אי הגשת כתב תשובה להמרצת פתיחה

אי הגשת כתב תשובה להמרצת פתיחה

תקנה 256א' קובעת "לא הגיש משיב תשובה כאמור בתקנה 256 ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, רשאי ביהמ"ש ליתן החלטה על יסוד המרצת הפתיחה בלבד אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין".

א' גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 11, מציין בין היתר, כי מאחר שהליך מסוג המרצת פתיחה מתנהל שלא על פי כתבי טענות, הרי שתגובת המשיב נעשית בדרך של הגשת תשובה המהווה מעין כתב הגנה מטעמו. כאמור בתקנה 256 אין המשיב חייב להגיש תשובה שכן נאמר בתקנה "משיב בהמרצת פתיחה הרוצה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה". עם זאת אם לא תוגש תשובה מצד המשיב תישאר גירסת המבקש-התובע על כנה בלא הכחשה. אם מחליט המשיב להגיש תשובה עליו לעשות זאת בתוך 45 ימים מהמועד שבו הומצאה המרצת הפתיחה או עד 14 לפני מועד הדיון בה, לפי המוקדם. עוד מציין גורן בספרו כי משיב בהמרצת פתיחה אינו מחוייב להגיש תשובה להמרצת הפתיחה המוגשת נגדו וכי למשיב עומדת הזכות לחקור את המבקש על האמור בתצהירו אף אם המשיב לא הגיש כלל תצהיר נגדי (ר' רע"א 6678/09 ספדיה נ' גלעד (נבו - 25.811) (שם, עמ' 775-776).

עוד מבהיר א' גורן בספרו, כי לאחרונה הוספה תקנה 256א' שכותרתה "החלטה בהיעדר תשובה ובקשה לקיום דיון" הקובעת , כי אם לא הגיש משיב תשובה כאמור בתקנה 256 ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, רשאי ביהמ"ש ליתן החלטה על יסוד המרצת הפתיחה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין (שם, עמ' 776).

תקנה 201 לתקסד"א שעניינה ביטול החלטה על פי צד אחד קובעת בין היתר כי : "ניתנה החלטה על פי צד אחד... והגיש בעל דין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול... רשאי ביהמ"ש או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שיראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים".

שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: הראשון עניינו בסיבת אי ההתייצבות והאם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?" או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או ברשלנות (ר' רע"א 1957/12 חלה ואח' נ' כהן ואח' (22.5.12)).

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון