עיון בחומר חקירה לא בעבירת חטא

עיון בחומר חקירה לא בעבירת חטא

סעיף 74(א) לחסד"פ קובע כדלקמן:
"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".

השאלה הראשונה הצריכה מענה בענייננו הינה, האם החומר אותו עותר לקבל לידיו המבקש הינו "חומר חקירה" כמשמעותו של מונח זה לעניין הוראות סעיף 74 לחסד"פ?

במסגרת בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל [פורסם במאגרים המשפטיים] (להלן: עניין אל הוזייל) עמד בית המשפט על הגדרת המונח "חומר חקירה" לעניין הוראות סעיף זה:
"...דעתי כדעת בא-כוח העותרים, כי אין לפרש את המונח "חומר החקירה" שבסעיף 74לחוק סדר הדין הפלילי פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות, המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. "חומר חקירה", במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע. מטבע הדברים, אין לקבוע בנושא זה כללים גורפים וממצים; בכל משפט חייבים נציגי התביעה, ובמקרה של חילוקי דעות - בתי המשפט, להיות מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה (ראה בעניין זה גם ע"פ 179/79 [4], בעמ' 691-692). אולם, במסגרת השימוש בשיקול הדעת, כאמור, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר החקירה" ראיות, שהרלוואנטיות להן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית, ולא כל שכן אין להחיל ככלל את הוראות סעיף 74 האמור על חומר שולי שכזה, אשר בלאו הכי אינו יכול להיות קביל באותו משפט..."
(שם, בעמ' 129).

כי הפסיקה איננה אחידה וכי קיימות גישות שונות לעניין זה.

על מצב משפטי זה עמד בהרחבה כבוד השופט א' קולה במסגרת ע"ח (מח'- נצ') 28758-07-14 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל (מיום 14.9.14) אשר הוגש לעיוני על ידי המשיבה ולא מצאתי להרחיב בעניין זה.
בקצירת האומר ייאמר, כי באותו עניין דן בית המשפט בערר על החלטה של בית משפט קמא לדחות את בקשת ההגנה להורות לתביעה להגיש לעיונה: "נתונים אודות החלטות המשיבה להעמיד או לא להעמיד לדין חשודים קטינים בתיקי חקירה אחרים בעבירה מושא כתב האישום שהוגש כנגד המבקשים, במשך שלוש השנים האחרונות, וזאת לשם ביסוס טענה של אכיפה בררנית".

בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתונים אודות החלטת התביעה האם להעמיד או לא להעמיד לדין חשודים בעבירות דומות אינם חומר חקירה לעניין הוראות סעיף 74 לחסד"פ (שם, בפסקה 29) וכי אף נתונים סטטיסטיים אינם בבחינת חומר חקירה (שם, פסקה 30).

יצוין, כי בית המשפט ערך הבחנה בין כתבי אישום אשר הוגשו ובין החלטות של התביעה האם להעמיד או לא להעמיד לדין חשודים שכן, המדובר בתרשומת פנימית אשר אין לנאשם זכות עיון בה.

לאור קביעה זו, סבר בית המשפט כי לכל היותר ניתן לראות בבקשה לקבלת נתונים ככזו אשר יש להגישה בהתאם להוראות סעיף 108 לחסד"פ.

עם זאת יוער, כי במסגרת ההבחנה אותה ערך בית המשפט עם המקרה אשר נידון במסגרת עפ"א 29798-10-14 מדינת ישראל נ' מנחם עמית ונילי פריאל אשר נידון בבית הדין הארצי לעבודה, ציין בית המשפט, כי באותו עניין הרימו הנאשמים את הנטל הראשוני המוטל עליהם להוכיח קיומה של אכיפה בררנית בניגוד למקרה שנידון בפניו.

כן ציין בית המשפט, כי באותו עניין השאלה אשר עמדה לדיון בעניין עמית ופריאל נגעה למדיניות התביעה שם, אשר בחלק מן המקרים הסתפקה בהשתת קנס מנהלי ובחלק אחר מבקשת לנקוט בהליכים פליליים.

דעה שונה, אשר יש בה כדי להציג היטב את המחלוקת אשר נפלה בין בתי המשפט בסוגיה זו, ביטאה כבוד השופטת נ' מוניץ במסגרת ע"ח (מח'- נצ') 31996-03-14 אסתר אלקיים נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים המשפטיים] (מיום 20.3.14).

בעניין זה, נידון ערר על החלטתו של בית משפט קמא במסגרתה דחה בית משפט קמא בקשה של ההגנה לחייב את התביעה למסור לעיונה העתק מכל התלונות ותיקי החקירה בשבע השנים האחרונות, שנסגרו או נגנזו מחוסר עניין לציבור, באותן נסיבות וקבע, כי אין המדובר בחומר חקירה לעניין סעיף 74 לחסד"פ.

בהסתמכה על האמור בעניין סגל דלעיל, במסגרתו נעתר בית המשפט לבקשה והורה למדינה לספק למבקש נתונים אודות שיעורי העמדה לדין בעבירת העלבת עובד ציבור, הורתה כבוד השופטת מוניץ למדינה, למסור לעוררת פלט מחשב הכולל נתונים אודות תיקים שנפתחו במשטרה ב- 3 השנים האחרונות בגין אותה העבירה אשר יוחסה לעוררת, סך התיקים הכולל, בכמה מתוכם הוגש כתב אישום וכמה נסגרו מחוסר עניין לציבור, הכל מבלי לפרט את זהות המתלוננים, החשודים והנאשמים.

כבוד השופטת מוניץ ציינה עוד, כי חשיבותו של מידע זה לצורך הוכחת טענה מקדמית בדבר קיומה של אכיפה בררנית הינה ברורה ולפיכך, במצב דברים בו מידע זה אינו מצוי ברשות הנאשם ואין לו אפשרות להשיגו במאמץ סביר, אזי כי חלה על התביעה החובה להציגו בפניו.

כן צוין, כי הגם שהחלטה זו ניתנה במסגרת הליך לפי חוק חופש המידע, הרי שכבוד השופט גרוניס (כתוארו דאז) ציין, כי יש לקבוע כללים דומים אף כאשר המדובר בהליך פלילי ואולם, שאלה זו לא הוכרעה וזאת כפי שאף עולה מן האמור במסגרת עע"מ 1786/08 ג'וליאני נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים המשפטיים].

לפיכך, ולאור האמור במספר החלטות נוספות הנזכרות בהחלטתה, קבעה כבוד השופטת מוניץ כי:

"...לאור האמור, ראוי וצריך לאפשר לנאשם, במקרים מתאימים, לעיין בהחלטות רלבנטיות של התביעה, ובמקרים המתאימים לקבל נתונים סטטיסטיים על הגשת כתבי אישום במקרים דומים. כאשר יש להקל מאוד בנטל הראייה הראשוני הנדרש מן הנאשם להציג לצורך קבלת הנתונים, בשונה (ההדגשה במקור מ.מ.) מנטל הראייה הנדרש לצורך הוכחת הטענה של אכיפה בררנית..."
(שם, פסקה 9).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עבירת הצתה

  2. עבירת הקשר

  3. מיקום העבירה

  4. עבירת המרמה

  5. עבירת סחיטה בכוח

  6. עבירות אחריות קפידה

  7. מה זה עבירה נמשכת ?

  8. עבירת התקהלות אסורה

  9. עבירת תנועה ראשונה

  10. עבירת ניסיון מיוחדת

  11. עבירות בטיחות בעבודה

  12. ענישה בעבירות כלכליות

  13. עבירות של עבודה באסבסט

  14. עבירות של מסירת ידיעה כוזבת

  15. עיון בחומר חקירה לא בעבירת חטא

  16. עבירות רכוש שבוצעו ע''י נרקומן

  17. העמדה לדין בארץ בגין עבירות בחו''ל

  18. נדחתה טענה כי עו"ד ניצל את האמון בגביית כספים

  19. עבירת השארת תינוק בלי השגחה: עיון בחומר חקירה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון