סטייה מעיקרון הייצוג היחסי תיעשה רק לשם מתן ייצוג למיעוט בפסק הדין בע"א 2663/99 שמגר נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נד(3) 456 (2000), נקבע באופן עקרוני כי סטייה מעיקרון הייצוג היחסי תיעשה רק לשם מתן ייצוג למיעוט, כשמשמעות הדברים היא מתן הזדמנות ייצוגית למיעוט להשמיע את קולו ועמדתו בכל עניין ועניין, גם אם עמדתו זו אינה תואמת את עמדת הרוב. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 2663/99 שמגר נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נד(3) 456 (2000) הנזכר לעיל: "מובן שהחלוקה אינה יכולה להיות מדויקת מבחינה מתמטית. אילוצים אובייקטיביים הם המונעים אפשרות של חלוקה מדויקת. מקורם של האילוצים הוא כפול: ראשית, בדרך-כלל יש פער בין מספר המקומות בוועדה המקומית למספר נציגי הסיעות ברשות המקומית. מובן שעניין זה משתנה מוועדה מקומית אחת לרעותה בהתאם למספר הרשויות המקומיות השותפות למרחב התכנון המקומי ובהתאם לגודלן של רשויות אלה. שנית, כיוון שאין אפשרות לחלק נציגים "בשר ודם" לשברים, כנדרש על-פי חלוקה מתמטית, אין הייצוג היחסי עומד במבחנים מתמטיים מדויקים". סעיף 18(ה) לחוק התכנון והבניה, קובע: "ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה - ועדת המשנה), וזה הרכבה: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך; (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד - לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר - לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד...".בניהייצוגועדה מקומית לתכנון ובניה