרך אחרת (להלן - הכנסה ישראלית) - יהיה זכאי להקלה מן המס בשל חלק יחסי מן הדיבידנד, שהוא כחלק היחסי של ההכנסה הישראלית בכל ההכנסה הנדונה (להלן - הדיבידנד הישראלי).
(ב)     שיעור ההקלה יהיה כשיעורו של המס ששילמה החברה לפי פקודה זו, או כשיעור המס החל על הדיבידנד הישראלי כשהוא נחשב לשלב העליון של סולם הכנסתו של האדם, הכל לפי השיעור הקטן יותר.
(ג)     מי שניתנת לו הקלה לפי סעיף זה בשל דיבידנד ישראלי, יראו כהכנסתו שנתקבלה מאותו דיבידנד את סכום ההקלה ואת סכום הדיבידנד כאחד.
(ד)     כל הקלה הניתנת לפי סעיף זה יראוה לענין סעיף 201 כאילו היא מפחיתה את סכום המס המוטל לפי הפקודה בשל הדיבידנד הנדון.
(ה)     לענין סעיף זה, "דיבידנד רגיל" - דיבידנד על מניה שאינה מניית בכורה וכן אותו סכום דיבידנד על מניית בכורה שאינו משתלם לפי שיעור ברוטו למאה; "מניית בכורה" - מניה המקנה זכות לדיבידנד בשיעור ברוטו קבוע למאה עם זכות קדימה לפני כל דיבידנד על סוג אחר של מניות, בין שיש עמה גם זכות השתתפות נוספת ברווחים ובין שאין עמה זכות כזאת;
     "מס" - למעט מס חברות.


עניינו של סעיף 163 לפקודה הוא, אפוא, בחברה זרה שחילקה דיבידנד הכפוף למס ישראלי, וזאת מתוך הכנסה שחויבה במס הכנסה. חיובה של ההכנסה במס הכנסה יכול שיהיה בשני מצבים. המצב הראשון הוא כשמס ההכנסה בא בנוסף למס החברות ששולם על ידי אותה חברה זרה. המצב השני הוא כשמס ההכנסה בא בנוסף למס החברות ששולם על ידי חברה אחרת שחילקה דיבידנד לחברה הזרה.

המצב הראשון עניינו בחברה זרה שהפיקה הכנסה מאיזו פעילות שבוצעה על ידה בישראל ולפיכך התחייבה הן במס חברות והן במס הכנסה. חלוקת הדיבידנד לא הפחיתה חיוביה אלה, ואולם בעל המניות, כשקיבל הדיבידנד והתחייב בגינו במס, נהנה, כמצוות סעיף 163 לפקודה, מזיכוי ממס בגובה מס ההכנסה ששולם על ידי החברה הזרה. כך למשל, בשנת 1990, ערב ביטולו של הסדר המיסוי הישן, שילמה אותה חברה מס כולל (מס חברות ומס הכנסה) בשיעור של 45%. בעל המניות שילם מס בשיעור 25% ונהנה מזיכוי בסכום של 5 (דהיינו סכום מס ההכנסה ששולם על ידי החברה). כמצוות סעיף 163(ג) לפקודה, הכנסתו תכלול הן את סכום הדיבידנד (55) והן את סכום ההקלה (הזיכוי), ולפיכך הלה ישלם מס של 10 (5 - 25%X60). המס הכולל שהוטל על אותה חברה זרה ובעל מניותיה הישראלי עמד אפוא על 55%, הוא, כפי שראינו, שיעור המס שהוטל על חברה ישראלית המחלקת דיבידנד.

המצב השני עניינו בחברה זרה, שבין בעלי מניותיה מצויים גם תושבי ישראל, המחזיקה במניותיה של חברה ישראלית. האחרונה, אם לא חילקה רווחיה, שילמה על הכנסותיה מס חברות ומס הכנסה בשיעור כולל של 45% (בשנת 1990). בחלוקת הריווח לחברה הזרה הופטרה החברה הישראלית ממס ההכנסה וזאת כמצוות סעיף 127(ב)(2) לפקודה, שאינו מבחין בין תשלום דיבידנד לחברה ישראלית ובין תשלום דיבידנד לחברה זרה; תנאי אחד בלבד עמו והוא שהחברה המחלקת עצמה תהא תושבת ישראל. החברה הישראלית נשאה אפוא במס חברות בלבד בשיעור של 40%.

עתה, עם חלוקת הדיבידנד, עבר נטל המס לכתפיה של החברה הזרה. זו לא שילמה מס חברות, שהרי כמצוות סעיף 126(ב) לפקודה, אין מביאים בחשבון לצורך תשלום מס החברות דיבידנד שהתקבל מחברה אחרת החייבת במס חברות. וגם במקרה זה אין הסעיף מבחין בין דיבידנד המשולם לחברה ישראלית ובין זה המשולם לחברה זרה. החברה הזרה שילמה אפוא מס הכנסה בגין הדיבידנד. עם זאת, כמצוות סעיף 125ב לפקודה ו"על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה", שיעורו של מס ההכנסה לא היה 8.33% אלא 25%, וזאת בדומה לשיעור המס שהוטל על הכנסת דיבידנד של יחיד.

המס הכולל ששולם עד כה על ידי החברה הישראלית ועל ידי בעלת מניותיה, החברה הזרה, עמד על 55%. חלוקת הדיבידנד לבעל מניותיה הישראלי של אותה חברה זרה לא הפחיתה את חיובה של האחרונה במס הכנסה. כאמור, התנאי שנדרש בסעיף 127(ב)(2) לפקודה להחזר "מקדמת מס הכנסה" הוא ש"המקדמה" שולמה על ידי חברה ישראלית. עתה עבר נטל המס לכתפיו של בעל המניות הישראלי. היה עליו לשלם מס הכנסה בשיעור של 25% בגין הכנסה של 60, דהיינו בגין סכום הדיבידנד (45) בצירוף סכום ההקלה (15), אך בה בעת ליהנות מזיכוי בגין מס ההכנסה ששולם על ידי החברה הזרה. למעשה, הלה לא נדרש לשלם מס נוסף, שהרי סכום המס ששילמה החברה הזרה (15) לא נפל מסכום המס החל עליו. התוצאה הסופית הייתה כי המס הכולל ששולם הן על ידי החברה הישראלית, הן על ידי בעלת מניותיה (החברה הזרה), והן על ידי בעל מניותיה הישראלי של אותה חברה זרה היה 55%, וזאת בדומה לשיעור המס הכולל החל במקרה שבו החברה הישראלית מוחזקת על ידי חברה ישראלית אחרת והדיבידנד מחולק עד לרמת היחיד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דיבידנד או שכר

  2. מיסוי על דיבידנד

  3. מס הכנסה על דיבידנד

  4. מס על דיבידנד

  5. מיסוי דו שלבי דיבידנד

  6. מס על דיבידנד בחברה משפחתית

  7. מיסוי הכנסת דיבידנד בידי חברה

  8. האם משלמים מס הכנסה על דיבידנד ?

  9. דמי ביטוח לאומי על הכנסה מדיבידנד

  10. חלוקת דיבידנד בהתאם ליכולת הפירעון

  11. האם צריך לשלם מס על דיבידנד המשולם לתושב חוץ ?

  12. האם אפשר להכריח חברה לחלק דיבידנד ע"י צו בית משפט ?

  13. מיסוי דיבידנד של חברה זרה: סעיף 163 לפקודת מס הכנסה

  14. ניכוי מס במקור: הכנסת הדיבידנד המשולמת לחברה תושב חוץ

  15. הקלה במס על דיבידנד מהכנסה של חברה זרה שחויבה במס ישראלי

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון