על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ? התנאים לאישור תביעה כייצוגית פזורים על פני כמה מסעיפי חוק תובענות ייצוגיות. מטרתם של תנאים אלה היא ליצור הבחנה בין תובענות הראויות להתברר כייצוגיות, לבין תובענות שיש בהן משום ניצול לרעה של המוסד הייצוגי והן אף עלולות להסב נזק לקבוצה המיוצגת, לנתבעים או לציבור בכללותו. החוק חותר לשיפור ההגנה על זכויות של פרטים באוכלוסייה - ובמיוחד מי שנמצאים בעמדה נחותה מבחינת כוח כלכלי ומשפטי ביחס לתאגידים שונים הפועלים במשק (ראו סעיף 1 לחוק). החוק מבקש לקדם הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות שיש בצידן תועלת ציבורית, ולהסיר מסדר היום תובענות סרק. סעיף 3(א) לחוק קובע כי ניתן לנהל תביעה ייצוגית רק בעילה מתוך רשימה סגורה של עילות המפורטות בתוספת השנייה לחוק. סעיף 4(א) לחוק מוסיף כי התובע המייצג צריך שיהא בעל עילת תביעה אישית נגד הנתבע; ואולם יוער כי תנאי זה אינו חורץ את דינו של ההליך לחסד או לשבט - שכן על פי סעיף 8(ג)(2) לחוק, בהעדר עילת תביעה אישית ובכפוף להתקיימות שאר התנאים הנדרשים לאישור התביעה כייצוגית, לבית המשפט סמכות להורות על החלפת התובע המייצג באחר. סעיף 8(א) לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת אם לאשר ניהולה של תביעה כייצוגית בהתקיים מספר תנאים מצטברים נוספים: "בית המשפט רשאי לאשר תביעה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתביעה לטובת הקבוצה; (2) תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב." שומה על מי שמבקש לאשר את תביעתו כייצוגית לצלוח משוכות אלה. לצורך הדיון בענייננו, נודעת חשיבות מרכזית לתנאים המנויים בס"ק (1) ו-(2). באשר לתנאי בדבר קיומן של שאלות מהותיות משותפות - כבר נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "נקודת המוצא היא, כי לא נדרש שכל השאלות המתעוררות בגדר התביעה הייצוגית תהיינה משותפות לחברי הקבוצה. די בכך שיש שאלות משותפות של עובדה או משפט שהן 'מהותיות'." [ראו: ע"א 6687/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים, סעיף 25 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (20/7/2010)]. בעניין זה יש רלוונטיות להיקף ולמשקל הנודע לשאלות המשותפות אל מול השאלות הפרטניות (שם, בסעיף 27 לפסק הדין) [וראו גם: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, סעיף 11 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' ריבלין (5/7/2012), להלן: "עניין עמוסי"]. בנושא קיומה של אפשרות סבירה כי השאלות המהותיות בתביעה יוכרעו לטובת הקבוצה - על פי ההלכה הנוהגת שומה על המבקש להניח כבר בבקשת האישור תשתית מתאימה להוכחת עילות התביעה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ראייתית. בית המשפט מצידו נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון אם על סמך תשתית זאת יש סיכוי סביר להכרעה בתביעה לטובת הקבוצה [ראו למשל: רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, סעיף 10 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (26/4/2010)]. שאלת נטל ההוכחה הרובץ לפתחו של המבקש בשלב המקדמי של בקשת האישור והיקף בחינתה על ידי בית המשפט נדונה גם בפסיקה שיצאה באחרונה מלפני בית המשפט העליון [ראו עניין עמוסי וכן רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, סעיף 59 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז ופסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר שהיוו את דעת הרוב (11/4/2013)]. פסיקה זו אינה משנה ואף תומכת להבנתי בהלכה העקרונית, הידועה והמקובלת בשיטתנו, שלפיה שומה על מי שמבקש להיות תובע מייצג להרים נטל ראשוני משמעותי ולהעמיד תשתית ראייתית ראויה לכאורה לביסוס עילתו. על התובע המייצג לעשות כן באופן שניתן יהיה לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה, שאם לא כן אין לאפשר את ניהול התביעה כייצוגית. לעניין התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) שלפיו על התביעה הייצוגית להיות "הדרך היעילה וההוגנת" להכרעה במחלוקת, נדרש בית המשפט לשקול את היתרונות והחסרונות שבניהול התביעה כייצוגית, בהשוואה לניהול תביעות נפרדות או צירוף תובעים, ואף לחלופות אחרות הקבועות בדין המנהלי והפלילי. במסגרת תנאי זה יש לבחון, למשל, את גודל הקבוצה ואם הוא מצדיק ניהול התביעה כייצוגית; את היקף הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה; ואת מידת השונות בין חברי הקבוצה, כאשר שונות גדולה מדי עלולה להביא לאי התקיימות התנאי האמור. שאלות משפטיותתביעה ייצוגית